"השקענו 30 שנה בהפיכת ישראל למעצמה טכנולוגית. ערעור מערכת המשפט יהרוס את מפעל חיינו"
"השקענו 30 שנה בהפיכת ישראל למעצמה טכנולוגית. ערעור מערכת המשפט יהרוס את מפעל חיינו"
בטור אישי נוקב במגזין פורצ'ן כותב המשקיע והיזם הוותיק שלמה קרמר, ממייסדי צ'ק-פוינט ואימפרבה ומנכ"ל קייטו: "אנו רואים את מלאכת חיינו עומדת על פי תהום. אנו במקום מסוכן שבו אנו עלולים להפסיד במהירות את כל מה שבנינו. וזה יקרה תוך שבועות - לא שנים - אם לא נפעל באחריות"
"ב-30 השנה האחרונות ישראל הביאה לעולם יותר סטארט-אפים פר גולגולת, מכל מדינה אחרת חוץ מארה״ב. היא תרמה לעולם דברים כמו הפיירוול (חומת אש), כונן ה-USB, אפליקציית ווייז, ועוד. זהו מנוע החדשנות שנמצא כעת בסכנה עקב הרפורמה המשפטית שמתכננת הממשלה בישראל". כך כותב יזם ההייטק הישראלי הבכיר שלמה קרמר בטור אישי במגזין פורצ'ן.
לדברי קרמר, ממייסדי צ'ק-פוינט ואימפרבה, שמכהן כמנכ"ל קייטו נטוורקס שהוקמה ב-2015, "החקיקה צפויה להפקיע מהמשקיעים את ההגנה הנחוצה מפני ניצול לרעה של הממשלה. ללא ההגנה הזאת המשקיעים יהיו יותר זהירים לגבי השקעה בישראל, וימנעו מסטארט-אפים את הדלק שהם צריכים כדי להצליח. במילים אחרות, זה יסיג את תעשיית הטק הישראלית 30 שנה אחורה.
"בתחילת שנות ה-90 ייסדתי את חברת אבטחת הסיייבר הראשונה שלי, צ׳ק-פוינט, שהייתה חלוצה עולמית בתחום. אז עוד לא היו בישראל סטארט-אפים או אפשרויות מימון. המשרד הראשון שלי היה בדירה של סבתי המנוחה. עבדנו קשה כדי למצוא מימון ולפתח את המוצר שלנו: הפיירוול המסחרי הראשון. הצלחנו להביא גרסת בטא לארה״ב, אך יעצו לנו שם לא לדבר עברית ולהעמיד פנים שאנו אמריקאים. הייתה ממש חרדה סביב המבטא שלנו. ישראל נתפסה אז כמרכז תכנות עבור חברות אמריקאיות. אם חברה נוסדה בישראל, יעצו לה למנות מנכ״ל אמריקאי. היה אפס אמון בישראל כסביבה מתאימה להצלחה. היינו טובים מאוד בתכנות, אבל לא היה לנו ידע לגבי אסטרטגיות שוק, המבנה המשפטי הנחוץ כדי להצמיח חברה, ועוד.
"בתחילת שנות ה-2000, כשהקמתי את החברה שנייה שלי - אימפרבה, שהייתה חלוצת אבטחת מידע - היינו הראשונים לשווק טכנולוגיה פורצת דרך, אך עדיין יעצו לנו לרשום את החברה וקנייני הרוחני בארה״ב. אז כבר היו כמה יזמי הון ישראלים, וזו הייתה התקדמות. הם לא התעקשו על מנכ"ל אמריקאי, אך רצו שאני אעבור לארה״ב, וכך בזמן שאפשרויות המימון הישראליות הלכו וצמחו, הציפייה עדיין הייתה שהפעילות העיקרית של החברה לרוב בארה״ב.
"ב-2015, כשייסדתי את הסטארט-אפ השלישי שלי - קייטו נטוורקס - קיבלנו החלטה נועזת לפתוח אותו בישראל. היה לנו צוות שטח גלובלי, אבל כל השאר נמצא בישראל. שמונה שנים אחר כך ההנהלה הבכירה, הצוות המשפטי, ראיית החשבון והשאר, כולם נמצאו בישראל, וזה עבד נהדר. עשינו זאת כי לעולם כבר היה אמון בישראל ובתעשיית ההייטק שלה. אנחנו כבר לא צריכים להסתיר מי אנחנו, וישראל היא מותג מוביל בתחום אבטחת המידע בעולם. כל זה לא היה קורה ללא אמון המשקיעים הזרים במיומנות ברשויות החוק, באופן המיסוי, וביציבות המדינה.
"ערעור היסודות האלה מאיים לפגוע בעבודתנו הקשה והצלחותינו. מתן שליטה טוטאלית לממשלה על מערכת המשפט הוא מסוכן. אפילו הסיכוי שהדבר הזה יקרה מערער את אמון המשקיעים. לקח לי ולאלפי יזמים 30 שנה ליצור את אחת מתעשיות ההייטק החזקות בעולם, אך כעת אנו רואים את מלאכת חיינו עומדת על פי תהום. אנו במקום מסוכן שבו אנו עלולים להפסיד במהירות את כל מה שבנינו. וזה יקרה תוך שבועות - לא שנים - אם לא נפעל באחריות".
בינואר 2022 התראיין שלמה קרמר בהרחבה למוסף כלכליסט דיבר בין היתר על תחום הסייבר: "בהסתכלות של 20 שנה קדימה, תחום הסייבר הוא רק בתחילת דרכו וצפויות לו עוד שנים ממושכות של צמיחה. הצמיחה הזאת צריכה להיות מכוונת לא רק לארגוני הענק שמפוקחים, אלא לכולם, כי ההתקפות כבר מייצרות לחצים כלכליים אמיתיים. אני מלא אופטימיות ואנרגיה להיות חלק מהמסע של השוק הזה.
"אני גם גאה מאוד בתפקיד שלי ב־30 השנה האחרונות בבניית מותג הסייבר הישראלי. כשהתחלנו את צ'ק פוינט ישבנו בבוסטון עם יועץ אמריקאי שאמר לנו, 'תסתירו את העובדה שאתם מישראל, תגידו שהמטה של החברה כאן בבוסטון'. זו היתה רוח הדברים אז. עכשיו אני יושב בפגישה ביפן עם 20 יפנים שעוד לא יודעים כלום על קייטו והם אומרים אחד לשני 'זו חברת סקיוריטי ישראלית', וזה מספיק.
"הסייבר הישראלי זה לגמרי אמיתי, הוא המוביל היום בעולם. זה כמו מגפה: קודם יש את אלה שמביאים אותה מחו"ל, ואפשר להגיד שזה מה שעשה הצבא — אבל מה שקורה היום זה כבר 'הדבקה בקהילה', הכל כבר תוסס בתוך עצמו, סטארט־אפ מוליד סטארט־אפ, והמכלול הזה יוצא דופן. באמת השגנו הרבה, ואנחנו בתחילת הדרך להשיג משהו משמעותי מאוד".
על שוק העבודה בישראל אמר אז: "הנקודה החשובה היא איך להגיע לאינטגרציה טובה יותר בין ההייטק לשאר המדינה. יש המון מגזרים שלא מקבלים ביטוי בשוק העבודה וצריך לטפח אותם. לנו יש לנו 15–20 עובדים ברמאללה, למשל, דרך חברת מיקור חוץ; אני לא הייתי ברמאללה, הם כן מגיעים לכאן מדי פעם, אני רואה אותם בחדר אוכל. אבל זה בלתי אפשרי להעסיק אותם באופן ישיר כעובדים בקייטו".
