גם היוניקורנים רועדים, ומבצעים קיצוצים עם קופה מלאה
גם היוניקורנים רועדים, ומבצעים קיצוצים עם קופה מלאה
טראקס שמוערכת ב־2.5 מיליארד דולר וגייסה רק לפני חודשיים 640 מיליון דולר מצטרפת ליוניקורנים סייבריזן ואופן ווב המפטרים עובדים. הסיבה: שמירה על קופת המזומנים ושקט מול משקיעי החברה ומחזיקי האופציות. טראקס: אנחנו מחויבים לבריאות הפיננסית של החברה
מספר המפוטרים אולי לא גדול והם לא בדיוק פועלי טקסטיל שלא ימצאו עבודה חלופית, אבל בכל זאת מדובר בתופעה מטרידה. הרי אלה הן חברות מבוססות יחסית, שיש להן מזומנים ואורך נשימה. טראקס הישראלית־סינגפורית גייסה באפריל האחרון 640 מיליון דולר. מדובר בגיוס הגדול ביותר לחברת הייטק ישראלית. שווי החברה הוערך בגיוס בכ־2.5 מיליארד דולר. סייבריזן גייסה 275 מיליון דולר לפי שווי של 3 מיליארד דולר ואופן ווב גייסה 150 מיליון דולר בשווי העולה על מיליארד דולר. למרות כל הטוב הזה, למראה השווקים הרועדים והריביות העולות הן מעדיפות את הפתרון של פיטורים.
העתיד של טראקס לאחר הגיוס נראה ורוד ביותר אף שהחברה פיטרה בתחילת השנה הנוכחית כמה עשרות עובדים בטענה שהיא נערכת להנפקת ענק במהלך השנה. לצורך ההנפקה בחרה החברה כבר בנק השקעות. באופן לא מפתיע, הרוח הצוננת שמגיעה משוקי ההון הציבוריים קיררה את ההנפקה והחזירה אותה למדפים של החברה. יואל בר־אל, יו"ר החברה ואחד ממייסדיה, אמר ל"כלכליסט" כי "הנפקה היא תהליך שכל הזמן על הפרק והתחלנו אותו בתחילת השנה. אבל כרגע זה לא רלבנטי כי אין שוק ואנחנו נחכה בסבלנות ונחכה שהשווקים הציבוריים יהיו רלבנטיים".
בימים אלה מוציאה טראקס סבב פיטורים נוסף שיגיע ככל הנראה ליותר מ־110 עובדים, שמהווים 12% מעובדי החברה. ישראל היא הנפגעת העיקרית בסבב זה. בשונה ממרבית המדינות שאליהן יגיעו הפיטורים, בישראל יפוטרו כ־50 עובדים שמהווים 20% מעובדי החברה. לטענת בר־אל, הסיבה לכך שהפגיעה בישראל קשה יותר, היא כי החברה סוגרת כמה קווי מוצר לא רווחיים שפעילים בישראל.
החברה, שמעסיקה 950 עובדים בישראל ובשאר העולם, פיתחה פתרונות ראייה ממוחשבת ועיבוד נתונים לעולם הקמעונאות. בשיחה עם "כלכליסט" בעקבות ההודעה על הפיטורים אמר בר־אל, כי "אנחנו עושים את הצעד הזה בקושי רב ולאחר מחשבה רבה. אבל, אנחנו מחויבים לבריאות הפיננסית של החברה. אנחנו עוברים תהליך של התייעלות עקב המצב של השוק הציבורי בעולם. יש לנו הרבה כסף בקופה מהגיוס בשנה שעברה, ואנחנו נדרשים לדאוג שהחברה תגיע לרווחיות מהר יותר משתכננו". במקביל החברה מתכוונת לעשות צמצום נוסף של פעילות שאינה רווחית, "אך לא נוריד שכר לעובדים ולא נעשה פיטורים נוספים", אומר בר־אל.
