מדג מתורבת ועד חלבון משמרים: החברות שעלו לחצי גמר תחרות הפודטק של כלכליסט ותנובה
מדג מתורבת ועד חלבון משמרים: החברות שעלו לחצי גמר תחרות הפודטק של כלכליסט ותנובה
20 העולות לחצי גמר תחרות פודטק 2022 מכסות כמעט כל זווית בניסיונות למצוא פתרונות טכנולוגיים לבעיות של שוק המזון העולמי
תעשיית הפודטק הישראלית עשתה בשנים האחרונות קפיצה מדהימה בכל הפרמטרים האפשריים - חדשנות טכנולוגית, תחומי מחקר, פריצה לשווקים ולתחומים חדשים והיקף ההשקעות שמבצעים בתחום הגופים הפרטיים והממלכתיים. הזינוק הזה לא מתרחש בחלל ריק, מכיוון שהביקוש העולמי לטכנולוגיות מזון רק הולך וגובר בעקבות כמה תהליכים גלובליים: משבר האקלים, המלחמה באוקראינה והדרישה למזון בריא ומזין יותר.
עשרות סטארט-אפים וחברות הגישו את מועמדותם לתחרות פודטק 2022 של תנובה וכלכליסט - נראה כי התעשייה הישראלית מכסה כמעט כל זווית אפשרית בניסיונות לקידום התחום ולמציאת הפתרונות הטכנולוגיים להתמודדות עם הצרכים והביקוש העולמיים: תחליפי בשר, תחליפי חלבון, ייעול שרשרת האספקה, פתרונות לחקלאים, יישומי AI לשיווק מזון ומוצרי בריאות.
רון צדוק, רו"ח מלווה של התחרות, שותף ביקורת וראש תחום פודטק ואגטק ב-KPMG סומך חייקין, אמר: "תעשיית הבשר היא אחד התורמים העיקריים למשבר האקלים העולמי, מכיוון שהיא צורכת שטחים אדירים, הן לגידול הבקר עצמו והן לגידול המזון להאכלה שלו. בנוסף היא קרובה מאוד לגבול יכולת הייצור שלה, ומתקשה לעמוד בביקוש העולה במקביל לגידול באוכלוסיית העולם. ריבוי השחקנים בתחום תחליפי הבשר הצמחי והבגרות של חלקם, מאפשרים למשקיעים הגדולים והאסטרטגים להתמקד ולהשקיע יותר בחברות הבשר המתורבת.
"בעוד שהתחליף הצמחי כבר נמצא בשוק, תחליף מבשר מתורבת נתפס בעיני משקיעים רבים כמוצר שדרכו אל השוק עדיין ארוכה, אך אין ספק שלמוצרים מסוג זה הולך לזרום כסף רב בעתיד הנראה לעין".
לדברי צדוק, אחד האתגרים המשמעותיים כיום בתעשיית המזון הוא אתגר ניהול שרשרת האספקה: "אם עד לפני שנתיים האתגר היה בעיקר ניהול חומר הגלם, שמירה על טריות ואיכות המוצר, בשנתיים האחרונות אנחנו עדים לקשיים חדשים בשרשרת האספקה. במחצית השנייה של 2020 החלה עלייה חדה במחירי ההובלה הימית. מאז פברואר 2022, עקב מלחמת רוסיה-אוקריאנה, נוצרה בעיה באספקת חומרי גלם, בעיקר תבואה ליצרני המזון. אבל השפעות המלחמה הזו לא ניכרות רק בחומרי גלם. משבר האנרגיה הצפוי בחורף הקרוב באירופה, יתרום לייקור משמעותי גם בעלות הייצור של יצרני המזון. האתגרים הללו מייצרים מצב שבו יותר ויותר מדינות מבינות את החשיבות של עצמאות תזונתית, ולפתח הזה נכנסות חברות הפודטק".
לדברי אייל מליס מנכ"ל קבוצת תנובה, "אנחנו עדים לשינויים מהותיים בטרנדים הצרכניים ובדרישות הצרכנים מחברות המזון, שינויים שמתעצמים על רקע אירועי השנתיים האחרונות של מגפה עולמית, משבר אקלים שמתרחש לנגד עינינו ומלחמה בין רוסיה לאוקראינה, אשר משפיעים על ביטחון המזון הכלל עולמי.
