"משבר המזון העולמי מחייב אותנו להאיץ השקעות בפודטק"
"משבר המזון העולמי מחייב אותנו להאיץ השקעות בפודטק"
כך אומר מנכ"ל תנובה אייל מליס לקראת גמר תחרות פודטק 2022 של "כלכליסט" ו-TNUVA VENTURES. לדבריו, בעתיד הקרוב אנו צפויים לפגוש מוצרי מזון שיאתגרו מאוד את האופן שבו אנו תופסים מזון כיום
שורת אירועים שהתגלגלו במקביל ברחבי העולם בשלוש השנים האחרונות התכנסו בתחילת 2022 לכדי התפרצות של משבר מזון עולמי שהגיע גם לישראל. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, החרפת משבר האקלים הגלובלי שהובילה לשטפונות ולגלי חום במדינות שונות, התאוששות עולמית ממשבר הקורונה, עלייה במחירי התשומות ובעלויות ההובלה, פגיעה בשרשרת האספקה - כל אלה רק מתווספים לאתגרים שמעסיקים את העולם כבר שנים כמו מצוקת מזון במדינות העולם השלישי מצד אחד או הדרישה הגוברת למזון בריא יותר בעולם המערבי.
משבר המזון ממוקד בשתי בעיות מרכזיות: מחסור במוצרי מזון בסיסיים וחומרי גלם בכלל, לצד עליית מחירים גורפת המושפעת מביקוש גבוה ואינפלציה גבוהה.
ישראל, במקביל לכל התהליכים הגלובליים, נאלצת להתמודד גם עם אתגרים לאומיים שייחודיים לה, כמו למשל התנהלות כ"מדינת אי" שנדרשת לפתח עבור תושביה מערכת מזון בלתי תלויה. גם כאן - כמו בתחומי הסייבר, הביטחון או החקלאות - באים לידי ביטוי האופי היזמי של הישראלים, החדשנות הטכנולוגית והיצירתיות של תעשיית הפודטק המקומית. על פי נתוני IVC, הוקמו בישראל מעל 320 חברות פודטק, כאשר מדי שנה קמות בממוצע 42 חברות חדשות בתחום.
לקראת סוף השנה ורגע לפני גמר תחרות פודטק 2022 של "כלכליסט" ו-TNUVA VENTURES, שוחחנו עם אייל מליס, מנכ"ל תנובה, ועם שי כהן, Chief Innovation Officer ומנהל זרוע השקעות TNUVA VENTURES בחברה, על האתגרים של חברת המזון, נוכח המציאות המורכבת ועל פתרונות העתיד שהיא מקדמת דרך זרוע ההשקעות בתחום הפודטק.
"הצורך במציאת מקורות מזון שונים מאלו שאנו רגילים לצרוך", אומר מליס. "התברר באופן מובהק בשנים האחרונות והוא משפיע בצורה ניכרת על התעשייה. נראה שבעתיד הקרוב אנו צפויים לפגוש מוצרי מזון שיאתגרו מאוד את האופן שבו אנו תופסים מזון כיום. הדוגמאות לכך רבות: החל מבשר שמיוצר מתרביות במעבדה, דרך חקלאות מתועשת ומתורבתת או הפקת תחליפים מהצומח וכלה במזון מודפס. כל אלה טכנולוגיות שנמצאות בשלבים שונים של פיתוח וסביר להניח שלא כל הטכנולוגיות האלו יצליחו להיטמע ולשרוד, אבל המגמה הזו ברורה והיא לא הולכת לשום מקום. בנוסף לכך, תחומי הביולוגיה מולקולרית, הנדסה גנטית, הקריספר -כל אלו הביאו להתפתחות משמעותית בעולמות הפרמנטציה מדייקת, החקלאות התאית ו- Plant molecular farming".
איך אתם מתמודדים בחברה עם השינויים הגלובליים בענף המזון?
מליס: "תפקידנו כחברת המזון הגדולה בישראל והמובילה בתחום תחליפי החלבון, הוא לגשר על הפערים בין המציאות הנוכחית המאתגרת, לבין צרכי העתיד של תעשיית המזון. יחד עם זאת, אנחנו לא שוכחים את התפקיד העיקרי שלנו והוא לספק בהווה וגם בעתיד מזון טוב יותר, מונגש יותר ובר קיימא ליותר משפחות וצרכנים. השנה הקמנו את זרוע ההשקעות תTNUVA VENTURES שתפקידה כפול – היא מסייעת לנו במציאת פתרונות טכנולוגים לאתגרים הקיימים בהווה וכן מאפשרת לנו להשקיע בשיטות הייצור של המחר, שייצרו מנועי צמיחה בשוק המזון בארץ ובעולם.
