סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
מימין מייסד ומנכ"ל WIZ אסף רפפורט ומנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי
מנכ"ל וויז אסף רפפורט (מימין) ומנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי. וויז צפויה להשתלב בתוך חטיבת הענן של החברה (צילום: Netanel Tobias, AFP)
ניתוח

מה כל כך מיוחד בוויז ששווה לגוגל 32 מיליארד דולר?

פלטפורמת האבטחה של וויז תעזור לגוגל בקרב על שוק הענן מול אמזון ומיקרוסופט. הרכישה חריגה לא רק בסכום העצום, אלא גם בקצב הצמיחה חסר התקדים של החברה שהוקמה רק לפני חמש שנים. השאלה הגדולה היא האם וויז תשמור על עצמאותה בתוך הענקית או שמייסדיה ימצאו עצמם מתוסכלים במסדרונות גוגל

"ועכשיו אני מעביר את רשות הדיבור אל אסף רפפורט". ישראל היא מכונת אקזיטים אדירה, אבל מעטים מהיזמים המקומיים קיבלו הזדמנות להשתתף בשיחה ועידה לצד מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי רגע אחרי שזה חתם על צ'ק של 32 מיליארד דולר במזומן. גוגל הכריזה אתמול רשמית על רכישת וויז (WIZ) בעסקה שלא נראתה כמוה במשק הישראלי – יותר מכפול מאשר רכישת מובילאיי על ידי אינטל ב־2017, כמעט פי 30 מרכישת WAZE על ידי גוגל ב־2013 ופי 100 ממה שאסף רפפורט וחבורתו קיבלו לפני עשור בדיוק ממיקרוסופט עבור אדאלום, חברת הסייבר הראשונה שהקימו לאחר שהשתחררו מצה"ל. יתרה מכך, מדובר בעסקה הגדולה ביותר למכירת חברה שבבעלות קרנות הון סיכון, שקדמה לה רק מכירת ווטסאפ לפייסבוק ב־19 מיליארד דולר ב־2014.
וויז הוקמה לפני חמש שנים בלבד על ידי אסף רפפורט, שמכהן בתפקיד המנכ"ל; ינון קוסטיקה, סמנכ"ל מוצר; עמי לוטבק, סמנכ"ל הטכנולוגיה; ורועי רזניק, סמנכ"ל פיתוח. מכיוון שוויז היא חברה צעירה, בת חמש בלבד, שהוקמה במהלך הקורונה, ומשום שתמיד היתה מבוקשת מאוד על ידי המשקיעים, קבוצת המייסדים שמרה על החזקה גדולה מאוד. כל אחד מהם, ארבעתם סביב גיל 40, מחזיקים מעט פחות מ־10% מוויז ולכן צפויים להיפגש עם 3 מיליארד דולר לפני מס. וויז עצמה והקניין הרוחני שלה לא רשומים בישראל, אבל המייסדים הם ישראלים.

רק מה שמעניין - הצטרפו לערוץ כלכליסט בטלגרם

ואם לא די בסכומים החריגים, הרי ש־1,800 עובדי וויז יקבלו מענק שימור כולל של עוד 1.5 מיליארד דולר. במזומן. זאת בנוסף לאופציות שהם מחזיקים בחברה ויהפכו למניות גוגל. כמחצית מתוך העובדים של וויז, דווקא הוותיקים ביותר שבהם, מועסקים בישראל והם צפויים לקבל כמה מיליוני דולרים כל אחד. על כן, צפויה כאן זריקת מזומנים חריגה לאקו־סיסטם המקומי. התגובה הראשונית אולי תהיה מסעדות, מכוניות וגם דירות, אבל למפץ גדול כזה יש השלכות ארוכות טווח וחשובות יותר - אנשים מוכשרים שלא חייבים לעבוד כדי להתפרנס נוטים יותר לקחת סיכונים ולהקים סטארט־אפים חדשים. יהיה מעניין לבחוק בעוד חמש־שבע שנים כמה מיוצאי וויז הקימו חברות משלהם והזריקו דלק חדש לתוך קטר ההייטק, הדוהר קדימה למרות ניסיונות החבלה הבלתי פוסקים של הממשלה.
וויז היתה חברה חריגה בכל קנה מידה. היא חברה שהגיעה לקצב הכנסות של 100 מיליון דולר בתוך 18 חודשים בלבד, הספרינט המהיר ביותר בהיסטוריה של חברות תוכנה. בקיץ האחרון, כאשר המגעים עם גוגל החלו, היא כבר קפצה לקצב של 500 מיליון דולר ובסוף 2025 היא אמורה להגיע למיליארד דולר. גם תגי השווי קפצו בהתאם - וויז נהפכה ליוניקורן בפרק הזמן הקצר ביותר מאז הקמתה - כשהיתה בת שנה בלבד גייסה לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר. בגיוס האחרון שהושלם ב־2024 כבר היתה שווה 12 מיליארד דולר. כעת היא מקבלת תג שווי של כמעט פי שלושה לעומת הגיוס הזה.

