ניתוחלעצור את מימון ההמונים: הקרב על הקריפטו של חמאס
ניתוח
לעצור את מימון ההמונים: הקרב על הקריפטו של חמאס
אחרי שחמאס הוגדר כישות טרור בבנקאות העולמית, הוא עבר לגייס כסף בבורסות הקריפטו. השבוע הצליחו רשויות החוק בישראל להקפיא את חשבונותיו בבורסת בייננס. ככל שהרגולציה על השוק תתהדק, הארגון ייאלץ לפנות למסחר במטבעות אנונימיים יותר ויתקשה לסחור בהם
מאמץ של משטרת ישראל ופעילים מקומיים ממגזר הטכנולוגיה והקריפטו הביא להקפאת חשבונות קריפטו, פייפאל ובנקים שקמו במטרה לגייס תרומות לחמאס מהציבור הרחב. חמאס פרסם את מספרי החשבון והארנקים השונים בערוצי הטלגרם כחלק ממאמץ למימון המונים מהיר. אתמול הודיעה משטרת ישראל על פעולה משותפת של יחידת הסייבר של להב 433, המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט"ל) של משרד הביטחון, השב"כ וגופי מודיעין נוספים.
"עם פרוץ המלחמה פתח חמאס בקמפיין גיוס תרומות ברשתות החברתיות, וביקש מהציבור להפקיד בחשבונו את מטבעות הקריפטו", נמסר בהודעה לעיתונות. "יחידת הסייבר ומט"ל פעלו מיידית לאיתור החשבונות ולהקפאתם, בסיוע בורסת הקריפטו בייננס (Binance), על מנת לחלט את הכספים לקופת המדינה".
מדינת ישראל על גופיה השונים מנהלת כבר שנים מערכה מול מאמצי גיוס התרומות של החמאס ברשתות החברתיות, ובמיוחד סביב מטבעות קריפטוגרפיים שמאפשרים לא רק אנונימיות יחסית של המשתמשים, אלא גם מעבר של נכסים פיננסיים בין מדינות תוך פיקוח רופף של הרשויות המדינתיות והבינלאומיות.
חמאס נדחף לערוץ פיננסי זה משום שהוא מוגדר על ידי ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות מערביות אחרות כישות טרור. הגדרה זו הפעילה עליו שורה של סנקציות כלכליות, לרבות מניעת גישה למערכת הבנקאות העולמית. ככל ששוק הקריפטו החל לצמוח בשנים האחרונות כאלטרנטיבה למערכת המסורתית והתרבו המשתמשים ונותני השירות לנכסים אלו, כך גם החמאס החל לפעול באפיק זה לניהולו הפיננסי.
המעבר של חמאס לשימוש בקריפטו באופן אקטיבי החל לפני כארבע שנים, במטרה להתגבר על מה שנתפס כ"מצור הפיננסי" שהטילה ישראל על החמאס. ב־31 בינואר 2019, אבו עוביידה, הדובר של גדודי עז א־דין אל־קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, הודיע כי חמאס החל לקבל תרומות בביטקוין, ופרסם את הקישור לארנקים המשויכים לארגון. בין הכתובות שזוהו היו כאלו שמקושרות לבורסת הקריפטו בייננס, ואחרות הקשורות לבורסת הקריפטו האמריקאית הגדולה ביותר — קוינבייס. מהלך פומבי זה הוביל את בייננס לסגור את הארנק המקושר לחמאס בכמה הזדמנויות.
כבר אז פניית חמאס היתה מתוחכמת יחסית, ולבקשות התרומה שלהם הם צירפו מדריכים אינפוגרפיים ומצולמים כיצד להעביר תרומות ביטקוין, איך להשלים את הפעולה ברמה הטכנית וגם אילו אמצעים יש לנקוט כדי לעשות זאת באופן אנונימי ויעיל במיוחד. בין היתר המליצו להשתמש במחשבים ציבוריים ובפלטפורמות שפועלות מאיי הבתולה. אף שהמהלך של החמאס לפנות לקריפטו נראה בשעתו, וגם היום, כמעט בלתי נמנע עבור ארגון ששרוי בסנקציות כלכליות, ולבטח ממשיך להעדיף מזומן, גם פתרון זה חלקי בהחלט. עסקאות ביטקוין, למשל, הן ציבוריות וניתן לעקוב ולנתח את תנועתן והן מותירות שובלים דיגיטליים רבים, והיום קיימות חברות מחקר וניתוח רבות שמתחקות ומתעדות תנועות שנחשדות כפליליות.
