סקירהשיאומי 12: לא זול ולא מעניק תמורה למחיר
סקירה
שיאומי 12: לא זול ולא מעניק תמורה למחיר
קשה לומר שמדובר במכשיר לא טוב, והסוללה שלו אפילו מעולה ממש. הוא בהחלט מעניק חוויית שימוש טובה וחובבי המותג ישמחו להשתמש בו. אבל במחיר של 3,200 שקל תקבלו תמורה טובה יותר מהאייפון 12, ולא רק ממנו
שיאומי כבר הרבה שנים מטפחת את תדמית החברה שמספקת לכם מכשירים איכותיים במחיר נמוך - או הרבה בתמורה לכסף, בקיצור. הדור ה-12 של סדרת הדגל שלה הוצג לפני קצת פחות מחודש בישראל והוא מיועד להיאבק עם סמסונג, וואן פלוס, Oppo, וכמובן אפל על קטגוריית מכשירי הפרימיום.
בעוד מחירי הסמארטפונים לא מפסיקים להאמיר, שיאומי תמיד ניסתה לשמור על המחיר הנמוך ביותר בקטגוריה. בדרך כלל זה כלל כל מיני טריקים כגון פרסומות באפליקציות שלה או אפילו במערכת ההפעלה ואפילו עיגול פינות באיכות ההרכבה או העיצוב. הפעם מדובר במכשיר שנראה הרבה יותר מקורי ושמנסה לספק איזה סוג של גאוות יחידה. האם הוא יכול עדיין לספק את התמורה למחיר ששיאומי כל כך מתגאה בה?
עיצוב ומבנה: מעוגל ונעים למגע
ה-12 הוא למעשה חלק מסדרה של מכשירים שכמו אצל סמסונג ואפל (ועוד כמה יצרניות שהחליטו לקפוץ על הגל) כולל גם דגם פרו שמקביל לסמסונג גלקסי S22 פלוס ודגם אולטרה (שטרם הושק רשמית) שמקביל, ובכן, ל-S22 אולטרה. מבחינת המיצוב, אם כן, הוא מיועד לתת פייט לדגמים הזולים יותר של סדרות הפרימיום המקבילות. לשם כך הוא רותם לעצמו עיצוב נעים מאוד, ולדעתי אפילו מזכיר מאוד את העיצוב של סמסונג. אמנם יש הבדל גדול והוא שה-12 מציע מסך ששוליו משתפלים לצדדים בעוד סמסונג (ואפל) בחרה במסך שטוח. אי אפשר לומר שהשוליים המעוגלים לא מספקים אחיזה נוחה. אמנם מסך כזה לא נוח לשימוש בגלל שאפליקציות רבות לא לוקחות בחשבון את המבנה הזה, מה שגורם לא מעט פעמים לשיבושים בממשק. אבל ברמת נוחות האחיזה זה משתלם.
גודלו כמעט זהה ל-S22 והוא גדול ממנו רק בכמה מילימטרים. מנגד הוא עבה יותר (8.1 מ''מ) ומעט כבד יותר (180 גרם). המסך מחופה בזכוכית גורילה ויקטוס חזקה, וזה מצוין כי שברי מסך היו נקודת תורפה של לא מעט דגמי שיאומי בעבר. השלדה בנויה מאלומיניום מוברש קלות כאשר תמצאו למעלה עינית אינפרא אדום שהחברה מתעקשת לשלב בכל דגמיה ושמעניקים למכשיריה יכולת שימוש כשלט רחוק לטלוויזיה, לממיר או למזגן. אני חייב להודות שלא ממש יצא לי להשתמש הרבה בתכונה הזו אבל היא קיימת וטוב שכך כי מאוד שמחתי שהיא היתה לצידי ביום בו איבדתי את השלט של הטלוויזיה למשך כמה שעות בערב.
