TechTalkהאסימון ירד: ההייטק הישראלי פותח דלת למגזרים בתת-ייצוג
TechTalk
האסימון ירד: ההייטק הישראלי פותח דלת למגזרים בתת-ייצוג
בנוסף למכתבים, לעצומות ולפעולות שונות למען הקהילה, יותר ויותר חברות הייטק מבינות שההשקעה בכישרונות מהמגזר החרדי ומהמגזר הערבי היא עסקת Win-Win קלאסית. עידן טנדלר, סגן נשיא בכיר בפאלו אלטו נטוורקס, מקווה שהממשלה החדשה תצטרף למשימה הגדולה של דורנו
זה התחיל במכתב ההייטקיסטים. בהמשך, הוצפו הרשתות החברתיות בקריאות אותנטיות של חברות ההייטק נגד אפלייה ובעד שוויון. רבים תהו האם ההייטק סוף סוף מפשיל שרוולים ונכנס לזירה הציבורית. האם הוא רק מדבר או גם פועל כדי לשנות את המציאות?.
האמת היא שההייטק הישראלי מעולם לא היה כה פעיל חברתית כמו בימים אלה. תעשייה שהתרומה שלה לכלכלה מכרעת לוקחת על עצמה אחריות חברתית וציבורית. לכן, דוקא בתקופה הזו יש להאיר על העשייה החדשה הזו זרקור.
זה לא קשור לשמאל או לימין. בהייטק יש קשת מגוונת של דעות פוליטיות. זה גם לא קשור (רק) לכסף ולרווחים. זה קשור גם לערכים כמו חלוציות ומנהיגות, יצירתיות ותעוזה, ולפני הכל סולידריות ואכפתיות. זה קשור לכך שההיייטק לא גדל בבועה אלא בתוך ישראל והודות לה, לאווירה היזמית שלה, לאקדמיה, לצבא ולנכסים האנושיים האדירים של החברה הישראלית.
העשייה הזו באה לידי ביטוי במאמץ מרוכז לפתיחת הדלתות של ההייטק לאוכלוסיות חדשות - האוכלוסיה החרדית, האוכלוסיה הערבית, יוצאי אתיופיה והדרוזים, דור ראשון להשכלה ואוכלוסית הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. כולם - מנהלות ועובדים, יזמים ומשקיעות - פועלים במרץ ובשיתוף פעולה כדי לשנות את המציאות הישראלית וכדי להשתמש בפלטפורמה שמעניק לנו ההייטק במטרה לצמצם את הפערים החברתיים בישראל.
חלקו של ההייטק בייצוא הישראלי עלה כבר ל-54%. לראשונה, הוא מהווה את רוב הייצוא. במקביל, עובדי ההייטק אחראים על 25% מתקבולי מס ההכנסה. המגמה ברורה: ההייטק הוא הוא הכלכלה הישראלית והעתיד שלה. עם זאת, רק כ-11% מהאוכלוסיה בישראל עובדת בהייטק. על אף העלייה במגוון ובאיכות מסלולי ההכשרה,חלקם היחסי של האוכלוסיות בתת-יצוג בהייטק כמעט לא מתרומם. ובפריפריה? היצוג של תושבי הצפון והדרום בהייטק נשאר נמוך מחלקם היחסי בעשרות אחוזים.
חברות ההייטק הבינו זה מכבר שהמציאות הזו מסוכנת משני טעמים עיקריים. האחד: החברות מחמיצות הזדמנות לאמץ כשרונות חדשים בתוך המדינה - עובדים מוכשרים עם רעב להצלחה ולהתפתחות מקצועית. החברות הבינו שאם הן לא ישקיעו בטלנט הזה לאורך זמן, משרות וידע יזלגו באופן טבעי לחו"ל. הטעם השני: אם לא יעשה מאמץ להכניס אוכלוסיות חדשות להייטק בקנה מידה רחב, הפערים החברתיים יגדלו ויערערו את המרקם החברתי הישראלי.
האוכלוסיה הערבית והאוכלוסיה החרדית מעוניינות בהחלט לרכוש מיומנויות ייחודיות וידע שיאפשרו להן כניסה להייטק. פעילות חסרת תקדים של הפילנתרופיה והחברה האזרחית, שגובתה על ידי הממשלות הקודמות, מסייעת להכשיר אוכלוסיות אלה ולהעניק להן כלים שיסייעו להם להשתלב בשוק התעסוקה.
עכשיו הגיע השלב החדש. מזה כמה שנים, וביתר שאת בשנה האחרונה, יש פעילות משמעותית גם מצד חברות הייטק כדי לפתוח את השורות. יש הירתמות משמעותית של עשרות חברות - חברות בינלאומיות הפועלות בישראל, חברות ציבוריות, חברות בשלבי צמיחה וסטארט-אפים בתחילת דרכם.
יש הירתמות של יזמים, מנכ"לים, מנהלות פיתוח, ראשי צוותים ומפתחות, בדחיפה חשובה של קרנות ההון סיכון הישראליות והמשקיעים המובילים. כולם פועלים במרץ ובשיתוף פעולה כדי לשנות את המציאות. כולם מבינים שלראשונה צריך לשתף פעולה ולמוטט פרדיגמות ישנות.
החברות פועלות במטרה לאתר באופן חדש ויצירתי טלנט שעד כה לרוב התפספס בשלבי האיתור והגיוס הקונבנציונאליים. החברות מבינות שצריך לאפשר למועמדים שעברו הכשרה מתאימה אבל הם עדיין ללא כל ניסיון, לעשות דווקא אצלן את הצעד הראשון. הן מבינות שיש פוטנציאל ענק גם לאלה שלא גרים במרכז או לא שירתו ב-8200 ושעכשיו תורן להירתם למאמץ, להכשיר ולקלוט אותם לשורותיהן.
השנה החולפת לא הייתה קלה להרבה מחברות ההייטק הישראלי. חלקן אף צמצמו את כח האדם שלהן. למרות זאת, אנו עדים לגידול בכמות היוזמות והמאמצים הנעשים בהייטק לטובת שילוב אוכלוסיות בתת ייצוג - ויש לראות בעשייה הזו ברכה.
הדחיפה של חברות ההייטק לגיוון תעסוקתי, מייצרת גם הזדמנות ענקית לחברה בישראל. אני מקווה שעוד ועוד חברות - גדולות כקטנות - תצטרפנה לתנועה החדשה הזאת, ואני בעיקר מקווה שהממשלה החדשה תציב כיעד אסטרטגי לפעול ביחד עם ההייטק כדי לעודד אוכלוסיות נוספות לרכוש השכלה ולהצטרף לתעשייה.
זו ההזדמנות המלהיבה ביותר של דורנו וזו חובתנו. הגיע הזמן לצמצם את הפערים בחברה הישראלית.
עידן טנדלר הוא סגן נשיא בכיר בחברת פאלו אלטו נטוורקס ומייסד-שותף של מיזם ההייטק החברתי Place-IL הפועל במטרה לשלב אוכלוסיות בתת-יצוג בהייטק הישראלי
