פרשנותמחלום ההנפקה ועד תקלת המחשבים העולמית: מה גרם לפיצוץ עסקת הענק בין וויז לגוגל?
פרשנות
מחלום ההנפקה ועד תקלת המחשבים העולמית: מה גרם לפיצוץ עסקת הענק בין וויז לגוגל?
העיתוי שבו הודיע המנכ"ל רפפורט על סירוב ל"הצעות רכישה", ערב פרסום הדוחות הכספיים של גוגל, מעיד על כך שהוא התלבט ממש עד לרגע האחרון. הפחד מלהפוך להיסטוריה בגיל 40, המכה שקיבלה המתחרה קראודסטרייק, הניסיון להעלות את המחיר והשאיפה להנפקת ענק - כל אלו כנראה היו בין השיקולים שהכריעו את הכף
הדוחות הכספיים שגוגל תפרסם הלילה (ג') היו ככל הנראה אמורים להכיל את ההכרזה על הרכישה של WIZ הישראלית ב-23 מיליארד דולר. במקום זה, סביר להניח כי בשיחת הוועידה עם האנליסטים גוגל תגיב בדיפלומטיות לפרסום על כך שהיא ניהלה מגעים מתקדמים לרכישת החברה הישראלית.
מועד פרסום הדוחות הוא גם זה שקבע את העיתוי שבו היה חייב אסף רפפורט, מנכ"ל וויז ואחד מארבעת מייסדיה, לשגר את המייל לעובדים ובו הכרזה על סירוב ל"הצעות רכישה". שמה של גוגל לא נאמר שם בפירוש, גם הסכום לא. המייל נשלח בשבע בערב שעון סיליקון ואלי, כך שנראה שרפפורט חיכה ואולי התלבט ממש עד לרגע האחרון. זוהי לא שעה מקובלת להכרזות דרמטיות, שכן חלק גדול מ-1,200 העובדים של חברת הסייבר חיים ועובדים בישראל, וכאן זה היה אמצע הלילה ואפילו בשעון ניו יורק אלה כבר לא "שעות עסקים".
לא מעט אנשים כעסו על רפפורט, והמקורבים אליו מעידים כי אכן התחבט עד הרגע האחרון, מה שמסביר גם את השעה התמוהה בה נשלחה ההודעה לעובדים. לא מדובר דווקא בעובדי וויז שכועסים: אחרי חלוקת השלל לכל המשקיעים ותשלום המיסים, הם היו נותרים עם סכומים של מאות אלפי שקלים. אלה אמנם לא סכומים פעוטים, אך גם לא כאלה שנחשבים משני חיים.
מי שעובד בוויז מרגיש זהות מוחלטת עמה ועם מייסדיה והיעדים שלהם. בדיוק את ההיפך ניתן להגיד היום על גוגל, ש,פעם לפני עשרים שנה, הייתה כזאת, אבל במרוצת העשורים הפכה לחברת ענק עתירת בירוקרטיה שמרבית עובדיה לא מרגישים שהם בחוד החנית של הטכנולוגיה, אלא נהנים בעיקר משקט נפשי ותנאי עבודה מפנקים.
איך מסרבים ל-23 מיליארד דולר?
מה התרחש בשבוע האחרון בוויז, איך מסרבים להצעה של 23 מיליארד דולר ויותר חשוב - מה יקרה כעת? את הסיפור במלואו יודעים רק רפפורט, עמי לוטבק, רועי רזניק וינון קוסטיקה, שמחזיקים יחדיו קרוב ל-40% ממניות וויז אותה הקימו לפני ארבע שנים. לאחרים נותר רק לאסוף פיסות מידע ולשער השערות. הנה כמה מהן:
השווי הדמיוני: חבורת המייסדים של וויז, שמאחוריהם כבר האקזיט של אדאלום שסידר אותם כלכלית, תמיד הביעה סלידה וחוסר רצון להימכר. הם רוצים להפוך לגדולים, להנפיק ולהיות לחברת סייבר ענקית כדוגמת פאלו אלטו, שכבר חצתה את השווי של 100 מיליארד דולר. להימכר לגוגל זה אומר להיפך להיסטוריה כבר בגיל 40, כאשר הסכם המכירה מחייב את מייסדי וויז להישאר בחברה לשלוש-ארבע שנים, כנהוג בהסכמים מסוג זה.
