ניתוחההייטק הישראלי בבונקר ומתחיל לפגר אחרי העולם
ניתוח
ההייטק הישראלי בבונקר ומתחיל לפגר אחרי העולם
משקיעים זרים נרתעים מלהשקיע בסטארט־אפים ישראליים בשל המלחמה וגיוסי עובדים בצו 8, ואילו המתחרים מחו"ל חווים התעוררות אחרי שנה וחצי קשות. עוד באיומים: מיעוט הסטארט־אפים החדשים בארץ ושובו של הדיסקאונט הישראלי
מה מצבו האמיתי של ההייטק הישראלי? התשובה לשאלה הזו קריטית לא רק עבור הענף, אלא עבור כלכלת ישראל כולה כמי שתלויה בו הן בחצי מהייצוא והן ברבע מההכנסות ממסים. העדויות מהשטח סותרות. מצד אחד פה ושם מבליחים גיוסי הון, אפילו גדולים כמו זה של וואסט בשבוע שעבר לפי 9 מיליארד דולר, גיוס של 265 מיליון דולר לנקסט אינשורנס או הרחבת הגיוס של AI21 ב־53 מיליון דולר ל־208 מיליון דולר עם שמות גדולים וחזקים כמו אינטל קפיטל וקומקאסט.
מצד שני, דו"ח האקזיטים שפירסמה בשבוע שעבר פירמת ראיית החשבון PWC Israel חשף את עומק החולשה בעסקאות מכירה והנפקות של חברות ישראליות. שם נרשמה צלילה של יותר מ־50% לעומת 2022 ונחיתה בשפל חסר תקדים של עשור. גם סגירת יוניקורן הנדל"ן VEEV לפני שבועיים לא תורמת לאופטימיות. מענף פתוח, פעיל וחשוף, נהפך ההייטק המקומי לבונקר. בכל חברה, גדולה כקטנה, כחמישית מהעובדים מגוייסים בצווי 8 ומועד החזרה לשגרה אינו ידוע. עקב כך התעשייה ירדה למחתרת: מצד אחד כולם עובדים קשה יותר בניסיון לספק את מה שהובטח ללקוחות, ומצד שני כולם רוצים לשמור על שקט תעשייתי כדי לא להבהיל את הלקוחות הקיימים ובעיקר את הלקוחות והמשקיעים העתידיים.
"גיוסי ההון שאנחנו רואים היום הם אנומליה ולא המצב הנורמלי כרגע", אומר בכיר בתעשיית קרנות הון הסיכון הישראליות. לדבריו, "אחרי שנים שבהן כבר שכחנו שהיה קיים דבר כזה, חזר 'הדיסקאונט הישראלי'. המשקיעים, בעיקר זרים שאין להם פה נציגים קבועים, חוששים שיום אחד יכולים לגייס עוד עובדים מהחברות האלה למילואים והולכים להשקיע בסטארט־אפים אמריקאיים ואירופיים שם כבר ממש מורגשת התעוררות אחרי שנה וחצי קשות. מה שהכי עצוב הוא שדווקא ההייטק הישראלי יכול היה להגיע ל־7.10 במצב אחר לגמרי. אנחנו סידרנו לעצמנו שנה קשה ב־2023 בגלל המצב הפוליטי, אבל יכולנו להיות הכי טובים מכולם. מה שהתרסק ב־2022 הוא בעיקר האפליקציות הצרכניות ואילו ההייטק הישראלי, שמתמחה דווקא בטכנולוגיות עמוקות, המשיך לקבל גיוסים ועסקאות. היינו יכולים לשמור על המקום המיוחד הזה, אבל אז הגיעה ההפיכה המשטרית ואחריה המלחמה וזה נתן דאבל נוק אאוט לתעשייה", הוא מסביר.
הדיסקאונט הישראלי הגיע בעבר, בתחילת שנות האלפיים, לשיעורים של 20%–30% על שווי החברה ועם הזמן הוא נמחק לחלוטין. כיום בתעשייה מדברים על כך שבקרנות הזרות שאין להן נוכחות קבועה בישראל חוששים להעלות הצעות להשקעה בחברה ישראלית לוועדת ההשקעות ואם יעשו כן, זה יצטרך להיות במחיר מציאה. בכירים בענף הקרנות הישראליות מעידים שהקרנות הזרות שאין להן נציגים כאן, הפסיקו לחפש השקעות כי יש מספיק היצע של חברות בחו"ל ושם כבר רצים קדימה.
