בלעדימה הוביל את לוין להוציא את פרק ההייטק מחוק ההסדרים?
בלעדי
מה הוביל את לוין להוציא את פרק ההייטק מחוק ההסדרים?
יריב לוין אילץ את האוצר להוציא את הפרק בנוגע למיסוי חברות הייטק מהחוק, בטענה שלא יספיקו לבצע את העבודה הנדרשת בזמן. עם זאת, בתעשייה תוהים אם השר לוין סוגר חשבונות עם המגזר שהוביל את המחאה נגד ההפיכה המשטרית
התשובה לשאלה מי ומדוע הוציאו את הפרק על הרפורמה במיסוי חברות הייטק החוצה מחוק ההסדרים ביום חמישי האחרון בחצות עדיין פתוחה, אבל לידי כלכליסט הגיעה ההצעה הגנוזה. המטרה העיקרית של השינויים המוצעים נוגעת להעלאת ודאות מיסויית של החברות הבינלאומיות והמשקיעים הזרים שפועלים בישראל.
לצפייה בטיוטת חוק ההסדרים לחצו כאן
לפרק ההייטק שהוצא מחוק ההסדרים לחצו כאן
על פי מידע שהגיע לכלכליסט היה זה משרד המשפטים שאילץ את משרד האוצר להוציא את הפרק בדקה ה־90 וזאת בנימוק כי לא יספיקו לעשות את העבודה הנדרשת בלוחות הזמנים הנתונים. גם משרד האוצר רמז לכך בתגובת שסיפק שלשום לחשיפת העניין באתר כלכליסט: "שר האוצר בצלאל סמוטריץ' רואה בענף ההייטק נדבך חשוב ומרכז בכלכלת ישראל וככזה, בהנחיית השר, הושקעו בענף ההייטק משאבים רבים. לצערנו כרגע, בשל לוחות זמנים, משרד המשפטים מונע את זה".
בתעשיית ההייטק היו מי שתהו האם לא מדובר בנקמתו של שר המשפטים יריב לוין במגזר שהוביל את המחאה נגד ההפיכה המשטרית שיזם השר במהלך 2023. במשרד המשפטים התחמקו מתגובה וייחסו זאת לעומס הנובע מהמלחמה בצפון. בכל מקרה, באוצר אומרים כי ינסו להעביר את השינויים בחקיקה רגילה, מה שצפוי לקחת זמן רב הרבה יותר מאשר המסלול המהיר של חוק ההסדרים.
הפרק המתייחס להייטק שאמור היה להיות חלק מחוק ההסדרים הוא תולדה של עבודת משרד האוצר יחד עם רשות המסים, הכלכלן הראשי, אגף התקציבים ורשות החדשנות. הצוות נפגש עם בכירים בתעשיית ההייטק לאורך מחצית השנה האחרונה. במסגרת עבודת הצוות שהוקם נערכו מספר שולחנות עגולים בנושא שהתמקדו בעיקר בעידוד השקעות זרות. זאת מתוך הבנה כי המלחמה הממושכת ועוד לפני כן ההפיכה המשטרית מרתיעים רבים מהשקעה בישראל ולראיה הירידה החדה בהשקעות הון סיכון ב־2023 ו־2024.
המסלול הנבחר הוא שיפור וודאות בסביבת המס, חסרון מובהק של ישראל כיום בעיקר באירועים של מיזוגים ורכישות חברות מקומיות. "במסגרת השולחנות העגולים עלה כי הוודאות המיסויית בישראל היא נמוכה ומרתיעה חברות ומשקיעים רבים. מטרת העל בצעדים המוצעים היא לסייע בחיזוק הסביבה העסקית ובפרט בדיני המס החלים בה", נכתב בפרק.
במסגרת הצעדים האופרטיביים מוצע להרחיב את טווח קבלת הטבת מס כך שיחול גם על עסקאות שפערי השווי ביניהן הם עד 1:19 , כלומר שווי החברה הנרכשת הוא לפחות 5% מזה של הרוכשת. עד היום הטבות מס ניתנו רק על עסקאות ביחס של 1:9, כלומר שווי החברה הנרכשת הוא לפחות 10% מהרוכשת. הטבה זו באה להתאים את מהיסוי למציאות של ירידות שווי חדות שבהן דווקא רכישות של חברות קטנות הפך לפחות אטרקטיבי מיסויית. שינוי זה אמור להציל סטארט אפים וחברות קטנות יחסית מסגירה, באמצעות יצירת תמריץ מס לרכישתן.
סעיף נוסף נוגע להורדת חסמי מיסוי על משקיעים זרים פרטיים בניסיון לעודד אותם להשקיע בחברות מקומיות. כיום ניתן פטור ממס רווחי הון לתושבי חוץ בתנאי שהרווח לא מיוחס ל"מפעל קבע שיש לתושב חוץ בישראל. כך למשל, אם הרווח מגיע מקרן שתושב החוץ מושקע בה, הוא מחוייב במס רווחי הון. כיום המשקיע יכול לפנות לרשות המסים לקבל פטור נקודתי על בסיס פרה־רולינג, אך עד לרגע האחרון קיים חוסר וודאות בנוגע לגובה המס שישלם. כעת מציעים באוצר לתת פטור קבוע, בדומה למצב הקיים במרבית מדינות העולם.
שינוי מהותי נוסף שמוצע פונה למגזר החברות הבינלאומיות שפועלת בישראל ומעסיקות כרבע מעובדי ההייטק במדינה ברמות תגמול גבוהות מן הממוצע בתעשייה. חברות רב לאומיות מהוות גם בית ספר חשוב ליזמים לעתיד ורבים מפורשי חברות אלה כגון מיקרוסופטו, גוגל, אפל, אינטל או אמזון מקימים סטארט־אפים. כיום פועלות בישראל 515 חברות כאלה ומעסיקות 90 אלף עובדים. חברות אלה, שפועלות במקומות רבים בעולם, בוחנות את כדאיות הפעילות בין היתר תוך השוואת סביבת המס בין המדינות השונות.
מכיוון שקיימות מספר שיטות מיסוי שונות למרכזי פיתוח בינלאומיים, קיים כיום בישראל חוסר וודאות והחברות הגלובליות חוששות משינוי שיטת התמחור כך שהן יאלצו לשלם כאן גם מס בהתחשב בכלל הרווחים שלהן ולא רק על הפעילות המקומית. כיום גובה המס נקבע בתהליכי פרה־רולינג מול רשות המסים וכדי להפחית את חוסר הוודאות מוצע כי רשות המסים תפרסם בתוך 60 יום חוזר מס הכנסה שיפרט את ה"מסלול הירוק" לחברות שיתן וודאות לחברות שעיקר פעילותן היא מחוץ לישראל והן נמצאות כאן בעקבות ביצוע רכישות והפעלת מרכז מחקר ופיתוח. נושא זה אינו ייחודי לישראל ויש טענות ברחבי העולם כי דווקא חברות הענק, לרוב חברות תוכנה שאין להן מרכזי ייצור, חומקות מתשלום מלוא המס כי הן מפעילות רק מרכזי פיתוח במדינות רבות.
