הקברניטאיך מכוונים רקטות, ולמה חיזבאללה מחטיא גם אחרי 40 שנות אימונים?
הקברניט
איך מכוונים רקטות, ולמה חיזבאללה מחטיא גם אחרי 40 שנות אימונים?
המחבלים בלבנון יורים גראדים לשטח ישראל כל יום, ורוב הנפילות הן בשטחים פתוחים; מה קובע אם יפגעו או יחטיאו, האם יש משהו שבור בשיטת הכיוון שלהם, ואיך צה"ל יכול לעזור להם לפספס?
שלום, כאן הקברניט; מפרוץ המלחמה נוחתות הרקטות של חיזבאללה בשטח ישראל, הורסות בתים ומזיקות לבסיסי צה"ל, הורגות אנשים ומטילות אימה - וגם כשהן מחטיאות עדיין נגרמים נזקים לנוף, לטבע ולחקלאות. אבל ידעתם שרובן מחטיאות? פוגעות בשטחים פתוחים, ולא במטרות סמוכות?
זה משונה; למחבלים בלבנון יש ניסיון של 55 שנה בלירות רקטות לעברנו; הקטיושות הראשונות נפלו פה ב-1969. איך יתכן שהם מחטיאים, איך בכלל מכוונים רקטות למטרתן, ומה הסיכוי שההחטאות קורות בכוונה?
בואו נתחיל: רקטה ארטילרית היא המצאה בת יותר מאלף שנה. התצורה המודרנית היא קליע עם מנוע שפועל בעוצמה וזמן קבועים, ולכן אפשר לדעת באיזה כוח יצאו הרקטות מהמשגר וכך לתכנן היכן הן יפגעו.
מהנדסי היצרן ישבו וחישבו איך מושפע מסלול הרקטה מהמהירות והמשקל שלה, התאוצה במישור האופקי והאנכי, התנגדות האוויר בשלבי הטיסה השונים, סיבוב כדור הארץ ועוד.
הניתוח הזה מגולם בתוך חוגה שהוצמדה במפעל למשגר, ומראה למי שמשתמש בו באיזו זווית אלכסונית צריך לירות כדי להגיע לאיזה טווח. למשל, רקטת גראד סטנדרטית מגיעה לטווח מקסימלי ב-42 מעלות, ואם רוצים לפגוע במשהו קרוב יותר, יש לכוון את המשגר תלול מכך.
כך שמבחינת המחבל בשטח, העבודה כבר נעשתה: הוא צריך רק להציץ במפה, למדוד במצפן זווית אופקית למטרה שלו, לכוון את המשגר וזהו; אנגרי בירדס, רק עם רקטות. אפילו מחשב אין בסיפור הזה, רק כמה סיבובים של ידית.
אבל זה לא עובד כל כך בקלות; כדי לפגוע במשהו מעבר לטווח ראיה, צריך למצוא את הכיוון האמיתי אליו, והמצפן יכול להיות חתיכת שקרן.
אתם מבינים, ישנם ארבעה סוגים של צפון; הראשון הוא הצפון האמיתי, הטהור - ציר סיבוב כדור הארץ. אותו אי אפשר למצוא בשטח, לפחות אם לא נולדתם על פלנטת קריפטון, הגעתם הנה בחללית ואתם סובלים מאלרגיה לקריסטלים ירוקים.
הצפון הבא הוא הצפון המגנטי, שמושפע מהשדה המגנטי של כדור הארץ שמה לעשות, אינו סימטרי ולכן יש בו סטיה מורגשת מהצפון האמיתי. הצפון הבא נקרא צפון הרשת, והוא הצפון שמופיע במפה - זו שבעזרתה נראה היכן אנחנו והיכן המטרה נמצאת. אבל איזו מפה? יש הרבה מהן, ששורטטו לפי סוגי דאטום שונים - דרכים שונות לפלח ולמפות את כדור הארץ - וגם לכל אלה סטיות נוספות.
ובקצה יושב הצפון הרביעי, זה שמציג המצפן ומושפע ממתכות בקרקע, קווי מתח גבוה, אפילו מהמשגר עצמו.אז כדי לירות רקטות ולפגוע, המחבלים צריכים להצפין את המשגר, כלומר לוודא שהוא מכוון למטרה בלי סטיות ופערים. ממרחק של קילומטרים, גם סטיה של מעלה אחת תביא החטאה מאוד משמעותית.
איך מצפינים? GPS לא יעזור פה, בגלל השיבושים; כבר חצי שנה שכשאני קובע עם חברים ושואל איפה ניפגש, אומרים לי "כרגיל, בשדה התעופה של ביירות". ובלבנון המצב אפילו יותר גרוע.
אז מה עושים המחבלים? מודדים בשטח מרחקים וזוויות משלושה-ארבעה עצמים שמופיעים גם במפה וגם בשטח, ולא נוטים לזוז - אנטנות ופסגות בולטות; כך יוכלו לדעת שהזווית למטרה היא הנכונה. ומה בלילה? מצפינים לפי הכוכבים: המסלול שלהם בשמיים קבוע, וישנן מערכות פשוטות שמראות באיזו זווית צריך לצפות בכל אחד מהם לפי שעה ועונה.
המדידה מתבצעת דרך התקן שהוא חלק מכוונת המשגר, או דרך מתקן אופטי ייעודי שנקרא מכוון. הוא דומה, בצורתו ובתכונותיו, לזה שבו משתמשים מודדי קרקעות.
אבל לחיזבאללה אין זמן לכל המדידות וההצפנות האלה: מלחמה שם בחוץ, השמיים מלאים כטב"מים ישראלים ובכל רגע יכול אחד לקלוט את החוליה המשגרת ולפוצץ אותה לחתיכות. אז מה עשה ארגון הטרור? הצפין מראש: המחבלים באו לפני המלחמה, מדדו, חפרו והציבו משגר מוסווה בנקודה המתאימה.