"זול יותר להשקיע בחברות אמריקאיות"
פתיחת הפער השלילי מול ארה"ב ואפילו מול אירופה, הן במונחי השווי ובעיקר במונחי הפעילות בכלל, הוא אחד החששות הגדולים בתעשייה היום. זה התחיל כבר באמצע השנה, כאשר ישראל צנחה מהמקום החמישי בהיקפי גיוסים לחברות הייטק למקום העשירי, כאשר מדינות כמו גרמניה וצרפת עוקפות אותה. במחצית הראשונה של 2023 נפלו גיוסי ההון בישראל ב־75%, ברבעון השלישי נרשמה התייצבות מסויימת בעוצמת הקריסה, אבל את המספרים של הרבעון הרביעי אף אחד לא רוצה לראות. כל ניסיון לדלות כאלה נתקל בסירוב ונראה כי בכל גופי איסוף המידע מעדיפים להמתין עד לסוף הרבעון. עם זאת רוב הסיכויים שהרבעון הרביעי בישראל דווקא לא יהיה קטסטרופלי, גם בגלל שמדובר ברבעון חזק עונתית וגם בגלל שכבר נעשו בו שני סבבים גדולים – זה של נקסט וזה של וואסט שמגיעים יחד ל־400 מיליון דולר. יתרה מכך, 2023 היא ממילא סוג של שנה אבודה בהייטק העולמי וגם הישראלי, בעיקר בגלל רוחות ההפיכה המשטרית. משקיעים רבים מחו"ל מציינים כי מבחינתם, סכנת שינוי המשטר בישראל נתפסת כמאיימת יותר ממלחמה, כך שלכאורה ירידת העניין מסדר היום יכולה לשחרר גם את פקק הגיוסים כאן.
בכירה בקרן הון סיכון ישראלית: "אנו כקרנות ישראליות ננסה לעשות הכי הרבה שאפשר כדי שהתעשייה תמשיך בכוח מלא, אבל פתיחת פער בלתי נמנעת. השנתיים הקרובות יהיו קשות"
כל העיניים נשואות כעת ל־2024 שמסתמנת כשנה שיכולה להיות שנת התאוששות בהייטק העולמי עם נאסד"ק שכבר נסחר היום ברמות של 2021. ברגע שבקרנות ההשקעה יראו כי חלון ההנפקות נפתח, תרד גם הרתיעה מהשקעה בחברות בוגרות יותר והסבבים הגדולים שמייצרים חדי קרן חדשים יחזרו, גם אם לא באותה עוצמה כמו ב־2021. 2024 יכולה להיות טובה עבור ההייטק הישראלי גם בגלל שהיא תעמוד בסימן של טכנולוגיות עמוקות שיעבו את עולמות הבינה המלאכותית וכאן לישראל יש מה להציע, בעיקר בתחום החומרה.
"בארה"ב כבר מורגשת התעוררות בהשקעות בהייטק ויש אופטימיות לקראת 2024 שהחלה ברגע שהפד סימן שאנחנו איפה שהוא רוצה להיות במושגי האינפלציה", אומר ל"כלכליסט" יזם באחת מחברות סטארט־אפ שהשלימו גיוס בשבועות האחרונים. "המשקיעים כבר לא פוחדים ולא שואלים את עצמם מה יהיה עם הריבית וזה משפיע", הוא מוסיף. כדי להמחיש את מה שישראל עלולה לפספס, מספיק להסתכל על מה שקורה בגיוסים לסטארט־אפים בתחום השבבים, אחת ההתמחויות הייחודיות של האקו סיסטם המקומי. הקפיצה הטכנולוגית בכל הקשור לבינה מלאכותית, הזניקה את הביקוש לשבבים ועימה גם את הגיוסים שהסתכמו ב־5.2 מיליארד דולר בארה"ב ברבעון השלישי. מספר זה משקף עלייה שנתית של 68% וחזרה לרמות גיוסי שיא של 2021.
אחד השינויים המשמעותיים שמדברים עליו בתעשייה היום הוא תזוזת מרכז הכובד מקרנות זרות לקרנות ישראליות - אלה האחרונות יצטרכו להיות פעילות הרבה יותר. בתקופת הגאות הן קיטרו כי הגורילות שמגיעות מחו"ל "חוטפות" להן את החברות הטובות עם הכסף הגדול ולא משאירות מספיק מרחב לפעילות. המצב הנוכחי פותח לכאורה הזדמנויות חדשות בפני הכסף הישראלי, אך הן כמובן מוגבלות יותר בסכומים. "70% מהכסף לחברות בשלבים המוקדמים הגיע מהקרנות הזרות ושם יהיה הקושי הגדול בתקופה הקרובה", אומרת בכירה בקרן הון סיכון ישראלית. "אנחנו כקרנות ישראליות ננסה לעשות הכי הרבה שאפשר כדי שהתעשייה תמשיך בכוח מלא, אבל פתיחת פער מול 2024 היא בלתי נמנעת. השנתיים הקרובות יהיו קשות".
