הקברניטבמקום לוחמה מבית לבית: האם באמת ניתן לשטח את עזה בהפצצות מהאוויר?
הקברניט
במקום לוחמה מבית לבית: האם באמת ניתן לשטח את עזה בהפצצות מהאוויר?
יש קולות בישראל שקוראים למחוק את כל המבנים ברצועה, לא כנקמה אלא כפיתרון טקטי - הרי אין צורך לסכן חיילים בסריקת בתים אם יושמדו באש מטוסי קרב. איך ייראה מבצע כזה, כמה יעלה, ומה קרה בעבר כשניסו לשטח ערים גדולות?
שלום, כאן הקברניט; מפרוץ המלחמה אני שומע ישראלים קוראים לשטח את עזה. שלא יישאר שם בניין אחד! זועקים הטוקבקים. למחוק אותה, לגהץ את הרצועה לגמרי, שלא יפגשו אף חייל ישראלי - רק את הפצצות שלנו!
הדרישה הזאת נשמעה כבר ביום המלחמה הראשון, כשעם ישראל הכואב וההמום קרא בזעם בוער. כשהתבררו היקפי זוועת השבת השחורה, קראו לשטח את עזה כפעולת נקם. אחר כך זו הפכה לקריאה לעומתית: "מהנהר ועד הים"? חכו חכו, אנחנו נשטח את עזה!
ולאחר שטיפס מספר ההרוגים בקרבות פנים אל פנים, הפכה הקריאה לפיתרון טקטי: למה שחיילים ייכנסו לבניינים ויסכנו את החיים בטיהור הגזרה, כשאפשר פשוט לשטח את עזה?
זה נשמע הגיוני: זה לא משנה איזה מארב הכינו החמאסניקים בפנים, אם כמה פצצות של F16 גרמו לכל הבפנים להתנפץ להם על הראש. הרבה גולשים שואלים אותי את השאלה הזאת, ואני חושב שהיא ראויה לתשובה.
לפני שנמשיך, אבהיר שאנו עומדים לעשות פה הוא תרגיל מחשבתי: אין תוכנית מעשית לשטח את ערי רצועת עזה - זהו מהלך אדיר מימדים שאינו אתי, שלא לומר מפלצתי. אך עדיין מעניין לראות אם הוא אפשרי במציאות.
הרעיון נשמע מאוד תכל'סי: להרוס את כל המבנים בצורה שאף אחד לא יוכל להשתמש בהם לתצפיות, מארבים מבין ההריסות או סיכון כוחותינו. כך שלא מספיק לשרוף את המבנה או להשאיר ממנו שלד מחורר; אם חוץ מהקירות החיצוניים כל המבנה מפורק מבפנים? חבר'ה, התרשלתם. כדי להבטיח שאף מבנה לא ישמש לטרור, הוא צריך להיות ערימה של פסולת בניין.
בואו נתחיל במספרים: לפי נתוני האו"ם שפורסמו באמצע החודש, ברצועת עזה היו כ-200,000 בניינים לפני המלחמה. לצידם, עמד עוד מספר לא ידוע (אם כי גדול מכך) של צריפים, מבנים ארעיים ואילתורים.
לפי הערכת האו"ם, נפגעו כ-18,000 מהבניינים. אבל "נפגע" זה לא "הושמד"; מדובר בפגיעות רסס, הדף, ירי נרחב בגלל קרב שהשתולל ליד המבנה או בתוכו.
גם תקיפה אווירית לא בהכרח משמידה מבנה: רוב המבנים שנפגעו היו כאלה שמחבלים השתמשו בגגות ובחלונות שלהם כדי לירות על כוחותינו, וחטפו אש מכטב"מ או מסוק אפאצ'י. תקיפה של כלים כאלה לא מפילה בניין, הם לא נועדו לכך.
ומה לגבי הפצצה אווירית פרופר? רביעיית F16 ששופכת פצצות של טון על מבנה עם מפקדת מחבלים או מחסן נשק? אפילו כאן נשארו מבנים לעמוד, או שקרסו רק בצורה חלקית. יודעים למה? כי ההישג הנדרש היה להשמיד את תכולת המבנה, לא בהכרח להפיל אותו.
