תחרות סטארט-אפ פלוסאופס, החמצנו: הייטקיסטים חושפים את הטעויות שעשו בדרך להצלחה
תחרות סטארט-אפ פלוס
אופס, החמצנו: הייטקיסטים חושפים את הטעויות שעשו בדרך להצלחה
תחרות סטארט-אפ פלוס של כלכליסט בשיתוף פועלים הייטק ריכזה תחת מטריה אחת, כמה מהמשקיעים הבכירים ביותר בתעשיית ההיי-טק הישראלית. ניצלנו את ההזדמנות כדי לשאול אותם על הטעויות וההחמצות הגדולות שעשו בדרך להצלחה, וקיבלנו כמה סיפורים שכל יזם ויזמית מתחילים יכולים ללמוד מהם
ביל גייטס אמר פעם: "זה בסדר לחגוג את ההצלחה, אך חשוב יותר לשים לב ללקחי הכישלון", אך גייטס הוא לא היחיד שהבין שהדרך להצלחה רצופה בעליות וירידות. משיחות שערכנו בשבועות האחרונים עם כמה מהמשקיעים הבכירים בתעשיית ההייטק, גילינו שגם לאנשים שכל יזם מתחיל נושא אליהם את עיניו, יש ברזומה לפחות סיפור אחד המציג זווית שונה בדרך להצלחה.
"הצלחה היא משהו שלעיתים קרובות מדי אנחנו בוחנים דרך השוואה סובייקטיבית לאחרים. לעיתים קרובות אלה קרובי המשפחה שלנו (הורה, אח/אחות, גיס או גיסה, בני דודים וכדומה) או אפילו חברים שהיו לצידנו בנקודות מסוימות בעבר, ולטעמנו עשו פריצת דרך גדולה", אומרת יעל אלעד, שותפה ומנהלת התפעול בקרן Aleph VC, ומוסיפה: "אנשים שאפתניים מתקשים לזהות הצלחה בזמן אמת כי תמיד יש להם עוד מקום להגיע אליו, עוד פסגה לטפס, עוד יעד להגשים. הפספוס הגדול הוא לא פעם בעצם הוויתור על ההכרה בהצלחה – גדולה או קטנה, זמנית או קבועה – כשהיא קוראת. יש לא מעט הישגים משמעותיים בתוך אבני הדרך של התהליך ולאו דווקא באירוע מכונן יחדני בסופו".
יעל אלעד היא חלק מנבחרת השופטים המרשימה של תחרות סטארט-אפ + של כלכליסט בשיתוף פועלים הייטק המתקיימת השנה בפעם שנייה ברציפות לאחר הצלחתה אשתקד. 250 סטארטאפים הגישו מועמדות השנה אך רק 15 מהם מילאו את שורות הנבחרת ולקחו חלק פעיל בתחרות. מי שיעפילו למקומות הראשונים בתחרות יזכו בפרס כספי, שעות ייעוץ מקצועי של מומחי פועלים הייטק ושירותי משרד במיינדספייס, במטרה להעניק דחיפה לאותן חברות הזנק בשלב הסיד והפרה סיד.
חבר נוסף בנבחרת השיפוט בתחרות הוא דב מורן, שותף מנהל, קרן Grove Ventures, יזם, משקיע הון סיכון וממציא הדיסק או קי (וכ-40 פטנטים נוספים), ששיתף אותנו כי גם דרכו אל הפסגה הייתה רצופה סיכונים ופספוסים: "כשהייתי באם-סיסטמז, בשנים הראשונות שלנו, חשבנו איך לגרום לפלאש להתנהג כדיסק. שותפי דאז, אמיר באן, כתב אלגוריתם שאפשר לבצע אמולציה על ההארד דיסק על הפלאש. התוכנה האקוויוולנטית באותה עת הייתה של מייקרוסופט ואינטל יחד, שלא השתוותה. היינו טירונים, ולא חשבנו שפטנטים זה דבר חשוב, אלא שמה שחוב הוא שנהיה ahead of everybody. רישום פטנטים היה נראה לי באותם ימים מיותר.
ברור שהתוכנה לבסוף הועתקה ומומשה בפתרונות של חברות גדולות והתוכנה איבדה הרבה מערכה. אם היינו רושמים פטנטים, מצבה של אם-סיסטמז היה יכול להיות הרבה יותר טוב בשלב הרבה יותר מוקדם. אבל למדתי שכאשר מפספסים צריך לחשוב על הקדימה ולא על האחורה. הבאנו המצאות חדשות, פיתוחים חדשים והבאנו לעולם את הדיסק און קי".
מי שעוד חלקה איתנו את הלקח שלמדה בעקבות טעות של מתחילים בקריירה שלה היא מיכל דריימן, שותפה בקרן הון סיכון JVP, ומשקיעה ותיקה בתעשיות הבריאות הדיגיטלית והמכשור הרפואי: "בשנת 2005, בתחילת דרכי כמשקיעה, השקעתי בחברה רפואית פורצת דרך בתחום ה- radiation therapy, שהייתה צוות עם יכולות טכנולוגיות יוצאות דופן. החברה נבחרה בגלל היכולות של הצוות והחדשנות הטכנולוגית במוצר. המוצר הראה שיפור אמיתי באיכות חיי המטופל תוך דיוק יוצא דופן בהקרנה ו-execution יוצא דופן בהליך הרגולטורי למול ה- fda ויצירת פרוטפוליו של פטנטים.