טראקס, שנוסדה בשנת 2010 על ידי בר־אל ודרור פלדהיים, פועלת ממשרדים מרכזיים בישראל, בסינגפור ובסן פרנסיסקו, והיא מספקת פתרונות ללקוחותיה ביותר מ־90 מדינות בעולם. זאת חברה עתירת כוח אדם, אשר חלק לא קטן ממנו הם עובדי אופרציה שעובדים עבור ענקיות קמעונאות. בחודשים האחרונים דיווחו ענקיות דוגמת טרגט ואחרות על תוצאות לא טובות וחלקן ספגו ירידות קשות בשווקים הציבוריים. טראקס, אשר עובדת עם קמעונאיות מזון רבות, לא יכולה להתחמק מהבעיות של תעשייה זו ולמרות התחייבותו של מייסד החברה - לא מן הנמנע שהגל הנוכחי אינו האחרון שבהם.
בעיה נוספת שמקשה על טראקס היא העובדה שהחברה ביצעה בשנים האחרונות מסע רכישות של חברות ונאלצה לקלוט לתוכה מספר רב של עובדים. ההתנפחות המהירה של החברה אילצה אותה כעת למהר ולהוריד את מצבת העובדים אם ברצונה לשמר את קופת המזומנים שלה.
חדי־הקרן שצמחו בשנים הקודמות גילו שמאחורי גיוסי הענק שלהם עומדת מחויבות לא קטנה - כלפי עובדי החברה שהאופציות שלהם צמודות לשווי החברה, כלפי משקיעי החברה הנוכחיים שלא ירצו לקבל ירידת שווי, וכלפי לקוחות ושותפים אפשריים שיראו בירידת השווי פגיעה בחברה וסיבה לשקול את המשך העבודה איתה. מחויבות זו היא שדוחפת חברות עתירות מזומנים דוגמת טראקס שמחזיקה מאות מיליוני דולרים בבנק, סייבריזן שיש לה גיבוי של קרנות ענק ואופ ןווב שרק גייסה 150 מיליון דולר, לבצע תהליך כואב לחברה בדמות פיטורים. מנהלי החברות שהם יזמים מנוסים מבינים שעדיף להם כעת חיתוך בהוצאות החברה שיבטיח לה לא רק שמירה על קופת המזומנים אלא גם שקט ממשקיעי החברה ועובדיה. הפחד מפני גיוס בשווי נמוך יותר הוא למעשה המניע החזק ביותר מאחורי כל הפעילות של חדי־הקרן כעת. אף אחד מהם לא רוצה לעמוד בפני הורדת שווי משפילה.
לטראקס ולסייבריזן יש משקיעה משותפת משמעותית מאוד שנמצאת גם היא בקשיים לא קטנים בימים אלה והיא סופטבנק. הקרן היפנית היא המשקיעה הגדולה ביותר של סייבריזן ואחת המשקיעות הגדולות בטראקס שמחזיקה פעילות רבה במזרח בעיקר בסינגפור. לאחרונה דיווחה סופטבנק על הפסדים רבים של הקרנות שלה ולא מן הנמנע שחלק מצעדי ההתייעלות שעושות חברות שבהן השקיעה הקרן הוא מתוך הבנה שתמיכה עתידית של הקרן הענקית אינה נראית בטווח הקרוב.
2020 ו־2021 היו שנות היוניקורן, כל חברת הייטק עשתה כל שביכולתה כדי להגיע לשווי המיוחל של מיליארד דולר. לא היה שבוע שבו חברה לא קיבלה את המעמד. יותר מכך, חברות רבות טיפסו מעלה והגיעו לשווי של יותר מ־5 מיליארד דולר וכל זה על בסיס הכנסות של עשרות מיליוני דולרים ולעתים מיליוני דולרים בודדים בלבד. 2022 היתה סוף החגיגה של גיוסי הענק. השווי שהיה מטרת־העל של 2021 הפך להיות מוקצה ב־2022.
חברות רבות אשר גייסו בשווי הזה בשנים הקודמות מבינות כעת שייתכן שייאלצו לגייס בקרוב בשווי נמוך יותר ומתחילות לחפש דרכים לדחות אותו. גיוס בשווי נמוך אינו רק פגיעה מורלית בחברה שתצטרך להסביר מדוע, אלא גם פגיעה קשה בעובדים הקיימים של החברה שיצטרכו לשערך מחדש את האופציות שלהם, פגיעה קשה במשקיעים הנוכחים של החברה ועוד.
