פרשנותמות גיבורים: עסקת טאואר נפלה בקרב השבבים שבין ארה"ב לסין
פרשנות
מות גיבורים: עסקת טאואר נפלה בקרב השבבים שבין ארה"ב לסין
מלחמת השליטה בתעשיית השבבים העולמית, לרבות צעדי התגובה החריפים של סין לחרם השבבים שהטילה עליה ארה״ב, טרפדה את מכירתה של טאואר לאינטל. החברה ממגדל העמק פספסה אקזיט ענק וענקית השבבים האמריקאית איבדה הזדמנות נדירה להתחזקות
כששני ענקים הולכים מכות, האנשים הקטנים לרוב חוטפים את החבטות הראשונות. וכשארה"ב וסין נאבקות על השליטה בעתיד השבבים, יצרנית השבבים המקומית ממגדל העמק שאוכלת אותה, ובגדול. הסירוב של הרגולטור הסיני לאשר את עסקת המיליארדים למכירת טאואר סמיקונדוקטור לאינטל לא קשור, לפחות ברובו, למהות העסקה עצמה ולהשפעה שיכולה להיות לה על התחרות בסין. זה רק נזק היקפי של מלחמת השבבים שמתנהלת בחודשים האחרונים בין ארה"ב לסין.
לפני שנה וחצי סיכמה טאואר סמיקונדוקטור על מכירתה לאינטל בעסקת מזומנים בסך 5.4 מיליארד דולר - סכום שייצג אז פרמייה משמעותית של יותר מ-60% על מחיר המניה של החברה באותה עת. טאואר, המתמחה בייצור שבבים פשוטים יחסית עבור חברות אחרות, לא משחקת באותה ליגה של יצרניות כמו TSMC, שמייצרות לאפל ולאחרות את השבבים המתקדמים ועתירי-הביצועים. אבל יש לה לקוחות גדולים כמו ברודקום ונוכחות משמעותית בשווקים מרכזיים כמו שבבים למכוניות חשמליות או לחיישני מצלמות.
עבור אינטל, רכישת טאואר היתה הזדמנות למנף את השינוי האסטרטגי שהמנכ"ל פט גלסינגר מוביל בחברה מאז שנכנס לתפקיד בפברואר 2021. מסורתית, אינטל מייצרת אך ורק שבבים פרי פיתוחה ועיצובה שלה. זו אסטרטגיה ששירתה אותה יפה בעשורי הפריחה של המחשבים האישיים - החל משנות ה-80 של המאה הקודמת ועד העשור הראשון של המאה הנוכחית, עת הצליחה למתג רכיב שעבור מרבית הצרכנים היה אלמוני קודם לכן, כשהפכה את השם פנטיום למוכר בכל בית ואת התווית Intel Inside לדרישה צרכנית בכל מחשב חדש.
אבל אינטל לא הצליחה להשתלב משמעותית במהפכת הסמארטפון ופספסה לחלוטין את עליית ה-Foundry - חברה שמספקת שירותי ייצור עבור מפתחות שבבים ללא יכולות ייצור משלהן (Fabless). לאנבידיה, חברת השבבים בעלת שווי השוק הגדול בעולם שהגיעה השנה לשווי שוק של טריליון דולר, אין כל יכולות ייצור עצמאיות. קוואלקום, שהמעבדים שלה נמצאים במכשירי האנדרואיד המתקדמים ביתר, גם לא מייצרת שבבים בעצמה. וכך גם אפל, שמעצבת בעצמה כמעט את כל השבבים באייפונים, במקים ובמכשירים האחרים שלה, אך מייצרת אותם באמצעות חברות אחרות, דוגמת TSMC הטאייוואנית.
אינטל, שעד כניסת גלסינגר לתפקיד נצמדה למודל הוותיק של עיצוב וייצור שבבים שלה בלבד, פספסה את הזדמנות הענק הזו חרף העובדה שהידע והיכולות שלה היו יכולים לאפשר לה להתחרות מול TSMC, סמסונג ואחרות. במקום שחוזי ייצור מניבים של אפל, אנבידיה, קוואלקום ועוד ילכו אליה, הם זרמו לחברות שהיו מוכנות לייצר להן שבבים.
גלסינגר הבין זאת ואחד המהלכים הראשונים שהוציא לפועל עם כניסתו לתפקיד היה להכניס את אינטל לתחום ה-Foundry. מדובר במהלך ארוך שנים שדורש השקעה של עשרות מיליארדי דולרים, אך בעל פוטנציאל לגוון ולהגדיל משמעותית את מקורות ההכנסה של אינטל.
בין המהלכים שעושה החברה בהקשר זה ניתן למנות השקעה מוערכת של יותר מ-50 מיליארד דולר בבניית מתקני ייצור חדשים באוהיו ובאריזונה, השקעה צפויה של 25 מיליארד דולר במפעל חדש בקריית גת, וכן הרכישה של טאואר. זו, נועדה לספק לאינטל גישה גם לתחום הפחות יוקרתי אך המבוקש מאוד של שבבים מתקדמים פחות ולפתוח לה דלת ללקוחות הקיימים של טאואר, דרכה אולי תוכל למשוך אותם גם לחוזים לייצור שבבים עתירי-ביצועים.
האסטרטגיה של גלסינגר השתלבה עם התוכנית האסטרטגית של ממשל ביידן להפוך את ארה"ב לשחקנית דומיננטיות לא רק בתחום פיתוח השבבים אלא גם בייצורם. גולת הכותרת של תוכנית זו היה ה-CHIPS Act שאישר הקונגרס בקיץ שעבר, במסגרתו תוקצבו 50 מיליארד דולר לפיתוח ולחיזוק תעשיית השבבים המקומית, 39 מיליארד דולר מהם בדמות סובסידיות שיוענקו לחברות שיקימו מפעלי ייצור בארה"ב. אינטל ו-TSMC, שגם היא מקימה מפעל באריזונה, צפויות לקבל חלק ניכר מסובסידיות אלו.
