ישראל מפספסת את רכבת ה-AI: מגמות עולמיות בפטנטים ומחקר בבינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI)
ישראל מפספסת את רכבת ה-AI: מגמות עולמיות בפטנטים ומחקר בבינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI)
סין מובילה, ארה"ב במרדף אחריה, וישראל? ניתוח חדש של WIPO, ארגון הקניין הרוחני העולמי, חושף את המרוץ העולמי לחדשנות ב-AI גנרטיבי. האם אומת הסטארט-אפ תצליח לסגור את הפער המדאיג? רועי מלצר, מנהל תחום היי-טק בקבוצת ארליך, אומר כי "אי אפשר לפתור בעיות שאתה לא מודע אליהן ואי אפשר לזהות את הבעיות אם אתה לא נמצא בחזית הטכנולוגיה. החלטנו לוותר על נוכחות בחזית הטכנולוגיה והסיכון הוא שנאבד את כל התעשייה"
98% מהפטנטים בתחום ה-AI הגנרטיבי נרשמים ב-7 מדינות מובילות. ישראל לא אחת מהן", כך מתריע רועי מלצר, ראש תחום הייטק בחברת הפטנטים ארליך. "המשקיעים מתרחקים מישראל, סטארטאפים לא מוקמים, וכתוצאה מכך אין פעילות של פטנטים וחדשנות שיוצאת מהמדינה."
האם ישראל, שנחשבה בעבר (ועדיין מחשיבה את עצמה) מעצמת הייטק, מאבדת את מקומה בחזית החדשנות העולמית בתחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית (GenAI)?
ניתוח חדש של ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO) חושף תמונה מקיפה של המגמות העולמיות בתחום ה-GenAI, ומציב את ישראל במקום מדאיג. צלילה לעומק הנתונים מבליטה את המשמעויות עבור ישראל בזירת ה-GenAI הגלובלית.
מגמות עולמיות: סין מובילה, ארה"ב במרדף
על פי נתוני הדו"ח של WIPO, שפורסם באפריל 2024, הנתונים מראים עלייה דרמטית במספר משפחות הפטנטים בתחום ה-GenAI, מפחות מ-800 ב-2014 ליותר מ-14,000 ב-2023. קפיצה משמעותית נרשמה החל משנת 2017, עם צמיחה שנתית ממוצעת של כ-45%. סך הכל זוהו 54,358 משפחות פטנטים בתחום ה-GenAI בין 2014 ל-2023, מספר המדגיש את הקצב המסחרר של החדשנות בתחום.
סין מובילה באופן מוחץ עם יותר מ-38,000 פרסומי משפחות פטנטים בתקופה זו, המהווים כמעט 70% מכלל פרסומי משפחות הפטנטים ב-GenAI בעולם. יתרה מזאת, סין מציגה קצב צמיחה שנתי ממוצע של 50% בפרסומי פטנטים, למרות היקף הפטנטים הגדול שכבר ברשותה. "מדובר בהישג המדגיש את המיקוד האסטרטגי של סין בתחום", אומר מלצר.
ארצות הברית נמצאת במקום השני עם כ-6,300 משפחות פטנטים, ואחריהן קוריאה הדרומית, יפן והודו. הפער בין סין לארה"ב מדגיש את ההשקעה האדירה של סין בתחום ה-GenAI ואת האסטרטגיה הלאומית שלה לקידום הנושא.
חברות מובילות: ענקיות טכנולוגיה סיניות בחזית
חברות סיניות מובילות את רשימת בעלי הפטנטים, עם Tencent Holdings במקום הראשון, Ping An Insurance Group במקום השני ו-Baidu במקום השלישי. גם במקום הרביעי נמצא גוף סיני, האקדמיה הסינית למדעים, ורק במקום החמישי מצליחה להשתחל IBM האמריקאית.
הדומיננטיות של חברות סיניות ברשימה זו מדגישה את העוצמה של האקו-סיסטם הטכנולוגי הסיני בתחום ה-GenAI. חברות כמו Tencent, Baidu ו-Alibaba (הממוקמת במקום ה-6 ברשימה) מובילות לא רק בפיתוח מודלים, אלא גם ביישומים מעשיים של טכנולוגיות GenAI.
מעניין לציין כי OpenAI, למרות ההצלחה המסחררת של ChatGPT, כמעט ואינה מופיעה בנתוני הפטנטים עד תחילת 2023. נתון זה מעלה שאלות מרתקות לגבי אסטרטגיות שונות של הגנה על קניין רוחני בתעשייה. אחד ההסברים עשוי להיות המקור של OpenAI בתור ארגון ללא מטרת רווח, כך מצוין בדו"ח של WIPO.
אימפקט ואיכות: ארה"ב עדיין מובילה
למרות ההובלה הכמותית של סין, ארצות הברית עדיין מובילה מבחינת האימפקט והאיכות של המחקר. בפרסומים מדעיים, סין וארה"ב מובילות עם מספר דומה של פרסומים, אך פרסומים מארה"ב מצוטטים יותר, בעיקר פרסומים של Alphabet, חברת האם של גוגל, אך גם פרסומים של מטא (חברת האם של פייסבוק), DeepMind, אנבידיה, OpenAI ומיקרוסופט. נתון זה מעיד על השפעה גדולה יותר של המחקר האמריקאי בתחום ועל איכותו הגבוהה.
