סגור
גג עמוד techtalk דסק
נועה אשר
נועה אשר (צילום: מיכל לוי)

TechTalk
טק טוקיו: זה בדיוק הזמן שבו חברות ישראליות צריכות לכבוש את יפן

השוק העצום והאיכותי שנחשב בעבר למרוחק ולבעל חסמי כניסה גבוהים הפך בשנים האחרונות לאטרקטיבי במיוחד עבור חברות זרות, לרבות כאלה העוסקות בחדשנות, ברעיונאות ובפיתוח. נועה אשר, מנכ"לית מעבדת החדשנות NTT ישראל, מציעה ללטוש עיניים למזרח

המשבר בהייטק ובכלכלה, שינויים גיאו-פוליטיים והאתגרים מול שווקים מערביים בעקבות המצב הפוליטי בישראל מחייבים את הסטארט-אפים המקומיים לחשב מסלול מחדש לעבר שווקים חדשים - ויפן, שנחשבה במשך שנים לשוק מרוחק עם חסמי כניסה גבוהים, הופכת לאטרקטיבית מאי פעם עבורם.
במשך שנים, ברירת המחדל של סטארט-אפים ישראליים בפנייה לשווקים בינלאומיים הייתה ארה"ב ואירופה. חשיבה זו מעוגנת בקרבה גיאוגרפית (לאירופה), תרבותית וערכית, וכמובן בגודלם הפיזי והפיננסי של שווקים אלה. זו, כמובן, לא חשיבה מוטעית, אבל בתקופה של מצב כלכלי, פוליטי וגיאו-פוליטי שמשתנה במהירות, כדאי לחשוב ברצינות על פיזור סיכונים.
השנה, עם תחילת הטיסות הישירות לטוקיו, נראה שכל הכוכבים מסתדרים – הן מהצד הישראלי והן מהצד היפני. חברות טכנולוגיה ישראליות שיבחרו לפעול ביפן יגלו "אוקיינוס כחול", אדיר ממדים והזדמנויות, שמשתלם לפעול בו לא פחות ואולי יותר מהאוקיינוס האדום, רווי המתחרים, מהמערב.
בשונה מהשותפות הוותיקה עם ארה"ב ואירופה, יפן וישראל החלו להדק את הקשרים הכלכליים והטכנולוגיים ביתר שאת רק בעשור האחרון - והפוטנציאל רב. קשרים אלה, שהחלו בגישוש ולמידה, מבשילים בשנתיים האחרונות לשיתופי פעולה הולכים וגוברים, והסקרנות היפנית לגבי החדשנות הישראלית רק עולה.
תחת המאמץ לצאת מהמיתון שאליו נקלעה יפן בעשורים האחרונים אימצו תאגידי ענק וחברות גדולות יאת גישת החדשנות הפתוחה (Open Innovation) כמנוע צמיחה וכזריקת מרץ לחדשנות היפנית שהובילה פעם את העולם. לכן, שיתוף הפעולה עם חברות ישראליות נתפס אצל היפנים כהכרח ולא כפתרון מיתוגי או תדמיתי (כפי שחוו חלק מהיזמים ישראלים שפעלו במדינות אחרות במזרח הרחוק). היפנים תופסים את ישראל כשותפה קרובה של ארה"ב - מקור משמעותי לחדשנות (במקרים רבים גם לחברות אמריקאיות) - וגם מסיבה זאת הם מנסים להתקרב וליצור שיתופי פעולה.
עבור היזמים הישראלים, יפן היא מקור בלתי נדלה להזדמנויות עסקיות בתאגידי ענק שפותחים את שעריהם לחדשנות הישראלית. חברות הענק היפניות פחות מוכרות לישראלים, אבל כל אחת מהן מעסיקה מאות אלפי עובדים בכל העולם ומגלגלת מיליארדים - ויש רבות מהן. יפן היא לא רק שוק עצום בפני עצמו, אלא גם שער לעולם, ובמיוחד למדינות שאליהן השווקים המערביים פחות מחוברים. בשנים האחרונות סטארט-אפים ישראלים רבים עוברים סקייל-אפ, וגם כאן ישראל ויפן משלימות אחת את השנייה – הישראלים מצטיינים ב–0-1 (רעיונות ופיתוח מהיר), והיפנים מצטיינים ב–1-100 (סקיילינג, שיווק וייצור).
בחלק מהתחומים שבהם חברות ישראליות נחשבות למובילות, יפן מספקת הזדמנויות רבות. כך למשל, עם העלייה המשמעותית בתוחלת החיים ביפן והזדקנות האוכלוסייה יש פתח לחברות ישראליות בתחומי הבריאות הדיגיטלית לפעול ביפן ולהקטין את הוצאות מערכת הבריאות. לאחרונה הוכרז על הכפלת תקציב הבטחון ביפן (2% מהתמ"ג) - מהלך המעיד על הגדלת הצרכים הביטחוניים, שמשרת את הרחבת שיתוף הפעולה בין חברות ישראליות בתחומי הבטחון, הסייבר וה-Homeland Security לחברות ולארגונים יפניים. גם בתחום החקלאות יש צמא לטכנולוגיות מתחדשות בשל מגמה של הזדקנות החקלאיים ביפן והצורך בטכנולוגיות שיגבירו את היעילות - וכך גם בתחומים נוספים כמו מוביליטי, עיר חכמה, אנרגיה ירוקה ועוד.
יפן גם פחות רגישה לתנודות פוליטיות בישראל. החדשות על המהפכה המשפטית כמעט לא סוקרו ביפן והיפנים פחות מתעניינים בפוליטיקה הפנימית בישראל. מצד שני, הסכמי אברהם סתמו את הגולל על טענות הקשורות בחוסר רצון לשתף פעולה עם חברות ישראליות בשל החרם הערבי. מאז החתימה על ההסכמים, החברות היפניות מבינות שמותר לעשות עסקים עם ישראל ושיקולים של חרם ערבי אינם רלוונטיים כלל.
אחרי הרבה שנים, היחסים הטכנולוגיים בין ישראל ליפן סוף סוף מבשילים וכל הצדדים יכולים להרוויח מכך. סטארט-אפים ישראלים, חשבו מסלול מחדש – ליפן.
נועה אשר, מנכ"לית מעבדת החדשנות NTT ישראל