אז עכשיו כשאנחנו יודעים את המספרים והאפקטים, בואו ננסה לדמיין לנו תוכנית תקיפה: המטרה היא להשמיד 200,000 מבנים עד לרמת פסולת הבניין.
אנחנו יודעים איך לעשות את זה, השכבנו לא מעט בניינים. אבל יש הבדל בין הפלת מבנה ובין שיטוח עיר גדולה מהאוויר; אולי לא ידעתם, אבל זה משהו שמעולם לא נעשה.
וזה לא שלא ניסו: בימי מלחמת העולם השנייה, הפצצת ערים היוותה חלק עצום מהמשימות של כל חיל אוויר שהשתתף. הרעיון היה להשמיד שטח כמה שיותר גדול, במטרה למחוק מפעלים ותשתיות ולהרוג כמה שיותר מהאנשים שמתפעלים אותם. כך, סברו הגנרלים, אפשר גם לתקוע את מכונת המלחמה של היריב וגם לשבור לו את המוראל.
מטוסים לא היו חסרים; חילות האוויר היו עצומים וגיחה של 300 מפציצים היתה דבר די סטנדרטי בזירת אירופה. לא פעם נשלחו להפציץ גם אלף מפציצים, לעיתים יותר.
הפצצות ערים אסטרטגיות באותה התקופה נועדה להשמיד עד עפר שטח כמה שיותר גדול, במטרה להחריב מפעלים ותשתיות, ולהרוג כמה שיותר מהאנשים שעובדים בהם. בנוסף, נועדו מתקפות אלה לשבור את מוראל האויב והאמון שלו ביכולת השלטונות להגן עליו.
לא רק שזה לא עבד, שהמפעלים שוקמו או חזרו לפעול יחסית במהירות ושהמתקפות תרמו ללכידות העממית - גם אף עיר לא הושמדה.
קחו לדוגמה את דרזדן שבמזרח גרמניה, עיר שהופצצה במתקפת תבערה אדירה; בלילה אחד נשרפו כ-6.5 קמ"ר ממרכז העיר. אך בפועל, היוו האזורים הפגועים בערך 10% מכלל שטחה. הנזק היה גדול, אבל העיר נשארה לעמוד.
גם ההפצצה האווירית הכי קטלנית בהיסטוריה, תקיפת טוקיו בליל ה-10 במרץ 1945, לא השמידה את העיר.
279 מפציצי B29 ענקיים הטילו 11,160 פצצות מצרר שפיזרו ביחד 424,080 פצצונות תבערה מדגם M69. סופת האש שנוצרה שרפה למוות מאה אלף חפים מפשע בלילה אחד.
המתקפה מחקה שטח של 40 קמ"ר ו-267,171 מבנים הושמדו לחלוטין. יודעים כמה זה? 25% מהטוטאל; טוקיו היתה עיר עצומה גם אז.
אף עיר גדולה בעולם לא הושמדה בהפצצה אווירית במלחמת העולם השנייה, התקופה בה חילות האוויר היו הכי גדולים אי פעם, תקציב הפצצות לא הוגבל והמוסר יצא לריטריט ויפסאנה בן שש שנים על פלנטה אחרת. אם תרצו ללמוד עוד על התקיפות הנרחבות ההן, כדאי להציץ בטור הזה שמספר על הפצצות טרור.
24 צפייה בגלריה
רואים את המבנים הבודדים בפריים? הם מה שנשאר באזור זה של טוקיו לאחר ההפצצה
(צילום: Wikimedia)
וזה בכלל לא שאלה של מספר הפצצות או גודל הפיצוץ: הפצצה האטומית הראשונה שהופעלה בהיסטוריה שיגרה גל הלם אדיר וסופות אש מפלצתיות על הירושימה, עיר שעשויה ברובה מעץ ולחלק גדול מהמבנים יש דפנות מנייר מוקשח. ועדיין, הפיצוץ האטומי השמיד רק 67% מהמבנים בעיר.
למה? כי פיזיקה: גל הניפוץ נחלש עם כל עצם שעומד בדרכו, ומאבד אנרגיה עד לעצירה. ככה עובד שריון של טנק ממוצע - ישנם לוחות חזקים ודקים, שכל אחד מהם מפזר את עוצמת החדירה עד שהקליע נבלם. עיר גדולה עובדת בצורה דומה: שורות הבניינים מתפקדים כלוחות שמסתירים זה את זה, וגם פצצה גדולה לא תשכיב את הכל.
