יומנו של סטארט-אפיסטנפלאות הפיבוט: האבולוציה של מוצר כוללת לפעמים שינויים עצומים
יומנו של סטארט-אפיסט
נפלאות הפיבוט: האבולוציה של מוצר כוללת לפעמים שינויים עצומים
נטפליקס הייתה פעם חברה להשכרת תקליטורים שנשלחים בדואר. נינטנדו הייתה חברת קלפי משחק במאה ה-19. אמזון הייתה קמעונאית בלבד לפני שהפכה גם לאימפריית ענן. הרעיון המקורי שעל בסיסו נבנית חברה עשוי להשתנות ללא היכר עם הזמן - וזה ממש לא סימן רע
חלק גדול מהחברות שאנחנו מכירים התחילו מתוך כוונה לייצר מוצר שונה מזה שהן מייצרות היום, או לפחות לשווק אותו לקהל שונה, או לתמחר אותו אחרת. עם כל הכבוד לחזון מרחיק הלכת של יזמים, לא ניתן לצפות מאיתנו לחזות את העתיד במדויק, על כל פרטיו, שנים מראש, ולכן שינויים ותפניות לאורך חיי החברה הם חלק בלתי נפרד מההתפתחות שלה.
יש לכך דוגמאות מאוד מפורסמות - למשל, יוטיוב, שהחל כאתר להיכרויות; נטפליקס, שהחלה את דרכה כמערכת להשכרת תקליטורים שנשלחים בדואר; נינטנדו שהחלה עוד במאה ה-19, שנים לפני המצאת קונסולות המשחקים, כחברה לייצור קלפי משחק; או, הדוגמה החביבה עלי, של חברת הפלסטלינה האמריקאית פליידו, שבצק המשחק הצבעוני שלה המוכר לכל ילד בעולם היה מיועד במקור לניקוי כתמים של פחם מקירות.
יש ארגונים שעוברים שינויים מאוד מהותיים ויש כאלה שמדייקים את הטקטיקות וזורמים עם רוח הזמן, אבל גם נשארים נאמנים במידה רבה לערכים המקוריים שלהם. לכל שינוי מהותי במוצר, בשוק היעד או במודל העסקי של חברה אנחנו קוראים בשם הכללי "פיבוט". לא כל שינוי מצדיק את התואר הזה. הוא שמור בעיקר לשינויים מהותיים. שינויים כאלה יכולים לנבוע או מאילוץ - למשל, חוסר הצלחה של המודל המקורי - או מהזדמנות שבאה לידי ביטוי, למשל, בזיהוי של חלופה אטרקטיבית יותר.
חלק מהשינויים נתפסים כהסתגלות מתבקשת לתנאי שוק משתנים, כמו למשל המעבר של פייסבוק מאתר אינטרנט לאפליקציית מובייל שנבע מהפופולאריות הגואה של סמארטפונים, וחלקם נתפסים כמהלכים מלאי סיכון וחזון הדורשים תעוזה חריגה, כמו למשל ההחלטה של אמזון להקים את מחלקת שירותי הענן שלה, הנפרדת לגמרי מעסקי הקמעונאות המקוונת של החברה.
למרות שהסטטיסטיקה מראה שכל ארגון חפץ חיים צריך להיות פתוח לשינויים, קבלת ההחלטה על פיבוט אינה קלה עבור מנהלי הארגון, שכן היא כרוכה לא פעם בהודאה בכישלון, בהשלמה עם שינויים ארגוניים מרחיקי לכת ובנטילת סיכונים גדולים. י מקרים שבהם ההחלטה על פיבוט מבוססת על סימנים מובהקים של הוכחת היתכנות המקלה משמעותית על קבלת ההחלטה ובמקרים אחרים המנהלים נדרשים לקחת הימור מרחיק לכת שאת תוצאותיו ניתן יהיה לאמוד רק ממרחק של זמן והוצאה כספית ניכרת.