"שוק תחליפי החלב, למשל, הוא אחד הצומחים בעולם ואנו רואים יותר ויותר צרכנים שמחפשים אחר פתרונות של תחליפי חלב, הן מסיבות בריאותיות, סביבתיות או עקרוניות. תנובה היא חלוצת החלבון החלופי מזה כ-20 שנה, והראשונה שפיתחה את תחום תחליפי החלב בישראל. הידע והניסיון שצברנו בתחום הפך את החברה למובילת שוק, תוך שהיא מפתחת את Alternative כמותג צעיר וחדשני בשוק הישראלי. החזון של תנובה הוא להיות פלטפורמת המזון המתורבת המובילה בעולם, שממוקדת ביצירת רכיבים שוברי שוויון לדורות הבאים של תחליפי החלבון".
מה ייחודי בטכנולוגיות שיוצאו מישראל? אילו חוזקות יש לתעשייה המקומית בהשוואה לעולמית?
כהן: "ישראל היא מדינת אי, ולכן היא נדרשה לפתח מערכת מזון בלתי תלויה, שהחלה עוד מהצורך לקיים כאן חקלאות מקיימת בר קיימא. עם השנים, השילוב של פיתוח טכנולוגיות חקלאיות עם הובלה בתחומי הביוטק יצרו כאן כר מושלם להתפתחות טכנולוגיות מובילות בתחום תחליפי החלבון, כאשר העיקרי ביניהם הוא תחום הבשר ורכיבי החלב המתורבת".
"בשנים האחרונות חל מעבר מתחום הפודטק לתחום הביו קונברג'נס (Bio-Convergence), המשלב בין תחומי ביולוגיה יחד עם שיטות הנדסיות כגון אלקטרוניקה,,AI ביולוגיה חישובית, פיזיקה, ננו-טכנולוגיה, מדע חומרים והנדסה גנטית מתקדמת. ביו קונברג'נס נחשב כיום לגל הטכנולוגי הבא של המאה ה-21.
"דו"ח של GFI מצביע על כך שישראל נמצאת במקום השני בעולם בהשקעות חלבון חלופי אחרי ארה"ב עם השקעות של 320 מיליון דולר בתחום, נכון למחצית הראשונה של 2022. מדובר בעלייה של 160% בהשוואה למחצית הראשונה של 2021. הפוטנציאל של תחליפי החלבון הוא עצום כיוון שזה עתיד הכדור עליו אנו חיים והוא זה שיגדיר את צלחת האוכל שלנו בעוד כעשור. תנובה כחברה הבינה את הפוטנציאל כבר לפני כ-18 שנה והשקיעה מאות מיליוני שקלים בפיתוח המותג "תנובה אלטרנטיב" המתמקד בתחליפי החלב של החברה". אומר כהן.
מה אתם מחפשים ביזמים כשאתם שוקלים להשקיע בהם?
כהן: "אנחנו מחפשים יזמים בעלי יכולת התפתחות אין סופית שיידעו לאזן בין נחישות, מקצועיות והרכבת צוות איכותי, שיידע להשלים אותם בעולמות תוכן שונים. בנוסף, חשוב לנו לזהות יזמים ריאליים, כיוון שאנו נותנים דגש משמעותי על ניתוחים טכנו-כלכליים לשימושים עתידיים בטכנולוגיות. כמו כן, חשוב לנו לראות את יכולת הגיוס העתידית של היזם והתנהלותו במהלך משא ומתן".
איך מתנהלים תהליכי האיתור? האם, למשל, על פי צרכים שהחברה מסמנת לעצמה, או שיזמים ומדענים פונים אליכם ו"מגלים" לאנשי החברה עולמות חדשים ואפשרויות שלא חשבו עליהם קודם?
כהן: "מערך החדשנות של תנובה, חטיבות העסקים המרכזיות ומרכז המו"פ שלנו מקבלים מאות פניות מסטארט-אפים בתחום הפודטק מדי שנה ובמקביל אנחנו מבצעים פניות יזומות לכל חברה בתחום. היתרונות בשיתוף הפעולה מאוד פשוטים - תנובה מהווה בטא-סייט ומכפיל כוח בפיתוח המוצר ובמסחורו בשוק הישראלי (שוק קטן עם יתרון לקוטן) עבור חברות. כמו כן, השקעה של תנובה הפכה לתו תקן למשקיעים פיננסים נוספים.
"בנוסף, בשנים האחרונות תנובה העמיקה את אחיזתה בעולמות הפודטק, הן דרך פעילות ישירה והן דרך השקעה עם שותפים בחממת Fresh Start בקרית שמונה בה פועלים סטארט אפים בתחומי הפודטק. תנובה משקיעה בחממה יחד עם טמפו, פלטפורמת ההשקעות OurCrowd וקרן ההשקעות Finistere Ventures והסטארטאפים נהנים מידע וניסיון העשיר של החברה במחקר ופיתוח וחדשנות בתחומי הפודטק ואת הגישה לשווקים גלובאליים, במטרה לקדם את תעשיית המזון ולהפוך את קריית שמונה לבירת הפודטק של ישראל".
תוכל לתת דוגמאות לאופן שבו טכנולוגיות חדשות מייצרות עבור החברה מנוע צמיחה בתחומים שהחברה לא הייתה בהם בכלל?
