הפעם, בלי להתרסק על הירח: בראשית-2 עוברת ממד לייזר לניתוח תמונה
הפעם, בלי להתרסק על הירח: בראשית-2 עוברת ממד לייזר לניתוח תמונה
הסטארט אפ החיפאי הצעיר לולב ספייס יספק לנחתת הירח הבאה מערכת שתמדוד את המרחק שלה מפני הירח באמצעות צילום ותוכל גם לזהות אם פני השטח לא ישרים וולכוון אותה לאתר בטוח. בנוסף, היא חסכונית יותר
שנה בלבד אחרי שהוקם זוכה הסטארט-אפ הישראלי לולב ספייס ללקוח ראשון בחלל. שתי הנחתות בחללית הבאה שתשגר עמותת SPACE.IL אל לירח, בראשית-2, תצוידנה בחיישן הנחיתה שלו.
בראשית-1, שהתרסקה על פני הירח ב-2019 בעת ניסיון נחיתה עליו, עשתה שימוש במד לייזר כדי לזהות את המרחק שלה מפני הירח. בראשית-2, שמתוכננת לשיגור ב-2025, תכלול חללית מרכזית שתמשיך להקיף את הירח גם אחרי שתשחרר שתי נחתות שינמיכו לנחיתה עליו - הפעם, תוך שימוש במערכת ראייה ממוחשבת.
המערכת תצלם את פני הירח, תחשב את גובה הנחתת כדי לקבוע מתי ובאיזו עוצמה להפעיל את מנועי הנחיתה, ותהיה מסוגלת גם לקבוע האם השטח המיועד לנחיתה ישר מספיק או שיש לכוון את הנחתת לנקודה סמוכה ובטוחה יותר. המערכת מבוססת על מצלמה ועל אלגוריתמים לניתוח תמונה שפיתחה לולב ספייס, ועושה שימוש בפלטפורמת המחשוב של רמון ספייס.
לולב ספייס הוקמה באפריל 2021, בהשקעה של 1.5 מיליון דולר מקרן אנגולר וונצ'רס, והיא מעסיקה 10 עובדים. המערכת שלה משמשת גם רובוטים תעשייתיים.
"המערכת שלנו קלה וזולה יותר מלייזר או ממכ"ם שנחתות ירח משתמשות בהם כיום", אומר מנכ"ל החברה נועם לייטר, לשעבר מהנדס בקרב בעמותת ספייס איי אל. "היא גם צורכת פחות חשמל באופן משמעותי. בראשית וספייס איי אל יהיו הלקוח הראשון שלנו, אבל זיהינו ביקוש למערכת כזאת מצד חלליות שמתוכננות כיום לתדלק ולתקן לוויינים בחלל, או חלליות שירות לתחנת החלל הקיימת ואלה שתוקמנה בעתיד".
לעומת רמון ספייס, שמעבדים שלה כבר שוגרו לחלל בעשרות לוויינים, זה יהיה השיגור הראשון למערכת של לולב והפעם הראשונה שבה המערכת שלה תצטרך להתמודד עם תנאי הטמפרטורות הקיצוניים ועם הקרינה בחלל. "אנחנו משתמשים במצלמה עם חיישן CMOS שעברה מבחני עמידות בתנאי חלל ומאמנים את האלגוריתמים תוך דימוי נחיתה על הירח באמצעות רחפנים", מסביר לייטר.
בראשית 1, שנבנתה בידי התעשייה האווירית והושקעו בה כ-100 מיליון דולר, התרסקה עקב שילוב בין ליקויים בתכנון ותקלות במערכת המחשב שלה, לצד טעות טכנית של צוות הנחיתה. בראשית-2 תיבנה גם היא בידי התעשייה האווירית, כשרוב התקציב שלה יגיע מתורמים ומשיתופי פעולה בינלאומיים. סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע התחייבה לתרום 20 מיליון שקל לפרויקט. התקציב אמור להיות דומה.
"עיבוד יעיל בזמן אמת של אלגוריתמים מורכבים יכול לעשות את ההבדל בין הצלחה לכישלון של משימת חלל" אומר אבי שבתאי, מנכ"ל רמון ספייס. "אנחנו בטוחים שיחד עם האלגוריתם של לולב נביא יחד את בראשית 2 בבטחה לירח".
