GROWTH+
"חברות שלא משנות את הדנ"א שלהן סביב בינה מלאכותית יישארו מאחור"
מיכל קיסוס הרצוג, מנכ"לית פועלים טק, הציגה את כללי המשחק החדשים בעולם היזמות. שלומי בן חיים, מייסד־שותף ומנכ"ל JFrog, המליץ ליזמים צעירים "לא לגייס כסף שאתם לא צריכים", והדגיש את החשיבות של תרבות ארגונית: "בניגוד למוצר, זה לא משהו שמתקנים בהמשך"
"השנתיים האחרונות חישלו דור חדש של יזמים. מי ששרד את 2024-2023 למד לעבוד אחרת: רזה יותר, ממוקד יותר, עם הבנה עמוקה של השוק. עכשיו, כשהשוק נפתח מחדש, מגיע תורם של אלו שבנו חוסן אמיתי - אלו שידעו לצלוח תקופות בלי הנפקות, עם משקיעים זהירים ולקוחות ששואלים שאלות קשות", אמרה מיכל קיסוס הרצוג, מנכ"לית פועלים טק, לקראת פרויקט מנטורינג GROWTH+.
לפרטים ולהרשמה לפרויקט המנטורינג +GROWTH לחצו כאן
"אבל 2025 אינה רק שנת חזרה לצמיחה, היא שנת שינוי כללי המשחק. אם בעשור הקודם סטארט־אפים נמדדו ביכולת לגדול מהר, היום השאלה היא עד כמה הם הכרחיים. בעולם של AI First חברות שלא משנות את הדנ”א שלהן סביב בינה מלאכותית יישארו מאחור. כי אם אנחנו בעולם שכבר מדבר על תופעה של Single-Person Unicorn, כלומר שיזם אחד יכול להגיע לשווי של מיליארד דולר בעזרת AI, זה אומר שבניית חברה גדולה מחייבת את היזמים לחשוב אחרת: לא רק על גידול וצמיחה, אלא על יצירת ערך אמיתי שאין לו תחליף.
מיכל קיסוס הרצוג, מנכ"לית פועלים טק: "בניית חברה גדולה מחייבת את היזמים לחשוב אחרת: לא רק על גידול וצמיחה, אלא על יצירת ערך אמיתי שאין לו תחליף"
"GROWTH+ נוצר בדיוק בשביל זה, בשביל ליצור קהילה שמחברת בין יזמים מנוסים לאלו שבונים עכשיו את הדבר הבא. לא כדי לתת 'טיפים', אלא כדי לשתף איך באמת שורדים, מתי להתעקש ומתי לשנות, ואיך לבנות חברה שהעולם לא יכול לוותר עליה".
כלכליסט ופועלים טק משיקים זו השנה השנייה את פרויקט GROWTH+, מפגשי אחד על אחד בין מייסדי חברות הטק המובילות בישראל ליזמים של הסטארט־אפים המבטיחים, שמטרתם לייעץ ולספק כלים, ידע וטיפים על יזמות ויצירתיות, ניהול סטארט־אפים ובניית חברות לצמיחה. ההרשמה לסטארט־אפים בעיצומה, ותסתיים ב־4 במרץ.
שלומי בן חיים, מייסד־שותף ומנכ"ל JFrog, ומנטור בפרויקט: "כשהקמנו את החברה, אחד הדברים הכי חשובים שלמדנו היה להקיף את עצמנו באנשים הנכונים, הצוות המקים, משקיעים חכמים, יועצים מנוסים ומחויבים שמבינים את המשימה, אבל חשוב מכך, נמצאים שם בשביל היזם. יוזמות כמו GROWTH+ יכולות לקדם בדיוק את הפרמטרים האלו - גישה לידע, רשת היכרויות נכונה ותובנות שיכולות למנוע טעויות שעולות לחברה בכישלונות. מי שיקשיבו לעצות במסגרות כגון GROWTH+ יחסכו לעצמם מוקשים בדרך להצלחה".
