דו"ח טכנולוגידברים שרואים משם: מה אמרו שרי הממשלה על איכוני השב"כ כשהיו באופוזיציה?
דו"ח טכנולוגי
דברים שרואים משם: מה אמרו שרי הממשלה על איכוני השב"כ כשהיו באופוזיציה?
קבינט הקורונה החליט להחזיר לפעולה את כלי האיכונים של השב"כ, במטרה לעקוב אחר מגעים של מאומתים. השרים שאישרו זאת, היו עד לא מזמן ח"כים שיצאו בפומבי נגד הפגיעה בפרטיות. קבלו ציטוטים לוחמניים של נבחרינו, כשישבו על ספסלי האופוזיציה
"דברים שרואים משם לא רואים מכאן", כתב הפזמונאי יעקב רוטבליט, 1979
- "חוק הקורונה יוביל לפגיעה בפרטיות הציבור, וישמש כלי שרת בידי הממשלה למנוע מחאה. אין שום היגיון לתת לממשלה סמכויות כל כך רחבות לעשרה חודשים. זה כולל מעקבי שב"כ ואפשרות לאסור על הפגנות שאינן נוחות לממשלה. אין הצדקה לתקנות מבחינת הקורונה" (יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד, היום שר החוץ, במאי 2020)
- ״מעקב, איכון, וניטור, של אזרחים, תוך שימוש במאגרי מידע ובאמצעים טכנולוגיים מתוחכמים, עלול לגרום פגיעה קשה בפרטיות ובחירויות האזרח הבסיסיות. משום כך אלה צעדים אסורים במדינות דמוקרטיות. גם במצב הנוכחי, אין להפעיל אמצעים חודרניים שכאלה, באופן גורף כלפי המוני אזרחים, ללא פיקוח נאות" (ח"כ ניצן הורוביץ, היום שר הבריאות, מרץ 2020)
- "משבר הקורונה הוא לא מסוג הסכנות שעונות למבחן המחמיר בחוק. הראיה היא שאף מדינה דמוקרטית אחרת לא מפעילה את שירות הביטחון שלה לצורך הזה". (הורוביץ, יולי 2020)
- "זה לא איכון סלולרי, זה אמצעים מיוחדים חודרים מפרי זכויות אדם בסיסיות... לא רק שממשלת ישראל מחליטה להשתמש בשירותי השירות החשאי כדי לעקוב אחרי אזרחים, כעת מסתבר שהיא גם מתכוונת להעביר החלטה כזאת בחקיקת בזק חסרת אחריות. התנהלות הממשלה צריכה להדאיג כל אזרח שחרד לדמוקרטיה הישראלית. זו התנהלות קיצונית וחסרת אחריות". (ח"כ תמר זנדברג, היום השרה להגנת הסביבה, יוני 2020)
- "עשינו פעולות רבות לסיכול חוק המעקבים, יש לחץ מצד ראש הממשלה להעביר את החוק הגדול שמתיר מעקב בלי הגבלה. אין מדינה בעולם שמשתמשת בשירותים החשאיים לעקוב אחרי חולים, ראש השב”כ בעצמו נגד השימוש בכלי, מה גם שאינו יעיל. אם היו פתרונות אחרים היינו תומכים”. (ח"כ קרין אלהרר, היום שרת האנרגיה, יוני 2020)
- "אני לא סומכת על אף נתון שמושג. אני ראיתי כבר נתונים שעומדים בסתירה. כלי לא לגיטימי שנעשה בו שימוש כלפי אזרחים. כל היכולות האחרות לא מתקיימות. במדינות אחרות אין שימוש בכלי השב"כ". (ח"כ אורנה ברביבאי, היום שרת הכלכלה והתעשייה, נובמבר 2020)
- "אני מתנגדת בתוקף לשימוש בכלי לסיכול טרור כלפי אזרחים. בכל הדיונים שהתקיימו במסגרת ועדת חוץ וביטחון בהם השתתפתי הבעתי את התנגדותי הנחרצת והצבעתי נגד". (ברביאי, פברואר 2021)
- "חוק איכוני השב"כ הוא לא משהו שאמור להתרחש במדינה דמוקרטית. למרות ההבטחה הגדולה של גנץ ואשכנזי שהם נכנסים לממשלה כדי להגן על הדמוקרטיה, עם כל יום שעובר נתניהו הופך את המדינה לפחות ופחות דמוקרטיה". (ח"כ מרב מיכאלי, היום שרת התחבורה, יולי 2020)
- "הכלי של השב"כ הוא הדבר הכי לא מדויק שיש. אם יש דבר שיפגע בכלכלה זה דווקא הכלי של השב"כ. כשאומרים שהכלי לא יפגע בכלכלה זה לא נכון, הוא יכניס חצי מדינה לבידוד". (ח"כ אלי אבידר, היום שר במשרד ראש הממשלה, יוני 2020)
