אראל מרגלית: "יזמי ההייטק בגליל הם הגשר להחזרת היתדות לצפון"
אראל מרגלית: "יזמי ההייטק בגליל הם הגשר להחזרת היתדות לצפון"
במפגש בו השתתפו יותר מ-70 סטארט-אפים מהגליל, אמר יו"ר קרן JVP: "להביא את היזמים בחזרה לעבודה שלהם זה לא פחות ניצחון מהדרך הצבאית". נגיד בנק ישראל אמיר ירון: "יש לתמוך במיזמי הסטארט-אפים המקומיים". מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין: "אנחנו נחושים לעשות כל מה שצריך כדי שאף סטארט-אפ טוב לא ייפול בגלל המצב"
"יזמי ההייטק בגליל הם הגשר להחזרת היתדות הביתה לצפון" - כך אמר אראל מרגלית, יו"ר קרן ההון סיכון JVP ומאיץ החברות מרגלית סטארט-אפ סיטי, במפגש שהתקיים היום (ג') ביוזמתו בצומת מחניים שבגליל העליון בהשתתפות יותר מ-70 סטארט-אפים מקהילת ההייטק של הגליל. עוד לקחו חלק במפגש נגיד בנק ישראל אמיר ירון, מנכ"לית בנק ישראל שולמית גרי, מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין ועוד.
"אנחנו בעיצומה של מלחמה, ובכל מלחמה צריך לדעת מתי להילחם ומתי לתכנן את היום שאחרי", אמר מרגלית. "אם ישראל לא תגיד לעצמה מתי היא רוצה להיכנס למלחמה בלבנון אז היא גם לא תדע להגיד לעצמה מתי להגיע להסדר פה בצפון ולהביא את האנשים בחזרה הביתה והיזמים בחזרה לעבודה שלהם - זה לא פחות ניצחון מהדרך הצבאית. סבי אברהם יגאל, שהיה חבר של טרומפלדור והקים את ארגון ה"שומר", היה מסביר לי שקודם כל יש את ההתיישבות בגליל, ביטחון בא להגן עליה. הרבה פעמים ההתיישבות קובעת את הטון וכוחות הביטחון באים להגן על מה שההתיישבות יודעת לעשות - ככה נקבע הגבול בצפון לפני 48 וככה אנחנו צריכים לעשות היום. מקום המדינה הצפון לא פונה כמו שהוא פונה היום – אתם היזמים, אתם הגשר שאנחנו מצפים ממנו בתקופה הקרובה להתחיל לאט-לאט ובתבונה להחזיר את היתדות הביתה ולחזור לצפון".
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר: "אני שמח לקחת חלק באירוע חשוב זה, על מנת להמשיך ולתמוך בהייטק כמנוע צמיחה לכלכלת ישראל. מאז המלחמה עומד ענף ההייטק בפני אתגר כלכלי לא פשוט, ומוכיח שוב כי תרומתו משמעותית לצמיחת המשק. ישנה חובה לאומית להמשיך לפעול כדי להשיב את הפעילות הכלכלית בדרום ובצפון הארץ לאיתנה. בפרט, יש לתמוך במיזמי הסטארט-אפים המקומיים המהווים רכיב חיוני לצמיחה ולשגשוג של האזור".
מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר: "בליבה של האסטרטגיה של רשות החדשנות נמצאת סוגיית הגיוון – תחומם נוספים מעבר לסייבר ופינטק, גיוון דמוגרפי וכמובן גאוגרפי. ההייטק הישראלי לא יכול להישען על תל אביב, קצת ירושלים ותל אביב. מה שאתם עושים כאן בגליל הוא יוצא דופן ואנחנו כאן כדי להגיד לכם שאנחנו איתכם לאורך כל הדרך.
"אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאתגרת, בעיצומו של משבר השקעות גלובלי, משבר פוליטי בישראל ומלחמת חרבות ברזל שחוללו יחד סערה מושלמת. ועדיין למרות הכל אנחנו נחושים ברשות החדשנות לעשות כל מה שצריך כדי שאף סטארט-אפ טוב לא ייפול בגלל המצב הזה. יצאנו מיד עם פרוץ המלחמה עם הערוץ המהיר שהמטרה שלו לספק מימון לחברות עם תזרים קצר. קרן חדשה שתיתן מימון לקרנות הון סיכון ישראליות שישקיעו בחברות שלב מוקדם וקרן הזנק חדשה שהמטרה שלה להשקיע בחברות דיפ טק. הרבה דברים מגיעים מהצד שלנו אבל את העבודה האמיתית אתם עושים, אנחנו מייצרים לכם את הסביבה האופטימלית להמשיך לצמוח. ההייטק הישראלי תמיד יצא חזק יותר ממשברים וגם עכשיו עובדים קשה כדי שזה יקרה ביום שאחרי המלחמה.
איש העסקים תא"ל במיל' גיורא ענבר אמר: "לטעמי המדינה טעתה בהחלטת הממשלה לפנות את התושבים באזור הצפון. לאורך עשרות שנים בהן שירתתי בתפקידים שונים באזור היו אינסוף אירועים, כולל אלו במשגב עם, קריית שמונה, נהריה מעלות ונוספים. לאורך כל השנים הללו חיזבאללה כתשו את האזור בקטיושות ומעולם לא פינו תושבים. מאז ומתמיד קו הגבול נקבע תמיד ע"י המחרשה – אתם המחרשה המודרנית. החברה האזרחית, הדור המצוין, הוא זה שייתן לנו חוסן לאומי יותר ממספרי טנקים ומטוסים".
ראש מועצת גליל עליון, גיורא זלץ, אמר: "המלחמה הזאת פרצה באופן שאף אחד לא חשב ולא תכנן. היא ממשיכה, התושבים מפונים כבר ארבעה וחצי חודשים, כרגע לא רואים את סיומה, ולא בטוח שהיא תסתיים בצורה שאנחנו רוצים. הרעיון הציוני שהוביל את טרומפלדור לומר את המשפט האלמותי 'במקום שבו תעבור המחרשה את התלם האחרון שם ייקבע גודלה של מדינת ישראל' עומד גם היום במבחן, כי הדרך שבה המלחמה תסתיים, תחושת הביטחון שתהיה, תשפיע על חזרת התושבים הביתה, לאן, כמה ואיך יראה הצפון עשור קדימה.
"לפני כחמש שנים קרה פה שינוי שהיום אנחנו רואים פה את התוצאות. דווקא היום כשאני מסתכל על העתיד ועל הרעיון הציוני אני אומר לכולנו - אנחנו עושים כל יום את מה שחייבים לעשות כדי לשמר את הרעיון הציוני, שהצפון לא יחזור 30 שנה אחורה. צריך לייצר פה מציאות שונה, חדשה, כלכלית, שתהיה אטרקטיבית לאנשים, לחברות, לחינוך, תרבות ועוד הרבה דברים, ואת זה אפשר לעשות אם כל אחד מאיתנו יגיד 'איפה אני יכול לעזור, מה אני יכול לעשות יותר'. אז אני מבטיח לכם שבעוד שנתיים לא נהיה עם 70 סטרט-אפים אלא עם 170 סטרט-אפים צומחים באזור".
