טרנד טיקטוק חדש חושף את הקשיים של הדור הצעיר בעולם העבודה
טרנד טיקטוק חדש חושף את הקשיים של הדור הצעיר בעולם העבודה
הם שולחים קורות חיים מתוך זעם במטרה להתקבל למקום אחר ולעזוב; במעבר מחברה אחת לאחרת, אפשר לשדרג את רמות השכר גם ב-30% אבל להתנהלות אימפולסיבית בשוק העבודה עלול להיות מחיר כבד
הבוס עיצבן אותם, ביקשו מהם לקחת על עצמם תחומי אחריות נוספים של אנשים שפוטרו או שהחליטו להקפיא העלאות שכר למרות האינפלציה הגואה - לדור ה-Z יש תשובה לקשיים בשוק העבודה, והיא לא כוללת שיחה עם המנהל. כאשר הם מרגישים דחוקים לפינה, מתוסכלים מהיחס אליהם או כועסים על תנאי העסקתם, העובדים הצעירים שולחים קורות חיים באופן אימפולסיבי למעסיקים שונים במטרה לברוח, לעבור למקום טוב יותר ולשפר את שכרם. הם עושים זאת בדיסקרטיות מפני המעסיק ובתחושות קשות אבל גם מצלמים סרטונים בטיקטוק ומספרים על זה לחבריהם ולכל העולם.
מי שהחלה את הטרנד בטיקטוק וטבעה את המונח 'Rage Applying' היא משתמשת שמכונה Redweez, צעירה קנדית שעובדת בשיווק דיגיטלי. היא פרסמה בדצמבר סרטון בו היא מספרת כי שלחה 15 קורות חיים בבת אחת כשכעסה על המעסיק שלה. היא התקבלה לעבודה חדשה ולדבריה שיפרה את שכרה ב-25 אלף דולר לשנה ושמקום העבודה החדש שלה נהדר. בסרטון היא מעודדת אנשים להמשיך לשלוח קורות חיים מתוך זעם כדי לשפר את מצבם התעסוקתי. הסרטון זכה ל-2.3 מיליון צפיות ומאות אלפי לייקים.
חיפוש עבודה בדיסקרטיות תוך כדי עבודה במקום אחר, או שליחת קורות חיים מתוך תסכול זו כמובן לא תופעה חדשה. אפשר גם לראות ב'Rage Applying' המשך ישיר ודומה מאוד של ההתפטרות השקטה ו-"Act your Wage" - צעירים לא מוכנים עוד לסדרי עולם העבודה הישן. יש להם ציפיות אחרות ממקום העבודה מאשר אלו שהיו לדורות הקודמים וכאשר הם לא מרוצים - הם עוזבים. אם בשלהי הקורונה היו מיליוני אנשים שהתפטרו במה שכונה 'גל ההתפטרות הגדול' הרי שהיום המצב הכלכלי, הפיטורים הנרחבים והאווירה הכללית בשוק העבודה הופכת את ההתפטרות למסובכת יותר. אנשים חוששים שלא ימצאו בקלות עבודה חדשה מצד אחד אבל לא מעוניינים להמשיך לעבוד במקום עבודה בו הם חשים לא מוערכים או ממורמרים מצד שני.
כמו התופעות האחרות בשוק העבודה בשנים האחרונות, גם את התופעה של שליחת קורות חיים מתוך זעם מובילים בעיקר את הצעירים, בני דור ה-Z. פעם אמרו על דור המילניום שהם מפונקים כאשר עזבו מקומות עבודה ולא הסכימו להתפשר והיום אומרים על דור ה-Z שהם אימפולסיבים. שבמקום לדבר עם הממונים עליהם ולתקשר את הקשיים שלהם הם פשוט בורחים. אבל הדור הצעיר באמת מתמודד עם שוק עבודה קשוח במיוחד ועם קשיים ייחודיים שנובעים גם מהסביבה הכלכלית, מפערי דורות וסגנונות תקשורת שונים.