האקדמיה הסינית למדעים היא המוסד המחקרי המוביל בתחום עם יותר מ-600 משפחות פטנטים ו-1,120 פרסומים מדעיים. למעשה, 8 מתוך 10 ארגוני המחקר המובילים בתחום הם סיניים, מה שמדגיש את ההשקעה האדירה של סין ב-GenAI. שיתוף הפעולה ההדוק בין האקדמיה לתעשייה בסין מהווה מודל מעניין שמדינות אחרות, כולל ישראל, עשויות ללמוד ממנו.
ישראל נשארת מאחור: האתגרים והסיכונים
בתוך התמונה העולמית הזו, ישראל מוצאת את עצמה בקבוצה של "שאר העולם", המהווה 2% בלבד מכלל הגשות הפטנטים בתחום ה-GenAI. מצב זה מעורר דאגה רבה, במיוחד לאור מעמדה של ישראל כמובילה בחדשנות טכנולוגית במשך השנים.
מלצר מצביע על מעגל קסמים שלילי שנוצר בישראל: "אם אין השקעה במעבדות ובמחקר, לא נוצרים חוקרים בתחום ולא מוקמים סטארטאפים, משום שאי אפשר להקים סטארטאפ בלי חוקרים ובלי השקעה." המצב בישראל, לדברי מלצר, "מרתיע משקיעים ומוביל לבריחת מוחות. החוקרים כבר ברחו. מי שיש לו את היכולת, עושה את הפעילות שלו במקום אחר."
בניגוד לתחומים אחרים, כמו סייבר למשל, בהם ישראל היתה פעילה מאוד גם בתחום הפטנטים והפרסומים, את המאבק על החדשנות (והקניין הרוחני שבא איתה) השאירה ישראל לסין, ארה"ב וקומץ מדינות נוספות.
התחרות על כוח אדם מיומן מוסיפה לאתגר. "יש משכורות מאוד גבוהות בתחום, במיוחד בחברות כמו NVIDIA. העובדים שנמצאים שם לא רוצים לצאת החוצה, כך שקשה מאוד לגייס," מציין מלצר. בנוסף, היעדר תמיכה ממשלתית מספקת מקשה על התפתחות התחום בישראל. מלצר מדגיש את הצורך בפעולה מהירה של הרשויות כדי להגיב למצב ולקדם את ישראל.
השלכות ארוכות טווח והצורך בפעולה דחופה
הפיגור בתחום ה-GenAI עלול להוביל לאובדן היתרון התחרותי של ישראל בתעשיית ההייטק העולמית. "אי אפשר לפתור בעיות שאתה לא מודע אליהן ואי אפשר לזהות את הבעיות אם אתה לא נמצא בחזית הטכנולוגיה," מזהיר מלצר. "החלטנו לוותר על נוכחות בחזית הטכנולוגיה והסיכון הוא שנאבד את כל התעשייה."
בהתאם, מלצר קורא לפעולה מיידית. "חייבים עכשיו ומייד להגדיל את התרומה של חדשנות בנושא הזה, אם רוצים שהתחום הזה יתעורר בישראל." הוא מדגיש את חשיבותה של הרשות לחדשנות בהובלת המאמץ: "הרשות לחדשנות צריכה להביא אותנו להסתכל על הבעיות. אם לא נוכל להסתכל עליהן, לא נוכל לפתור אותן."
מבט לעתיד: האם ישראל יכולה לסגור את הפער?
GenAI היא הרבה מעבר לטרנד חולף- מדובר בטכנולוגיה שתשפיע על מגוון תחומים בעתיד הקרוב והרחוק. כפי שמלצר מציין, "GenAI זו הכניסה לעתיד גם בסייבר, ברחפנים וברובוטיקה. ללא השקעה משמעותית והתמקדות בתחום זה, ישראל עלולה למצוא את עצמה מאחור במרוץ הטכנולוגי העולמי."
בין היתר, ישראל יכולה (וצריכה) לפעול במספר מישורים כדי לשנות את המגמה: החל מהשקעה ממשלתית במחקר ופיתוח, תמריצים לחברות בתחום, שיתופי פעולה בינלאומיים ועד הכשרת כוח אדם בתחום.
"מעל לכל, ישראל צריכה לחזור להיות גורם משיכה של השקעות, שיזינו סטארטאפים בתחום ויובילו לחדשנות", אומר מלצר. "בשביל זה אנחנו צריכים ודאות כלכלית, ביטחונית, פוליטית וחברתית."
על אף שהתמונה נראית קודרת כרגע, עדיין יש תקווה. עם מדיניות נכונה, השקעות מתאימות, ושיתוף פעולה בין הממשלה, האקדמיה והתעשייה, ישראל יכולה לחזור למסלול ולתפוס את מקומה בחזית החדשנות בתחום ה-GenAI.
השאלה המרכזית נותרת: האם ישראל תצליח לגייס את המשאבים, הידע והנחישות הדרושים כדי לסגור את הפער ולהצטרף למדינות המובילות בעולם? התשובה לשאלה זו תעצב לא רק את עתיד תעשיית ההייטק הישראלית, אלא גם את מעמדה של ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית בעשורים הקרובים.
