מיכל קיסוס הרצוג: "יש להעניק להייטק את התנאים שימשיכו להדהיר אותו קדימה"
מיכל קיסוס הרצוג: "יש להעניק להייטק את התנאים שימשיכו להדהיר אותו קדימה"
סיכום פרויקט המנטורינג GROWTH+ של כלכליסט ופועלים טק הדגיש את החוזקות של ההייטק הישראלי אבל גם את הדאגה מהמשבר הנוכחי ואת הכורח שהמדינה תפעל לתיקון
ההייטק הישראלי נמצא באחת התקופות המורכבות ביותר בהיסטוריה שלו. מצד אחד, התעשייה מתמודדת עם אתגרים כלכליים בעקבות משבר עולמי, עם מלחמה מקומית ואתגרים פוליטיים בדמות ההפיכה המשפטית שמערערים את מעמדה של ישראל כיעד להשקעה; מן הצד השני, אנחנו מתבשרים על אקזיטים של חברות ותיקות יותר שמזרימים כספים אבל יותר מזה — תקווה — לתעשייה המשוועת לכך בימים אלה.
על מנת לקבל תמונת מצב עדכנית ומבט לעתיד שוחחנו עם כמה ממובילי התעשייה, שהשתתפו כמנטורים בפרויקט GROWTH+ של כלכליסט ופועלים טק לטובת חיזוק החוסן של תעשיית ההייטק בישראל. בפרויקט התקיימו מפגשי 1:1 בין יזמים מנוסים לחברות סטארט־אפ בתחילת דרכן, שמטרתם היתה לייעץ, לתמוך ולספק ידע על יזמות ויצירתיות, ניהול סטארט־אפים ובניית חברות לצמיחה. כ־100 סטארט־אפים נרשמו לפרויקט ומתוכם נבחרו 16 מתחומים שונים כגון איקומרס, תוכנה, גרין־טק וביוטק, שאותם ליווי 16 מנטורים בכירים מהתעשייה בפגישות שבהן הם ייעצו וחלקו סיפורי הצלחה והתמודדויות שונות במטרה לתמוך ביזמים ולשתף מניסיונם.
כעת רצינו לשמוע מהמנטורים האם ישראל תצליח להישאר מובילה בחדשנות טכנולוגית עולמית? האם ההייטק יצלח את האתגרים? כיצד הם רואים את היכולת של חברות לגייס ולרכוש חברות אחרות וכיצד הם חוו את היותם מנטורים בפרויקט.
"המדינה מערימה קשיים במקום לעזור"
"השמועה על העסקה המתרקמת בין Wiz וגוגל היא הזדמנות נהדרת לראות מקרוב את הסיפור של ההייטק הישראלי: מדובר באירוע סופר־משמח, מעלה מורל ומשיב אמון, כמו זכייה של ישראל באירוויזיון. סיפור הצלחה פנומנלי של ארבעה יזמים כישרוניים, שכבר עשו זאת בעבר. עסקה שתביא הכנסות מהותיות לישראל. וכל ישראלי, בין שהוא פוליטיקאי ובין שהמורה לאנגלית או המפקדת ב־8200, מרגיש שיש לו חלק בעניין, וכולם, כולל אני, כמובן שמחים וגאים. אבל – אם מסתכלים על האירוע בעין מפוכחת, רואים שלמרבה הצער, למדינה לא היה קשר לזה", אומרת מיכל קיסוס הרצוג, מנכ"לית פועלים טק.
"זה כמובן נכון שהמדינה מציעה הטבות מס לעודד יזמות, כחלק מאסטרטגיית הטק של שנות האלפיים. זה גם נכון שיזם צעיר יכול, וכדאי לו, להקים חברה בישראל בשל שיעורי המס הנמוכים. זה נכון שהצבא הכשיר חלק מהיזמים. אבל מנגד, כל יזם מתחיל יודע להגיד שהמדינה גם מערימה על ההייטק קשיים בירוקרטיים ואחרים רבים, שגורמים ליזמים להרגיש בדיוק את ההפך מחיבוק. במקביל, המוניטין הנוכחי של ישראל הפך אותה מסטארט־אפ ניישן ל־War Nation, כאשר מעל הכל עוד מרחפת ההפיכה המשפטית, שזועקת למשקיעים חוסר יציבות. אלה, אגב, אינן דעות פוליטיות או תחושות, אלא עובדות שכל יזם ומשקיע פוגש מדי יום, בחשש רב", היא אומרת.
ואכן, עופר כץ, נשיא ו־Fiverr CFO, יזם ומשקיע ותיק, מעיד כי הוא מודאג מהמצב. "אני רואה מוחות מעולים שעוזבים את הארץ, אני רואה פחות כסף שמגיע לחברות שנשארות בארץ", הוא אומר ומתאר מציאות מאתגרת של עובדים המתמרנים בין עבודה למילואים, ונשים המתמודדות עם היעדרות בני זוגן. למרות זאת, כץ רואה גם "הרבה מאוד תושייה וחברות שמצליחות להקים פעילות בתנאי אי־ודאות, לגייס כספים, ומשקיעים שמגיעים לארץ מבצעים השקעות".
