דו"ח טכנולוגילהגביל את פייסבוק? "אנשים קופצים ישר למפרקים או לא. זה לא הדיון בישראל"
דו"ח טכנולוגי
להגביל את פייסבוק? "אנשים קופצים ישר למפרקים או לא. זה לא הדיון בישראל"
כלכליסט טק: לדברי נשיאת איגוד האינטרנט, פרופ' קרין נהון מאוניברסיטת רייכמן, שהיא חלק מצוות המומחיות שמגבש משרד התקשורת לטיפול בפייסבוק, השקיפות תעמוד במרכז הדיון: "גופים כמו פייסבוק תמיד אומרים שאי אפשר לתת את המתכון של האלגוריתם. אבל אפשר לגבש צוות בינלאומי שיבדוק האם יש הטיות מסוימות באלגוריתם. פייסבוק צריכה לפתח הסברתיות, גם כלפי משתמשים"
כשיש בעיה גדולה, צריך פתרון גדול. כזה שיטפל בה כמו שצריך ויוריד אותה מסדר היום.
ככל שהבעיה גדולה יותר, כך גם הפתרון צריך להיות גדול יותר, בומבסטי, שלם וחזק, ובעיקר ודאי וברור יותר. ובימים אלו, נדמה שאין בעיה מיידית גדולה יותר מאשר פייסבוק.
החברה לא יורדת מהכותרות בשבועות האחרונים, הודות לרצף חשיפות והדלפות של מסמכים פנימיים שחשפו את הריקבון הפנימי והכשלים המובנים של החברה בהתמודדות עם בעיות שונות – כמו פגיעה בדימוי הגוף של צעירות באינסטגרם, הימנעות מטיפול בפעילות סחר בסמים ובבני אדם בפלטפורמה, תעדוף הכנסות ורווחים על פני בטיחות המשתמשים ועוד.
5 צפייה בגלריה
מימין: העובדת לשעבר פרנסס הוגן ומייסד פייסבוק מארק צוקרברג
(צילומים: רויטרס, אי פי איי)
אתמול, פורסם בחדשות 12 ששר התקשורת, יועז הנדל, מגבש צוות מומחים שיגבש המלצות להתמודדות עם כוחן של ענקיות הטכנולוגיה, ובראשן פייסבוק. רבים מקווים אולי שהצוות יציג המלצות מרחיקות לכת ומשמעותיות שישנו לחלוטין את מאזן הכוחות מול פייסבוק והחברות האחרות, ויהוו השראה למדינות נוספות.
אבל כמה מהמומחיות הגדולות בתחום, שעתידות להיות חברות בצוות שמגובש, מבהירות שזה לא כל כך פשוט. "חבילת הפתרונות או הכלים שאמורה להיות מוצעת מוגבלת בישראל ביחס למדינות כמו האיחוד האירופי או ארה"ב", אמרה ל"דו"ח טכנולוגי" נשיאת איגוד האינטרנט, פרופ' קרין נהון מאוניברסיטת רייכמן. "אנשים קופצים ישר למפרקים או לא מפרקים. זה לא הדיון. כשמדובר בישראל הוא ברמות אחרות לגמרי".
חבילת חקיקה
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הוסיפה: "לא נפרק את פייסבוק ולא נייצר תקן עולמי לפרטיות. אבל אפשר לקדם חבילת חקיקה שמתייחסת לכמה הבטים שונים".
5 צפייה בגלריה
פרופסור קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט, תשתתף בצוות המיועד שמקים משרד התקשורת, אשר ימליץ על צעדים להגביל את פייסבוק
(צילום: עמית שעל)
לפי הדיווח אתמול, בצוות שיוקם יהיו חברים נהון והסופר מיכה גודמן, שפרסם לאחרונה את הספר "מהפכת הקשב" שעוסק בעידן הדיגיטלי וההשלכות שלו. לדו"ח טכנולוגי נודע שבראש הצוות תעמוד מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, ושחברים נוספים יכללו כנראה גם את שוורץ אלטשולר והיזם, ההייטקיסט והמשקיע זוהר לבקוביץ. המטרה, אומר מקור עם ידע ישיר בנושא, היא "לקבוע מסקנות תוך זמן קצר, שאז יתרגמו לחקיקה".