גם השפעות לוואי של הפצצה גדולה, כמו שריפות ענק וסופות אש, מוגבלות פיזית: הן תלויות בתנועת הרוח ולא רק בזמינות חומרי בעירה. למשל, בטוקיו והירושימה קרסו מבנים כה מהר שלא הספיקו לייצר דלקה גדולה שתעיף זיקים אל מעבר לרחוב.
ולכן, כדי להפיל מבנה ב-100% לא צריך להיות חזק אלא חכם: במקום פצצה עצומה, יש לפגוע מאוד בדייקנות ביסודות ובקירות התומכים עם פצצות רגילות. כך משקל המבנה יפיל וישבור אותו, ואפשר לעבור למטרה הבאה.
היכן נמצאות הנקודות הנכונות להפלת המבנה? איך עובדת הנדסת הבסיס שלו? לאיזה עומק נחפרו היסודות? מה עובי הקירות התומכים? איזה סוג אדמה יש במגרש? אלו רק חלק מהשאלות שבלי תשובות עבורן לא נפיל אף בניין.
כאן נעשה לנו מספר קיצורי דרך: נניח שיש בידינו את כל המודיעין הנדרש ותכנונים מושלמים לביצוע, ונלך על תכנון כללי שיעזור לנו לבנות תוכנית פעולה. לצורך העניין, 60% מהחימוש שיוטל על כל בניין יידרש להפלה שלו, ועוד 40% לכתישת ההריסות ופיזור שלהן על שטח גדול יותר, כך שערימת השברים תהיה פחות נוחה לשימוש בידי מחבלים ובשאיפה גם נמוכה יותר.
כמה חימושים צריך בשביל כל בניין? זה משתנה, אבל רוב הבתים ברצועה הם דו או תלת קומתיים ולא גדולים במיוחד - וחמש פצצות ברד כבד מונחות GPS יעשו את העבודה.
ישנם גם גורדי שחקים ומבנים נרחבים שמצריכים יותר פגיעות, אך הממוצע שאיתו נעבוד יהיה חמישה חימושים למטרה.
אז כדי להשמיד 200,000 מבנים, צריך מיליון חימושים. ועכשיו תראו למה השתמשתי במילה הזאת: כל חימוש מורכב מפצצה שעולה 3,100 דולר, ומקיט GPS שעולה 20,000 דולר.
כך שעלות החימוש תהיה 31 מיליארד דולר, ובישראלית - 113 מיליארד שקל. זה קרוב לכפול מתקציב הביטחון כולו של מדינת ישראל לשנת 2023 בטרם פרוץ המלחמה.
ואם המספרים האלה נראים לכם גדולים, קחו שלוק של משהו קר; רק התחלנו. קצב התקיפות המירבי של חיל האוויר במלחמה עד כה עמד על כ-500 מטרות ביממה.
זה אומר שאת שיטוח עזה מהאוויר אפשר להשלים תוך בערך שנה וחודש אם כולם יעבדו ברצף, כולל שבתות וחגים; אין חופשות או בר מצווה של הילד, כל מערך הקרב או תוקף או נערך לגיחה הבאה.
בממוצע, כל מטרה תצריך לפחות שני מטוסים; רובו המכריע של מערך הקרב בחיל האוויר מורכב ממטוסי F16, שהם נפלאים אבל מה? יכולים לשאת רק ארבע פצצות של טונה.
זה אומר שכל מטוס יצטרך לטוס משמעותית יותר מגיחה אחת ביממה; מעבר לתמחור שעות הטיסה והחלפים שיגיע בקלות למיליוני דולרים רבים ביום, קחו בחשבון שאף מטוס קרב בעולם בכלל לא תוכנן לעבוד בעומס כזה.
המשמעות היא שבמהלך השנה הזאת נצטרך לקנות מטוסי קרב חדשים, כדי להחליף את אלה שטסו עד שכמעט נפלו להם הכנפיים. אני לא יודע להעריך כמה F16 נקנה, או כמה לוקהיד מרטין בכלל יכולה לייצר עבורנו כרגע; פס הייצור של ה-F16 מתוכנן להיסגר ב-2025, וכרגע ההזמנות כבר מלאות.