בהתאם להתגברות השימוש בקריפטו, כך גם המאבק הישראלי בערוץ זה מתמשך. ביולי 2021 תפסה ישראל לראשונה מטבעות קריפטוגרפים השייכים לחמאס, בינואר 2022 התבצעה תפיסה שנייה, אחרי ששר הביטחון בני גנץ אז חתם על צו לתפיסת מטבעות קריפטו בשווי של כמיליון דולר. "הכלים המודיעיניים, הטכנולוגיים והמשפטיים המאפשרים לנו לשים יד על כספי טרוריסטים ברחבי העולם מהווים פריצת דרך מבצעית", אמר בשעתו גנץ. באפריל האחרון הודיע חמאס על עצירת קבלת תרומות בביטקוין בטלגרם, למען "בטיחות התורמים... במיוחד לאור התגברות המאמץ העוין נגד כל מי שמנסה לתמוך באמצעות מטבע זה".
בישראל פועלים בנושא הפיקוח וההקפאה של חשבונות קריפט לא רק כלפי החמאס, וביוני האחרון הודיע שר הביטחון יואב גלנט כי ישראל תפסה 1.7 מיליון דולר מחשבונות קריפטו שקשורים לכוח קודס של משמרות המהפכה האיסלאמית של איראן. אז הודה ראש המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור פול לנדס כי התפיסה נעשתה תוך שיתוף פעולה עם חברות קריפטו, בין היתר בייננס וחברת הניתוח Chainalysis. "אנחנו רואים בחברות קריפטו שותפות, או לכל הפחות אנו רואים בהן שומרות סף", אמר לפורצ'ן בשעתו. "הם רוצים לשתף פעולה כי הם מפוחדים מהסיכון להיות מחוברים לטרור ולטרור פיננסי — הם רוצים שהתעשייה תהיה נקייה".
שמה של בייננס חוזר שוב ושוב ולא במקרה. בורסת הקריפטו הגדולה בעולם היא גם אחת שפועלת באופן מכוון להימנע מפיקוח רגולטורי בעולם כולו. החברה לא מחזיקה במטה אחד ברור, ושומרת על פיזור גיאוגרפי נרחב כדי למנוע לשייך עצמה ולהכפיף את פעילותה למערכת רגולטורית אחת. שיטה זו איפשרה למשתמשים להקים בבורסה חשבונות מבלי לעבור תהליך אימות זהות או "הכר את הלקוח שלך" הידוע כ־KYC שנדרש מכל ארגון פיננסי היום, ובכך לשמור על אנונימיות רבה יחסית.
בשנה האחרונה, עם קריסת שוק הקריפטו, החלו להפעיל על הבורסה לחץ רגולטורי גדול יותר, במיוחד בארה"ב שם מתנהלות נגד הבורסה וגם באופן אישי נגד מייסדה ומנכ"לה צ'נגפנג זהאו תביעות שונות (הנשענות על ההנחה כי השתמשה בטשטוש גיאוגרפי ככלי להתחמק מציות לכללים מקומיים). בתביעה אחת שהגישה נגדה הוועדה האמריקאית למסחר בחוזים עתידיים על סחורות (CFTC) במרץ האחרון רמז הרגולטור שבייננס עסקה בפעילות שעשויה להיתפס כפלילית, לרבות הלבנת הון. כך, למשל, נכתב שבפברואר 2019, אחרי שהחברה קיבלה מידע לגבי עסקאות חמאס בפלטפורמה, הסביר ראש מחלקת הציות בחברה (שמוודאת שהחברה מצייתת לכללים ולחוקים) סמואל לין בהתכתבות פנימית ש"זה בסדר", מחבלים שולחים בדרך כלל "סכומים קטנים" שכן "סכומים גבוהים מהווים הלבנת הון". עמית של לין בבייננס השיב ללין באותה ההתכתבות שחמאס "בקושי יכולים לקנות AK47 (רובה סער קלשניקוב, ו"א) עם 600 דולר". לגבי לקוחות אחרים מרוסיה, ציין לין בהתכתבות אחרת מפברואר 2020 ש"הם כאן בגלל פשע".
עבור חמאס הבחירה בבייננס אולי טבעית בשל גודלה של הבורסה, הפופולריות, היקפי המסחר והעמימות הרגולטורית שבה היא פועלת, אבל היא גם לבטח לא הבורסה היחידה שדרכה הוא משנע כספים. למעשה כל עוד הוא מעביר את המטבעות הקריפטוגרפים בין פלטפורמות שונות הוא יכול להימנע למשך זמן ממושך מזיהוי כבעל החשבונות ותפיסת הנכסים. לא רק זאת, אלא שכבר היום קיימות פלטפורמות מבוזרות שעליהן המדינה או רשויות אחרות לא יכולות להשתלט או לגרום להקפאתן או לסגירתן. ואף קיימים מטבעות עוד יותר אנונימיים מביטקוין, שאחריהם למדינה קשה במיוחד להתחקות. אך גם לאסטרטגיה זו מגבלות קשות: יותר קשה לקנות מטבעות אנונימיים במיוחד, והבורסות המבוזרות סובלות מנפחי מסחר נמוכים והניווט בהן מסורבל ולרוב פונה למשתמשים מתוחכמים. אלה עוד חסמים עבור הציבור הרחב להתגייס לפרויקטים של מימון המונים, והם גם מאטים את היכולת של חמאס לגייס הון מהיר מרחבי העולם.