בשלבים הראשונים של סטארט-אפ, פיבוטים הם עניין שבשגרה. באופן טבעי לארגון הקרוב לנקודת האפס שלו יש מעט מה להפסיד ולכן קל לו יותר לאלתר, לשנות כיוון, לנסות, להתנסות ולחשב מסלול מחדש. כשהחברה בוגרת יותר, המחירים ורמת הסיכון עולים. תהליך קבלת ההחלטה הוא תמיד דרמטי ומלחיץ, שכן הסיכון גבוה והוודאות נמוכה ובעיקר כי ברורה לכולם המשמעות של כישלון אפשרי: במקרים רבים, סגירת החברה. בקיצור, ההימור על פיבוט הוא הימור על כל הקופה.
יצא לי להיות שותף להחלטה על פיבוטים במספר חברות שניהלתי או הייתי מעורב בהן ומן הסתם בחלק מהמקרים זה הסתיים נפלא ובחלק פחות. בחברת פלייבאז, למשל, המוצר המקורי היה מערכת ליצירת משחקי טריוויה מרובי משתמשים, המוטמעים כאפליקציות בתוך אתר האינטרנט של פייסבוק. באותם ימים משחקים כמו פארמוויל וסונג-פופ היו להיטי ענק בקרב משתמשי פייסבוק, והרעיון שלנו היה לייצר מנוע למשחקי טריויה ולהזין אותו במגוון רב של תכנים בתחומי ידע שונים.
התחלנו מתחום הכדורגל ובעזרת מערכת מתוחכמת יחסית שהכילה כמות אדירה של נתונים כמו מידע על כל שער שאי פעם נכבש בכל משחק, כל מספר חולצה של כל שחקן או מספר הדקות שהוא שיחק בכל משחק בקריירה שלו, המערכת יצרה באופן אוטומטי חידוני טריוויה על כל תת-נושא של תחום הכדורגל. טריוויה על ליגת האלופות, טריוויה לאוהדי טוטנהאם, טריוויה על חלוצים מנבחרת איטליה ששיחקו בליגה הספרדית ופחות או יותר כל פילוח אחר שניתן להעלות על הדעת.
השקנו את המשחק הראשון שלנו, ״פוטבול הירו״, ולמגינת ליבנו ששת עובדי החברה היוו אחוז דו ספרתי גבוה מכלל משתמשיו. לאחר כמה חודשים השקנו את ״טוטאל פוטבול״, משחק במתכונת מעט שונה המבוסס על אותו המנוע. כאן כבר ראינו מעט יותר היענות מצד משתמשי קצה ועדיין היינו רחוקים מאוד מהציפיות והחלומות שלנו.
בשלב הזה כבר היה ברור לנו שהשקת משחק שלישי, בשינוי קל של החוקים או המבנה, לא תשיג תוצאה שונה בתכלית. ניסינו לנתח את היתרונות ואת החסרונות, אבל מכיוון שהיקף השימוש במוצרים שלנו היה כל כך נמוך, היה קשה לדלות מספיק נתונים שיצביעו על מגמות ברורות, כך שנשארנו בעיקר עם תחושות הבטן.
אחת המסקנות שלנו הייתה שאף על פי שהמשחקים מבוססים על מנוע נתונים מתוחכם יחסית, כמות הזמן הנדרשת לפיתוח של כל משחק - ובעיקר כמות המשאבים הנדרשת על מנת לתמוך בו ולנהל את הקהילה שמשתמשת בו - הופכים את הפקתו ללא כדאית. חיפשנו דרך לייצור אוטומטי, מהיר מאוד, של חוויה משחקית, ולאחר כמה דיונים הרגשנו שעלינו על רעיון מעניין לפיבוט: במקום לייצר חוויה משחקית מלאה (שכללה משחקים רבי משתתפים, טבלת שיאים, יכולת לאתגר חברים, רכישת פריטים בתוך המשחק ועוד), נייצר חוויה ״קטנה״ ורגעית, כזו שקל יהיה לכל אחד לייצר בתחום הידע שלו, ובמקום להשיק את המוצר כאפליקצייה המוטמעת באתר פייסבוק נטמיע אותה כחלק מעמוד באתרי אינטרנט רלוונטיים.