"כולנו מבינים את הצורך בביטחון תזונתי ברמה הלאומית וברמה האישית. תעשיית המזון מתמודדת עם אתגרים רבים ונמצאת במירוץ לקביעת שרשרת הייצור העתידית, ולשמירה הן על ביטחון המזון של הצרכנים והן על היכולת של ענף המזון לתרום לאיכות חיים בריאה וטובה יותר. כדי להתמודד עם האתגרים אליהם נדרשת תעשיית המזון העולמית, יש צורך בטכנולוגיות רב־תחומיות בתעשיית הפודטק שיעבירו את שיטות הייצור טרנספורמציה, וישנו את האופן בו נייצר ונצרוך מזון - פיתוח פתרונות לתחום תחליפי החלבון, מקור לחומרי גלם ולהפחתת טביעת הרגל הפחמנית, שיפור התזונה באמצעות הפחתת סוכר, שומן ונתרן ומציאת שיטות ייצור חדשניות לצד תעשייה חכמה.
"בכל העולם, חברות המזון הגדולות מגלות את תחום הפודטק ומשלבות אותו בליבת אסטרטגיית הצמיחה שלהם. מערכות המזון בעולם יצטרכו להיות הרבה יותר פרודוקטיביות כדי לייצר בעשורים הקרובים מספיק אוכל מזין ובריא יותר עבור אוכלוסייה של מיליארדים עם פגיעה מינימלית בטעם ויכולת לייצר בצורה מקיימת.
"על פי דו"ח של GFI, ישראל נמצאת במקום השני בעולם בהשקעות חלבון חלופי לאחר ארה"ב בהשקעה של 320 מיליון דולר, נכון למחצית הראשונה של 2022. מדובר בעלייה של 160% בהשוואה למחצית הראשונה של 2021. הפוטנציאל של תחליפי החלבון הוא עצום כיוון שזה עתיד הכדור עליו אנו חיים והוא זה שיגדיר את צלחת האוכל שלנו בעוד כעשור. אנו בתנובה ממשיכים להעמיק ולהאיץ את אחיזתנו בעולמות הפודטק הן דרך זרוע ההשקעות Tnuva Ventures, הן דרך שותפויות והשקעות בסטארט-אפים והן דרך שותפות בחממת הפודטק Fresh Start בקריית שמונה".
תחליפי בשר וחלבון
מגוון החברות הישראליות שמציעות פתרונות ותחליפי בשר וחלבונים מהצומח גדול, וכך גם הנוכחות שלהן בתחרות פודטק 2022.
BioBetter שהוקמה בשנת 2015 על ידי פרופ' עודד שוסיוב, ד"ר דנה ירדן, התעשיין אבי צור והמנכ"ל ד"ר עמית יערי, מפתחת פתרון לאחד האתגרים המשמעותיים ביותר בתחום הבשר המתורבת - הורדת עלויות מדיית הגידול.
ביובטר רתמה את היתרונות הטבעיים של צמחי טבק על ידי הפיכתם ליצרנים של פקטורי גידול בהיקף רחב. לצמח הטבק יש יתרונות משמעותיים - הוא גדל במהירות, צובר מסה גדולה ומסוגל לספק עד ארבעה יבולים בשנה. הטבק מקבל בקלות טרנספורמציה של מערכות ביטוי, ומסוגל לבטא ולייצר חלבונים גדולים ומורכבים.
ביובטר מגדלת בשטחים פתוחים שמאפשרים תגובה מהירה, יעילה וגמישה לצרכי השוק, ואינם דורשים כל השקעת הון בתשתית. בנוסף, החברה פיתחה טכנולוגיה חדשנית להפקה וטיהור של גורמי גדילה והורמונים מהצמח, שמפשטת, מקצרת ומוזילה משמעותית את תהליך הייצור.
Eggmented Reality שפעילה בחממת הפודטק Start-Fresh, נמצאת בשלבים ראשוניים של פיתוח חלבון שייוצר על ידי שמרים, אבל הפונקציונליות שלו תהיה זהה לזו המתקבלת מהחלבון המופק מביצים מהחי.
החברה - שהוקמה על ידי ד"ר איתמר ידיד, ג'ון רטהאוזר וד"ר חלית רוזן - ממנפת ביולוגיה חישובית ותהליכי פרמנטציה מדויקת כדי לייצר חלבון בעל פונקציונאליות טובה או טובה יותר מחלופות אחרות הקיימות כיום בתעשייה.
