יומנו של סטארט-אפיסטאחד בשביל כולם: המצב בהייטק הישראלי מחייב הדדיות, גם בין מתחרים
יומנו של סטארט-אפיסט
אחד בשביל כולם: המצב בהייטק הישראלי מחייב הדדיות, גם בין מתחרים
מידת הסולידריות בתעשיית ההייטק המקומית נבחנת בימים קשים אלה ממש. זה הזמן להושיט יד לקולגות, לתת כתף ליזמים אחרים ולהביט אל מעבר לכותלי העסק במטרה לשתף ידע, לחלוק משרד ולתמוך רגשית ומקצועית. טפו-טפו-טפו, תמיד יכול להיות שיום אחד תזדקקו לטובה הזאת בחזרה
כשעשיתי את צעדי הראשונים בתעשיית ההייטק, אי שם בשנות התשעים של המילניום הקודם, כשעוד לא קראו לזה ״הייטק״ אלא ״מחשבים״, התחום נראה מסתורי ומפחיד. שמעתי שמועות על חברות מחשבים הממוקמות בקומות העליונות של בנייני משרדים מעופשים, בדרך כלל מעל מסעדה ועם חלונות הפונים לקיר בטון או כביש סואן, סיפרו שדרישות הקבלה מפלצתיות אבל המשכורות לא רעות יחסית, אבל היה מאוד קשה למצוא מידע מהימן ולהבין ״מי נגד מי״ ואיך נכנסים פנימה.
התעשייה שעשתה אז את צעדיה הראשונים בזכות חלוצים כמו קומברס, סאפיינס ואמדוקס (ובעשורים שלפני כן האבות המייסדים כמו אלביט ורד-בינת) עדיין לא הייתה ממותגת, התאפיינה בתחלואים האופיינים לתעשייה צעירה ופורצת דרך, והיה קושי גדול לחבר בין החברות המשוועות לידיים עובדות, לבין עובדות ועובדים פוטנציאליים המחפשים את דרכם אליה.
קצת יותר מרבע מאה חלפה ומה שהיה באותם ימים תוהו ובוהו הפך למפעל ענק ומסודר. אלפי חברות, נהלים ברורים ומסודרים יחסית של תהליכי הקמה וגיוס עובדים, ובעיקר- הרבה מאוד מידע זמין, קורסי הכשרה, רישום מסודר של משרות פנויות ומסגרות כמו אקסלרטורים ומיטאפים כדי להיות מורה נבוכים למצטרף החדש, קרנות הון סיכון הפונות ליזמים פוטנציאליים ומזמינות אותם לבקש מימון, ועוד.
התעשייה מתגמלת היטב את עובדיה שמצדם מהווים את חוד החנית של הפריון במשק, סטריאוטיפ האמא היהודייה שבעבר דחפה את ילדיה להיות רופאים ועורכי דין היום מתפללת שישרתו ב-8200, וגם אם סממני הפריחה לעתים מביאים לרהב ותחושה של ניתוק ממגזרים אחרים במשק, התעשייה שלנו היא סיפור ההצלחה הגדול של החברה הישראלית במאה העשרים ואחת.
אותה תעשייה נמצאת היום בשעה קשה, כתוצאה משילוב של משבר כלכלי עולמי, תיקון בעקבות השקעות יתר וצמיחה לא מבוקרת וגם משבר שלטוני המרחיק משקיעים ומוסיף לאי היציבות הכללית. בימים מאתגרים אלה, הודעות בקבוצות הווטסאפ של יזמים שאני חבר בהן כמו ״אני מוכן לממן חופשה משפחתית מסביב לעולם לכל מי שיעזור לי לגייס ראש צוות דאטה״, התחלפו בהודעות כמו ״נאלצתי לפטר 20 עובדים מעולים, אולי מישהו פה במקרה מגייס?״.
ההודעות על פיטורים, צמצומים, על חברות שנסגרות, על ביטול כמעט מוחלט של גיוסי הון ומיזוגים ורכישות הפכו לאזכורים העיקריים של התעשייה שעד לא מזמן מילאה את הכותרות בהכרזות על צמיחה, על שגשוג ועל גאווה לאומית. לאור המצב, בולטת לטובה רוח הסולידריות היזמית הקיימת באומת הסטארטאפ.
