דוח טכנולוגי מי ירה בשירין אבו עאקלה? התשובה מסתתרת איפשהו ברשתות החברתיות
דוח טכנולוגי
מי ירה בשירין אבו עאקלה? התשובה מסתתרת איפשהו ברשתות החברתיות
עשרות סרטונים ותמונות מהאירוע בג'נין שבו נורתה למוות עיתונאית אל ג'זירה צולמו על ידי עוברי אורח ושותפו בטיקטוק ובפלטפורמות נוספות. בניגוד למקרה של הרג הנער הפלסטיני מוחמד א-דורה באינתיפאדה השנייה, הפעם אמור להיות הרבה יותר קל להוציא את האמת אל האור
זה אחד מהתיעודים החזותיים הזכורים ביותר מראשית האינתיפאדה השנייה ואולי מכל הסכסוך הישראלי-פלסטיני: סרטון וידיאו קצר ובו אב ובנו שנקלעו לקרב יריות ברצועת עזה כורעים מאחורי בטונדה קטנה. האב מנסה להגן על בנו ממטח הירי, מנופף וצועק "לא לירות". המצלמה מאבדת מיקוד לכמה שניות וכשהיא חוזרת להתמקד בשניים רואים את הבן, מוחמד א-דורה, בן ה-12, מוטל מת בזרועות אביו. הסרטון שמתעד לכאורה את מותו של מוחמד א-דורה ב-30 בספטמבר 2000, לפי חלק מהטענות מאש חיילי צה"ל, היה מהאירועים המכוננים של האינתיפאדה השנייה, ליבה את הזעם של התושבים הפלסטינים בשטחים ונקשר להצתת מהומות אוקטובר בקרב פלסטינים אזרחי ישראל.
ואולם, קרוב ל-22 שנה אחר כך הוא גם נשאר אחד האירועים השנויים במחלוקת בזירה המקומית, כשאין אין הסכמה על הסוגיות הבסיסיות ביותר - מהלך האירועים, מי אחראי למותו של הילד, אפילו האם מוחמד א-דורה באמת נהרג בתקרית – וחילוקי הדעות היו במוקד של סכסוכים מדיניים ומשפטיים בינלאומיים. במרכז סכסוכים אלה עומד הסרטון שמתעד את התקרית, שצולם על ידי צלם France 2 טלאל אבו רחמה. מדובר בחלק בן 59 שניות מסרטון שתיעד אירוע שנמשך 45 דקות שמהווה את הבסיס לכל הדיונים, ההשערות העימותים והמחלוקות סביב מוחמד א-דורה. 59 שניות מתוך סרטון של 27 דקות (או 18 דקות לפי גרסאות אחרות, אפילו על זה אין הסכמה) שמעולם לא הוצג במלואו לציבור הרחב. כמעט רבע מאה של מחלוקות, עימות וצער - וכל מה שיש זה סרטון אחד של פחות מדקה.
היום מצויות ישראל והרשות הפלסטינית פעם נוספת בעימות שבלבו אדם חף מפשע שנהרג במהלך חילופי ירי, כשכל צד מאשים את האחר באחריות למוות. הריגתה של כתבת אל ג'זירה שירין אבו עאקלה במהלך קרב בין צה"ל לחמושים פלסטינים במחנה הפליטים ג'נין הפך לתקרית בינלאומית ויכול להיות הבסיס לעימות מתמשך (ההתנהגות של משטרת ישראל בהלווייתה בסוף השבוע לא תרמה להרגעת הרוחות או לתדמית הישראלית) שבמרכזו השאלה: מי הרג את שירין? אבל בשעה שבמקרה של מוחמד א-דורה רק סרטון קצרצר יכול היה לשמש על מנת לגבש מענה, אבו עאקלה נהרגה בעידן טכנולוגי אחר לגמרי, בו התיעודים השונים למותה נפוצים ונגישים הרבה יותר.
