דוח טכנולוגיחזרת מאסק לעסקת טוויטר - ניסיון למזער נזקים לקראת הפסד צפוי במשפט
דוח טכנולוגי
חזרת מאסק לעסקת טוויטר - ניסיון למזער נזקים לקראת הפסד צפוי במשפט
פתאום, אחרי כל הבלגן שעשה, האיש העשיר בעולם הכריז על כוונתו לשוב לעסקה המקורית ולרכוש את הרשת החברתית ב-44 מיליארד דולר. הסיבה הלא רשמית: מצבו במשפט מול החברה בעייתי מאוד וכדי לשמור על משהו מכבודו אין לו ברירה אחרת. ככה זה כשפועלים לפני שחושבים
אפשר היה לחשוב שאלון מאסק - הבעלים של ספייס X ושל טסלה וממייסדי פייפאל - יהיה אדם שקול ורציונלי, המונע מהיגיון בלבד. איך עוד אפשר להזניק שלוש חברות מהפכניות (לפחות) ולהפוך לאיש העשיר בעולם? אבל המציאות מראה שמדובר למעשה באדם אימפולסיבי שמונע מדחפים רגעיים, לעתים לא מוסברים, ומקבל החלטות קפריזיות רק כדי לשוב ולהפוך אותן מאוחר יותר.
כך היה, למשל, כשהכריז שיהפוך את טסלה לחברה פרטית - וגם הבטיח שהשיג את המימון הדרוש לכך - רק על מנת לסגת מהתוכנית כשהביקורת הרגולטורית החלה להתחמם, וכך קורה עכשיו עם העסקה לרכישת טוויטר לפי שווי של 44 מיליארד דולר. העסקה, עליה סיכמו מאסק וטוויטר באפריל, עוררה לא מעט הרמות גבה: מה למאסק - אדם שבעשורים האחרים התמקד בעולם החומרה הכבדה (מכוניות וחלליות) - ולרשת חברתית כושלת?.
כמה שבועות לאחר מכן, כשהשווקים החלו להתרסק ועמם מניית טוויטר, והעסקה הלא מדהימה הפכה לדי גרועה, מאסק כנראה הבין בעצמו ששוב נפל קרבן לדחפים שלו. ביוני הוא כבר החל להשמיע קולות של 'לא רוצה', כשאיים לבטל את העסקה בטענה לא אמינה על כמות בוטים וחשבונות מזויפים גדולה מכפי הצפוי. ביולי הוא השתמש בטענה זו כדי לסגת מהעסקה, כשהוא מציין את חוסר ההסכמה עם טוויטר בנושא מספר הבוטים בפלטפורמה. הבעיה היתה שהסכם הרכישה לא אפשר לו לסגת ממנה בקלות כזאת והנהלת טוויטר עשתה מה שכל מי שרואה 44 מיליארד דולר נעלמים באוויר היה עושה: תבעה אותו בבית משפט בדרישה לחייב אותו לעמוד בתנאי ההסכם.
המשפט היה אמור להיפתח בעוד שבועיים, אבל השבוע, במפתיע, הודיע מאסק שהוא נסוג בו מהנסיגה ושהוא מתעד להשלים את העסקה לפי התנאים המקוריים, כולל המחיר של 54.2 דולר למניה (אחרי ההודעה של מאסק קפצה המניה מ-42.95 דולר ל-52.02 דולר, ומאז התמתנה קצת ונסגרה אתמול על 51.3 דולר).
קשה להגיד בוודאות מה באמת הנחה את מאסק בקבלת ההחלטה שלו. כשמדובר באדם כמוהו, המניע הוא לא בהכרח הגיוני או מבוסס מציאות ואין כל ודאות שהוא באמת ישלים את הרכישה גם עתה, או אפילו שהוא באמת מתכוון לכך. ייתכן, למשל, שמדובר במהלך שנועד לדחות את המשפט, אם כי השופטת כבר הבהירה שנכון לעכשיו המשפט יתקיים כמתוכנן. עם זאת, אפשר לשער, תוך היעזרות בהגיון הבריא, מה גרם לו שוב לשנות את דעתו.