בסך הכל לקרנות הון הסיכון המקומיות יש לא מעט כסף שעוד נותר מהשנים החזקות וחלקן כמו קומרה ו-TLV , למשל, הספיקו לסגור גיוס לקרנות חדשות של יותר מ־200 מיליון דולר בקיץ האחרון. ויולה קרדיט סגרה גיוס של 200 מיליון דולר לקרן חוב.
גל גיטר, שותף בקרן IBEX Investors האמריקאית, סבור כי הבעיה היא לא נכונות הקרנות להשקיע, אלא ביצועי החברות שהידרדרו בחלקם הגדול. IBEX משקיעה היום מהקרן השנייה שלה של 100 מיליון דולר שמיועדת לישראל ואשר הגיוס שלה הושלם בסוף 2020. בין חברות הפורטפוליו שלה, קובוובס שנמכרה השנה ב־200 מיליון דולר וגלאסבוקס שנסחרת בתל אביב. "החברות שמגייסות כמו וואסט למשל, הן חברות שצומחות ומציגות צמיחה יעילה, אבל הבעיה היא שיש יותר מדי חברות שהיו חמות בעבר והיום פשוט לא הולך להן מספיק טוב. אפילו בחברות כאלה יש נכונות להשקיע, אבל הן עדיין לא מוכנות לסבב גיוס בשווי יורד", מסביר גיטר.
הוא מוסיף אמירה מפתיעה: "זול יותר כרגע להשקיע בחברות אמריקאיות מאשר בישראליות, כי דווקא האמריקאיות כבר ירדו מהעץ והישראליות עוד לא. אנחנו תמיד מאחרים את מה שקורה בארה"ב, וזה נכון גם עכשיו". לדבריו, "אנחנו ממשיכים להשקיע כרגיל ורואים גם אצל המשקיעים האחרים שהסיכון נתפס כקצר טווח ואולי אפילו בהסתכלות רחוקה יותר יש ציפייה שישראל תהפוך למדינה יציבה יותר פוליטית וגאופוליטית", ממשיך גיטר. "רואים את היעדר ההשפעה ברכישות של שתי חברות סייבר על ידי פאלו אלטו כבר עמוק לתוך המלחמה וזה קשור לכך שיש להם צוות ישראלי גדול שנמצא פה ומכיר את השטח. זה נכון גם לגבי חברות כמו סיסקו או מיקרוסופט שפועלות פה הרבה זמן. למי שלא נמצא כאן באופן קבוע, קשה יותר לתמחר את הסיכון ולכן הם יעדיפו לדחות עסקאות בישראל לאחרי המלחמה".
"שאלות מסוכנות"
השפעה נוספת שמזהה גיטר בקרב המשקיעים, בעיקר הזרים, הן שאלות לגבי המשכיות עסקית של חברות ההייטק הקטנות יותר, בהן מורגשת יותר המסה הקריטית של עובדים שנעדרים בשל שירות מילואים. "הלקוחות והמשקיעים מתחילים לשאול את החברות, הן עונות ברובן המכריע שאין חשש לגבי העתיד, אבל השאלות האלה עולות ועצם קיומן, בעיקר מצד הלקוחות, מסוכן. כרגע אין פגיעה ברמה העסקית והיא מתרכזת בעיקר בפיתוח, כי שם עיקר כוח האדם של הסטארט־אפים בישראל".
חשש נוסף שעלה כבר לכל אורכה של 2023 ועולה עכשיו ביתר שאת הוא הקמת סטארט־אפים חדשים. מאז ההפיכה המשטרית התכווץ דרמטית מספר החברות החדשות שהוקמו בישראל ואלה שהוקמו נרשמו בחלקן הגדול בארה"ב. בחודשיים האחרונים, מהסיבות המובנות, לא קמו כמעט סטארט־אפים חדשים ולא מעט משקיעים אומרים שבניגוד לעבר, אין כיום בישראל היצע מספיק גדול של מיזמים חדשים. דווקא במענה לשאלה זו, יש הסכמה רחבה בין כל המרואיינים: אכן יש פחות סטארט־אפים חדשים שהוקמו השנה, אבל אלה שהוקמו, טובים לאין שיעור מאלה שקמו ב־2021. "מי שבכל זאת החליט להקים חברה בשנה האחרונה, זה יזם שהרעיון ממש בוער בו והוא לא יכול אחרת, היתר נותרו במשרות הנוחות שלהם כשכירים. רעיונות שבוערים ויזמים שמרגישים שהם חייבים לפתח אותם, הם הסטארט־אפים שמצליחים בסוף ובהם גם הקרנות רוצות יותר להשקיע ומוכנות לשים יותר כסף".