בניתוח שערך אתר bellingcat.com זוהו עשרות סרטונים ותמונות שצולמו ושותפו ברשתות חברתיות, ומתעדים את הקרבות והעימותים שקדמו לירי, את הזירה עצמה ואת האירועים שהתרחשו בזירה מיד אחריו. הסרטונים מאפשרים לנתח לעומק את מקום האירוע ואף לזהות את השעה המדויקת שלו. פרטים אחרים שמוטמעים בכל סרטון, כמו מיקום גיאוגרפי מדויק, בשילוב מידע משירותים כמו גוגל מפות, מאפשרים למנתחים למקם על המפה את הנקודות שבהן צולמו הסרטונים השונים (וכך, למשל, לפסול את הטענה שסרטון שבו נראה חמוש פלסטיני יורה מציג את מקור הפגיעה בעיתונאית, שכן הצלבת הסביבה שנראת בסרטון עם מידע מגוגל מפות מעלה שהוא ירה לכיוון סמטה ללא מוצא ולא לעבר מיקומה של אבו עאקלה).
א-דורה נהרג בימים הראשונים של האינטרנט המסחרי. חיבור מהיר לרשת היה מצרך נדיר, השירותים המקוונים הזמינים מיושנים ומוגבלים, הגישה רק ממחשבים נייחים. סאמרטפונים עם יכולות צילום באיכות גבוהה ורשתות סלולר מהירות שתומכות בתקשורת מיידית ומאפשרות אפילו שידור חי היו לפחות עשור וחצי בעתיד. אפילו טלפון פשוט עם מצלמה היה בגדר פנטזיה. טלפון עם מסך צבעוני היה המצאה חדשה ומרגשת.
מהפכת הסמארטפון ורשתות הסלולר המהירות אפשרה לעדי ראייה לייצר ולהפיץ במהירות מספר רב של סרטונים שמתעדים את הרגעים סביב מותה של אבו עאקלה ולתת בידי חוקרים עצמאיים או רשמיים מידע גולמי רב לניתוח - אבל השינויים הטכנולוגיים עמוקים יותר. התפוצה של רשתות חברתיות מנגישה את הסרטונים הללו וחוקר שמתעניין בנושא יכול לקבל גישה לחומר גלם מגוון מיום ומאזור התקרית בכמה הקלקות פשוטות. שירותים כמו גוגל מפות מנגישים מידע גיאוגרפי וצילומי לוויין מדויקים ללא עלות, ומשמשים כלי עזר משמעותי בניתוח.
במקביל, כלים פורנזים מתקדמים מאפשרים למדענים לעבד את המידע הגולמי בדרכים חדשות. פרופ' רוברט מאהר, מרצה להנדסת מחשבים ואלקטרוניקה מאוניברסיטת המדינה של מונטנה, שמתמחה בניתוח פורזני קולי, השתמש בכלים מתקדמים על מנת לנתח את קולות הירי שלכאורה פגע בעיתונאית ולהעריך מאיזה כלי נשק הוא נורה.
ההנגשה של כל המידע הזה והעניין העצום שמעוררת התקרית גם מייצרים שכבה רחבה של חוקרים מטעם עצמם, שיכולים להשתמש במידע הגולמי על מנת לנתח את התקרית, להסיק מסקנות ולפרסם את ממצאיהם. מעין מיקור המונים של חקירת מקרה מוות, שאפשרית רק לאור זמינות של מידע ושל מגוון כלים שמאפשרים לנתח אותו. זה לא בהכרח דבר טוב – הרבה חוקרים חובבנים זה הרבה אנשים שלא בהכרח יודעים לנתח משתנים כמו תנועה של קליע במרחב - אבל עצם ההצפה של מידע וממצאים יכולה לשמש חוקרים מקצועיים יותר בהגעה למידע או לכיווני בדיקה שלא היו עולים על דעתם במצב אחר.
יכול להיות שלעולם לא נקבל תשובה ודאית לשאלה מי הרג את שירין אבו עאקלה, אבל אם זה אכן יהיה המצב, זה לא יהיה בגלל היעדר ממצאים או אנשים שיכולים ורוצים לנתח אותם. בעולם של היום כמעט שאין מרחב ציבורי הומה שלא מנוטר בדרך זו או אחרת. אם לא באמצעות מצלמות מטעם השלטונות שאוספות את הצילומים למאגר מידע מרכזי, אז בעזרת מאות או אלפי מצלמות שמוחזקות בכיס ויכולות להישלף ברגע האמת ולהעביר את מה שצילמו לרשת חברתית. במקום אח גדול, יש הרבה אחים קטנים שיכולים להקשות מאוד על כיסוי עקבות או על זיוף ממצאים. האמת נמצאת שם. רק צריך למצוא אותה ולנתח אותה כשורה.