המרחב הדיגיטלי הוזנח מבחינה חינוכית
מסקנות אלו, מעריכות הן נהון והן שוורץ אלטשולר, יבואו בדמות שורה של דברים קטנים וישימים. "ניתן לדרוש שקיפות ברמות שונות, ניתן לבדוק את כל המנגנון של אחריות והורדת תוכן במקרים של טרור, פשעים כמו פדופיליה, לא כולם בהקשר ישיר מול הפלטפורמה", אמרה נהון. "אפשר לדבר על תיקון של חוק הפרטיות, עבודה על חינוך ואוריינות דיגיטלית. המרחב הדיגיטלי הוזנח מבחינה חינוכית. דרישה לשירות לקוחות 24/7. סיפור המיסוי גם יעלה בצורה זו או אחרת".
השקיפות היא סוגיה משמעותית בעיני נהון, במיוחד בכל הנוגע למערך לאופן הפעולה של האלגוריתם שלה: "גופים כמו פייסבוק תמיד אומרים שאי אפשר לתת את המתכון של האלגוריתם. אני לא חושבת שהמטרה היא לפרסם את המתכון בעיתון המרכזי או ברשת. אבל יש פתרונות משני סוגים. אחד, להקים ועדת בינלאומית של מומחים שמסוגלים לראות דברים מסוימים, ולהביע את עמדתם לגבי כיצד האלגוריתם עובד והאם יש לו הטיות מבחינות מסוימות.
שנית, כשמדברים על שקיפות בבינה מלאכותית, אתה שואל האם אפשר לייצר הסברתיות, להסביר איך האלגוריתם עובד. פייסבוק צריכים להסביר למשתמש למה מחקו תוכן שלו. היום זה כמעט לא קיים, ואם הם לא מסוגלים כי האלגוריתם מורכב מדי, זה אומר שמשהו לא בסדר, שאולי צריך להוריד את רמת המשתנים. יש גם היבט של שקיפות ברמת ההודעות למשתמש. צריך שקיפות גם במחקר. מאז קיימברידג' אנליטיקה נזרקנו החוקרים מהיכולת לעשות מחקר מעמיק, ולא במקרה. אני מבינה שנפגעו מהפרשה, אבל זה הזמן לאפשר לחוקרים מהאקדמיה, בסינונים מתאימים, גישה לנתונים שלהם".
שוורץ אלטשולר דיברה על חבילת חקיקה לרשתות חברתיות, שתתמקד בהיבטים שונים של פעילותן. "היבט אחד הוא דיני הגנת צרכן", אמרה. "למשל, תיקון בחוק חוזים אחידים שיאפשר סמכות שיפוט אוטומטית בארץ, חובה להגיב תוך זמן מסוים על החלטות ניטור תוכן וחובת הנמקה בהחלטות ניטור תוכן. בהקשר של פרטיות, יש שאלה האם לדבר על סוגי טירגוטים שצריכים להיות אסורים, יותר שקיפות ביחס לתכונות שלפיהן מטרגטים.
"כיום בוררת התוכן היחידה היא פייסבוק וזה לא נכון"
"צריך גם מערכת שבה אזרח יכול לפנות לבית משפט ולקבל צו הסרה מהיר במעמד בצד אחד על תוכנים פוגעניים. צריך שבית המשפט יכריע בנושאי תוכן לפי הדין הישראלי ולא להשאיר את האחריות לפייסבוק; שמשתמשים בישראל יוכלו ללכת לבית משפט בישראל. כיום, בוררת התוכן היחידה היא פייסבוק, וזה לא דבר נכון. צריך לתת כוח לבית משפט, במיוחד מכיוון שבפועל פייסבוק לא ממלאת את התפקיד הזה.
"לאפשר, למשל לקבל צו ג'ון דו מבית משפט. זה צו שמבקשים כשאתה מנסה להגיש תביעה נגד מישהו שאתה לא יודע מיהו ומבקש שיחשפו את זהותו. אם יש חשבון פיקטיבי שפוגע בי, מה אני יכולה לעשות כיום? לבקש מפייסבוק למחוק אותו. אבל אני לא יודעת מי זה ומחר הוא יפתח חשבון אחר. אלו דברים שביחסים בין פרטים שאנו רוצים להפסיק את מיקור החוץ לפייסבוק. להוסיף או כלים וזכויות בישראל.
