"מי שקונים אותו במשכורת גבוהה - הוא לא יזם באופיו"
"מי שקונים אותו במשכורת גבוהה - הוא לא יזם באופיו"
ההשתוללות של המשכורות בהייטק מפחיתה את התמריץ להקים מיזמים טכנולוגיים. כאשר הפיתוי של שכר גבוה ואופציות מצד החברות המבוססות גובר על הסיכוי הגלום בחלום היזמות, האנשים שמהווים את הבסיס של אומת הסטארט-אפ עושים את החישוב - ורבים מהם בוחרים ללכת 'על בטוח'
המשכורות המטורפות באמת בהייטק הן אלה ששמורות לכישרונות הטכנולוגיים הגדולים. לאנשים שיש להם יכולות חדשנות, שמצליחים לפצח בעיות שאף אחד אחר לא מצליח לפתור - המוחות הטכנולוגיים החדים ביותר. אבל הם גם אותם אנשים בדיוק שיכולים להקים סטארט-אפ משלהם.
אותם אנשים שהם הבסיס האיתן של אומת הסטארט-אפ. כאשר ההתלבטות היא בין סיכויי הצלחה של 10% לבין משכורת עתק בטוחה פלוס אופציות, הרבה מהם מעדיפים ללכת 'על בטוח'.
"כשיש לך את האפשרות ללכת לעבוד באמזון, גוגל או בסטארט-אפ שגייס 100 מיליון דולר, בלי לקחת את הסיכון הכרוך בהקמת סטארט-אפ הרבה מעדיפים ללכת לתאגידים הגדולים ולא לנסות לבד כי הסיכוי שלהם להצליח הוא עדיין קטן ולכן הם מעדיפים ללכת על הבטוח. אם נותנים להם שכר של מיליון או מיליון וחצי שקלים ואופציות, בנקודה מסויימת הם נשברים. קשה מאוד להתחרות עם זה", אומר עו"ד יובל לזי, שותף במחלקה המסחרית במשרד ברנע, המלווה חברות רבות מתחילת דרכן ועד למכירתן או להנפקתן.
לפי נתונים של רשות החדשנות מאז 2014, שנה בה נפתחו 1,404 חברות סטארט-אפ חדשות חלה ירידה מתמדת בכמות החברות החדשות שנפתחות כאשר נקודת השפל הייתה ב-2020 אז נפתחו 520 חברות סטארט-אפ בלבד.
לדברי לזי, ההייטק קרס לתוך עצמו ואחד הדברים שהשפיעו הכי הרבה על הרוח היזמית זה העלייה המתמדת בשכר הסטארטאפיסטים. "מרכזי הפיתוח של 400 חברות בינלאומיות הובילו לזה שליזמים אין יותר את התמריץ לבוא ולפתוח סטארט-אפ כשהם יכולים להרוויח סכומי עתק בתאגידים", הוא אומר.
אבל יש משהו באופי היזמי שפועל גם נגד כל הסיכויים ולמרות הקשיים. "מי שקונים אותו במשכורת גבוהה הוא לא יזם באופי שלו", אומר נמרוד כהן, מנכ"ל קרן ההשקעות טאו וונצ'רס (TAU Ventures), "בטח שלא לאורך זמן. מי שבוחר בדרך של יזמות מתוך מטרה להרוויח יותר כסף כנראה ייכשל, אבל מי שיזמות בוערת בעצמותיו ורוצה להשפיע על חיים של הרבה אנשים – אין לזה מחיר. לא משנה איזה משכורת יציעו לו וכמה גדולה תהיה ארוחת הצהריים שהוא יכול לאכול או איזה רכב הוא יכול לקנות".
להיפך, הוא חושב שיש דווקא לחץ רב מדי על ישראלים להקים סטארט-אפ למרות שזה לא מתאים לרוב האנשים. "יש משהו מאוד קיצוני בישראל שאם אתה עובד עבור גוף גדול כל הסביבה לוחצת עליך להקים סטארט-אפ וברוב המקומות בעולם אומרים לך שאתה משוגע לעזוב כדי להקים סטארט-אפ", הוא אומר.
הבעיה לדעתו נעוצה דווקא בקושי בגיוס כספים בשלבים המוקדמים. לפי דו"ח של רשות החדשנות מספר המשקיעים הלוקחים חלק בסבבים ראשוניים, ובמיוחד בשלבי ה-Seed נמצא בירידה בשנתיים האחרונות. "נוצרו המון קרנות של 100-200 מיליון דולר. קרן כזו לא יכולה בעבודה השוטפת שלה להשקיע חצי מיליון או מיליון דולר כי היא לא יכולה להשקיע במאות חברות. אם יזם עכשיו רוצה לגייס שלושה מיליון דולר ורוצה גוף שיוביל את הסיבוב הזה הוא יתקשה למצוא כי אין כמעט גופים שזה מה שהם עושים. קשה יותר לגייס את הכסף הראשוני כי יש הרבה כסף 'טיפש' והערך של ההשקעות האלה לחברות הוא נמוך", הוא אומר.
בעיה נוספת שגורמת העלייה במשכורות עבור סטארטאפים צעירים היא שהם נדרשים לגייס יותר כסף כדי להתחיל לפעול ולגייס את העובדים הראשונים. "פעם שלב ה-Friends and Family היה מצליח להחזיק סטארט-אפ כברת דרך. היום, קשה לאותם יזמים לגייס שכבת הנהלה ועובדים טובים כי התחרות היא פשוט מאוד גדולה", אומר משה צרפתי, שותף מנהל בקרן הון סיכון אריסטגורה.
הראשונים להיפגע יהיו אותם יזמים צעירים שמקימים סטארט-אפ לראשונה, אותם אלה שהסיכויים שלהם מראש נמוכים. "דווקא יזמים צעירים עם רעיון בשלבים הראשוניים – אף אחד לא יודע לחזות מי ישרוד, מי שמצליח להביא עובדים טובים או יקרים יותר מגדיל את הסיכויים אבל יכול להיות שסטארט-אפ שקם במקלט בבאר שבע הוא סטארט-אפ מצויין", הוא אומר.
יש גם יזמים שהם בגילאי השלושים-ארבעים שאחרי מספר שנים בתעשייה מעוניינים להקים את המיזם שלהם וגם עבורם הדילמה הופכת לקשה יותר. "כשהאקזיטים כל כך גדולים מי שמגדל שלושה ילדים יחשוב פעמיים אם להקים סטארט-אפ. הם חושבים שבע פעמים לפני שהם עוברים לסטארט-אפ, 500 אלף שקל בשנה כפול חמש שנים – הם עושים את החישוב", אומר צרפתי.
