TechTalkהשלב הבא באורבניזציה: הטמעה
TechTalk
השלב הבא באורבניזציה: הטמעה
טוב עושה ממשלת ישראל כשהיא מחליטה לאמץ טכנולוגיות חדשניות להתמודדות עם מגמת העיור המואצת בעידן שינויי האקלים. צריך רק לקוות שהמהפך המתוכנן לא ייתקע בשלב הפיילוט
ביומה הראשון של ועידת האקלים הציג בנאומו ראש הממשלה נפתלי בנט את תרומתה של ישראל לנושא האקלים והסביר כי "נזדקק להמצאות חדשות ולטכנולוגיות חדשות, שעדיין לא דמיינו". הוא צדק. כבר היום יש תחומים רבים שבהם טכנולוגיה וחדשנות מספקות פתרונות לצרכים של האוכלוסייה ההולכת וגדלה בתחומי האנרגיה, התשתיות, המים, החקלאות, התחבורה ועוד. ואולם, שינוי אמיתי כרוך בהטמעה של הטכנולוגיות הללו ולא רק בפיילוטים (מה שנקרא בעגת הטק Sandbox).
מרכזים אורבניים הם מוקדים של בעיות כאלה, שמוסיפות לגדול כשיותר ויותר בני אדם חיים בהם. ב-1950 פחות מ-30% מאוכלוסיית העולם חיה בערים. כיום כ-55% מאוכלוסיית העולם חיה בערים ועד 2050 כ-70% מהאוכלוסייה העולמית צפויה לחיות בערים, כשבמדינות מפותחות שיעור העירוניים הצפוי הוא כ-85%.
החודש מציינים את יום העירוניות העולמי (World Urbanism Day). היום נקרא גם "יום תכנון הערים העולמי" והוא מצוין כבר יותר מ-70 שנה עם דגש על חשיבות התכנון העירוני ביצירת קהילות טובות ומשגשגות. לפי נתוני האו"ם יש בעולם 34 מגה-ערים - כלומר, ערים המונות יותר מ-10 מיליון תושבים. את הרשימה מובילות טוקיו (עם כמעט 40 מיליון תושבים), דלהי (יותר מ-30 מיליון תושבים), שנגחאי, סאו פאולו ומקסיקו סיטי, ונכללות בה גם ערים כמו קהיר, ניו-יורק, איסטנבול, בואנוס איירס, מנילה ולאגוס שבניגריה.
יותר ויותר אנשים נמצאים בערים - ויש לכך מחירים. נושא התשתיות, לדוגמה, מהווה אתגר משמעותי, המצריך תכנון מעמיק לצד גמישות מצד כל הנוגעים בדבר. ככל שמגמת העיור גוברת כך עולה הצורך בפתרונות חדשניים, יצירתיים ומוצלחים שיענו על צרכי האוכלוסייה, באיתור דרכים לשימוש יעיל יותר במשאבים הקיימים וביצירת פתרונות בני-קיימא כדי למזער את הפגיעה בטבע ואת כילוי המשאבים המוגבלים של האנושות.
טכנולוגיה וחדשנות יכולות לסייע בצורה משמעותית בהתמודדות עם אתגרים אלה – בין אם מדובר בתחומי האנרגיה, בפוד-טק, בהשקיה, בתחבורה או באקלים. נתון מעניין שפורסם לאחרונה על ידי רשות החדשנות וקהילת PLANETech מצביע על כך ש-9% מהסטארט-אפים החדשים פועלים בתחום טכנולוגיות אקלים וסביבה, עם כמעט 3 מיליארד דולר בהשקעות פרטיות בחברות ישראליות בתחומים הללו בשנים 2018-2020.
השלב הבא חייב להיות אימוץ נרחב שלהן על ידי הציבור והרשויות, לצד תמיכה ועידוד המשך פיתוח. הדבר מצריך העלאה של המודעות לצד צעדים של ממש לעידוד האימוץ של טכנולוגיות חדשניות דרך הסרת חסמים רגולטוריים, יצירה של רגולציה תומכת, תקינה, תמריצים וכדומה. רק לפני כחודש פורסם כי משרד האנרגיה מתכנן לחייב קבלנים להציג דירוג אנרגטי של בתים חדשים לפי תקן אירופי וכן לקדם מיפוי ארצי של כל הגגות בעלי הפוטנציאל לייצור אנרגיה מתחדשת בישראל. ניכרים סימנים חיוביים לאימוץ של טכנולוגיות אלה, גם ברמת המדיניות, אבל יש להקפיד שהדברים לא יישארו בשלב ה"פיילוט", אלא יבשילו לכדי הטמעה של ממש.
בסופו של דבר, ישראל יכולה להוות דוגמה מצוינת למיקרוקוסמוס עם כמה מטרופולינים גדולים, ערי לוויין ופריפריה ולא מעט בעיות. ישראל יכולה וצריכה להוביל את תחום אימוץ הטכנולוגיות - במיוחד הישראליות. נכון יהיה להמשיך ולקדם הטמעה של טכנולוגיות חדשניות - מה שיסייע גם לחברות עצמן, אבל בעיקר יאפשר לנו, הציבור הרחב, לצאת נשכרים מכל הערכים המוספים שניתן לקבל. לא סביר שמישהו יוותר על התקנה של מערכת שיכולה למנוע פקקים, למשל. ויפה שעה אחת קודם.
איל הופמן הוא משקיע הון סיכון ומנכ"ל Highroad - קרן ותוכנית אקסלרציה בשלבי early-stage