האינפלציה בעולם מרקיעה שחקים ובישראל נרשמים שיאים חדשים עם עלייה שנתית של 5.4% במדד המחירים לצרכן. החיים של כולם, כולל אלו של הצעירים שמתחילים את דרכם בשוק העבודה עם שכר התחלתי נמוך יחסית - יקרים יותר. גם אם הם זוכים להעלאה שנתית, זו לא תמיד מדביקה את ההתייקרויות. הסיכוי לשפר את השכר גדול יותר במעבר בין ארגונים. בנוסף, גלי הפיטורים מכים חזק בצעירים עם מעט או בלי ניסיון. בדרך כלל חברות מפטרות קודם את אלו שנכנסו אחרונים לעבודה וכן פותחות פחות משרות לג'וניורים (עובדים בתפקידי כניסה). בהייטק, חברות מעידות כי היום נפתחות מעט מאוד משרות לג'וניורים אם בכלל מכיוון שהןחברות חייבות לתת ערך למשקיעים. כל עובד שמקבל שכר חייב לתת ערך לחברה מהיום הראשון וברוב המקרים אין מקום לתקציב לפיתוח עובדים שייתנו ערך בעתיד.
אבל זה לא רק בהייטק. בהרבה תחומים אחרים יש ירידה בהיקף המשרות הפתוחות המתפרסמות. למשל, בינואר 2023 הייתה צלילה של 84% בביקוש לדיילי מכירות וירידה של 11% למשרות כניסה בתחום המכירות, כך לפי נתונים של אולג'ובס. בישראל צעירים גם פחות שולחים קורות חיים, אולי מתוך חשש להחליף מקומות עבודה בזמנים של חוסר יציבות כלכלית. החל מהרבעון השני 2022 ועד ינואר 2023 חלה ירידה מתמשכת ועקבית בשליחת קורות חיים למשרות צעירים. "אנחנו רואים שמועמדים מחפשים מקומות יציבים. חשוב למועמדים לבדוק באיזה שלב נמצאת החברה, והם לא ממהרים כל כך לקפוץ ממקום עבודה אחד לשני", אומרת רות לוי שמחוני, הד האנטרית ומרצה לתעסוקה.
במעבר בין מקומות עבודה השכר יכול לקפוץ ב-30%
ההבטחה ב-Rage Applying, או ההזדמנות, היא לשיפור ביחס במקום העבודה וגם בשכר. מחקרים רבים מראים שהמעבר מחברה לחברה משפר את הסיכוי לעלייה בשכר על פני התקדמות בתוך אותו ארגון. לפי נתונים של אולג'ובס כאשר עובד עובר מחברה אחת לאחרת, הוא יכול לנהל משא ומתן ולשדרג את רמות השכר שלו בעד 30%. מתוך סקרים שערכו בקרב עובדים עולה כי מרביתם הצליחו בעת כניסה לארגון חדש לשפר את שכרם ב-10% עד 30%. לעומת זאת, כאשר עובדים נשארים באותו ארגון בהנחה ויש עליית שכר שנתית היא נעה לרוב בין 5 ל-10% ולכן היכולת לשדרג את השכר היא מוגבלת.
"זכותם של מחפשי עבודה לשפר את התנאים שלהם אבל השאלה היא לא אם זה לגיטימי אלא אם זה חכם. אם אתה מצליח לייצר תהליכים בתוך החברה גם בזמן של מיתון ונניח ואתה מאוד אוהב את החברה אבל מיצית את האפשרויות לשיפור השכר - זה לגיטימי אבל אני אומרת שצריך לעשות את זה נכון. מעסיקים היום אמנם מוכנים יותר לקבל קפיצות בין מקומות עבודה אבל אם התדירות גבוהה מדי אתה כעובד לא נהנה מהשהייה", אומרת לוי שמחוני.
החלק של הזעם ב'Rage Applying' קשור למצב האובייקטיבי של הצעירים היום בשוק העבודה אבל גם לכך שבעידן הפוסט קורונה הרבה מהם לא מוכנים לקבל יחס שמבחינתם אינו הוגן. עכשיו, כשחברות רבות בעולם מפטרות עובדים, גם העומס על העובדים הצעירים שנשארים גדל. הם נדרשים לעשות יותר תמורת אותו השכר - שנשחק בגלל האינפלציה. יש לצעירים בשוק העבודה הרבה סיבות לכעס, אבל שמחוני מבחינה בין כעס על משהו שהוא לגיטימי לכעס על השכר. "אם יש מישהו שכועס על יחס לא טוב זה מאוד לגיטימי שירצה לעזוב אבל אם מדובר על כעס על התנאים צריך רגע לשים דברים בפרופורציה והזעם מיותר. הוא גם לא משרת את העובד כי מועמדים שמחפשים מקום עבודה יישאלו בראיונות למה הם החליטו לעזוב. אם יהיה משהו לא רגוע יהיה קשה להסביר למעסיק הבא בצורה רגועה שלא 'תתהפך' בתוך זמן קצר".