Meala Foodtech מפתחת טכנולוגיה שתאפשר ליצרני תחליפי בשר מהצומח להציע לצרכנים מוצרים בעלי תווית נקייה יותר (פחות מייצבים) וידידותית יותר לסביבה (פחות תהליכי עיבוד לרכיבים), באמצעות פיתוח שמצליח להוציא את המייצבים מתחליפי הבשר על ידי שדרוג תכונות של חלבונים קיימים מהצומח.
החברה שהוקמה בשנת 2022 על ידי הדר אקהויז רזמוביץ, לירן גרודה וד"ר טלי פלדמן סיון, היא חברת פורטפוליו של דה-קיטשן ומנסה למצוא פתרון בנקודה כואבת של שוק תחליפי החלבון הצמחי.
Egg'n'Up שהוקמה בשנת 2021 , כספין אוף של סייבוריט הציבורית, מפתחת תחליף ביצים ליישומים תעשייתיים עם 100% תווית נקייה. הטכנולוגיה כוללת תהליך ייצור ייחודי ופורמולציה צמחית שמאפשרת לחקות את תכונות הביצה במגוון אפליקציות – אפייה, מרנג, פסטה, מיונז עם תווית נקייה וטבעונית. השימוש בביצים בתעשייה מורכב וגורם ללא מעט בעיות, מחיידקים ועד קשיים בשרשרת האספקה, והמוצר של Egg'n'Up אמור להקטין את הזיהום שיוצרים הלולים לגידול הביצים. החברה, שבראשה עומדת בילי ינקו, שואפת לכך שמחיר המוצר שלה יהיה זהה לזה של ביצים ובעתיד אף נמוך יותר.
E-FISHient Protein פועלת לייצר דג אמנון מתורבת, שגודל במעבדה בעזרת תא מדג אחד, מבלי לפגוע באוכלוסיית הדגים ובסביבה. לאחר שהחברה תשלים את הפיתוח של דג אמנון, היא תעבור לייצר באופן מתורבת דגים "לבנים".
המוצר הראשון שייכנס הוא קציצת דג מתורבת, שכנראה תהיה קציצה היברדית משולבת חלבון צמחי. צוות החברה, ג'יל גמון, דנה לווין וד"ר יעקב בירן, הבין כי הדגה העולמית נמצאת בשיא התפוקה שלה, והיקף הגידול שלה מוגבל מאוד, ושואף על ידי גידול במעבדה לתת פתרון לבעיה, ולהגדיל משמעותית את יכולת ייצור הדגים בעולם.
ChickP שהוקמה בשנת 2019 מפתחת חלבון חומוס מבודד (איזולט) בריכוז ייחודי של 90% שאמור לאפשר פרופיל טעם נקי יותר באמצעותו ניתן יהיה לפתח מוצרי מזון סופיים לצרכן. הפתרון של החברה שהוקמה על ידי פרופ' רם רייפן וליאת לכיש לוי, יכול להפחית את תהליכי עיבוד המוצרים הקיימים ובכך להפוך את המוצר הסופי למעובד פחות.
Exosomm חקרה ולמדה את שימושי האקסוזומים (ננו-רכיבים שמצויים באופן טבעי ובכמות גדולה בחלב יונקים ותפקידם להגן על התינוק) ופיתחה תהליך הפקה ייחודי לאקסוזומים ממקור חלב פרה, הזהה בהרכבו לחלב אם אנושי.
הפעילות האנטי-דלקתית של האקסוזומים שהחברה מייצרת הוכחה בהצלחה רבה במודלים פרה-קליניים - בתאים אנושיים ובמודל עכברים שהושרו בהם דלקות מעי – כלומר היא תסייע בייצור תרופות למחלות מעיים דוגמת קרוהן.
צוות החברה, נטע גרנות, פרופ' שמעון רייף, ד"ר רגינה גולן -גרסטל והיו"ר יגאל גלי, משלב בין פודטק לפארמה; המוצר הראשון שלה הוא מזון רפואי - פורמולה המכילה אקסוזומים המיועדת לטיפול בחולים במחלות מטבוליות כגון מחלות מעי דלקתי כרוניות.
