לא רק פינוקים ושכר: איך חברות ההייטק צריכות לדאוג לעובדים בזמן מלחמה
לא רק פינוקים ושכר: איך חברות ההייטק צריכות לדאוג לעובדים בזמן מלחמה
מאז השביעי באוקטובר, האתגרים החברתיים והנפשיים גברו והשפעותיהם מורגשות בעוצמה גם בשנת 2024 ונראה שימשיכו איתנו לשנים הקרובות. אינספור משפחות, כולל חיילי סדיר ומילואים, הורים, אחים ובני הזוג שלהם, מפונים, ונפגעי פעולות איבה, מתמודדים עם מצבים נפשיים מאתגרים, מחרדה ועד תחושת חוסר יציבות קיומית. מדובר במעגל רחב של נפגעים, ומחלקות ה-HR בארגונים נדרשות לתמוך במעגלי המשפחות והחברים הקרובים, ולא רק בעובדים עצמם.
לפי עמותות לסיוע נפשי הפועלות בישראל, ישנה עלייה למוקדי הסיוע ובקרב המטפלים של עשרות אחוזים בבקשות לסיוע נפשי, כשגם שירותי הבריאות בקהילה מדווחים על עלייה של כ-25% בצריכת תרופות פסיכיאטריות. נתונים אלו מדגישים את הצורך הדחוף במענים ארגוניים הוליסטיים התומכים בעובדים בכל המישורים. סדנאות חוסן, תכניות חירום וקליטה מחדש של מילואימניקים הפכו לחלק בלתי נפרד מהתמיכה שמציעות חברות רבות כדי לעזור לעובדים להתמודד עם אתגרי התקופה.
המענה הנפשי לעובדי חברות טכנולוגיה
עם כ-500,000 אנשי מילואים שגויסו, רבים מהם עובדים בארגונים מסודרים, הצורך בתמיכה נפשית במקום העבודה ברור מתמיד. חברות רבות מציעות ימי בריאות, סדנאות לניהול מתחים ותמיכה מנטלית, והשיח סביב בריאות נפשית הפך לחלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית. זהו שינוי משמעותי שמטרתו לאפשר לעובדים להתמודד עם תחושות של בדידות, מתח וחרדה, במיוחד לאור המשברים הפוקדים את המדינה.
הטכנולוגיה כפתרון לתמיכה נפשית
חברות הייטק רבות נוקטות בצעדים משמעותיים לקידום רווחת העובדים, תוך שילוב פתרונות טכנולוגיים מתקדמים מותאמים לצרכים הנפשיים. מיקרוסופט ודרופבוקס, לדוגמה, השיקו תכניות רווחה המשלבות תמיכה פסיכולוגית עם פתרונות מבוססי בינה מלאכותית, המספקים מענה מיידי לעובדים הזקוקים לעזרה. סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, אמר בעבר: "עובדים שמרגישים בטוחים לשתף באתגרים הנפשיים שלהם הם עובדים מרוכזים יותר ויצירתיים יותר". דבריו מייצגים את מגמת התמיכה הרגשית שתופסת תאוצה, במיוחד בזמני משבר.
בניית חוסן נפשי בעבודה
בעולם ההייטק המתאפיין בלחצים גבוהים, נדרשים פתרונות חדשניים כדי להבטיח רווחה נפשית. ארגונים מובילים הבינו שחשוב לא רק לספק מענה זמני אלא לבנות חוסן נפשי בקרב העובדים לאורך זמן. לדוגמה, חברות מציעות תכניות העוסקות בספורט, מיינדפולנס ותרגולי נשימה כדי להפחית מתחים ולחזק את החוסן האישי. נוסף לכך, ארגונים מעודדים השתתפות בסדנאות לפיתוח מיומנויות ניהול עצמי, כגון ניהול מתחים ותקשורת חיובית, כדי לאפשר לעובדים להתמודד טוב יותר עם אתגרי היום-יום.
במקום העבודה, בו מבלים עובדים חלק גדול מזמנם, חשוב לארגונים לזהות סימני מצוקה מבעוד מועד ולתמוך באופן פרואקטיבי. מעבר לפתרונות הישירים, חלק מהחברות יצרו מנגנונים פנימיים להעלאת מודעות לסימני מתח וחרדה בעזרת צוותי HR המנגישים את המידע והמשאבים הנכונים.
כיצד חברות יכולות לפעול?
חברות המעוניינות לתמוך ברווחת עובדיהן יכולות לנקוט בכמה צעדים פשוטים ומורכבים יותר, כולל:
● שיחות תמיכה תקופתיות: יצירת הזדמנות לשיחות פתוחות עם צוותים והנהלה יכולה לסייע לעובדים לבטא את תחושותיהם ולמצוא תמיכה קולקטיבית.
● יישומים מבוססי טכנולוגיה: שילוב כלים טכנולוגיים כמו אפליקציות בינה מלאכותית לצורך ניטור מצב רוח ותמיכה זמינה, מיידית ואנונימית.
● הכשרות לניהול מתחים: הכשרות בנושא ניהול לחצים וטכניקות רוגע יעניקו לעובדים כלים מעשיים להתמודד עם מתח וחרדה, שיכולים להיות יישומיים במיוחד בתקופה זו.
מבט לעתיד: שילוב טכנולוגיה ובריאות נפשית
ככל שהעולם הטכנולוגי מתפתח, החברות נדרשות לשלב גישות חדשניות לטיפול ולתמיכה בעובדים. בין אם מדובר בתוכנות שמנטרות את מצב רוחו של העובד ובין אם בהנגשה של טיפולים מקצועיים במידת הצורך, פתרונות אלו יוצרים תרבות ארגונית שבה בריאות נפשית נמצאת בראש סדר העדיפויות. ניכר כי השקעה ברווחת העובדים, גם בתקופות מאתגרות, תורמת לא רק לשיפור האווירה והמורל, אלא גם לפרודוקטיביות וחדשנות.
אלכס פרנקל הוא מנכ"ל ומייסד שותף של סטארט-אפ הבריאות הדיגיטלית Kai.ai