מקום שלישי בענן, סיבה מספר אחת

מה כל כך מיוחד בוויז ששווה לגוגל 32 מיליארד דולר במזומן? זה לא רק מה שיש לוויז, אלא בעיקר מה חסר לגוגל. אף שפעילות הענן של גוגל (GCP) צומחת במהירות וקפצה מ־9 מיליארד דולר ב־2019 ל־43 מיליארד דולר בשנת 2024, היא לא מצליחה לעקוף את מיקרוסופט, שהחלה לפעול בשוק זה בערך באותו זמן. כיום גוגל מחזיקה בנתח השוק השלישי בגודלו (12%) אחרי אמזון, שמחזיקה בכשליש מהשוק ואחרי מיקרוסופט שיש לה כ־20% מהשוק. מיקרוסופט יצרה יתרון משמעותי בענן לא רק בעקבות הנוכחות הגדולה בתחומי המחשוב האחרים בארגונים, אלא לא מעט בזכות פעילות הסייבר הענקית, שכבר מגלגלת מיליארדי דולרים בשנה. זו נולדה גם בישראל עם רכישת אדאלום של רפפורט ושות', שלאחר העסקה אף מונה למנהל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט ונחשב כמי שהקפיץ כאן את הפעילות עשרות מונים.
כעת גוגל רוצה לשלב את פתרונות ה־CNAPP של וויז, פלטפורמת הגנה על הענן, בכל עסקת ענן שלה. היתרון הגדול של וויז הוא בפשטות של פלטפורמת האבטחה שלה שמגנה על כל מה שמתחבר לענן הארגוני ומסייעת במניעת אירוע סייבר. כיום חצי מחברות פורצ'ן 100 קונות מוויז פתרונות אבטחה לסביבת הענן, אבל גם ממשלות וסטארט־אפים קטנים. וויז היא מה שמכונה חברת ה־CLOUD NATIVE, כלומר נולדה בענן, הראשונה והגדולה ביותר. אומנם לחברה כמו פאלו אלטו יש פעילות גדולה בתחום שמתחרה בוויז, אך שורשיה בפיירוול של פעם ויש מי שהגדירו זאת כמו "לשים DVD בענן ולהשוות את זה לנטפליקס".
הרכישה לא רק אמורה להוסיף לגוגל הכנסות, אלא בעיקר להפוך את המוצר שלה ליותר אטרקטיבי. בשיחת הוועידה שערכו אתמול רפפורט עם פיצ'אי, וענת אשכנזי, סמנכ"לית הכספים של גוגל, השתתף גם טום קוריאן, שעומד בראש פעילות הענן של הענקית. הוא למעשה זה שדחף לעסקה וחיזר אחרי וויז, גם לאחר שזו סירבה להצעה הראשונה של 23 מיליארד דולר לפני חצי שנה. מהנחישות של גוגל, שהמשיכה לנהל את המגעים בעוצמות אש שונות בחודשים האחרונים, ברור שהיא קיבלה החלטה אסטרטגית להכניס את הפלטפורמה של וויז לתוך הענן שלה ו־10 מיליארד דולר לפה או לשם לא שינו את התמונה.
כמובן שניצחונו של הנשיא דונלד טראמפ והחלפתה של לינה קאן ברשות התחרות האמריקאית תרמו גם הם לקידום החתימה על העסקה, אבל על פי גורמים בסביבת העסקה, זה הטריד יותר את אנשי וויז, שלא רצו להיתקע בלימבו הרגולטורי, מאשר את גוגל. כמובן שגם כעת העסקה עוד צריכה לעבור משוכות רגולטוריות רבות וגוגל ציינה אתמול כי היא לא צופה את סגירתה לפני 2026, כלומר מראש ניתן כאן מקדם זמן ארוך מהרגיל. בינתיים וויז תמשיך לפעול במתכונת הרגילה כחברה עצמאית ותתקדם גם בתוכניות השוטפות שלה ובהן הקמת מגדל המשרדים החדש במתחם שרונה.