על פניו, לא שינינו את עורנו. עדיין ייצרנו חוויות משחקיות על בסיס מידע טקסטואלי בתחומי ידע מוגדרים. אבל המימוש של הערכים האלה בוצע בצורה שונה לחלוטין ומצאנו את עצמנו זורקים חלק ניכר מהמוצר והתשתיות שפיתחנו לפח, וכמעט מתחילים את התהליך מהתחלה. בסופו של דבר, בתוך חצי שנה העמדנו מערכת חדשה על הרגליים ולאחר כמה חודשים של דשדוש התברר שההימור הצליח: משתמשים רבים החלו לייצר משחקוני טריוויה באמצעות האתר שלנו, להטמיע אותם בתוך עמודים של אתרי אינטרנט פופולריים - והשאר כבר התגלגל משם.
האם זה אומר שפגענו בול בחזון המחודש שבנינו? לא ממש. הכיוון התגלה כבעל פוטנציאל ובהרבה החלטות קטנות לאורך הדרך השכלנו לנווט את המוצר אל דרך המלך. האם זה אומר שהחזון המקורי שלנו כשל? גם לא ממש. הבסיס שלו - ההנחה שאנשים ייהנו לשחק משחקי טריוויה בתחומי התוכן שהם אוהבים - דווקא הוכיח את עצמו, גם אם בצורה מעט שונה משתכננו.
לאחר מכן, החברה התפתחה לעוד הרבה כיוונים ומשתמשים בה אלפי ארגונים ברחבי העולם, ועדיין, אם היינו מראים את המוצר הנוכחי, על כל השינויים שחלו בו, ליזמים שהיינו לפני עשר שנים, סביר שהיינו מרגישים שהמוצר העתידי הזה די דומה לחזון המקורי שלנו. ואף על פי שבאותו מקרה הפיבוט הצליח לנו, נדרשנו בהמשך הדרך ללא מעט פיבוטים נוספים.
תהליך קבלת ההחלטה על פיבוט, נותר קשה ומלחיץ כשהיה, כי בסופו של דבר למרות כל הניתוחים הלוגיים והערכות הסיכויים והסיכונים רב הנסתר על הנגלה וכל החלטה כזו היא צלילה למחילת ארנבת שאין לדעת מתי ואיפה נצא ממנה חזרה מעל פני השטח.
ודבר אחרון. כמו הרבה תהליכים בחיים, לא תמיד יש נקודת החלטה קונקרטית לגבי פיבוט. לפעמים זה קורה צעד-צעד, בלי שנרגיש, עוד תכונה חדשה למוצר, עוד שינוי במיצוב ופתאום המוצר שלך כבר שונה משהיה לפני זמן מה.
כיום, בחברת פיגי, אנחנו משיקיםאחת לכמה שבועות גרסה חדשה של האפליקציה שלנו, המאפשרת יצירה ושיתוף של תכנים מהטלפון הנייד, ובכל גרסה מוסיפים כמה תכונות חדשות, עורכים כמה שינויים ומנסים למצוא את התבלין המיוחד שייתן למשתמשים שלנו ערך רב וייצר בידול משמעותי ומובחן לעומת המתחרים.
וכך, מגרסה לגרסה, המוצר הולך ומתפתח, והוא כבר נראה די שונה מזה שהעלנו לאוויר בחיל ורעדה לפני כמה חודשים. עדיין לא מדובר על פיבוט חד, מוגדר ומשמעותי, אלא על רצף של ניסויים שלאט לאט מתגבשים לזהות עדכנית, כשהתקווה היא שבאחד מהניסויים האלה נפגע בול. ואז, בדיעבד, נגלה שגם אם מעולם לא ממש החלטנו על כך רשמית, יצא לנו פיבוט.
