פרשנותסל הטבות משמעותי להייטק או רק אישור טכני?
פרשנות
סל הטבות משמעותי להייטק או רק אישור טכני?
ראש הממשלה, שר האוצר ושרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה הכריזו היום על שורת הטבות להייטק הישראלי, אבל מדובר בעצם באישור שלושת תיקוני החוק שאותם גיבשה רשות החדשנות והממשלה כבר אישרה אותם בעצמה בחוק התקציב
הממשלה מאוד אוהבת הייטק, כל כך אוהבת את התחום שבמקום שיהיה לו מנהל אחד בולט, יש לו הרבה מאוד שרים שמנסים לקחת קרדיט על התעשייה שמסתדרת היטב בלעדיהם.
ערב אישור התקציב וחוק ההסדרים הוגשו לממשלה שלושה תיקוני חוק משמעותיים לתעשיית ההייטק. אולם עקב אילוצים שונים, כאשר העיקרי שבהם רצון לצמצם את חוק ההסדרים, שלושת התיקונים נדחו לשלב מאוחר יותר.
היום הכריזו ראש הממשלה, שר האוצר ושרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה על סל הטבות משמעותי להייטק הישראלי, או במילים אחרות - הם אישרו את שלושת תיקוני החוק שאותם גיבשה רשות החדשנות והממשלה כבר אישרה אותם בעצמה בחוק התקציב.
התיקון הראשון היה לחוק האנג'לים, אשר אמור להיטיב עם משקיעים פרטיים בשלב המוקדם של השקעה בחברות זעירות באמצעות הטבות מס. ההטבה תתבטא במספר מרכיבים, ובהם הפיכת הזכאות להטבה למסלול ירוק (ביטול צורך באישור מקדמי), הרחבת הגדרת ההשקעה להשקעה באמצעות הקצאת מניות, הגבלת ההשקעה המזכה על ידי משקיע לסכום של 3.5 מיליון שקל לחברה ושינוי במנגנון אחריות הדיווח.
כמו כן, כחלופה למסלול הזיכוי, מוצע לאפשר ליחיד דחייה של תשלום מס על רווח הון על רווח שהופק ממכירת מניות טכנולוגיה כנגד השקעה בחברה בשלבים מוקדמים, במטרה לעודד גורמים מתחום ההייטק בעלי יכולת לתת ערך מוסף לחברה מושא ההשקעה להחזיר את הכסף לתוך התעשייה בעבור הנבטת חברות חדשות.
תיקון שני ומשמעותי הוא הכרה ברכישת חברה כהוצאה מוכרת במס. הטבה זו נולדה לאחר שחברות ישראליות רבות בחרו להוציא קניין רוחני מחוץ לישראל או להשתמש בישות זרה לרכישה עקב המגבלות שהיו.
בעקבות התיקון יוכלו חברות ישראליות השוקלות רכישה או מיזוג להשאיר את הקניין הרוחני בישראל, ולהשאיר את ישראל כבסיס החברה המאוחדת. פישוט ההליך הבירוקרטי לשם זכאות להטבה, ובמקביל, כדי לאפשר צמיחה והתעצמות של חברות הייטק ישראליות, מוצע להרחיב את ההטבה גם עבור רכישת חברות הייטק זרות לעידוד הישארות החברות הצומחות בארץ.
תיקון שלישי ומעט יותר מסובך הוא הפטור ממס למוסד פיננסי זר בגין הלוואה שנתן לחברות טכנולוגיות. זאת על מנת לגוון את מקורות המימון העומדים בפני חברות הייטק, ולאפשר לחברות ישראליות לגייס חוב מקומי כחלופי לגיוס חוב בחו"ל או לגייס הון תוך דילול האחזקות של הגורמים הישראלים בחברות, לטובת משקיעים זרים.
לפיכך מוצע להקנות למוסד פיננסי זר פטור מתשלום ריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה שהוא נדרש לשלם בעקבות מתן הלוואה לחברה טכנולוגית ישראלית. חברות הייטק ישראליות גדולות המעוניינות בהמשך צמיחה זקוקות לסכומי מימון גבוהים, ומתן הפטור המוצע יסייע בהורדת עלויות גיוס האשראי ולקיחתו על ידי הישות הישראלית, וזאת כתחליף ללקיחת האשראי מגורם זר או פנייה לאפיק גיוס הון ודילול המחזיקים.