- "מיומה הראשון של התקנה התנגדתי לה התנגדות מוחלטת, שכן הבנתי את הסכנה שיש בה לחירות האזרחים. טכנולוגיית השב"כ נועדה לסייע לארגון לשמור על ביטחוננו מפני טרור - ובשום פנים ואופן לא כנגד חולים או משברים אחרים בחברה. רק דיקטטורות משתמשות בכל הכלים שעומדים לרשותן כדי להשליט חוק, סדר, ציות ועבדות. אנחנו לא רוצים להיות כאלה". (אבידר, יולי 2020)
- "במדיניות הקיימת קשה להצביע על פוטנציאלים בעלי סיכון גבוה יותר או נמוך יותר להדבקות וכל המשק משלם מחיר כבד. הכלי השירותי הפך בעצם לכלי של משרד הבריאות להכנסת אזרחים לסגר. הנתונים מלמדים שחלק גדול יותר מהציבור משיג על ההודעה. מתוך המשיגים המקבלים מענה כ-50% משוחררים מבידוד". (סגן ראש השב"כ, יולי 2020 (ציטוט מתוך דו"ח מבקר המדינה)
- "בידי שב"כ לא הייתה יכולת לספק, ביכולות אותן הוא הפנה למשימת הסיוע, איכונים ברזולוציה הנדרשת. דבר זה השפיע ישירות על אפקטיביות פעילותו ועל ההיקף הגדול יחסית של המגעים שאיתר, וכפועל יוצא מכך על המספר הגדול יחסית של האנשים שנדרשו להיכנס לבידוד, ובכלל זה גם של מי שלא היה במגע קרוב עם חולה. החובה לעטות מסכות במרחב הציבורי הוחלה בתקנות והציבור חשוף למסרים בעניין ריחוק חברתי ונראה שגברה מודעותו בהקשר זה. מגמות אלה מובילות לכך שגם אם איכון שב"כ מזהה מגעים של חולה, הרי סביר להניח שחלק לא מבוטל ממגעים אלו נעשים תוך הקפדה על כללים של עטיית מסכות וריחוק חברתי, שבמקרים מסוימים ייתרו את הצורך בכניסה לבידוד". (דו"ח מבקר המדינה על התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה, אקוטובר 2020)
- "מה עשית בקיץ האחרון? אינך זוכר/ת? אל דאגה, אני, האח הגדול, יודע מה עשית בקיץ האחרון. אני יכול להזכיר לך היכן היית ביום מסוים ובשעה מסוימת, מה היה מסלול התנועה שלך, מי היו האנשים בקרבתך בתאריך, בשעה ובמקום מסוים בצירוף הפרטים על אודות אנשים אלה. לא, אין מדובר בסרט אימה אלא במציאות חיינו בשנה האחרונה". (שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, מרץ 2021)
- "שימוש בטכנולוגיה לצורך איתור האנשים שהיו בקרבתו של חולה קורונה מאומת, להבדיל מפנייה אליו בשאלה במסגרת חקירה אפידמיולוגית, מהווה פגיעה גם בכבוד האדם, במובן של הגנה על האוטונומיה שנמצאת בליבתו. השימוש בכלי זה מסיט הצידה את ההתייחסות לחולה הקורונה כאל אישיות עצמאית ומתמקד בנתונים שניתן 'לכרות' מהטלפון הנייד שלו. היא מבטאת חוסר אמון באדם עצמו" (שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז, מרץ 2021)
- "בהינתן שמדינת ישראל היא אכן המדינה היחידה בקרב הדמוקרטיות בעולם שעושה שימוש מעין זה בשירות הביטחון שלה ובכלי – הגיעה העת (לאחר כשנה מפרוץ מגפת הקורונה) להיגמל מאמצעי זה, שכן הוא ממכר ואף מעודד יצירת פרקטיקות פוגעניות נוספות. הדבר מתבקש מהיותנו מדינה יהודית ודמוקרטית. בהקשר זה יש להזכיר כי את מושג הפרטיות הביא לעולם עם ישראל, והראשון שהכיר בכך היה בלעם שדרש: 'מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל'" (שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, מרץ 2021)
"ככל שזה משתנה, כך זה נשאר אותו דבר" (ז'אן-בטיסט אלפונס קאר, 1849)
אתמול בלילה (ש') החליט קבינט הקורונה להחזיר לפעולה את כלי האיכונים של השב"כ, במטרה לעקוב אחר מגעים של מאומתים שנושאים את וריאנט אומיקרון. וכל מילה נוספת מיותרת.