2 מיליארד דולר וביי לציונות

הרציונל של גוגל ברור, והשאלה היא מה גרם לאנשי וויז לשנות את דעתם. בואו נודה על האמת - ההבדל בין 23 מיליארד דולר ל־32 מיליארד דולר הוא עצום, אך לא מורגש. בסביבת וויז סירבו לומר מה הוביל לשינוי של 180 מעלות בגישה ואמרו כי מדובר בעיקר בקושי לסרב לסכום שעלה ב־10 מיליארד דולר. ובכל זאת, תהיה גוגל טובה בחיזורים ככל שתהיה, כיצד ניתן להסביר את שינוי הכיוון של אנשי וויז, שבעה חודשים בלבד אחרי ההצהרות הבומבסטיות של רפפורט על נחישותה של החברה להגיע לוול סטריט ולהפוך בהמשך לחברה של 100 מיליארד דולר.
ההסבר האמיתי, כרגיל, לא חד־משמעי ומורכב. וויז לכאורה אכן עשתה בחודשים האחרונים צעדים שנועדו לאותת על הכנות להנפקה וגייסה לראשונה בתולדותיה סמנכ"ל כספים. האם היה זה דווקא סמנכ"ל הכספים שהבין שאם וויז עדיין לא מרוויחה גם בקצב הכנסות של יותר מ־500 מיליון דולר המעבר לרווח לא יהיה קל במיוחד? כלומר, כמו כל החברות, גם המוצלחות ביותר, וויז היתה צריכה או להאט את קצב הצמיחה כדי להרוויח או להתפשר על שווי קצת יותר נמוך מהחלומות. זאת בעיקר כאשר שוק ההנפקות עדיין רחוק מלהיות לוהט, בוודאי אחרי פניית הפרסה שהמדיניות החדשה של הנשיא טראמפ סידרה לו.
האתגר העיקרי של וויז היה ונותר בכך שהיא לא באמת פלטפורמה רחבה, אלא חברה של מוצר מרכזי אחד, מצוין ככל שיהיה. הכיוון בשוק הוא לפלטפורמות רחבות יותר וגם וויז החלה להשתלב במגמה זו עם מספר רכישות לאחרונה. האחרונה היתה רכישת DAZZ ב־450 מיליון דולר, אבל זו עדיין לא היתה "ה"־עסקה שהיתה מקפיצה את וויז לליגה של ענקיות הסייבר במונחי הכנסות.
כאן מגיעה הנקודה המעניינת בהקשר של וויז, שצריך לשים אליה לב גם בחברות סטארט־אפ ישראליות מבטיחות נוספות - היעדר קרנות ישראליות ברשימת המשקיעים שהזרימו כמעט 2 מיליארד דולר מאז הקמתה, מתוכם מיליארד דולר בגיוס האחרון ב־2024. רשימת בעלי המניות של וויז נוצצת במיוחד - סקויה, אנדריסן הורוביץ, אינדקס, לייטספיד ואינסייט. קרן הון סיכון ישראלית יחידה שמחזיקה בחברה היא סייברסטארטס של גילי רענן. על כן,
כשהקרנות ראו את מה שיהיה כנראה אחד האירועים עם התשואה הגבוהה בתולדותיהם, לא היה עוד מה שיסיט אותם מדרכן. לא שקרנות הון סיכון ישראליות הן בהכרח ציוניות גדולות, אבל לעתים יש להן שיקולים כמו טיפוח תעשיית ההייטק המקומית. סיפור דומה מתרחש כעת בחברות כמו EON ו־KELA, שמקבלות סכומי עתק מקרנות זרות ולא מדברות בכלל עם הקרנות המקומיות שמסתפקות בשורה השנייה של הסטארט־אפים.

כמה שווה העצמאות של וויז?