יבגני דיברוב, מנכ״ל ומייסד משותף Armis, מזכיר כי תעשיית הטק היא הקטר של המשק. "זה נכון בימי שגרה — ואף יותר במשבר", הדגיש. "מגזר ההייטק התגייס מאז 7 באוקטובר למאמץ הלאומי ביתר שאת: תרם, התנדב, התגייס למילואים בהמוניו, ובו בזמן המשיך להצעיד את המשק". לדבריו, הקשיים יובילו ליצירת חוסן: "הטראומה שחווינו, והבגרות שהחברות מגלות עד היום בשביל לשמור על המשכיות עסקית, מייצרות פה מנהלים, יזמים ועובדים חזקים ועמידים יותר. החוסן הלאומי שלנו תלוי גם בהתאוששות הכלכלית של המדינה, ולהייטק יש חלק גדול בכך".
והחוסן של התעשייה התגלה במלוא עוצמתו נוכח המשברים. "למרות הנסיבות שלנו כיום, מבחינה גיאופוליטית, ישראל ממשיכה למשוך הון סיכון ומתגאה בכוח עבודה משכיל ביותר, המגלה חוסן יוצא דופן", אומרת ענת שקד, מנכ"לית ומייסדת משותפת Nexite.
בעוד השנים האחרונות התאפיינו בשפע של הון זמין, שהוזרם לחברות סטארט־אפ צעירות ובוגרות יותר, המצב היום מורכב יותר. "אני חושב שיותר מאתגר היום מאשר בשנים האחרונות וידוע שהיקף הגיוסים הכולל של חברות ישראליות הצטמצם משמעותית", אומר כץ. עם זאת, הוא אומר כי "חברות באמת מוצלחות מצליחות לגייס בשוויים לא רעים וממשקיעים מעולים ולהמשיך להתפתח בקצב מהיר".
שקד מוסיפה כי "בשנה הבאה ההשקעה בסטארט־אפים תהיה תלויה בריבית ובאינפלציה. אם המגמות הכלכליות יתייצבו ונראה חזרה ליציבות פוליטית, עלינו להשיג יותר פעילות הון סיכון בקרב סטארט־אפים בשלב מאוחר יותר שיכולים להוכיח התאמה של המוצר שלהם לשוק ולהראות אינדיקטורים קונקרטיים של צמיחה. סקטורים בעלי צמיחה גבוהה כמו בינה מלאכותית, צ׳יפים, טכנולוגיות אקלים ואבטחת סייבר עדיין צפויים להיות אטרקטיביים ולמשוך מימון. כמו כן, התמקדות בקיימות עם חוקים חדשים שייכנסו לתוקף בשנים הקרובות, יוצרת תחושת דחיפות שיכולה להיות לה השפעה חזקה".
"יותר תיאבון לרכישות ומיזוגים"
בתקופות של אי־ודאות נראה שיש עלייה ברכישות של חברות הן מצד חברות ישראליות והן של חברות ישראליות מצד תאגידים בינלאומיים. "יש הרבה מאוד פעילות בשוק המיזוגים והרכישות", אומר כץ. "אנחנו רואים חברות ישראליות כמו Wiz ו־JFrog מבצעות רכישות משמעותיות כחלק מאסטרטגיית הצמיחה שלהן".
דיברוב מוסיף כי "אין ספק שתחום ההייטק בכלל, ותחום הסייבר בפרט, חוו קונסולידציה. התאגידים הגדולים, הלקוחות הגדולים ביותר, מחפשים פחות פתרונות אבטחת סייבר שונים, ויותר פלטפורמות שמספקות מענה הוליסטי למגוון הצרכים שלהם. המשמעות עבור האקוסיסטם היא שיש פחות פתרונות פיצ'ר בודדים ויותר תיאבון לרכישות ומיזוגים".
בכל הנוגע לגיוס הון, דיברוב אומר כי מה שחשוב לזכור הוא שגיוס הון הוא אמצעי ולא מטרה, וכל חברה תנהג בשנה הקרובה בהתאם לתוכנית העסקית שלה ולאסטרטגיה שלה קדימה.
כדי שההייטק ימשיך להיות הקטר של המשק, קיסוס הרצוג סבורה כי על ההנהגה לדאוג לספק את התנאים לפריחתו. "עצוב לומר את זה, אבל להיות ישראלי היום זה לא פופולרי וכולנו משלמים על כך מחיר, ובפרט ההייטק, הנדרש לקיים קשרים עסקיים עם גורמים בינלאומיים, עתירי רגולציה, דרישות אחריות תאגידית וציות", אמרה. "ההנהגה בישראל, באשר היא, חייבת להתייחס ברצינות לשאלה של איך להעניק להייטק הישראלי את התנאים שימשיכו להדהיר אותו קדימה. אם התשובה, וחשוב לא פחות המעשה שלצידה, לא יהיו מהירים ומשמעותיים, אנו עלולים לראות יותר ויותר מאחינו ואחיותינו הישראלים מצליחים בעסקאות הייטק מרהיבות שאין להן שום קשר למדינה, באמצעות חברות 'אוף שור' שאף ימנעו ממנה משרות או רווחי מס.
“לשמחתי, בעת הזו, היזמים והיזמיות שאני פוגשת, עדיין מראים קשר עמוק, יציב ואוהב מאוד למדינתם. אבל הם גם מסתכלים על הקשר עם המשקיעים בעיניים מפוכחות, וכנ״ל על המתרחש במדינה, וללא רוח גבית מההנהגה, ושינוי בהתייחסות להון האנושי כאן, אנו לא משאירים להם הרבה ברירה. אבל מכיוון שאין לנו ארץ אחרת, כדבריה של גולדה מאיר, אז אנחנו חייבים לשנות וחייבים לתקן, כי בלבן של העיניים אין לנו באמת ברירה".