פה אנחנו נכנסים למספרים שלא הצלחתי לחשב: מלבד עלויות הנשק, ימי המילואים של חיל האוויר, וכל מה שנדרש כדי להפציץ נון-סטופ יותר משנה, צריך לחשוב על הדלק. מדינת ישראל תצטרך לתכנן ולהקים מחדש את כל מערך האנרגיה שלה; F16 הוא לא בדיוק טסלה בכל הנוגע לחיסכון.
ולכך הוסיפו את ההשלכות של למחוק חבל ארץ שלם ממבני מגורים - אם נראה לכם שעכשיו העולם די נגדנו, מבצע שיטוח עזה יהפוך אותנו לצפון קוריאה של המזרח התיכון. הכלכלה תיראה בהתאם ותתפורר, מגזרים שלמים ייסגרו, ומחירי האנרגיה יטפסו כל כך גבוה שתצטרכו לשים טורבינות על הגגות כדי לטעון את הטלפון ולקרוא את הטור שלי.
ואת הקינוח שמרתי לקינוח: גם אם כל האופרציה המטורללת שהצגתי לכם כאן, התרגיל המחשבתי שמתחיל בקריאה "לשטח את עזה" ומסתיימת פה, תצא לפועל ותצליח? בשטח זה יהיה חסר משמעות.
אתם מבינים, כדי להסתוות בהריסות של מבנה, צלף צריך רק בלטה בגובה ברך ושמיכה בצבע הרצפה. חיילים שיסתובבו שם אחרי מחיקת הבניינים עדיין יוכל להיפגע, וכל הכסף והמאמץ לא יהיה שווה כלום. מה נעשה, נשמיד את כל השמיכות?
הדוגמה הכי עדכנית לכך מגיעה אלינו מאוקראינה: היו ערים לא גדולות שהרוסים הצליחו למחוק בצורה כמעט מוחלטת - למשל, מריינקה האומללה בתמונה פה למטה, בה גרו יותר מתשעת אלפים איש בטרם פלישת פוטין. גם שם הצליחו האוקראינים לארוב ולהכות בחיילי רוסיה.
רוצים עוד אחת? קחו את בחמוט - עיר גדולה של 70,000 איש שספגה הפצצות קרקעיות אדירות משני הצדדים מאז פברואר 2022. אחרי עשרה חודשים של לחימה נפגעו בה 60% מהמבנים, ורובם לא הושמד גם היום.
כן, למרות שהרוסים השתמשו בפצצות דלק-אוויר, ארטילריה מכל סוג לא-גרעיני, וצוותי הנדסה פיזרו שם חומרי נפץ ברמה כמעט וויילי-קויוטית.
בשורה התחתונה, אם יש מספיק זמן, כסף, פצצות, מטוסים ואנשים אפשר להשמיד עיר - רק שבפועל אין. אפילו הפצצות עצמן הן מחסום: אין בעולם בכלל מיליון פצצות מונחות GPS בגודל ובדגם שמתאים למטוסי הקרב של ישראל.
בהחשב ברקורד המוסרי של האנושות, מודה ומתוודה אני שטוב מאוד בעיני שאין לאף מדינה יכולת להשמיד לחלוטין עיר גדולה מהאוויר; אחרת, אולי היו עושים זאת בכל מלחמה.
פה מסתיים התרגיל המחשבתי שלנו, ואנו נוחתים אל קרקע המציאות: השמדה של עיר היא חטא איום ונורא, פשע נגד האנושות שאנחנו לא הולכים לחולל.
צה"ל ישמיד ללא היסוס רק את המבנים שהוא חייב - אבל אך ורק אותם. המטרה במלחמה היא לנצח, לא להשמיד על עיוור. אנחנו נלחמים במפלצות, לא מפלצות בעצמינו.
מוסר הלחימה של צה"ל הוא אחד ממקורות העוצמה שלו, ולא מגבלה במלחמה הזאת. אנחנו נילחם ונכריע את האויב בלי להפוך להיות משהו אפל שאנחנו לא - ונשמור על טוהר הנשק. בסופו של דבר, יצאנו בני אדם למלחמה, ובני אדם גם נשוב. שימרו על עצמכם, היו עירניים וננצח.