לפקח מקרוב על רכישות בישראל
"יש שאלה של החלת דיני תחרות. לא כדי לפרק את פייסבוק, אלא במטרה לפקח מקרוב על רכישות של בישראל, לבדוק האם יש ניוצל כוח מונופוליסטי לרעה ברמה המקומית. צריך לבדוק האם צריך סעיף מיוחד לרשתות חברתיות בחוק התחרות. הבט נוסף הוא חידוד ההבנה מה זה תוכן שיווקי ברשתות חברתיות, איך להתמודד עם פרופילים מסוימים שהם סוג של פרסומת לא מסומנת. יש חבילת רעיונות שצריך לבדוק כל אחד ואחד מהם".
תחום אחד שבו לתפיסת שוורץ אלטשולר לא צריכה הוועדה לטפל הוא הטלת אחריות משפטית על תכנים שפורסמו בפלטפורמות החברתיות. זאת, בעיקר משום שאין לדבריה צורך בהסדרה שכזו. "מי שטוען שיש בזה צורך, לא מבין את המצב בישראל", היא הסבירה. "אין בישראל את הפטור כמו שיש לרשתות חברתיות בארה"ב (מה שמכונה סעיף 230, שמעניק להן הגנה מתוכן שמפרסמים משתמשים, ע"כ). יש כבר פסיקות של בתי משפט שדנו בתנאי השימוש ברשתות חברתיות ובדקו האם הן הפעילה אותם באופן הוגן. למשל, החלטה בעניין אמיר חצרוני, שתבע את פייסבוק אחרי שזו חסמה את חשבונו. חצרוני אמנם הפסיד בתביעה אחרי שהשופט רחמים כהן כתב שפייסבוק הפעילה כדין את תנאי השימוש, אבל השופט טען שלפייסבוק יש פטור מתביעה כמו שיש לה בארה"ב.
"זה קרה גם בתביעה של העיתונאית לינוי בר גפן נגד טוויטר. בר גפן תבעה את טוויטר מכיוון שלא הסירה תוכן פוגעני שכוון נגדה. החברה ביקשה מבית המשפט לקבוע שהסמכות המשפטית לדון בתביעה היא בקליפורניה, כי שם חל הפטור. אבל ברגע שהסמכות, פה אין שום פטור. לכן, לפייסבוק יש אחריות כזו. אבל הסיפור הוא לא עצם האחריות, אלא האם אפשר לתבוע אותה שתנמק למה הסירה תוכן, או כי לא ענתה לפנייה תוך זמן מסוים. אלו שאלות משמעותיות יותר".
ובכל מקרה הכיוונים השונים, מעריכה שוורץ אלטשולר, לא בהכרח יכניסו את ישראל למסלול עימות עם פייסבוק. "לפי התבטאויות של אנשי פייסבוק העולמית, פייסבוק לא מתנגדת לרגולציה כזו", היא הסבירה. "להציג את זה כהפגנת כוח נגד פייסבוק? פייסבוק אומרת בכל העולם שהיא מחכה לרגולציה, שהיא חוטפת כי מחוקקים מתעכבים באסדרה. לא בהכרח מדובר בהתנגשות חזיתית מול פייסבוק".
ולבסוף, כל אלו הם רק רעיונות בתחילת הדרך. "הצוות ישמע הרבה וילמד הרבה", הבהירה נהון. "אנחנו נלמד הרבה ככל שנכנס לזה. כל מה שראינו בשבועות האחרונים, ועוד לפני עם פרשת קיימברידג' אנליטיקה, הבהיר שזה לא הגיוני שגוף פרטי קובע את כללי המשחק בכל מדינה, בלי קשר למדינה עצמה. המדינה מופקעת מיכולותיה, מהריבנות שלה במידה מסוימת. מה התשובה? לא בטוח שיש לי, יש לי כיוונים ואני בטוחה שנלמד את זה בהתכנסות של הוועדה".
