"בשנה הראשונה להקמת החברה לא חשבתי שאי פעם אחזור להיות שכיר"
"בשנה הראשונה להקמת החברה לא חשבתי שאי פעם אחזור להיות שכיר"
שלושה יזמים שסגרו את החברה שהקימו והפכו להיות שכירים מספרים על החשש ששום תפקיד לא יכול להביא לאותה רמת סיפוק וריגוש כמו להיות יזם; על היכולת להשפיע, לחדש וליזום מתוך ארגון גדול; וגם על הקושי ותחושת הוויתור על החלום
הסיפור של גיא שחר הוא סיפורם של מאות יזמים בהייטק הישראלי. בשנת 2017 הוא הקים יחד עם שני שותפים את חברת הסטארט-אפ Perceptive AI, שפיתחה מערכת המבוססת על בינה מלאכותית המסייעת לארגונים לחזות חודשים מראש אילו לקוחות עשויים לנטוש. כמו מיזמים רבים, החברה צמחה, גייסה מספר מיליוני דולרים וכמה עובדים אבל אז, אחרי מספר שנות פעילות החליט שחר, שהיה מנכ"ל החברה, יחד עם שותפיו, לסגור את המיזם. בנקודה הזו החליט שחר להמשיך הלאה - ולעבור להיות שכיר.
"זו הייתה החלטה לא פשוטה בלשון המעטה, אבל אני מאמין בלב שלם שזו הייתה ההחלטה הנכונה. החלטנו שהדבר הנכון למשקיעים, לעובדים שלנו ולנו הוא להמשיך הלאה", הוא מספר. "הנקודה העיקרית הייתה שהבנו שהשוק שבו אנחנו נמצאים הוא לא מספיק גדול, והחיפוש אחר שינוי של המוצר תפס אותנו בתחילתה של מגפת הקורונה בגל הראשון". אחרי כמה חודשים בהם התייעץ עם אנשים שהיו במצבים דומים על מנת להבין מה נכון עבורו, הוא החליט לחפש ארגון שדווקא ירצה את הרקע היזמי שלו.
"היה לי חשש גדול ששום תפקיד לא יוכל להביא לאותה רמת סיפוק וריגוש כמו להיות יזם שבונה את החברה שלו מאפס. לאחר שקיבלנו את ההחלטה, לא היה ברור לי מה אני רוצה לעשות. זה נורא קשה, אחרי שנים כיזם שמתעסק בכל דבר שקשור בבנייה של חברה ומוצר, פתאום להתמקד בתחום אחד שבא לך לעשות בתור שכיר, בין אם זה, פרודקט, מכירות או פיתוח עסקי. היה לי ברור שמה שמעניין אותי זה לקחת את הכלים שרכשתי כיזם, להמשיך ללמוד ולפתח אותם ולהשתמש בהם במקום הבא שאני אהיה", הוא אומר.
לאחר תהליך חשיבה הוא החליט שהוא מעוניין להוביל תהליכים משמעותיים בחברה גלובלית בצמיחה. הוא נפגש עם חמי כץ, מנכ"ל נמוגו והבין שיש עבורו הזדמנות. היום הוא סמנכ"ל אסטרטגיה בחברת הריטיילטק Namogoo. "אפשר להגיד שבתפקיד הנוכחי אני מביא הרבה מהניסיון שצברתי בתור יזם רק לתוך חברה יותר גדולה ובשלה".
אחד החששות שהיו לו כאשר החליט להיות שכיר היה המעבר מניהול החברה, מלהיות האדם שעל פיו יישק דבר לעובד שכיר אחד מני רבים. "זה היה חשש אמיתי שהיה לי אבל עכשיו אני יודע שזה מאוד תלוי בסוג התפקיד שאליו ממשיכים בשילוב עם החומר האנושי של ההנהלה והמייסדים. לשמחתי אני מקבל את החופש והתמיכה להתעסק בנושאים מגוונים ומשמעותיים עבור צמיחת החברה, שמצריכים חשיבה מחוץ לקופסא. מהתעסקות ברכישות של סטארטאפים אחרים ועד תכנון ה-go-to-market של מוצרים חדשים של Namogoo. כשחושבים על זה גם בחברה גדולה ומבוססת ביציאה לשוק עם מוצר חדש יש הרבה אלמנטים שדומים לסטארט-אפ. צריך להיות צנועים ויצירתיים ובעיקר ללמוד ולהגיב מהר אם רוצים להגיע לצמיחה משמעותית ממוצר שלא היה קיים רגע לפני", הוא אומר.