זה היה המצב גם הפעם, מה שייתכן שדחף את בעלי המניות האגרסיביים כגון קרן אנדריסן הורוביץ, שרגילים לקבל מה שהם רוצים, להדליף את העסקה ל"וול סטריט ג'ורנל" ולהקשות על רפפורט ושות' לסרב להצעה שאי אפשר באמת לסרב לה. אתמול העלו רבים זכרונות מהסירובים המפורסמים כגון זה של מארק צוקרברג ליאהו שרצתה לקנות את פייסבוק במיליארד דולר או את בלוקבסטר ז"ל שסירבה להצעה של נטפליקס.
אבל ההצעה של גוגל לוויז אינה כזאת. היא (או מי שהדליף את המשא ומתן) מדביקה לסטארט-אפ הישראלי בן הארבע שווי דמיוני ומכפיל שאף אחת מהמתחרות שלה לא קרובות אליו. כאשר רפפורט מפנטז על הנפקה ומכוון לכאורה לשווי של יותר מ-20 מיליארד דולר, זה באמת תסריט דמיוני, וזאת רק בהינתן הנתונים הלא רשמיים של וויז שאומרת כי הגיעה באחרונה לקצב הכנסות שנתי (ARR) של 500 מיליון דולר. שווי זה משקף מכפיל הכנסות של 46 לוויז, וזאת לעומת 13 בפאלו אלטו ו-16 לקראודסטרייק . גם לפני הקריסה בעקבות התקלה הקשה ביום שישי, קראודסטרייק, יקירת המשקיעים בתחום הסייבר, נסחרה לפי מכפיל של 20 על ההכנסות הצפויות השנה של 4 מיליארד דולר.
אירוע קראודסטרייק: ואם כבר מזכירים את קראודסטרייק, הרי שלא מן הנמנע שהצרות שלה הפכו לברכה של רפפורט. השבוע האחרון היה סוער בוויז. המייסדים היו נגד העסקה, כאשר רפפורט, על פי הערכות, הוא דווקא המתון יותר כמי שנחשב לצד העסקי יותר וגם זה שמנהל את כל התקשורת מול המשקיעים. מנגד ניצבו "הטכנולוגים" שלא רוצים למצוא את עצמם בתפקידים בכירים ככל שיהיו בתוך המכונה הענקית של גוגל, שתהפוך גם אותם בסופו של דבר לברגים ותכתיב קצב ומיקוד שונה לגמרי.
מי שדחפו לעסקה הן הקרנות שמחזיקות בוויז, ובראשן אנדריסן הורוביץ, שנכנסה לראשונה להשקעה בחברה בגיוס האחרון שלה לפי שווי של 12 מיליארד דולר. בסיליקון ואלי יש מי שמעריך כי הקרן הענקית כבר ידעה על העניין של גוגל, ולכן נכנסה לסיבוב מהיר.
מנגד, סקויה, אינדקס וסייברסטארטס, המשקיעים הראשונים בוויז שממש בנו יחד עם רפפורט את החברה, היו קשובים יותר למייסדים מלכתחילה. על פי גורמים בסביבת וויז, לא התקיימה ישיבה עם הצבעה של ממש של דירקטוריון החברה, אלא רפפורט ניהל שיחות נפרדות עם כל אחד מהשותפים הבכירים וקיבל בסוף את ברכתם לשגר את המייל הלילי לעובדים. השותפים הרלוונטיים הם השמות הגדולים של תעשיית הון הסיכון העולמית: דאג ליאונה מסקויה, שרדול שה מאינדקס, ג'ף הורינג מאינסייט ושני נציגים של קרן סייברסטארטס הישראלי: גילי רענן שמוגדר רשמית כיו"ר, ואמיתי הית', שהצטרפה לקרן לפני כשנה.