הגב גם הוא מחופה זכוכית, אך מדובר בגורילה גלאס 5 שעבר חספוס קל ונעים. עוד דבר טוב ששיאומי עשתה הוא למקם את הרמקולים הסטריאופוניים למעלה ולמטה במקום למטה בלבד. זאת אומרת שגם אם תניחו את המכשיר בעריסה באוטו ניתן להשתמש בדיבורית המובנית ללא שזו תיחסם. בסך הכל ה-12 הוא מכשיר מעוצב ונעים, הוא מגיע במספר צבעים - כחול, סגול ואפור, ולמעט המצלמה האחורית שנראית כאילו הודבקה על גבו הוא בהחלט יפה ויזואלית. מנגד חסר לנו כאן תקן הגנה מפני מים ואבק שהפך לסטנדרט ברמת המחירים הזו של מכשירי הפרימיום. אבל ראינו כבר לא מעט יצרניות סיניות מוותרות על הסעיף הזה ומסתפקות בהבטחה שהמכשיר עמיד למדי גם בלעדיו. עם כי כאן זה אפילו לא המקרה כי שיאומי לא ממש התייחסה ליכולותיו בתחום גם לא ברמיזה.
חומרה: מעבד דגל ומסך מצוין
כהרגלה בקודש, שיאומי ציידה את מכשיר הדגל שלה במעבד הדגל של קוואלקום הסנאפדרגון 8 Gen 1 שמצייד את כל מכשירי האנדרואיד המובילים בקטגוריה. מדובר בשבב חזק מאוד שמסוגל להריץ כמעט כל אפליקציה או משימה שתטילו עליו. מנגד, הוא גם מתחמם מעט בשימוש במשחקים למשל או באפליקציות שדורשות הרבה מאוד כוח עיבוד. זה לא מגיע לרמה של כווייה, אבל ביום קיץ זה עשוי להיות פחות נעים. מבחינת זיכרון פעולה יש שתי גרסאות 8 או 12 גיגה-בייט ותמיכה ב-3 גיגה-בייט נוספים שנגרעים ממרחב האחסון בעת הצורך. האחסון מציע 256 גיגה-בייט נדיבים או 128 גיגה-בייט פחות נדיבים אבל מספיקים לרוב המשתמשים. מנגד אין כאן חריץ הרחבה לכרטיס זיכרון אז כדאי לכם לחשב היטב את הצרכים שלכם. אם אתם מצלמים תמונות וסרטונים ברזולוציה גבוהה ואוהבים משחקים מתקדמים אז העדיפו את הגרסה הבכירה יותר שכן אחרת אתם עלולים למצוא את עצמכם מהר מאוד ללא אחסון מספיק.
המסך בן 6.28 אינץ' מבוסס AMOLED ברזולוציית FHD. הוא מספק יופי של ביצועים והצבעוניות שלו מאוד מרשימה. שיאומי לא מכיילים אותו כדי שיציג רוויית צבעים מוגזמת, אך הם כן מספקים לו תמיכה ב-HDR10 פלוס וב-68 מיליארד גוונים. לא בטוח שתוכלו להבחין בזה אם אתם מסתפקים בצפייה בסרטוני יוטיוב, אבל אם אתם חובבי קולנוע ויש לכם סרטים באיכות טובה זה בהחלט יתבטא היטב במקרה הנוכחי. זאת ועוד, יש כאן קצב רענון גבוה של 120 הרץ שמעניק תחושת זרימה לניווט בממשק וכן משפר את אנימציות במשחקים. זה דווקא נחמד כי יצרניות אחרות מגבילות את הפיצ'ר הזה לממשק ההפעלה בלבד ולא מפעילות אותו במשחקים למשל. בסך הכל מדובר במסך נעים לשימוש ושיעניק לכם חוויה טובה ביום יום. הנקודה היחידה לרעתו זו הבהירות שמוגבלת ל-1,100 ניט - אמנם זה עדיין יפה מאוד אך פחות מרשים מהמתחרים, וזה מתבטא בנראות מעט פחות טובה בשמש מאשר אצל סמסונג או אפל.