מליס: "הדוגמה הטובה ביותר היא שיתוף הפעולה שלנו עם חברת פלוריסטם, עמה הקמנו בשנה החולפת חברה משותפת שתפעל לייצור מזון מתורבת. פלוריסטם, היא חברת ביוטק פורצת דרך, שמציעה פלטפורמה טכנולוגית לגידול תאים מתורבתים עם מעל 100 פטנטים מוגנים בתחום, כאשר בחברה הושקעו בעשור האחרון מעל 500 מיליון דולר. החברה המשותפת של תנובה ופלוריסטם תייצר רכיבים לתעשיית המזון שיהיו רכיבים פורצי דרך לדור הבא של תחליפי החלבון, כאשר תנובה תפתח את המוצרים הסופיים לצרכן. מה שייצא מהמכונות של פלוריסטם יהיה רכיבי חלבון מתורבת, בשר ועוף שיצאו מהמפעל שלהם לתעשיית המזון ובקצה הצרכן ייהנה בין היתר מהמבורגר שהוא הדור הבא.
"בנוסף, תנובה השקיעה בחברת רימילק, (REMILK) המפתחת רכיבי חלב מתורבת, לפי שווי חברה של 30 מיליון דולר, כאשר בינואר 2022 גייסה רימילק 120 מיליון דולר לפי שווי של 325 מיליון דולר לפני ההשקעה. חשוב לציין כי לצד רכיבי החלבון החלופי יש עוד הרבה מאוד אתגרים לתעשייה שבהם תנובה משתפת פעולה עם חברות פודטק דוגמת הפחתות סוכר שמהווה נושא חשוב ומתבקש בתקופה האחרונה".
איך מתרחשת הטמעה של טכנולוגיה חדשה? כמה זה מסובך ומורכב? אילו שינויים תפיסתיים, ניהוליים ותפעוליים נדרשים מהחברה ברגע שהתקבלה החלטה על הטמעת הטכנולוגיה והכניסה לתחום חדש?
כהן: "אין תהליך סדור אחד, כיוון שכל טכנולוגיה מצריכה תהליך יישום ייחודי משלה. כל תהליך הינו מורכב ומאתגר, בייחוד בתאגיד, אך הצוות מיומן בכך שנים רבות ולכן כמעט כל טכנולוגיה מוטמעת בהצלחה. מרכז המו"פ הייעודי שתנובה הקימה השנה בהובלתה של פנינה סברדלוב, מנהלת אגף המו"פ והפרויקטים של תנובה, הוא דוגמה טובה להטמעת חדשנות טכנולוגית חדשה בחברה. המרכז הוקם בהשקעה של 5 מיליון שקלים, לצד הקמת מעבדה ייעודית בשטח של כ-100מ"ר המאפשרת להגדיר תהליכי ייצור חדשים, לבחון טכנולוגיות, רכיבים ולפתח אפליקציות שונות למוצרים הסופיים.
"האתגר המרכזי בהקמת המו"פ הוא הניסיון לבחון ולדמות על ידי ייצור בסקיילים קטנים (מרבית הרכיבים מגיעים במנות קטנות מעבדתיות) את הייצור התעשייתי ולתת פידבק מהיר ואפקטיבי לחברות המפתחות. מטרת מרכז המו"פ הוא למנף את המומחיות של תנובה בפיתוח בתהליכי סקייל, בהבנה של הצרכנים ובשיווק על-מנת לייצר מוצרים טעימים, מזינים ונגישים.
"בנוסף, בתהליך שעשינו בעבודה מול הסטארט-אפים לאורך השנים, למדנו לדבר בשפה שלהם והפכנו להיות גמישים יותר, בעיקר במהירות הפידבק שאנחנו נותנים להם, בליווי הצמוד והמנטורינג של אנשי המקצוע שלנו אל מול שלהם. הייצור התעשייתי הנו מורכב ואפילו קשוח – ואנחנו פה כדי לשלב כוחות ולעזור להם לעבור את התהליכים ביעילות, במקצועיות ובקלות יתר".
איזה ערך מוסף החברה נותנת לסטרט-אפים גם אם היא לא עשתה שימוש בטכנולוגיה שלהם?
כהן: "היזמים לא מכירים מקרוב את תהליך הייצור ולכן עצם המפגש בין היזמים ליצרנים מביא לרעיונות חדשים ולפיצוח של אתגרים קיימים. בהמשך אף מתקיים מפגש סיעור מוחות עם מגוון מומחים מתחומים שונים בתעשיית המזון. בנוסף לכך, ברמת ההשקעה – השם של תנובה מהווה היום תו תקן בישראל ובעולם ולכן השקעת החברה מהווה הבעת אמון בטכנולוגיה, בצוות ובדרך. כמו כן, ניסיון רב השנים של תנובה מאפשר לה לזהות כבר בשלבים מוקדמים תהליכים שניתן לשפר, לשנות או לייעל. לחברות רבות תנובה נתנה פידבק כבר בשלבים ראשונים, כך שהן חסכו זמן רב של פיתוחי מעבדה וידעו מהר מאוד אם נדרשו לשינוי כלשהו ומה נדרש".