אז הציונות אולי הלכה, היא לפחות תסגור את הגירעון ותייצר כאן שכבת מתעשרים חדשה, אבל מה שחשוב לקבוצת מייסדי וויז היא העצמאות שלהם בתוך גוגל. מקורבים לחברה סיפרו בעת התפוצצות הסבב הקודם של המגעים, שהחבורה ראתה מספיק אירועי אקזיט שהתחילו בחיוכים במעמד החתימה והסתיימו בקול ענות חלושה כעבור תקופה קצרה למדי, כאשר המייסדים נפלטו החוצה יחד עם חלק גדול מהעובדים ולעתים גם המוצר. כך למשל, נועם ברדין, שניהל את waze ועבר לגוגל בארה"ב, סיים את הקריירה שם בפוסט ארוך וביקורתי כלפי גוגל, שבו קטל את התרבות הארגונית שלה. רפפורט ושות' לא רצו למצוא את עצמם מסתובבים במסדרונות גוגל ללא ידיעה מה קורה איתם והמוצר שהביאו לחברה.
וכאן טמון סימן השאלה הגדול ביותר בעסקת גוגל־וויז: מה תהיה מידת העצמאות של החברה ורפפורט. בסביבת החברה הישראלית ניסו לשדר שמדובר במתכונת רכישת לינקדאין על ידי מיקרוסופט, בה נשמרה העצמאות והמיתוג הנפרד של הרשת החברתית העסקית. אלא שלא בטוח שבגוגל קוראים את אותו התסריט, שכן החברה הודיעה אתמול כי "וויז תמשיך לפעול כחברה עצמאית עד השלמת הרכישה, ולאחר מכן תהפוך לחלק מחטיבת הענן של גוגל ותוצאותיה יאוחדו עם תוצאות פעילות הענן וכך יוצגו בדו"חות". כלומר לאחר השלמת העסקה, לא נדע מה הביצועים של וויז. כמו כן, מכאן ניתן להסיק כי רפפורט לא ידווח ישירות למנכ"ל גוגל, אלא לקוריאן, העומד בראש גוגל קלאוד. גוגל גם לא הגדירה תפקיד רשמי לרפפורט שהיה רוצה לראות את עצמו כ"איש הסייבר של גוגל". זה כמובן עוד יכול לקרות לאחר השלמת העסקה, אבל כרגע לא נראה שיש הבטחה כזו והחשש מהפיכתם של הארבעה מילדי הפלא לברגים בתוך חברת ענק מזדקנת, טרם הוסר.
הרבה מרמת ההצלחה של הרכישה וגם עתידו של רפפורט בגוגל ייקבע דווקא על ידי היריבות הגדולות: מיקרוסופט ואמזון. אף שגוגל תאחד את וויז לתוך החטיבה שלה, שתי החברות הדגישו אתמול כי ימשיכו למכור את הפלטפורמה של וויז לכל מי שיחפוץ בכך. בשוק הסייבר דיברו אתמול גם על כך שלפני זמן קצר הידקה וויז את היחסים עם חטיבות הענן של מיקרוסופט ואמזון, כדי להקשות עליהן לבטל את הסכמי שיתוף הפעולה. וויז מאוד רוצה שהשתיים, ולא רק הן, אלא גם אורקל ימשיכו לקנות את מוצריה. גוגל כמובן תשמח, אבל מבינה שהסיכוי לכך אינו גבוה. קשה לראות את מיקרוסופט ואמזון תורמות ולו בעקיפין להתחזקותה של גוגל וכבר אתמול מכתבו של רפפורט ללקוחות החברה חשף את המאמץ הגדול לשדר "עסקים כרגיל". בתעשיית סייבר, שמחציתה מרוכזת בישראל ומכירה באופן אישי את מייסדי וויז, כבר קנו כרטיסים לשורה הראשונה כדי לראות אם האקזיט של 32 מיליארד דולר ישאר גם חלומי, או רק ישמור על תואר האקזיט ההיסטורי.
אם לשפוט לפי מניית גוגל אתמול, גם בעלי המניות שלה חושבים שהמתחרות לא ימשיכו לרכוש מוצרי וויז באותו קצב. המניה ירדה ב־3% ושווי גוגל ירד מתחת ל־2 טריליון דולר.