ראשית, נראה שאף שההודעה עצמה היתה מפתיעה, ההחלטה של מאסק לא הגיעה לחלוטין משום מקום. לפי דיווח של הניו יורק טיימס, בשבועות האחרונים נציגים מטעם מאסק דיברו כמה פעמים עם טוויטר על השלמת העסקה תמורת 31 מיליארד דולר - מחיר נמוך בכ-30% ביחס לסיכום המקורי. לדברי מקורות, טוויטר דחתה את ההצעה, כמו גם הצעה מאוחרת יותר להשלים את העסקה לפי שווי של 39.6 מיליארד דולר.
הסירוב של טוויטר והנסיגה המוחלטת של מאסק בסופו של דבר קשורים כנראה למשפט המתקרב. "אני חושבת שמאסק הבין שהתיק לא מתנהל טוב מבחינתו", אמרה לניו יורק טיימס פרופ' אן ליפטון מבית הספר למשפטים טוליין. לפי בלומברג, פרקליטיו של מאסק העריכו שההליך לא מתנהל לטובתם, לאחר שלאורך ההליך המקדמי השופטת קת'לין מקורמיק הרבתה לצדד בבקשות ובטענות של טוויטר. גם לאחר שבכיר בטוויטר לשעבר נחשף וחשף טענות שלפיהן הנהלת החברה לא היתה גלויה לגבי פעילות בוטים וסוגיות אבטחה בפלטפורמה, עדיין חששו פרקליטיו של מאסק שהם לא יצליחו לעמוד ברף ההוכחה הנדרש לביטול חוזה.
"הניסיון של מאסק לבטל את ההסכם תמיד היה קרב 'במעלה הגבעה'", אמר לוויירד פרופ' רוברט מילר, מומחה למשפט תאגידי בקולג' למשפט של אוניברסיטת איווה. "הוא שינה את ההגנה שלו מטענות על פרטי החוזה להאשמת טוויטר בהונאה. על מנת שטיעון כזה יעבוד החברה צריכה היתה לבצע הונאה ענקית בסגנון אנרון - ואין כל ראיות לכך. הוא יודע שהטיעון הכי טוב שלו זה הונאה, אבל הם קיבלו את הראיות מטוויטר ואין בהן שום דבר שנראה כמו הונאה. נגמרו להם הקלפים לשחק".
להפסד המסתמן יש גם להוסיף את הנזקים התדמיתיים שמאסק כבר ספג ועוד עתיד לספוג. מאסק כבר ספג לעג מקוון רב בשבוע שעבר עם חשיפת מאגר ההודעות וההתכבויות שלו עם דמויות בכירות בעמק הסיליקון וסלבז, שהוגשו כחלק מהראיות במשפט. השבוע הוא היה אמור למסור תצהיר, שלדברי מילר כנראה "היה מביך מאוד" עבורו. סיכוי נמוך לניצחון, ודאות גדולה להשפלה ועוד הוצאות כבדות על ייצוג משפטי (אתה לא הופך לאדם העשיר בעולם מהתייחסות לכסף כאל דבר טריוויאלי) – והנה, יש צידוק ראוי מאוד לנסיגה מהעסקה.
ויש עוד עניין: אם מאסק בכל מקרה יהפוך לבעלים של טוויטר, למה להמשיך בתהליך שרק יכול לפגוע בחברה שבסופו של דבר תהיה שלך? פגיעה כזו, אגב, כבר נגרמה - הן תדמיתית והן בדמות עזיבה של עובדים ובכירים רבים. "אם מאסק קונה את טוויטר, הוא עשה כמיטב יכולתו על מנת לפגוע בערך ובמוניטין שלה", אמרה לוויירד נטשה לאמב, שותפה ב-Arjuna Capital שמחזיקה במניות בטוויטר. "כמשקיעה, אפשר לשחרר אנחת רווחה כשאת מקבלת בחזרה חלק מהערך של המניה, אבל אז יש דאגה עמוקה איך תראה טוויטר תחת שלטונו של מאסק".
