עולם הפטנטים נכבש על ידי חברות התוכנה - כך תגנו על הקניין הרוחני גם כשמדובר בתוכנה
עולם הפטנטים נכבש על ידי חברות התוכנה - כך תגנו על הקניין הרוחני גם כשמדובר בתוכנה
בעולם ההופך דיגיטלי יותר ויותר, פיתוחים טכנולוגיים הם אלו שעושים את השינוי ומעצבים את העתיד. בהתאם, גם עולם הקניין הרוחני רושם מגמה משמעותית לכיוון התוכנה, וחברות הסטארט-אפ של ימינו מחפשות אחר הדרך הנכונה להגן על ליבת החדשנות שלהן. לאן מתקדם התחום? ומהי ההמלצה עבור חברות הטכנולוגיה הישראליות אשר שואפות לצמוח תוך שמירה על הפיתוחים שלהן?
חלק גדול מענפי המשק כוללים רכיב מובנה של קניין רוחני. בענפי התרופות, החקלאות והתעשייה, החברות מורגלות כבר עשרות שנים בהגנה על החדשנות הטכנולוגית שלהם בהליכי רישום פטנטים. ענף התוכנה, לעומת זאת, הוא ענף צומח שחווה התפתחות מואצת, וכך גם היבט הגנת הקניין הרוחני שלו.
על פי בסיס הנתונים הגלובלי של PatSeer העוקב אחרי עולם הפטנטים, ב-2020, 63.2% מהפטנטים שהתקבלו בארצות הברית היו "קשורים-לתוכנה", זינוק של 50% לעומת אחוז הפטנטים הקשורים לתוכנה שהתקבלו בשנת 2000.
איך מייצרים הגנה משפטית על חידושים הנמצאים באלגוריתמים ובקוד? ומהי המשמעות של בחירת הדרך הנכונה אל הפטנט?
ענקיות הטכנולוגיה רוצות ליצור מונופול על הידע - הכלי היחיד מולן הוא הגנה באמצעות פטנט
"השאלה היא לא האם הגנה בפטנט על חדשנות בטכנולוגיות מחשוב היא כדאית או חשובה, השאלה היא האם אני יכול לקבל הגנת פטנט טובה על החדשנות שלי. אומר רועי מלצר, מנהל תחום טכנולוגיות המחשוב בקבוצת ארליך, הפועלת בתחום הקניין הרוחני והפטנטים בארץ ובעולם כבר עשרות שנים.
האיום הגדול ביותר עבור חברות הטכנולוגיה, החל מהסטארט-אפ הצעיר ועד ליוניקורן העומדת להיות מונפקת בבורסה בניו יורק, הן ענקיות הטכנולוגיה - פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט, אמזון, אפל וכו'. לענקיות בענף מונופול על הידע ועל המשתמשים והמונופול היחיד הזמין עבור חברות הטכנולוגיה הצעירות הוא הגנה משפטית הדוקה ומדויקת על החידושים שהן מביאות לשוק בעזרת פטנטים. גם חברת יוניקורן ששווה 1.5 מיליארד דולר, לשם השוואה, היא גורם קטנטן ביחס לחברות השוות מאות מיליארדים, אשר שואפת לשלוט בכל היבט ובכל ענף.
בשלב הרעיון או רגע לפני הפיכה ליוניקורן - באיזה שלב כדאי להפנות משאבים להגנה על הקניין הרוחני?
לא כל שלושה חברים שעובדים מהמרתף וחולמים לשנות את העולם, צריכים להשקיע ברישום בקשת פטנט להגנה על הרעיון שלהם. ישנם מיזמים שעיקרם חדשנות עסקית אשר יישומם אינו מצריך פתרונות טכנולוגיים ולא ניתן להגן על החדשנות העסקית בפטנט. כמו כן, בכל שלב בהתקדמות של החברה, ישנם צרכים אחרים וצעדים שונים נדרשים לגיבוש ההגנה על הקניין הרוחני של החברה. דרך הפעולה הנכונה תלויה בפרמטרים כמו הענף בו החברה פועלת, גודל השוק שלה, החתימה של החדשנות הטכנולוגית במוצרים שהיא מייצרת או בשירותים שהיא נותנת, והתחרות מולה היא עומדת.
