עם שווי שוק של 12.3 מיליארד דולר: ברקס מחפשת רכישות בישראל
עם שווי שוק של 12.3 מיליארד דולר: ברקס מחפשת רכישות בישראל
ענקית הפינטק האמריקאית צמחה עד לגודל של 12 יוניקורנים חמש שנים בלבד לאחר שהוקמה - ולא מתכוונת לשים ברקס. לאחרונה היא רכשה את Weav הישראלית ב-50 מיליון דולר. מייסד ומנכ"ל החברה, הנריקה דובוגרס: "אנחנו בהחלט מתכוונים לעשות כאן שופינג והעתיד יהיה מעניין מאוד"
"רכשנו כאן חברה אחת ואנחנו נרגשים מאוד לקראת ההמשך", אומר ל"כלכליסט" הנריקה דובוגרס, מנכ"ל ומייסד חברת ברקס (Brex) האמריקאית שגייסה היום 300 מיליון דולר לפי שווי של 12.3 מיליארד דולר. בשנה האחרונה רכשה Brex את חברת Weav הישראלית בכ-50 מיליון דולר והתיאבון שלה לרכישות נוספות נפתח. "אנחנו נרגשים לקראת רכישות נוספות בישראל ואנחנו בהחלט מתכננים לעשות שופינג בארץ. Weav היא רכישה מאוד מוצלחת עבורנו. הרבה מהמוצרים שלנו מפותחים בישראל והתכנון שלנו הוא לגייס מאות עובדים חדשים, גם בישראל, ולהוביל בדרך כמה רכישות שיאיצו את המסע הזה. העתיד יהיה מעניין מאוד".
היום, כאמור, הודיעה החברה, שקמה בסך הכל לפני כחמש שנים, ב-2017, על שווי של 12.3 מיליארד דולר - קפיצה נאה לעומת שווי של כ-7 מיליארד דולר בגיוס הקודם. את הגיוס לחברה הובילו גרינאוקס קפיטל (Greenoaks Capital) ו-TCV. המשקיעים הבולטים בה כוללים את Combinator ,Kleiner Perkins, DST Global Y, Lone Pine Capital, Ribbit Capital, ומייסדי PayPal מקס לבצ'ין ופיטר ת'יל.
מאז שהוקמה גייסה ברקס סכום כולל של 1.1 מיליארד דולר. המוצר הראשוני של החברה היה כרטיס אשראי לחברות טכנולוגיה בראשית דרכן ולמעשה היא היתה הראשונה שהציעה כרטיס ייעודי לחברות שלרוב לא היו יכולות להוציא כרטיס אשראי עסקי בשלבים הראשונים לחייהן ולא היו יכולות לקבל מסגרת אשראי בשל גילן הצעיר. מאז התרחבה החברה וכיום היא מציעה מערכת הפעלה פיננסית לחברות הייטק, שכוללת כרטיסי אשראי עסקיים, שירותים בנקאיים, ניהול הוצאות וכלים נוספים המאפשרים למנהלי הכספים לנהל את החברה, לרבות הוצאות חשבוניות, חיובים, תשלומים לעובדים ועוד. עם לקוחותיה של ברקס נמנות בעיקר חברות היי טק, המשתמשות בשירותיה לביצוע עסקות בהיקפים של עשרות מיליארדי דולר מדי שנה. בישראל נמנות עם לקוחות ברקס חברת הסייבר Wiz, חברת האינשורטק Next, וחברת Gong.
את ברקס הקימו הנריקה דובוגרס ופדרו פרנצ'שי, שניהם כיום בני 26 בלבד. הם הקימו את החברה הראשונה שלהם בגיל 16, בברזיל - חברת Pagar.me, שעסקה בתשלומים דיגיטליים. בתוך שלוש שנים בלבד, Pagar.me צמחה והגיעה לעיבוד עסקות בהיקף של 1.5 מיליארד דולר. לאחר מכן, הקימו השניים באן פרנסיסקו את ברקס, כשהרכישה הראשונה שלהם, באוגוסט האחרון, היתה, כאמור, של חברת Weav הישראלית, אותה הקימו נדב לידור, אביקם עגור ואמביקה אצ׳ריה. Weav נרכשה ב-50 מיליון דולר – חודשים ספורים בלבד לאחר הקמתה. בעקבות הרכישה ברקס הודיעה על כוונתה להקים בישראל מרכז מחקר ופיתוח, ראשון מחוץ לארה"ב, שבראשו עומד המנכ"ל הישראלי לידור ואליו גויסו עשרות עובדים חדשים השנה.
בועה? לא בהכרח
בראיון בלעדי ל"כלכליסט" על רקע הגיוס האחרון, אומרים הנריקה דובוגרס, מייסד ומנכ"ל ברקס העולמית, ונדב לידור, מנכ"ל ברקס ישראל, כי הם מחפשים לרכוש את החברות הישראליות הבאות ומתכננים גיוס עובדים רחב במקומות שונים בעולם, כולל ישראל.