איך היא תיראה באמת? לכך רמז מאסק בציוץ שפרסם במהלך יום כיפור. "רכישת טוויטר היא מאיץ ליצירת X, האפליקציה של הכל", הסביר. מה זו האפליקציה של הכל? בוודאות גדולה באפליקציה בסגנון אלו שפופולריות במיוחד בסין, ושמרכזות תחת קורת גג אחת שירותים רבים ומגוונים, דוגמת WeChat. מסרים מידיים, רשתות חברתיות וגיימינג, ברור. אבל גם תשלומים, שופינג, בנקאות, הלוואות, ביטוח, מידע, חדשות, זימון תורים לרופאים, קניית מצרכים ועוד. מאסק עצמו הציג את החזון הזה ביתר פירוט ביוני האחרון, בשיחה עם עובדי טוויטר. "בסין, חיים למעשה ב-WeChat. אם נוכל לשחזר את זה כאן בטוויטר, זו תהיה הצלחה גדולה", אמר.
בסין אפליקציות כאלו הן לא רק מיינסטרים. הן עיקר חוויית השימוש המקוונת. מתחם סגור שיש מעט מאוד סיבות לצאת ממנו החוצה. עבור השלטון הטוטליטרי במדינה מדובר בהרגל מצוין, שמקל את המעקב והשליטה בנתינים. עבור טוויטר, מדובר בחזון שאם יצא לפועל יקנה למאסק גישה ושליטה רחבה על מידע פרטי. לא בטוח שזה משהו שיהיה טוב למשתמשים או לחברה באופן כללי. אפליקציית-על שמנהלת לכולנו את החיים ונשלטת באופן בלעדי על ידי מיליארדר אקסנטרי היא חומר גלם לעלילת קומיקס, לא לחזון אוטופי.
אפשר להתנחם בכך שייתכן שלמאסק אין את הכלים הדרושים על מנת להתמודד עם האתגרים שכרוכים בהשקת אפליקציית-על. מעבר לאתגרים היחודיים של טוויטר – ובראשם יצירת מאסה קריטית של מתשמשים, הרבה יותר ממה שיש לרשת החברתית כיום, שתהפוך אפליקציה שכזו לשמישה – יש לא מעט אתגרים טכנולוגיים חברתיים ורגולטוריים.
בצד הרגולטורי, כולם זוכרים היטב מה קרה כשמטא ניסתה להשיק פלטפורמת תשלומים מבוססת קריפטו ולא בטוח שהרשויות בארה"ב יעשו לטוויטר חיים קלים יותר. בצד הטכנולוגי, יצירת מארג מורכב של שירותים מגוונים באופן שלא ירגיש מנופח או קשה ליישום עבור משתמש מערבי הוא אתגר מורכב שדורש ידע וניסיון שכרגע לא קיימים בחברות אמריקאיות כמו טוויטר או מטא. דווקא לשחקניות כמו טיקטוק, שנמצאת בבעלות חברה סינית, יש יותר גישה לכישרון הדרוש ליצירת אפליקציה שכזו.
אבל חשוב יותר הוא כנראה ההיבט החברתי: בכלל לא בטוח שהציבור בארה"ב ובמדינות מערביות אחרות מעוניין באפליקציית-על דמוית WeChat. הרגלי השימוש הנוכחיים של צריכת שירותים שונים מספקים שונים כבר מקובעים ומקדמים גם אידיאלים של חופש בחירה ומעבר קל בין ספקים. למעשה, נראה שהמגמה היא לכיוון יישומים רזים וממוקדים יותר. רק בשנה האחרונה, פייסבוק סגרה פיצ'ר שיועד לתלמידי קולג'ים בשם Campus, כמו גם את יכולת הלייב שופינג שלה ואפליקציית גיימינג עצמאית. משתמשים במערב, כך נראה, לא רוצים בהכרח אפליקציה שעושה הכל אלא כזו שעושה מעט, אבל עושה את זה טוב.
כל זה משאיר את מאסק עם רשת חברתית בינונית בגודלה, שימיה הטובים מאחוריה ושהחזון לעתידה הוא הימור גדול בעל סיכויי הצלחה נמוכים.