רפפורט לא היה שלם עם העסקה מלכתחילה, אבל ידע שזו הצעה שאי אפשר לסרב לה. התקלה של קראודסטרייק, אחת המתחרות החשובות שלה וגם מודל לחיקוי, שהפילה את מערכת ההפעלה של מיקרוסופט, סיפקה לרפפורט חיזוק וגם חלון לקבלת שווי גבוה עוד יותר. היא המחישה לכל העולם את התלות הגדולה מדי במיקרוסופט מצד אחד, ומצד שני יצרה כר נוח לאתגר את קראודסטרייק בתחרות הן על תשומת לב הלקוחות והן על המשקיעים הפוטנציאליים בוול סטריט.
ניסיון להעלות את המחיר: על אף שהכותרות המידיות בישרו היום על "התפוצצות" העסקה, לא בהכרח מדובר בסוף פסוק. ייתכן שכפי שרפפורט ודאי אמר למשקיעים שלו, בקרוב עשויה להגיע הצעה גבוהה יותר. זו יכולה להיות גוגל שתשפר את המחיר, אבל גם אמזון או אפילו שוב מיקרוסופט, שכבר יש לה ניסיון נהדר עם רכישות מרפפורט ושות' אחרי אדאלום, ועבורה מדובר גם בהורדת מתחרה משמעותית.
על אף שרבים מעלים ספקות לגבי פוטנציאל אישור של רשות ההגבלים העסקיים לרכישת וויז על ידי גוגל, בפועל הוא לא מבוטל. סיבה אחת קשורה לכך שוויז היא חברת סייבר, כלומר פועלת בשוק מבוזר מאוד שאין בו חברה אחת שמחזיקה יותר מאחוזים בודדים. כמו כן, עיתוי העסקה עשוי ללמד על כך שבגוגל וגם באנדריסן הורוביץ, שיצאה בגלוי בתמיכה במועמדות של דונלד טראמפ לנשיאות, מריחים כי ימיה של לינה קאן האגרסיבית כיו"ר רשות ההגבלים ספורים. אחרי הבחירות בארה"ב היא תוחלף, ורשות ההגבלים תהיה לוחמנית פחות כלפי חברות הביג טק.
באופן אירוני, הציבור הרחב בעולם התוודע בשבוע החולף מסיבות שונות לגמרי לקיומן של שתי חברות סייבר: קראודסטרייק ו-WIZ. עצם העובדה שסטארט אפ בן ארבע וחצי מישראל קיבל כותרות בכל העולם, כבר יצרה לרפפורט ושות' את התדמית שהם מחפשים תמיד: חברה שמשחקת במגרש של הגדולים.
הנפקה: השאלה הגדולה כעת היא האם התדמית והניסיון, ממש היישר מתאוריות הכלכלה ההתנהגותית, לייצר "מחיר עוגן" חדש לוויז, יספיקו כדי להנפיק אותה בשווי שיהיה גבוה יותר מ-23 מיליארד דולר? יידרש טירוף של 2021 בשווקים הפיננסיים וכמה הורדות ריבית כדי שוויז תוכל להגיע לשם. וויז היא חברה פנומנלית, אבל גם השווי שגוגל הציעה לה הוא פנומנלי. לא בטוח שהיא תוכל לקבל אותו בקרוב מהציבור. מעבר לנושא היבש של המכפילים וגם ההפסדים שעדיין גבוהים, וויז עוד לא מוכנה להנפקה ברמת הממשל התאגידי שלה. היא צריכה דירקטוריון מסודר, היא צריכה למנות סמנכ"ל כספים ולהתחיל להתנהל יותר כ"תאגיד" מאשר כ"סטארט-אפ".
ההנפקות של 2021 הראו מצוין מה קורה לחברות שמנפיקות מוקדם מדי. רפפורט כתב במכתב שלו שהיעד כעת הוא להגיע לקצב מכירות של מיליארד דולר לקראת ההנפקה, וגם בסביבת וויז מודים שזה לא יקרה השנה, אלא רק בשנה הבאה. ייתכן ששוק ההנפקות יהיה חם מאוד ב-2026 וקשה להאמין שוויז תגיע לוול סטריט לפני זה, אבל מצד שני, שנה וחצי-שנתיים הן הרבה זמן בהייטק, בדיוק כפי שוויז לימדה בעצמה את מתחרותיה.