ביג דאטה ו-AI בפודטק
פתרונות ותחליפי בשר וחלבון פופולריים כיום בתעשיית הפודטק, אבל הם לא היחידים כמובן. חנן ברנד, סמנכ"ל חטיבת הזנק ברשות החדשנות: "בשנים הקרובות נראה שילובים מאד מעניינים של טכנולוגיות מהעולמות של ביג דאטה, בינה מלאכותית, רובוטיקה, האינטרנט של הדברים, ההנדסה והביולוגיה (ביוקונברג'נס) שיחד ייצרו שיבושים שקשה לנו כיום לדמיין בצורה שבה פועלים תעשיית המזון העולמית והרגלי הצריכה שלנו.
"ועדיין, למגזר הפודטק הישראלי יש פוטנציאל גדול נוסף לצמיחה מבחינה טכנולוגית, על ידי אימוץ ואדפטציה של טכנולוגיות חזקות ומתקדמות בישראל כדוגמת AI ,ML, Big Data, Industry 4.0 אל תוך תעשיית הפודטק, לפיתוח ומחקר של מוצרים וחומרים חדשים, שיפור ואוטומציה של תהליכי ייצור, רכש, שרשראות אספקה וכדומה".
אגרוסקאוט שהוקמה בשנת 2017, מפתחת מערכת מודיעין עסקי לניתוח שרשרת האספקה החקלאית. לחברה מערכת טכנולוגית המיועדת לחברות מזון, חקלאים ובעלי חוות גדולות, האוספת מידע חקלאי מהשדות, מעבדת ומנתחת אותו בעזרת כלי בינה מלאכותית, עיבוד תמונה מהשטח, צילומי רחפן וצילומים לווייניים ומפיקה תמונת מצב של השדות כולל איתור וזיהוי גורמי סיכון כמו מחלות ומזיקים, בעיות דישון והשקיה. החברה שאותה הקים שמחה שור, עשתה בשנתיים האחרונות פיבוט לעבוד יותר ויותר עם יצרני מזון במקום מול החקלאי הסופי.
MAMAY Technologies פיתחה מערכת ממוחשבת (דיגיטלית) ליצירת שפה אחידה ואובייקטיבית לתיאור אורגנולפטי שעוזר בפיתוח מוצר. עלויות בנייה של מוצר ודיוק שלו לקהל יעד הרלוונטי גוזלים מחברות מזון משאבים רבים. מערכת שתיתן ניבוי מדויק לגבי הצלחת מוצר עוד לפני שמתחיל תהליך הפיתוח, תחסוך לחברות מזון הרבה זמן וכסף.
לפי החזון של בכירי החברה, יובל קליין, ד"ר מיכאל צביאלי, קרן קורלי, תדהר צורי וגדי בובר, היצרן יכניס את רכיבי הפורמולה שלו למערכת, ועל סמך סדרת בדיקות האלגוריתם יעבד את הרכיבים וריכוזם לכדי נתונים מספריים המתארים את עוצמת הטעם בכל פרמטר.
Watersight מפתחת סנסור לניטור איכות ובטיחות מים ונוזלים בכלל. התוכנה של החברה מאפשרת לתאגידי מים שליטה טובה יותר על השימוש במים ואיכותם, וליצרנים גדולים - לוודא שאיכות המים שנעשה בהם שימוש היא תקינה ושאינם מאבדים מים לשווא. מייסדי החברה, אלי אסולין ואיל יצקן, מבצעים כבר שנתיים PoC מוצלח עם חברת המים מקורות.
תודוס טכנולוגיות מפתחת חיישנים ומערכת לניטור טריות וחיזוי חיי מדף של פירות וירקות טריים. החיישן שפיתחה החברה מותקן בבית הקירור או במכולה ויכול לנטר שלושה סוגי גזים, טמפרטורה ולחות; המידע המתקבל מאפשר לבצע מעקב אחרי רמת טריות של הפירות והירקות לאורך השרשרת הלוגיסטית ולנתב משטחים בהתאם לרמת הבשלת הפרי והירק, ולהקטין את השמדת הפירות על הבחלת יתר. המייסדים, שמואל מלמן, יוסי לוי, ופרופ' יעל נמירובסקי, שואפים להקטין את כמות התוצרת החקלאית שתושמד ולשפר את טיב המוצר שמקבל הצרכן.
Tastewise עוסקת בניטור וניתוח טרנדים ותובנות צרכניות באמצעות הרשתות החברתיות כדי לסייע לאנשי מקצוע בתחום המזון והמשקאות למצוא מידע רלוונטי על טרנדים ושינויים שקורים בשוק, לשפר את תהליך הפיתוח של מוצרים חדשים, וכן לבנות אסטרטגיות שיווקיות ולהאיץ את המכירות בקמעונאות ובמסעדות.