הסוללה כאן מעולה. היא מציעה 4,500 מילימאפר שעה וטעינה מהירה של 67 וואט. זאת אומרת שניתן לטעון אותה במלואה בתוך פחות מ-40 דקות. זה יופי של נתון במיוחד אם אתם מאלה ששוכחים לחבר את הטלפון למטען בסוף היום או שמאבדים אותו כל הזמן. בנוסף יש כאן תמיכה בטעינה אלחוטית מהירה - אבל תדרוש רכישה של מטען נפרד שעדיין לא קל להשיג. שקע ה-USB-C הוא בתקן 2.0 בלבד זאת אומרת שלא מומלץ להשתמש בו להעברה של קבצים מאוד גדולים. הרמקולים טובים ועברו כיול על ידי יצרנית האודיו הרמן קרדון - אבל הם לא ממש מספקים ביצועים יוצאי דופן בשמיעה של מוזיקה. מנגד הם חזקים למדי כדיבורית ולא תצטרכו לחבר אחת חיצונית כדי לשמוע את הצד השני בשיחה גם ברכב או במקום הומה אדם.
תוכנה וממשק: קצת באגים ויותר מדי אפליקציות כפולות
שיאומי מתעקשת לצייד את מכשיריה בממשק הבית MIUI. יש שאוהבים ויש ששונאים - אנחנו לא ניקח צד בוויכוח אבל נציין שאפשר בהחלט לטעון בעד או נגד ועדיין לצאת צודקים. לטובתו אפשר לומר שהוא מספק משהו שונה ואפשרויות התאמה אישית נרחבות. בנוסף הוא מציע חוויית שימוש שמזכירה מאוד את האייפון בווילון ההתראות. זה נפתח במשיכה של החלק השמאלי העליון בעוד מסך ההגדרות המהירות מופיע כשמחליקים את האצבע בחלק הימני העליון של המסך. הוא מאוד תגובתי וקל מאוד לנווט בו. יש גם אפליקציות כגון אבטחה שכוללת בערך כל מה שתרצו כדי לתחזק את המכשיר ולהגן עליו מפני גורמים זדוניים. העברית שהיתה לא פעם עקב אכילס של שיאומי בגלל תרגומים קלוקלים השתפרה מאוד וקשה למצוא ביטויים מוזרים גם אם הם מופיעים מדי פעם. עוד תכונה שימושית זה מצב התצוגה התמידית שמציע לא מעט אפשרויות להציג כל מיני הודעות או סוגי מידע ללא שתצטרכו לפתוח את נעילת מכשיר.
הבעיה העיקרית שלו היא שהוא תמיד מנסה להיות יותר מדי אינפורמטיבי. למשל אם תתקינו אפליקציה הוא יתעקש להקפיץ לכם על כך הודעה לא משנה מה אתם מבצעים. אמנם זה סבבה שהוא רוצה שתדעו מה קורה - אבל זה לפעמים עולה קצת על העצבים בעיקר אם אתם באמצע פעולה אחרת. גם הצורך להמתין כמה שניות עד שהממשק ישתכנע שקראתם את התראת האבטחה ממש מעצבנת במיוחד אם אתם רוצים לבצע פעולת מחיקה מהירה של אפליקציה למשל. הניווט מאוד רגיש ולפעמים הוא יעביר אתכם מהר מדי ותפספסו את האייקון שרציתם ללחוץ עליו למשל. יש גם את כל האפליקציות ששיאומי מתעקשת לדחוף - היא לא היחידה שעושה זאת - אבל היא בהחלט מהנדיבות. וזה לא פעם מעצבן במיוחד שהאפליקציות שלה לא ממש יותר טובות מאלה של גוגל. עוד משהו ששמנו לב אליו זה היקף האפליקציות שנסגרות מעצמן כנראה עקב קריסה שלהן. זה קורה מדי פעם בכל ממשק, אבל כאן היתה אינפלציה של קריסות. מנגד ממשק פתיחת הנעילה מהיר וסורק טביעות האצבעות עובד היטב, כמו גם זיהוי הפנים - שחשוב להזכיר אינו מאובטח באנדרואיד כמו באייפון. אז פחות מומלץ לשימוש אם אתם חובבי פרטיות.
מצלמה: הצד הפחות חזק של ה-12
שיאומי מנסה כבר כמה שנים לשפר מאוד את חוויית הצילום במכשיריה ובכל מה שקשור לדגמי הפרימיום - ואפילו חלק מדגמי הביניים - היא בהחלט מצליחה להנפיק מצלמות שמתחרות היטב גם בסמסונג וגם באפל. אבל הפעם היא באמת מאכזבת. נתחיל מהנתונים היבשים, החיישן הראשי בן 50 מגה-פיקסל ומצויד בייצוב תמונה אופטי שזה מצוין. חיישן זווית רחבה בן 13 מגה-פיקסל וחיישן מאקרו (מצוין אגב) בן 5 מגה-פיקסל משלימים אותו. אבל מה שלא תמצאו כאן זה זום אופטי. תצטרכו להסתפק בזום דיגיטלי נחות. מצלמת הסלפי בת 32 מגה-פיקסל טובה אבל לא יוצאת דופן.