התחרות בשוק הסייבר לענן קשה מאוד כבר היום, כאשר גם פאלו אלטו, קראודסטרייק וחברות נוספות נלחמות בו, ובין היתר משחקות חזק על התמחור. המוצר של וויז נחשב למצוין, אבל היא חייבת לתמחר אותו למלחמה הקשה. כמו כן, לוויז אין כיום רגליים נוספות שיעבו את הפתרון הטכנולוגי שלה, והיא תהיה חייבת לעשות רכישות כדי להגיע לשם. מעבר לכך, יושבת עליה משקולת של תביעת הפטנטים של אורקה הישראלית, שטוענת כי וויז העתיקה ממנה את הטכנולוגיה. למרות ניסיונות וויז לבטל את התביעה, היא אמורה להגיע לדיון בבית משפט בארה"ב עוד כשנה וחצי.
עבור מדינת ישראל, בטווח הארוך עדיף שוויז תישאר עצמאית כדי שתמשיך להעסיק כאן עובדים ולהתרחב, להפוך לרוכשת בעצמה ולתרום לגאווה הלאומית של "הנה, יש לנו עוד חברת ענק". אלא שההנפקה היא כרגע ציפור על עץ, ואילו קופת המדינה זקוקה למזומנים לכיסוי גירעון המלחמה. לכן, בחשיבה לטווח קצר עדיפה לה מכירה. גם אם וויז תונפק לפי שווי שהיא חולמת עליו, היא כבר היום חברה אמריקאית שכל הקניין הרוחני שלה רשום בארה"ב, ולכן היא גם תמשיך להתרחב מהר יותר דווקא שם.
מכונת השיווק המשומנת של וויז
אסור להתעלם מכך שוויז מהלכת כעת על קרח דק מאוד בכל הנוגע למוניטין ואמינות. בגלל הדלפות עבר שנועדו לייצר מציאות בה וויז הרבה יותר גדולה ממה שהיא - כמו במקרה שבו רצתה לכאורה לרכוש את סנטינל וואן ואת לייסוורק, חברות גדולות יותר ממנה, יש מי שכלל לא מאמין שהייתה הצעה מגוגל. שיחות עם אנשים שמעורים בנושא משני הכיוונים מעידות כי ההצעה אכן הייתה וגם כי העסקה כמעט ונחתמה. מההדלפה כמובן הרוויחו כולם, כולל גוגל שאותתה על נחישות להיות חדשנית ורוכשת אגרסיבית.
אך הרווח הגדול ביותר הוא ללא ספק של וויז, שגם בהדלפה על "פיצוץ" המגעים קבעה את הנרטיב שהיא סירבה להצעה ושמייסדיה ובעלי המניות שלה מאמינים שהיא יכולה להיות גדולה עוד יותר. כך למשל, אף אחד אפילו לא העלה את האופציה שאולי גוגל מצאה משהו שהיא לא אהבה בתהליך בדיקת הנאותות של וויז. אבל אליה וקוץ בה, כי וויז לא תוכל לחזור על הטריק פעם נוספת, אחרת ספקות יתחילו לכרסם גם לגבי המספרים שהיא מספקת אודות ביצועיה.
אין עוררין על כך שהטכנולוגיה שלה מצוינת, אבל יותר ממה שהיא כזאת, וויז בנתה מכונת שיווק ומיתוג שמעטים בהייטק הישראלי וגם העולמי יודעים ליצור. זה חלק מהגאונות של החברה, ונובע גם מכך שמייסדיה למדו את השפה כשהיו בתוככי מיקרוסופט. אלא שכל ההתנהלות שלה בשנה האחרונה שנועדה לנפח את השווי שלה עלולה לחזור אליה כבומרנג.