החברה, שייסדו אלון חן ואייל גאון, יכולה לסייע לחברות להתאים את המוצרים שלהן לקהל לקוחות משתנה ולטעמים משתנים בעזרת מערכת מבוססת בינה מלאכותית. 90% מהמוצרים החדשים בשוק המזון נכשלים לאחר כ-18 חודשים של פיתוח ושיווק, והדיוק בהתאמת המוצרים לשוק באמצעות הדאטה מצמצם את זמן הפיתוח ומונע בזבוז מזון.
Kitchen Robotics פיתחה רובוט למסעדות שיכול להכין מנות חמות וקרות ל-80% מתפריט המסעדה, כ-60 מנות בשעה, ובמגוון רחב מאוד של סגנונות (איטלקי, הודי, אסיאתי, סלטים ועוד). הרובוט שוטף את הסיר בו הוא משתמש, ומוריד בצורה משמעותית את עלות השכר ואת בזבוז המזון. המייסדים, יאיר גורדין ועופר זינגר, שואפים לפתור כמה בעיות משמעותית בעולם ההסעדה: חוסר משמעותי בידיים עובדות, התייעלות המטבח וחיסכון באנרגיה ומים.
תהליכי ייצור נקיים
השמירה על איכות הסביבה במהלך ייצור המזון וצמצום בזבוז המזון הם תחום נוסף שצובר תאוצה בתעשיית הפודטק. הצורך בתהליכי ייצור נקיים וידידותיים לסביבה מעודד לא מעט יזמים לתקוף בעיות כרוניות של ענף המזון מזוויות חדשניות וטכנולוגיות שלא היו אפשריות עד היום.
אנטופרוטק מטפלת בצורה מעגלית בפסולת מזון אורגני, ומייצרת ממנו חלבון איכותי. החלבון של החברה מאפשר הקטנת צורך באבקת חלבון שמיוצרת מדגים, ובכך מקטין את העומס על הדגה העולמית, אשר מסב נזקים גדולים לסביבה.
אנטופרוטק שהוקמה בשנת 2019 על ידי אלכסנדר בביצקי דוגלת בכלכלה מעגלית ומשתמשת בחרקים (זבוב חייל שחור) לטיפול בתוצרי לוואי ופסולת אורגנית הנוצרים לאורך שרשרת ייצור המזון. החומרים משמשים כמצע גידול לזבוב, אשר ממנו מופקים מוצרים בעלי ערך גבוה: חלבון ושומן להזנת בעלי חיים, דשן אורגני, חומרים אנטיבקטריאליים ועוד. החברה מפתחת פתרונות בני קיימא שמונעים בזבוז משאבים כגון חומרי הזנה, מים, שטח ונזקים סביבתיים כמו זיהום קרקע ופליטת גזי חממה.
FeedU שמה לה למטרה לצמצם את בזבוז המזון בישראל ובעולם ולהעצים את הכלכלה המחזורית של מזון תוך שימוש בכלים טכנולוגיים לחיזוק מערך הצלת המזון, עידוד צריכת מזון אחראית והגדלת המודעות לבזבוז מזון. הפתרונות של החברה, שהוקמה על ידי יהב מונטגומרי ועומר שרון, כוללים בין היתר מערכת דיגיטלית לניהול שרשרת הצלת המזון ואיתור ותיאום הצלת מזון בין תעשיית המזון לעמותות. בין השאר, מאפשרת FeedU שיתוף ארוחות בין שכנים, דבר שמצמצם את זריקת מזון, ותרומות לקהילות קשות יום ועמותות/בתי תמחוי בזמן אמת.
Beyond oil שנסחרת בבורסה הקנדית פיתחה אבקה מבוססת מינרלים המאושרים למגע עם מזון, שסופחת חומרים מזיקים הנוצרים בשמן הטיגון. הוספת האבקה לשמן הטיגון בסוף יום וסינונה, מאפשרים להאריך את חיי המדף של שמן הטיגון מיומיים-שלושה לעד שבועיים ולמנוע את בזבוזו. על פיתוח הטכנולוגיה אחראים יהונתן אור וכן מיכל ורנר וד"ר תמיר גדו. האבקה מיועדת לשימוש במטגנות מוסדיות מנתיות אשר משתמשות בשמן שימוש חוזר לאחר סינונו. השמן מייצר כמות גדולה מאוד של שפכים, כאשר החברה יכולה להקטין חלק לא מובטל מאותם שפכים, על ידי שימוש יעיל יותר בשמן.