ועדיין, הוא רואה את עצמו כיזם ומתגעגע לעולם היזמות. "אני מתגעגע לתחושת האנדרדוג ולעשות את הבלתי ייאמן. ליצור משהו שלא היה קודם ולשכנע אנשים שהם חייבים אותו. תמיד אומרים שסטארט אפ זה כמו רכבת הרים. האמת היא שיש משמעותית הרבה יותר ירידות מעליות אבל העליות גורמות לאושר שקשה להסביר במילים".
למרות שהיום הוא עובד כשכיר שחר לא ויתר על חלום היזמות והשאיפה להקים מיזם משלו עוד בוערת בתוכו. "בעתיד לגמרי אקים משהו חדש", הוא אומר, "אני לא יודע אם זה יהיה בעוד שנה או חמש או עשר שנים. עוד לא השלמתי את המשימה. החוויה מהסטארט-אפ הראשון רק נתנה לי מוטיבציה. בסוף אני מסתכל על ההרפתקה שלי בתור יזם כמרתון ולא כספרינט. אני מקבל הרבה השראה מלראות את כל היונקורנים החדשים שמורכבים ברוב המקרים ממייסדים פעם שנייה או שלישית. אני לא חושב שזה מקרי. כיום אני מתרכז בתרומה שלי להצלחה של נמוגו ועל הלמידה שלי של תחומים חדשים שיחזקו אותי בתור יזם בחברה הבאה שאקים".
"לא תיארתי לעצמי שאי פעם אחזור להיות שכיר"
אחרי השנה הראשונה כיזם בחברת 'ידע פיננסים' דולב בייליס לא תיאר לעצמו שיחזור אי פעם להיות שכיר. החברה, אותה הקים יחד עם שלושה שותפים פעלה שבע שנים במסחר אלגוריתמי בעיקר באירופה. שינוי במודל עמלות הסליקה באירופה פגע משמעותית ברווחיות האלגוריתמים מה שהוביל בסופו של דבר ב-2015 לסגירת החברה.
"סגירת החברה הייתה תהליך. כאשר היה נראה שהחברה לא מצליחה להתפתח מעבר למה שהיא, שלא מצליחים להגדיל את הביזנס קיבלתי את ההחלטה שאני הולך למשהו ממוסד יותר הפעם ולא לאיזשהו מיזם חדש. אחרי לא מעט שנים של אקסטרים יזמי, לי באופן אישי היה רצון למשהו אחר", הוא מספר. "בשנה הראשונה של החברה אף אחד מאיתנו לא חשב שהוא אי פעם יחזור להיות שכיר. זה היה נראה מאוד מבטיח. הייתה פה אכזבה מסויימת אבל אני בנוי להסתכל קדימה ולא אחורה".
היום הוא מנהל אופרציה והנדסה במחלקת מחקר ופיתוח של חברת היוניקורן Fireblocks ומרגיש שהוא מצא את התמהיל הנכון עבורו: עבודה כשכיר בחברה פורצת דרך, אשר אומנם הוא אינו מוביל אותה, אבל יש לו מקום משמעותי בה.
"אחרי הרבה שנים של רכבת ההרים היזמית רציתי משהו אחר. זה פחות עניין השכר אלא יותר הירידה מרכבת ההרים. אני לא שוקט על השמרים בתאגיד ענק בו אני אחד מאלפי עובדים אלא עובד בחברה פורצת דרך ויש לי מקום משמעותי להשפיע אבל לא מכיסא הנהג", הוא אומר. "כשאתה מנווט אז רובץ עליך משהו אחר, זה סוג אחר של אחריות, הרבה מאוד חוסר וודאות וגם לחץ מאוד גדול כל הזמן לראות שאתה בכיוון הנכון. פה כעובד שכיר יש אתגרים מאוד משמעותיים אבל יש גם יותר וודאות ואתה הולך אחרי מישהו שאתה מאמין בו בלב שלם שהוא יודע מה הוא עושה. זו אחת הסיבות שבחרתי בפיירבלוקס כי אני יודע מי מוביל אותה ואני מאמין שהם יודעים מה הם עושים", הוא אומר.
במעבר לשכירות מיזמות יש ויתור על חלום. ויתור על להיות בעל עסק משמעותי ולהצליח להתפרנס לאורך שנים ממשהו שאתה בנית, ועדיין הוא מרגיש שבמקום בו הוא נמצא ה'חיידק היזמי' שבו זוכה לסיפוק. "יש פה המון מקום ליצירתיות והתפתחות ואנשי מקצוע מעולים שמובילים את הביזנס אז יש המון מקום ללמוד. יש איזו נפילה מהיזמות לשכירות אבל במקום כמו פיירבלוקס הנפילה מתרככת".