ההמלצה ההתחלתית היא לפנות לעורכי פטנטים, עם התמחות בתחום הטכנולוגי ולהבין האם ישנה חדשנות טכנולוגית ברת הגנה. תהליך הייעוץ עשוי להוביל למסקנה שהמצב עדיין לא מצריך השקעה בהגנה על פטנט. ההמלצה תלויה במגוון פרמטרים, מתוך מטרה אחת ויחידה – למקסם את ערך החברה בצורה היעילה ביותר נכון לאותו רגע ומתוך מבט לעתיד", אומר מלצר.
"יש הבדל בהתנהלות בין חברת סטארט-אפ קטנה לבין יוניקורן, שהיא חברה המחליטה להיות שליטה בלתי מעורערת ו'להמציא את התחום' שלה, כך שכל מי שייכנס יהיה מתחתיה ויזדקק לה", אומר מלצר. בכל סיטואציה, נדרשות אסטרטגיות פעולה מותאמות כדי לייצר חפיר של הגנה מסביב לליבת החדשנות של החברה. "למקש את השטח לקראת חברות שיתחרו בה", לדבריו.
בנוסף לכל, הגנה על חדשנות טכנולוגית היא גם עוגן של ביטחון עבור משקיעים פוטנציאליים - הערכות שווי עשויות להיות גבוהות יותר כאשר החברה מוגנת מבחינת קניין רוחני, משום שהיא מציעה סיכוי גדול יותר ליציבות עתידית, גם במנותק ממצבת כוח האדם הנוכחית שלה.
איך בוחרים את המשרד הנכון להגנה על ליבת החדשנות של החברה?
כמו בכל החלטה בחברת סטארט-אפ או חברת טכנולוגיה בצמיחה, גם הבחירה במשרד שילווה את החברה בדרך להגנה על הקניין הרוחני שלה היא קריטית ועשויה להשפיע רבות על עתיד החברה.
בתחום הטכנולוגיות והתוכנה, כמו בשאר הענפים והתעשיות, החשיבות הגדולה ביותר היא מומחיות המשרד בתחום הפעילות של החברה. עבודה מול בעלי מקצוע מובילים בתחומם, המשלבים מומחיות בתחום העשייה לבין עולם הפטנטים, מבטיחה את התועלת המקסימלית בגיבוש האסטרטגיה והמימוש שלה. "לא כל אחד מבין ב-Deep Learning, AI ושאר התחומים הצומחים ביותר של השנים האחרונות, ולא כל שמי שמבין טכנולוגיה יודע לקבל פטנטים מאושרים רחבים בארה"ב, אירופה ובמזרח ולכן חשוב להבין היטב מול מי אתם עובדים ומה הוא יכול להציע לכם", לדברי מלצר. "תהליך מוצלח של הגנה על קניין רוחני מצריך ירידה לפרטים והשקעה של זמן על מנת להפיק את המקסימום עבור הלקוח".
בנוסף להתמחות ולמקצועיות, חשוב להבין שמדובר בתהליך הדורש תקשורת ישירה וצמודה בין אנשי הקשר לבין נציגי החברה. ההמלצה עבור חברות ישראליות היא להתנהל מקרוב מול נציגי החברה המטפלת בקניין הרוחני שלהן על מנת להבטיח ליווי צמוד ומסור. "נציגי המשרדים צריכים להיות זמינים וקשובים לצרכי חברות הטכנולוגיה, ולנהל איתן תקשורת ישירה ופתוחה", אומר מלצר.
לבסוף, השורה התחתונה בבחירה מגיעה להחזר על השקעה. "בחברות טכנולוגיה רבות, גם בקרב יזמים מנוסים, יש תפיסה שפטנט הוא משהו יקר", אומר מלצר. "אך תהליך נכון, מול חברה ישראלית מנוסה ומומחית, יתברר בתור צעד לא יקר ומשתלם והשקעה חכמה לעתיד (במיוחד אם ההגשה מוכוונת למספר הגיוני של מדינות רלוונטיות)".
כאשר בוחנים את ענף ההייטק ישראל, קל לזהות את הפער הגדול בין כמות הגיוסים וההשקעות בחברות ישראליות, לבין היקף רישום הפטנטים וההגנה של חברות בישראל על ליבת החדשנות שלהן. "יש בישראל הרבה חברות שפטנטים יעזרו להן בהצלחה של המוצר, בצמיחה, בגיוס הון ובהכנה לעתיד", אומר מלצר. "יש ביקוש לא ממומש, וכעת הזמן המושלם לקדם את הנושא".
