לצ'אטבוט עדיין אין תשובה: איך עושים ממנו כסף
לצ'אטבוט עדיין אין תשובה: איך עושים ממנו כסף
שנה וחצי לאחר השקת ChatGPT מתרבים הספקות בנוגע למודל הכלכלי של הצ'אטבוטים. כשהם מייצרים בעיקר עלויות, הענקיות מחפשות את הדבר הבא
שנה וחצי מאז הושק ChatGPT על ידי OpenAI נראה כי אף שהכל מדברים על התחרות העזה בבינה המלאכותית, רבים עסוקים בשאלה המתבקשת – איך רושמים רווחים מהצ'אטבוטים. אלא שבזמן שכמה מנסים להפוך את הצ'אטבוט השיחתי המתוחכם למוצר בעל ערך כלכלי, מפתחים מתוחכמים גדולים יותר כבר המשיכו הלאה.
צ'אטבוטים אינם דבר חדש. הפיתוח הראשון המקובל הוא "אליזה" (ELIZA) מ־1966, שלא היה מתוחכם מדי אך מספיק כדי לבלבל אנשים בעת שאינטראקציות עם מחשב היו נדירות. 2016 נחשבת לתקופת פריחה בתחום הצ'אטבוטים, אז הפכו כלים אלו פופולריים בתחומי השירות, התעשייה והלימודים מתוך הנחה שהם מספקים למשתמשים תמיכה מהירה בצורה מוצלחת. גם אם ההנחה לא היתה מדויקת ומחקרים מצאו כי רק שליש משתמשים בבוטים אלו, שילובם עדיין הביא להפחתה בעלויות של שירות לקוחות.
אל התחום הזה נכנס בסערה ChatGPT, כניסתו נעשתה אחרי שגבולות הצ'אטבוטים היו מבוססים. מספיק מבוססים כך שאפילו OpenAI לא שיערה לעצמה שהצ'אטבוט יעורר עניין כה גדול, ולפני שהשיקה את ChatGPT העריכו בחברה כי רק ה"חולים לדבר" יתעניינו בפיתוח, ומקסימום 100 אלף משתמשים ירצו להתנסות בו. בפועל, אחרי חמישה ימים בלבד מעל למיליון איש השתמשו ב־ChatGPT והוא היום אחד היישומים הפופולריים באינטרנט. ככל הנראה, ב־OpenAI שכחו את השיעור שג'וזף וייצנבאום, מפתח אליזה, למד בשנות השבעים ולכן ביצעו הערכת חסר כה גדולה. "מה שלא הבנתי", כתב ב־1976, "הוא שחשיפות קצרות במיוחד לתוכנת מחשב פשוטה יחסית עלולות לגרום לחשיבה הזויה עוצמתית אצל אנשים נורמליים למדי".
השינוי שחולל ChatGPT היה בעיקר פילוסופי. הוא ערער מקצה לקצה ופתח חשיבה מחודשת לגבי האופן שבו אנו מארגנים, שולפים ומשתמשים במידע. ורבים החלו לדמיין את האופן שבו הוא ישנה את עולמות הבריאות, המשפט, האקדמיה והחיפוש. לפי ענקית הייעוץ BCG, צרכנים מוכנים היום להתנסות בצ'אטבוטים שמופעלים על ידי בינה מלאכותית גנרטיבית, אף על פי שהחוויות שלהם עם צ'אטבוטים "מסורתיים" היו מאכזבות. ב־BCG מציינים כי מוכנות זו מונעת מהעניין סביב בינה מלאכותית. את ההייפ סביב צ'אטבוטים ענקיות הטכנולוגיה פספסו, אך מאז הדביקו את הקצב ושחררו כלים מתחרים. כל אחת מהשחקניות הגדולות השתמשה בנקודת מכירה דומה ליכולותיו של הכלי - תכנון מסלולי טיולים. "הצע מסלול טיול מהנה לצוות עובדים מרחוק", כותבים בעמוד הפתיחה של ChatGPT כאופציה שימושית בבוט. "הצע את הפארק הטוב ביותר לביקור בעיר", מציע הבוט של גוגל ג'ימני (לשעבר בארד).
אלא שזה לא דורש חשיבה ביקורתית או יצירתית, והתוצר יכול להיות שעטנז ריקני או רנדומלי מאתרי טיולים, בלוגים ורשתות חברתיות מבלי שאיש ישים לב. אם הצ'אטבוט יטעה או יעניק תשובה חלקית בהחלט אין כל אסון, זהו רק תכנון טיול. בכל מקרה העניין היה עז, והתעשייה התנפחה לממדי ענק. נכון לדצמבר 2023, OpenAI רושמת קצב הכנסות שנתי של כ־2 מיליארד דולר. אלו הרבה מאוד מנויים משלמים, רובם תאגידים, שהעניקו לחברה בימים האחרונים שווי של כמעט 90 מיליארד דולר.