גם היום, כאשר טוב לו במקום שבו הוא נמצא בייליס לא פוסל הקמת מיזם משלו. "בשלב הבא הייתי רוצה להקים משהו בתחום החינוך ולאו דווקא בתחום הטכנולוגיה", הוא אומר, "יש עניין של שלב בחיים, אנחנו עושים קריירה של 40 שנה, אפשר בשלב מסויים להתמקד בהעברת הידע לאחרים".
"אני רוצה ליזום במסגרת שנותנת גב יותר מרכבת ההרים של היזמות"
גם ירון לביא, היום סמנכ"ל מוצרים בחברת Earnix היה מייסד ומנכ"ל בחברת Pareto Pulse שפיתחה שיווקה ומכרה פתרונות לאשראי דיגיטלי למוסדות פיננסיים גלובליים עד שהחליט לעזוב ולהיות שכיר. "אני עוסק שנים רבות במערכות תוכנה למוסדות פיננסיים ואחד האתגרים המשמעותיים הוא תהליך מכירה ארוך שמאפיין את תעשיית הפיננסים. לחברת סטארט-אפ, לא תמיד יש את היכולת או האפשרות לעמוד בתהליך כזה ארוך.
"בסופו של דבר, אני כיזם מחפש אפשרויות ליזום וליצור דברים חדשים ולאחר מספר שנים כמנכ"ל בחברה שהקמתי בשותפות עם חברת ייעוץ, הבנתי שאוכל ליזום ולממש את החזון שלי בחברה שהיא מבוססת בתעשיית הפיננסים ויחד עם זאת נמצאת בקצב צמיחה גבוה. אני חושב שבסוף ההחלטה לעזוב מסתכמת בהעדפה שאם אני רוצה ליזום ולעשות דברים אני מעדיף לעשות את זה במסגרת שנותנת יותר שקט ויותר גב מאשר רכבת ההרים של היזמות", הוא אומר.
את חברת הסטארט-אפ הוא הקים ב-2013 והיא אף גייסה מספר לקוחות אבל אחרי כארבע שנים כמנכ"ל לביא הבין שיכולת ההשפעה שלו על תעשיית הפיננסים תהיה גדולה יותר מתוך חברה מבוססת בגלל שהתהליכים בתחום הם מאוד ארוכים. " כיזם, אתה מבין שתהליך מציאת הרעיון, בניית מוצר חדש לשוק, תקופת הדגירה, ההבשלה וההתאמה שלו לשוק דורשת אורך נשימה משמעותי. יחד עם זאת, כיזם שמביא את המוצרים מתוך חברה מבוססת המכירה את שוק היעד לעומק, אתה מבין שהיכולת שלך להביא את המוצר לשוק הרבה יותר אפקטיבית. התפקיד שאני נמצא בו כעת, סמנכ"ל מוצרים בארניקס, מאפשר לי להמשיך עם רוח היזמות, ליצור מוצרים חדשים ולהביא אותם לידי מימוש באופן אפקטיבי בתעשייה בה אנחנו פועלים", הוא אומר.
את המעבר לשכירות הוא לא מצא כמאתגר, אולי מכיוון שהוא מגדיר את עצמו כיזם שכיר ואולי מפני שעוד לפני הקמת הסטארט-אפ עבד במערכות גדולות. "לא חשתי משבר במעבר או שאני אחד מני רבים. בארניקס, שנמצאת בתהליך צמיחה מואץ, ובתפקיד בו אני נמצא קבלת החלטות, ניהול וקידום מוצרים ויוזמות חדשות הוא חלק יומיומי ואינטגרלי מהתפקיד", הוא אומר.
"כשנמצאים בסטראט-אפ קטן אפשר להגיע לגבהים מאוד גבוהים, להצליח להגיע לאבני דרך ולהיי מאוד גדול ומצד שני יכולים להיות במצב של שפל מאוד גדול אם יש פתאום איזושהי בעיה שיכולה ממש להפיל את החברה. המון דברים הופכים להיות מאוד גורליים וזה משהו שלא קיים כשנמצאים בארגון גדול. ברור שיש מפחי נפש, אבל זה לא באותה אינטנסיביות", הוא אומר. "המציאות היזמית בסטארט-אפ קטן היא לא דבר קל. כל אחד עם המוטיבציות שלו, אבל המוטיבציה העיקרית שלי הייתה להקים וליזום דברים חדשים ובסוף, בשורה התחתונה, היכולת שלי לממש את הפנטזיה הזאת, המקום הנכון לי לעשות את זה היום היא במסגרת של ארניקס", הוא אומר. "ישנם יזמים שלא יכולים להיות משהו אחר מאשר יזמים של סטארט אפ שלהם. אני נהניתי מהקמה והניהול של הסטארטאפ ואני נהנה ממה שאני עושה כיום".