עם זאת למרות ההבטחה הגדולה והפוטנציאל החברה נסגרה כי היזמים הרגישו שהדרך תהיה ארוכה וההצלחה לא תהיה מיידית, מה שמקובל לצערנו בחברות המשיקות טכנולוגיות בתחום הרפואי .הצוות עשה עבודה טובה בשכנוע המשקיעים שפה אחד החליטו לסגור את החברה, בעוד שנחישות והתעקשות היו מייצרות לדעתי הצלחה אמיתית וחברה פורצת דרך שהקדימה זמנה בתחומים רבים של כירורגיה לא פולשנית ורפואה דיגיטלית.
חברות דומות בתחומים משיקים כמו מזור רובוטיקה נמכרו למדטרוניק בהרבה מאוד כסף. תחושת הבטן שלי הייתה שטעות לסגור את החברה. הייתי צריכה להביע דעתי (למרות שהייתי צעירה ופחות מנוסה בצוות שניהל את ההשקעה) ולשכנע את היזמים והמשקיעים למצות את התהליך והדרך. מה שניתן ללמוד מכך הוא שהשקעה בעולם המדטק, פודטק ואגטק ארוכה יותר וההליכים שמרניים ולוקחים זמן, עם זאת היכולת להשפיע ולשנות עולם ולהשפיע באופן חיובי על חיי אנשים וכדור הארץ הינה שכר ראוי לדרך והפוטנציאל הכלכלי עצום ושווה את המאמץ והדרך".
גם תמי ברונר, שותפה בקרן ההון סיכון ורטקס, משתפת כי בסטארט אפ שהקימה בעבר היא ושותפיה נתנו משקל רב לפתרון בעיה טכנולוגית שרצו לפתור, תוך חוסר תשומת לב לבעיות העסקיות של הלקוחות שלהם: "אמנם היו שם אתגרים גדולים אבל רתמנו את הסוס הרבה לפני העגלה שמנו דגש על טכנולוגיה ופחות על הצורך והבעיות העסקיות שהיו ללקוחות שלנו. כתוצאה מכך ברגע קריטי של החברה למתחרים היה יתרון תחרותי משמעותי, הם יצאו מוקדם יותר עם מוצר יחסית שלדי, אבל קיבלו עליו פידבקים רבים ושיפרו תוך כדי תנועה.
לאחר מכן כסמנכ"לית מוצר, הקפדנו כצוות לדבר עם כל האנשים ובעלי התפקיד הרלוונטיים טרם פיתוח מוצר חדש, לשאול את השאלות הנכונות בניסוח נכון (לא כאלו שיובילו לתשובה הצפויה) ולהיות מאוד ביקורתיים לתהליך מציאת הבעיה והצורך האמיתיים ולא כאלו שאנחנו האמנו בהם. היום כשאני פוגשת ועובדת עם יזמים הנושא הזה עולה פעמים רבות, תהליך הדיוק, ההבנה וההתאמה הוא מחזורי ומתקיים באופן תמידי, אמנם הוא משתנה מחברה לחברה אבל אני מאמינה שאחת התכונות החשובות ליזם היא היכולת לשאול ולהקשיב ללא מחסומים או הגנות ולאחר מכן לקבל את ההחלטה שהוא חושב שהיא הנכונה והטובה ביותר לחברה שלו".
המקום הראשון חשוב, אבל לא הכי חשוב
תחרות סטארט אפ + מגיעה בשבוע הבא לסיומה באירוע גמר חגיגי. אחרי שבשלב חצי הגמר 15 יזמים הציגו פיץ' קצר בפני ועדת השיפוט של התחרות, אל הגמר הגדול העפילו רק חמישה סטארטאפים שהצליחו להרשים את השופטים במיוחד. בסיום האירוע רק שניים מהם יזכו בפרסים הכספיים ובליווי המומחים כפי שקובע תקנון התחרות.
בין אם יזכו לקטוף את המקומות הראשונים בתחרות או שלא, ניכר כי המסר של השופטים לכל המשתתפים הוא ברור, או כפי שסיכם זאת יונתן סאקס, שותף מנהל ב- F2vc: "עשיית טעויות היא חלק בלתי נפרד ממסע המשקיעים. לפני עשר שנים החלטתי לא להשקיע בסטארט-אפ מכיוון שלמנכ"ל לא היו התכונות האופייניות שהייתי רגיל לזהות אצל מייסדים. היום אני מאוד מצטער שפספסתי את עסקת החד קרן הזו. מכאן אני לומד שיזמים מגיעים בכל הצורות והגדלים. אחרי למעלה מ-20 שנה בתעשיית ההון, עשיתי השקעות רעות, החמצתי השקעות נהדרות וכל מה שביניהם. אבל אחד הלקחים הכי חשובים שלמדתי מכולם הוא להיזהר לא ליפול להטיות ולדעות קדומות ותמיד ללמוד מטעויות".