השנה האחרונה הייתה מדהימה לעסקי פינטק, האם אתה צופה שמגמה תמשיך?
דובוגרס: "כן, אני מאמין שזה יהיה מדהים באותה מידה. אנחנו עדיין בשלב מאוד מוקדם בתהליכי הדיגיטציה של הפינטק. אם תסתכל על תעשיות אחרות, כמו מדיה ופרסום, רוב החברות הן כבר חברות טק או קומרס שגדלות בקצב מהיר, אבל אחוז האנשים בעולם שמקבלים את השירותים הבנקאיים שלהם מפינטקים לעומת בנקים מסורתיים הוא עדיין קטן. אז אני חושב שהולכות להיות עוד המון השקעות בתחום כי אנחנו בשלב די מוקדם".
הערכת השווי שלכם מדהימה. זה לא מופרז מדי עבור חברות מסוימות? אפילו חסר פרופורציה?
"תמיד יהיו סטארט-אפים שמוערכים בסכומים גבוהים מדי וכאלה שמוערכים נמוך מדי. ככה השוק עובד. אני מאמין שהחברות בתחום שלנו נהיות יותר גדולות ומשמעותיות. יש בערך 900 יוניקורנים כרגע בעולם, אבל המספר הזה לא אומר הרבה עבורי, כי אני חושב שכדי להיות חברה ששווה מיליארד דולר היום נדרשים ממך דברים אחרים משנדרשו לפני חמש, שבע, או עשר שנים - וזה נכון גם עבורנו".
למה, בעצם?
"הסיבה לכך היא שאם בעבר היית קרן הון סיכון והיית אומר שאתה משקיע בעשר חברות כדי שאולי אחת תהיה שווה מיליארד או שניים, היית בר מזל. היום יש סיכוי שאחת תהפוך להיות שווה 50 או 100 מיליארד דולר וככה תחזיר את ההשקעה על ההשקעות שלא צלחו. המשמעות היא שאפילו אם יש השקעות שנכשלות, יש כאלה שמשתלמות יותר ומשלמות על היתר. אותה הדינמיקה היתה קיימת גם לפני 10 שנים, אבל אז היו מעט חברות שהיו שוות 100 מיליארד דולר. היום ידי הרבה כאלה - שופיפיי, איר-בי-אנד-בי, פייפאל ועוד. אלה חברות מצליחות שמפצות על אלה שלא הצליחו. השוק מתקן את עצמו פה ושם, אבל המגמה כשלעצמה היא לא חסרת רציונליות".
לידור: "על רקע הגיוס הנוכחי והצמיחה האדירה של ברקס בחמש השנים שעברו מאז הקמתה, החברה הציבה לעצמה מטרות מאוד משמעותיות בארץ ובחו"ל. אנחנו מחפשים חברות מעולות שנוכל לרכוש ושיהפכו לחלק מתהליך ההתרחבות הגלובלי שלנו – ואנחנו מתמקדים בישראל כשוק מרכזי. אנחנו מחפשים גם חברות פינטק עם מוצרים משלימים שיוסיפו להצעת הערך שלנו וגם צוותים חזקים שיצטרפו למרכז הפיתוח שלנו בארץ. במקביל, אנחנו מגייסים עובדים בכל תחומי המוצר שבונים מוצרי פינטק מהיסוד. המרכז בארץ נמצא בליבת העשייה הטכנולוגית של ברקס ועובד עם חברות הטכנולוגיה והאי-קומרס המובילות גם בחו"ל וגם בישראל. הפתרונות שלנו מאפשרים לחברות לזוז מהר ולצמוח בקנה מידה משמעותי. יש לנו עשרות אלפי לקוחות בארה"ב וגם בישראל".
2 צפייה בגלריה
נדב לידור, מנכ"ל ברקס ישראל. "המרכז בארץ נמצא במרכז הליבה הטכנולוגית של החברה"
(צילום: ברוס מאלאן )
בפינטק אפשר לראות לא מעט חברות שמוצאות "פרצות קטנות" שדרכן הן יכולות לחדור לשוק ובאמצעותן הן מתרחבות לתחומי פעילות חדשים. גם ברקס התחילה בנישה מסוימת.
דובוגרס: "נכון. אתה מפתח מוצר במקום שבו בנקים משרתים את הלקוחות באופן שמתחת למצופה, ובונה את הנישה כך שתהיה הרבה יותר טובה מהבנקים. אחרי זמן מה, כשיש לך יותר משאבים ואתה ממשיך להשקיע, אתה יכול לבנות יותר מוצרים, למכור יותר ולשרת את הלקוחות עם יותר הצעות".
האמנתם שתגיעו להערכת שווי של 12 מיליארד דולר?
"לא. לפני שהקמנו את ברקס מכרנו חברה בברזיל וידענו שהחברה הבאה שנקים היא חברה שתלך איתנו לכל החיים. אנחנו לא רצים לשום מקום".