דווקא בימים מאתגרים אלה, חשוב למצוא זמן וסבלנות לסייע אחד לשני על מנת לצלוח את התקופה הקשה. אז לטובת הכלל, להלן כמה רעיונות לאיך להיות שם בשביל אחרים, בתקווה שתמיד נישאר בצד העוזר ולא הנעזר:
1. משרד. כמעט לכל החברות היום יש שטח פנוי במשרד שלהן. לאפשר לסטארטאפ צעיר (בדרך כלל 3-5 אנשים) להתארח אצלכם בחינם יכול לעשות עבורם את ההבדל בין להתמסר למיזם הצעיר שלהם לבין לוותר עליו ולהתפזר איש איש לדרכו. עד היום אירחתי בחינם לא מעט חברות כשהיה לי שטח משרד פנוי, חלקן גדלו וצמחו ואולי לא היו מתמידות בשלבים הראשוניים ללא המסגרת שאפשרנו להן.
2. פגישות ייעוץ. המון אנשים נמצאים עכשיו במשבר קריירה. אנשים שאיבדו את מקום העבודה, יזמים שנאלצו לסגור את החברה שהקימו ועובדים המתקשים לתחזק את תחום האחריות שלהם במציאות של שוק בקריסה ודלות אמצעים. כשמישהו פונה אליכם ומבקש להתייעץ, נסו למצוא את הזמן לכך. יכול להיות שילמדו מכם משהו חשוב, וגם אם לא- עצם ההתייחסות והחיזוק הם בעלי ערך עצום לאנשים במשבר.
3. קישורים. מדי שבוע יוצא לי לפנות ללא מעט משקיעים, מעסיקים ובעלי מקצוע ולהפנות אליהם בקשות מאנשים אחרים המחפשים שותפות / סיוע. בהרבה מקרים הצד השני מסרב בנימוס, לעתים אפילו לא משיבים לפנייה שלי, אבל לעתים גם נוצרים בזכות זה חיבורים בעלי ערך. זה די מתיש, אם להודות על האמת, אבל בשביל אותם מקרים שבהם זה אכן מביא ערך למישהו- זה שווה את המאמץ.
4. חלוקת ידע. בהרבה קבוצות ברשת אנשים שואלים שאלות, מציפים אתגרים והתלבטויות ומבקשים מידע מבעלי ידע וניסיון. קחו את הזמן להשיב, לתועלת השואלים וכלל חברי הקבוצה. הרבה פעמים שאלה שנשמעת לכם טריוויאלית יכולה לעשות הבדל גדול בשביל מישהו אחר.
5. שותפויות. סטארט-אפים צעירים זקוקים הרבה פעמים ללקוחות ראשונים כדי ״להתגלח״ על המוצר שלהם. חשוב לגלות פתיחות ולנסות לעזור, גם אם המוצר המוצע אינו בהכרח בראש סדר העדיפויות שלכם. כמובן שזה תקף כל עוד זה לא צורך מכם משאבים רבים, וכל עוד יש איזושהי מידה של התאמה, אבל הרבה פעמים סטארטאפים היו רוצים למשל ״לנבור״ במאגרי המידע שלכם כדי להתאמן עליהם, לנתר חלק מהפעילות שלכם, וכו׳, ולאו דווקא להטמיע מערכת מורכבת הדורשת הרבה מאמץ. ככל שאתם יכולים לתמוך בהם על ידי יצירת שיתופי פעולה, כל עוד המאמץ הנדרש מכם הוא סביר והגיוני- תבורכו.
6. חדשנות. דווקא בימים מאתגרים, זה זמן מצוין לחשיבה יצירתית מחוץ לקופסא. כשהמשאבים דלים והצרכים נערמים, אנשים יצירתיים עשויים למצוא פתרונות לא צפויים לבעיות הצצות. זה זמן מעולה לעודד אנשים להמציא ולהתנסות. למשל, אם פונה אליכם יזם המעוניין להקים מיזם חדש, אולי אפשר להציע לו לפתח את האב טיפוס של המוצר שלו עבור החברה שלכם, כדי לאפשר לו להתניע את התהליך.
חשוב לזכור: הקושי העיקרי בתקופה הזו הוא לא הקושי הפרקטי, אלא קודם כל הרגשי. הקשבה, אמפתיה, הזדהות ורצון טוב עושים נפלאות בתקופות קשות. זכרו שסביבנו הרבה אנשים בתעשייה עוברים ימים מורכבים. ככל שנהיה יותר קשובים ונכונים לעזור, דברים טובים יכולים לקרות.
דוגמה טרייה: לפני כמה חודשים פנה אלי בחור צעיר (סליחה על המינוח הבומרי הזה, מה לעשות שאני אכן קשיש) שחיפש דרך להשתלב בתעשייה. הפניתי אותו למספר גורמים ולצערי לא הצלחתי למצוא מקום עבודה שיקלוט אותו, אבל לפני כשבועיים הוא פנה אליי שוב כדי לספר לי שאחד האנשים שהכרתי לו בזמנו הפך לשותף שלו, ושיחד הם החליטו לפתוח מיזם עצמאי. בקיצור, נסו לעזור. זה טוב.