הדור הצעיר נולד לרשתות החברתיות, זה משפיע על הדרך שבה הם מתקשרים וגם על התפיסה שלהם את שוק העבודה, את ההוגנות של היחס כלפיהם ושל השכר שהם מקבלים. צעירים בשוק העבודה מדברים יותר על כסף עם החברים שלהם ויודעים כמה הם מרוויחים. הם משווים את עצמם לאחרים בין אם אלה חברים או אנשים שהם קוראים עליהם ברשתות השונות. כאשר הם חשים זעם בעקבות היחס שלו הם זוכים בשוק העבודה או בעקבות השכר שלדעתם נמוך מכפי שמגיע להם, הם לא קובעים שיחה עם הממונה עליהם כדי לבקש העלאה. בדומה להתפטרות שקטה או 'Act your Wage' העובדים בוחרים לא להתעמת עם המנהלים. הם לא 'ירימו טלפון' למנהל ולא יבקשו פגישה כדי להביע את חוסר שביעות הרצון שלהם או לנסות לשפר. הם מעדיפים לשלוח קורות חיים בדיסקרטיות, להעמיד פנים שהכל בסדר וחלקם גם מעלים על כך סרטונים אחר כך לטיקטוק.
תהליך חיפוש עבודה צריך להיות שכלתני, לא אימפולסיבי
כשמגיעים לתהליך חיפוש העבודה ממקום של כעס זה עלול לפגוע בסיכויי הקבלה. "כאשר יש משהו לא סגור בצד המועמד זה לא יעבור, המעסיק לא יקבל אותו גם אם הוא לא מראיין מיומן", אומרת לוי שמחוני וממספרת על מועמדת לעבודה שבמהלך הראיון גרמה לה כמראיינת לתחושה שמשהו לא מסתדר. אותה מועמדת באופן יזום העלתה את הנושא ואמרה "אני מרגישה שמשהו לא סגור אצלך ואגיד לך מה הפריע לך. יש משהו שיוצא בי מאוד תוקפני בראיונות עבודה אבל ביום יום אני אדם מאוד נעים ונחמד". אותה מועמדת שמה על השולחן את הבעיה הסמויה והתקבלה אבל אם לא הייתה עושה זאת, היא לא הייתה מקבלת.
החלק השני של הטרנד, שליחת קורות חיים בלי הכרה גם כן עלול לפגוע בסיכויי הקבלה. "תהליך של חיפוש עבודה צריך להיות מאוד שכלתני, מסודר ומתועד. כשעושים אותו בצורה אימפולסיבית עלולים לטעות, לא לזכור לאן שלחתם קורות חיים. מצד המעסיק הוא רוצה לשמוע שהתכוונתם בדיוק למשרה הספציפית אליה הגשתם קורות חיים. בנוסף, כששולחים המון קורות חיים זה עלול להתיש את המערכת. יש חברות שמפרסמות משרות בעילום שם ואז מקבלות את אותן קורות החיים בווריאציות שונות כאשר אנשים משנים לפעמים לגמרי את השנים והתפקידים אבל גם אם מדובר באותו מסמך ששולחים לסוגים שונים של משרות זה בעייתי", אומרת שמחוני.
אומרים שהעולם שייך לצעירים, אבל זה לא נכון לגבי עולם העבודה בזמני משבר כלכלי. יש להם פחות הזדמנויות והרבה מקומות עבודה לא יודעים לתקשר איתם בצורה נכונה. הזעם שלהם בהרבה מקרים הוא מוצדק. עם זאת, שליחת קורות חיים ללא הבחנה היא לא בהכרח אסטרטגיה טובה להתמודדות עם אותו הזעם.