ברור כי התעשייה גדולה וכי השווי הגבוה של OpenAI נמצא בהלימה לעניין ולחדשנות שהחברה מייצרת. אך האם תשלום חודשי של 10 או 20 דולר עבור מינוי לצ'אטבוט יכול לפצות על עלויות העתק שנדרשות כדי להפעיל את כוח המחשוב מאחורי הצ'אטבוטים? לא ברור. יכול מאוד להיות ש־ChatGPT לעולם לא יהיה מוצר רווחי בפני עצמו, ומקורות הכנסה אחרים יצטרכו לממן את פיתוחו. מנכ"ל OpenAI סם אלטמן אמר בשימוע לסנאט כי מבחינת פיתוח המודל כפי שהוא, כך שיתמוך בצ'אטבוט מסוג זה, החברה הגיעה למיצוי. בגוגל ובמטא באותו האופן, הצ'אטבוטים עצמם מייצרים (במובנים כלכליים) בעיקר עלויות, בזמן שהכנסות עתק ממוצרים בסיסיים אחרים (מודעות) מאפשרות את המשך מימון התחום.
אפילו בסגמנט שהיה נראה בשל במיוחד ל"שיבוש" - שירותי חיפוש - נראה כי הצ'אטבוטים לא מייצרים את השינוי המובטח. מיקרוסופט, למשל, שהיתה הראשונה מהענקיות לשלב את יכולות הבינה המלאכותית הגנרטיבית בכלי החיפוש שלה (בינג), לא תרגמה את הראשוניות הזו להגדלת נתח החיפוש העולמי שלה. מאז שילבה את המוצר של OpenAI אל תוך בינג בפברואר 2023 הנתח של מיקרוסופט בשוק החיפוש העולמי עלה לפי StatCounter ב־0.56% ל־3.37% בלבד. אולי לא התמורה המיידית שציפתה לה מיקרוסופט עבור ההשקעה של 10 מיליארד דולר ב־OpenAI.
על רקע זה ובזמן שהשימושיות של הצ'אטבוטים מצטמצמת לעזרים לפעילויות ולא ככלי מחליף לחלוטין בני אדם או מערכות קיימות, סטארט־אפים לא מתבלבלים ומשקיעים את מרב מרצם בבניית כלים חדשים סביב אותם צ'אטבוטים. לכל בוט יש מקום. Character.AI, למשל, שנוסדה רק לפני כשנתיים וגייסה מעל ל־150 מיליון דולר, מציעה צ'אטבוט שמעניק תשובות בסגנון של דמויות ספציפיות כמו סוקרטס או אלון מאסק. Ada גייסה 190 מיליון דולר ומפתחת צ'אטבוטים לשירות לקוחות עבור קמעונאיות. Espressive שגיסה 50 מיליון דולר עושה את אותו הדבר רק עבור עובדים של חברות ו־Otter.ai גייסה סכום דומה כדי לבנות צ'אטבוט שרושם סיכומים ומעדכן מטלות בזמן ישיבות.
נכשלים ביצירתיות
איך ניתן להסביר את הפער הגדול בין העניין הרב בהשקעה בסטארט־אפים אלו לעומת הערך הכלכלי שצ'אטבוטים מייצרים? התשובה נמצאת כנראה עוד בלקחי וייצנבאום. ב־OpenAI לא חשבו שמה ש־ChatGPT מציע הוא באמת חיוני ולכן לא ימשוך עניין גדול, אך זה לא עצר מבעדה לשווק אותו כמפתח לשינוי טקטוני עולמי שיוביל ל"איום קיומי" על האנושות. עולם שבו בינה מלאכותית תיהפך מודעת לעצמה. מה שוייצנבאום כינה "פנטזיות גרנדיוזיות".
מדוע להשתמש בחזון כה עגום של המוצר שלך בשיווק? בין היתר כדי לגרום לאנשים לחשוב שהצ'אטבוט שבנית מוצלח הרבה יותר ממה שהוא באמת. כשלמעשה הבוטים עדיין מפיקים תוצרים שנתפסים ריקניים ורובוטיים, וכשהם מקבלים משימה ליצור משהו מקורי, יצירתי או מעט מורכב הם נכשלים בכל הקטגוריות. ממציא הסדרה “מראה שחורה” צ'ארלי ברוקר סיפר כי ביקש מ־ChatGPT לכתוב תסריט לסדרה ואמר כי התוצר היה ג'יבריש לא ראוי לדפוס. וחברת התעופה אייר קנדה ניסתה להתנער לאחרונה מתשובה מטעה של הצ'אטבוט שלה והפסידה בבית המשפט.
הטענה אינה שלצ'אטבוטים אין ערך כלכלי, אלא שרוב הערך מתומחר עוד מההייפ של 2016, בעוד הערך הנוסף מהפיתוח הנוכחי מצוי רובו ככולו בידי הענקיות. ואם יתגלה כי העניין הרב סביב הצ'אטבוטים לא יכול לתמוך בתעשיות עם ערך כלכלי, ההתלהבות תהפוך להתפכחות וההשקעות הרבות יצטמצמו. בזמן שהסטארט־אפים שקשרו את גורלם סביב צ'אטבוטים מחפשים איך לייצר ערך שעומד בפני עצמו מהצ'אטבוטים, תחום שבו אין להם כמעט כל יתרון, המובילות בתחום כבר עברו לשלב הבא: כלים מולטי־מודליים. לא רק צ'אטבוט מיומן בטקסט, אלא פיתוח הכלים לעומק ובשכבות. OpenAI הציגה את מחולל טקסט לווידיאו Sora, גוגל הכשירה את אחד המודלים שלה על נתונים תחושתיים, ומטא הציגה תוכנית חדשה בשם ImageBind שמעבדת טקסט, תמונות, אודיו, אינפרה־אדום, תנועה ומיקום.