בנקודות אחרות פשוט השאירו סימון על הקרקע; כך יוכל משגר נייד להגיע - בדרך כלל, משאית קלה עם כוורת רקטות, או משגר BM21 קלאסי - הצוות יבצע מדידה מהירה יותר שרק תוודא מרחק וזווית לשתי נקודות קרובות, וגמרנו. כך ביכולתם לעבוד מהר יותר, לכוון בשלושה רגעים ולירות, ולירות, ולירות.
אז איך זה שעם כל המדידות והידע, ניסיון של עשורים בשכלול שיטות הצפנה ודילוג משגרים, מיפוי נקודות פריסה וכל הקידמה הטכנולוגית הזמינה - הרקטות של חיזבאללה עדיין מחטיאות כל יום, ונופלות בשטחים פתוחים? תראו את התמונה פה למטה: רקטה אחת פגעה במוצב, והיתר נפלו בפיזור אחיד.
ישנן שלוש סיבות עיקריות להחטאות האויב: הראשונה היא שרקטה ארטילרית חסרת הנחיה היא מראשיתה לא נשק מדויק; יורים הרבה מהן על מרחב המטרה כדי להשיג אפקט על שטח, ויודעים שחלק יכולות לפגוע בול בעוד הרוב הולכות לפספס.
בתנאי מעבדה, רקטת גראד משופרת שהרגע יצאה מפס הייצור וטסה לטווח מקסימלי של 40 ק"מ, תסטה עד 400 מ' מהמטרה. אבל מלחמות לא עושים במעבדות, וסטיה של ק"מ ויותר מאוד נפוצה עבור רקטות שכאלה, במיוחד כשמדובר באויב עם זיקים מעל לראש; המחבלים מתים מפחד, טועים, ופשוט מכוונים את המשגר עקום.
הסיבה השנייה היא שמתקפת ארטילריה היא לא שגר ושכח, אלא תהליך שאמור לעבוד עם תיקונים בלייב: יש צוות שמשגר רקטות, וצוות אחר שמתחבא בתוך שיח בטווח ראיה מהמטרה, מדווח על מיקומי הפגיעות ומעביר תיקונים.
כאשר הטווח מאוד ארוך, נעזרים גם בכטב"מ תצפית. אבל חיזבאללה לא מתעסק בתיקונים: הלוחמים הגיבורים של נסראללה מגיעים, משגרים ואז נמלטים על נפשותיהם, רצים לגבעות כמו בשיר של איירון מיידן.
הסיבה השלישית להחטאות היא שלעיתים קרובות לאויב לא באמת אכפת אם פגע בתוך יישוב או רק ליד; הרעיון פה הוא טרור - הטלת אימה, שימור הפחד והתסכול שלנו. אם המתקפה משיגה את האפקט שלה, למה להם להתאמץ או להסתכן?
לפעמים הפחד הוא האפקט הזמין היחיד; לחיזבאללה יש בעיה מאוד חמורה בתחום ייצור המטרות הערכיות (נדבר על זה בטורים הבאים), והוא לא מצליח להשמיד לצה"ל את הנכסים הרגישים בגזרה. לפעמים כי אין לו מושג היכן הם, לפעמים כי לא ברור לו איך אנו משקמים כל כך מהר כל מה שהוא שובר.
אבל ביישובים אין לאויב שום בעיה לפגוע, בשבילו זו מטרה קלה. פשוט יש בה סיכון פוטנציאלי אדיר: אם המחבלים ישגרו מטח גדול ליישוב וכולו יפגע בול, הסיכוי לאזרחים פצועים והרוגים יזנק. ובמצב כזה, אולי יישאב נסראללה למלחמה אדירה, כזו שאנחנו רואים שלא נוחה לו כרגע; אחרת, כבר היה פותח בה בעצמו כמו שפתח סינואר.
אז לא, אין משהו שבור בשיטה של חיזבאללה לכיוון וירי רקטות ארטילריות - אבל אנחנו עדיין יכולים להקשות על המחבלים כך שיחטיאו יותר. כל משגר בחזית הוא בגדר חד פעמי: לצה"ל יש מכ"מים שרואים רקטות באוויר, מגלים מיד נקודת שיגור ותוך רגע חיל התותחנים יקבל מטרת סוללה ויצבע אותה אותה בכתום-בוער.
בנוסף ישנם מטוסי סיור, תצפיתניות מעולות, פטרולים על הגדר וסנסורים מאוד מתקדמים שסורקים כל שיח כל הזמן - וכל חוליה שתתגלה תקבל ביקור מיידי של כטב"מ זיק. המחבלים מרגישים שצדים אותם בכל רגע, שכל תנועה לנקודת ירי יכולה להיות הצעדים האחרונים שלהם בחיים. וזה משפיע; הלחץ פוגע בביצועי החוליות, ויש פחות פגיעות יעילות.
כידוע, מה שעולה חייב לרדת וגם רקטות שהחטיאו פוגעות בקרקע, ומצליחות להצית שריפות גדולות בצפון המקסים שלנו - שריפות שקשה ומסוכן לכבות. ולכן לא תהיה ברירה ובמוקדם או במאוחר יהיה עלינו לעצור את השיגורים כליל. זה אומר מאמצים מאוד נרחבים של אש נגד סוללות, ציד ארטילריה ניידת, ופרק חדש ומסובך במלחמה של ישראל נגד הרעה שנפתחה בצפון. שימרו על עצמכם, היו עירניים וננצח.