Agwa Farm פיתחה מתקן ביתי לגידול ירקות באופן אוטונומי, המבוסס על קפסולות שמכילות זרעים, מערכת השקיה ודישון אוטומטית המבוקרת ע"י סנסורים ומצלמות לניטור pH, טמפרטורת אוויר ומים, לחות, תאורה, תמהיל הדישון וזרימת המים. החברה שהוקמה על ידי אלון וולך וניב סטולרסקי, מנטרת ומעבדת את המידע באופן שמותאם לכל צמח ברמה אגרונומית על ידי שילוב של בינה מלאכותית שתופסת אחוז הולך וגדל בתהליך. התוצאה למשתמשת היא ירק טרי, נקי מכימיקלים, בבית לאורך כל השנה. המשתמש מקבל את החומרים, הזרעים והמלצות לאופן הגידול והמשכו - תמורת תשלום חודשי קבוע.
הבריאות מגיעה לצלחת
טרנד הבריאות והמודעות לסכנות הרפואיות כתוצאה מצריכה מופרזת של סוכרים או שומנים בעולם המערבי מצד אחד, והצורך במוצרים עם ערכים תזונתיים יעילים יותר עבור תושבי העולם השלישי, דוחפים את יזמי הפודטק להציג פיתוחים פורצי דרך בתחום. גם בקטגוריה הזאת נכנסו לרשימת המתמודדים בתחרום פודטק 2022 של תנובה וכלכליסט כמה מועמדים מבטיחים.
B.T. Sweet מפתחת מוצר המשמש להחלפה והפחתת סוכר על בסיס צמחי, בעל פרופיל טעם וגוף זהים לסוכר שניתן לשימוש במגוון רחב מאוד של מוצרי מזון. המוצר מאפשר החלפת סוכר או הפחתה לפי הצורך מ-1% ועד 100%.
המייסדים, דגי פקץ', יואל בנש וגילי דה פיצ'וטו, והמנכ"ל ישי פטק, מנסים לתת פתרון לאחת הבעיות הגדולות של העולם המערבי - השמנת היתר שנובעת מתזונה לא נכונה ומרובת סוכר. הפתרון של החברה מאפשר להפחית את צריכת הסוכר ללא פגיעה בחוויה של הצרכן. המוצר שפיתחה החברה עשיר בסיבים תזונתיים (ללא סוכרוז) ונותן ערך בריאותי חשוב בחצי מהקלוריות וללא ערך גליקמי.
Sweet Balance מציעה תחליף סוכר טבעי, עם תווית נקייה בעלת מיעוט רכיבים. הייחודיות המוצר היא בהתאמה ספציפית באמצעות שילוב מרכיבים ללקוח מסוים ולמוצר מסוים, כך שמגיעים להחלפה של 50%-80% מהסוכר ללא פגיעה בטעם או במרקם של המוצר.
צוות החברה - שהוקמה בנובמבר 2021 והיא חלק מהחממה של Start Fresh - כולל את ד"ר דני דיצר, יואב דגן, בתיה חסידוב וקמי דרור, ומפתח פורמולות שונות עבור כל לקוח; התוכנית העסקית שלה היא להתמקד בחמישה מגזרים - משקאות קלים, מוצרי חלבון מן הצומח, יוגורט, דגני בוקר לילדים ודגני בוקר רגילים.
ראפידו פוד ארט פיתחה פתרון להכנה קלה ומהירה של ארוחה מזינה במשרד או בבית על ידי תוספת מים חמים ושימוש במיקרוגל או בכלי פלסטיק מיוחד. הארוחות עשוית מחומרי גלם איכותיים, בעלות תווית נקייה, הרכיבים מיובשים בהקפאה ולכן שומרים על טעמם המקורי וערכם התזונתי באופן מירבי. לחברה שאותה הקימו דני הקר ואסף בורשטין, יש תפריט של 12 ארוחות במשקל 400 גרם שמיוצרות באשדוד בקצב של 15-20 אלף מנות בחודש, ומופצות לקהל הפרטי דרך אתר האינטרנט של החברה ולקהל המוסדי במלונות בארץ כחלק מהשירות ללקוחות בחדרים ובלובי וכן בחברות תעופה ובחברות הייטק.