בואו נתחיל בדברים הטובים - החיישן הראשי באמת מעולה והוא מספק תמונות מצוינות ברוב המצבים. הצבעים טבעיים ומפורטים, הבהירות מצוינת, כל עוד אתם מסתפקים בתמונות 12.5 מגה-פיקסל. במצב צילום 50 מגה-פיקסל לעומת זאת הדברים פחות טובים ויש כבר רעש דיגיטלי ונטייה של האלגוריתם הפנימי להחליק את התמונות מעבר לרצוי. אבל רובנו לא ממש יפעילו את המצב הזה בכל מקרה אז דיינו. תמונות הזום לא מרשימות כלל, אבל כמו שאמר צלם מקצועי אפשר גם לעשות זום עם הרגליים. בצילום זווית רחבה תקבלו תמונות מפורטות וללא עיוותים בשולי התמונה כפי שקורה לא פעם. חיישן המאקרו כאמור מחליף כאן את מצלמת הזום ועושה עבודה מצוינת. אז אם אתם חובבי צילום מקרוב של דברים הוא יעניק לכם תמורה מצוינת.
בצילום לילה השיאומי ממש יודע לעשות פלאים והתמונות מעולות. הן מתחרות בקלות עם מה שתקבלו באייפון או בסמסונג. האלגוריתם יודע לנתח את סצנת הצילום ולכייל את המצלמה בדיוק כמו שצריך כדי לקבל תוצאות מעולות. גם בצילום זווית רחבה או במאקרו מצב הלילה עובד טוב מאוד אם כי פחות מאשר בחיישן הראשי. צילומי הדיוקן עם טשטוש הרקע עובדים היטב והתמונות מפורטות ובהירות. עם זאת לפעמים המיקוד קצת מתפספס והפנים יוצאות קצת מטושטשות - אבל אולי זה משהו שישתפר בעדכון תכונה עתידי. צילום הווידאו תומך ברזלוציה של עד 8K אך זו מייצרת סרטונים כבדים מאוד גם אם איכותיים. בסך הכל מצבי הצילום השונים 4K או FHD מעניקים יופי של ביצועים וקל מאוד לתפוס סצנות גם בלי להיות מומחה גדול לצילום. לסיכום, זו לא המלצמה הכי טובה בשוק, שכן יש לה כמה נקודות תורפה, אבל עבור רובנו היא מספקת אחלה ביצועים.
סיכום ואלטרנטיבות: כבר לא התמורה הכי טובה בשוק
השיאומי 12 נמכר במחיר רשמי עבור 3,200 שקל לגרסת ה-12 גיגה-בייט זיכרון פעולה או 3,100 שקל בגרסת ה-8 גיגה-בייט זיכרון פעולה. מרחב האחסון הוא 256 גיגה-בייט בלבד, לפחות בגרסה היבואן הרשמית. מחירים אלה כבר קרובים מאוד למחירי סמסונג, וואן פלוס ואפילו הגרסאות הבסיסיות של האייפון. כלומר התמורה שתקבלו מאייפון 12 פרו שניתן להשיג ב-3,200 ביבוא מקביל תהיה גבוהה יותר. גם ה-S22 שניתן להשיג כיום בפחות מ-3,000 שקל יתן לכם יותר תמורה ולו רק בזכות המצלמה המעט טובה יותר ובעיקר תקן ההגנה מפני מים ואבק שחסר מאוד בשיאומי. קשה לומר שהשיאומי הוא מכשיר לא טוב. הוא בהחלט מעניק חוויית שימוש טובה וחובבי המותג ישמחו להשתמש בו. אבל האם הוא עדיין מספק הרבה מאוד עבור מעט שקלים? התשובה לצערי היא לא - הוא טוב אבל לא הכי טוב שתוכלו למצוא במחיר הזה.