למרבה הצער, הצד השני של התוכנית של ממשל ביידן, הוא גם זה שמוביל עתה לביטול העסקה לרכישת טאואר. כי לצד פיתוח וחיזוק התעשייה המקומית, מבקש הממשל להחליש את תעשיית השבבים בסין ובעיקר למנוע ממנה אפשרות לרכוש או יכולת לפתח שבבים מתקדמים. באוקטובר אסר הממשל על ייצוא שבבים מתקדמים וכן על ציוד שמשמש לייצור שבבים כאלה לסין. בחודשים האחרונים הוא מקדם או מיישם מגבלות על ייצוא שבבי AI (אנבידיה פיתחה שבב AI מיוחד שעומד במגבלות אוקטובר, שהפך לרכיב מרכזי במאמצי פיתוח יכולות בינה מלאכותית גנרטיבית של ענקיות טכנולוגיה סיניות כמו עליבאבא וטנסנט), על גישה של חברות סיניות לשירותי ענן שמספקים יכולות המבוססות על שבבים כאלו, וממש החודש איסור על השקעות אמריקאיות בשבבים, AI ומחשוב קוונטי.
סין הגיבה בהטלת מגבלות על ייצוא גרמניום וגליום - שני מחצבים קריטיים בייצור שבבים מתקדמים ומוצרים טכנולוגיים נוספים כמו מסכי LCD. ואף שהרגולטור הסיני לא התייחס לעסקה, אפשר להעריך במידה מסוימת של ביטחון שאי-אישורה הוא תוצאה של המתחים מול ארה"ב ונובע מרצון למנוע מיריבה אמריקאית להתחזק - מה גם שהתחזקות זו יכולה לבוא על חשבון סין.
תעשיית השבבים בסין ממוקדת בעיקר בייצור שבבים פשוטים, דומים יותר לאלו שמייצרת טאואר מאשר TSMC. החיבור לאינטל יכול לתת לטאואר בוסט משמעותי שיאפשר לה לשאוב חוזים מיצרניות סיניות ולפגוע, ולו במידה מסוימת, בהיקף הייצור המקומי. ייתכן שסין היתה נכונה יותר לספוג פגיעה זו לולא המגבלות האמריקאיות ואולי גם היתה מסוגלת להציב תנאים להשלמת העסקה שימתיקו אותה מבחינתה. אבל המציאות היא שארה"ב וסין נמצאות בעיצומו של עימות דרמטי על השליטה בעתיד השבבים, ובקרב שכזה לאף צד, בטח שלסין, לא אכפת יותר מדי אם יש נפגעים היקפיים בדמות יצרנית שבבים קטנה יחסית ממגדל העמק.
"סין הערימה את הקשיים באמתלה של הגבלים עסקיים, אבל למעשה די ברור שמדובר ברצון ללחוץ על ארה״ב, שאינטל היא חברת ייצור השבבים המובילה שלה ומקבלת סובסידיות מהממשל במסגרת ה-CHIPS act, כדי שיורידו את הלחץ והסנקציות האמריקאיות על תעשיית השבבים הסינית", אמר ל"כלכליסט" יובל וינרב, שותף מייסד ב־Krystal Eight ומנחה הפודקאסט "להבין את סין". "אז סין משתמשת במנופים שיש לה, שזה השוק הענק שלה, במיוחד בתחום ייצור אלקטרוניקה, שעבור חברות כמו אינטל הוא קריטי. סין היא מקור ההכנסות המוביל של אינטל כבר כמעט עשור, אז יש לה הרבה כוח מבחינת הגבלים עסקיים. זאת, למרות שמדובר בחברה אמריקאית שרוכשת חברה ישראלית. אינטל לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על השוק הסיני או להסתבך עם הרגולטור שם, ולכן כנראה פשוט ויתרה על הרכישה".
טאואר תוכל לפחות להתנחם בדמי ביטול בסך 353 מיליון דולר שאינטל התחייבה לשלם במקרה שהעסקה לא תושלם בגלל אי קבלת אישור רגולטורי, אבל עבור אינטל, ההפסד יהיה גדול הרבה יותר מהסכום שתשלם לטאואר: העסקה היתה אמורה לייצר עבור החברה פורטפוליו שלם יותר, להפוך אותה לשחקנית שמסוגלת להציע ללקוחות היצע מוצרים רחב ומקיף יותר, קרוב עד כמה שאפשר ל-one-stop-shop לכל צרכי השבבים שלהם.
עם ההכרזה על ביטול העסקה, ניסתה אינטל לשדר שהכל בסדר ושאין סיבה לדאגה. "מאמצי ה-Foundry שלנו הם קריטיים כדי להוציא לפועל את הפוטנציאל המלא של התוכנית האסטרטגית שלנו, ונמשיך לקדם את כל ההבטים שלה", אמר גלסינגר בהודעה לעיתונות. "אנחנו מיישמים היטב את מפת הדרכים שלנו במטרה לחזור להובלה בתחום עד 2025, ובונים מומנטום עם לקוחות ומשקיעים, לצד אקוסיסטם רחב יותר במטרה לקדם חתימת ייצור חסינה ומגוונת גיאוגרפית".
ואולם, המציאות היא שבלי טאואר, היכולות שלה, מתקני הייצור והלקוחות שהיא מביאה, המשימה של גלסינגר להפוך את אינטל לשחקנית fFoundry מובילה תהיה קשה, יקרה, מורכבת וארוכה יותר.