ורד רביב שוורץ, נשיאה ו־COO ב־Guesty: "מהפכת ה־AI מכניסה אי־ודאות לתעשיות רבות, והיזמים נדרשים להוכיח את היתכנות המוצר גם לנוכח התפתחויות טכנולוגיות מהירות"
ורד רביב שוורץ, נשיאה ו־COO ב־Guesty, ומנטורית בפרויקט, אמרה: "יזמות היא קשה ומאתגרת במיוחד בתקופה הנוכחית. המאקרו הרבה יותר קשוח מבשנים קודמות, ומשקיעים שנכוו מהערכות גבוהות ב־2021 מגלים זהירות וסקפטיות. גיוס הכספים בעיקר בשלבי הסיד קשה יותר, המשקיעים יותר סלקטיביים ומגיעים עם יותר דרישות. מהפכת ה־AI מכניסה אי־ודאות לתעשיות רבות, והיזמים נדרשים להוכיח את היתכנות המוצר גם לנוכח התפתחויות טכנולוגיות מהירות. מובן שהמצב הביטחוני בישראל מוסיף אי־ודאות מול משקיעים זרים".
אסף פלד, מנכ"ל ומייסד Minute Media, ומנטור בפרויקט אמר: "התקופה הנוכחית 'רועשת' מאוד, ומקשה מאוד על יזמים. בנוסף למתרחש בישראל, בפוליטיקה בארה"ב ובעולם בכלל, אשר יוצרים סביבה לא שקטה, יש כמות גדולה, לדעתי גדולה מדי, של משקיעים וכסף שמחפשים יזמים. יש אפילו כמות גדולה מדי של סטארט־אפים משום שהרף להקמת סטארט־אפ נמוך יותר מבעבר. לכן האינפלציה של משקיעים וכסף והזדמנויות יוצרת סביבה מאוד רועשת ועלולה לגרום ליזמים לרוץ מהר מדי, לבחור מהר מדי ולא להיות מספיק מחושבים".
אסף פלד, מנכ"ל ומייסד Minute Media: "האינפלציה של משקיעים וכסף והזדמנויות יוצרת סביבה מאוד רועשת ועלולה לגרום ליזמים לרוץ מהר מדי, לבחור מהר מדי ולא להיות מספיק מחושבים"
"הדבר הכי חשוב בשלבים הראשוניים אינו בהכרח הרעיון או המוצר, אלא דווקא הבחירות האישיות: מיהם היזמים שעובדים איתך, מי הצוות שאתה בונה, מה התרבות שאתה מייצר, ומי המשקיעים שאתה בוחר לעבוד איתם. לבחירות הפרסונליות האלה בשנתיים־שלוש הראשונות יש השלכה דרמטית על המשך הדרך".
לדברי רביב שוורץ, בנוסף להפגת ה"בדידות" של יזמים צעירים, מנטורינג וסיוע מיזמים בעלי ניסיון מנגישים גורם מנוסה להתייעץ איתו, לעבד איתו מידע וללמוד מדרכי עבודה ומתודולוגיות שהוכיחו את עצמן בעבר. אחד הדברים החשובים שהיא למדה מעצות שקיבלה בתחילת הדרך הוא לא לפחד לשנות גישה, להודות בטעויות ולהקשיב, גם למנהלים בעלי ניסיון אך בעיקר ללקוחות וללקוחות הפוטנציאליים: "יזמים רבים בונים מוצר בעקבות צורך אישי, כאב או חסר שנתקלו בו בעבודתם. אני מאמינה שזה תורם ליצירת מוצר טוב מכיוון שזה מגיע מהבנה של השוק, הצורך ואופן השימוש, אבל בסוף צריך לזכור שכיזם אתה מייצג לקוח פוטנציאלי אחד. מחקר שוק, שיחות רבות, והבנה יותר רחבה של הצורך, השוק והתחרות יביאו לפיתוח מוצר טוב ונכון יותר. בנוסף יש המון מהמורות בדרך שאפשר להימנע מהן אם רק שואלים את אלה שכבר התמודדו איתן בעבר. האקו־סיסטם בישראל מאוד תומך ומלא ביזמים, מנהלים ומשקיעים ששמחים לתרום מניסיונם ליזמים צעירים".
שלומי בן חיים, מייסד־שותף ומנכ"ל JFrog: "אחד הדברים הכי החשובים הוא להקיף את עצמך באנשים הנכונים – הצוות המקים, משקיעים חכמים ויועצים מנוסים שנמצאים שם בשביל היזם"
2025 היא שנה של התאוששות ביטחונית, שיקום של החברה הישראלית ותחילתה של התאוששות כלכלית בשוק העולמי. לכן, לדברי בן חיים, העצות החשובות ביותר ליזמים כעת הן להיות זהירים, ממוקדים ולבנות חוסן ארגוני: "אל תגייס כסף שאתה לא צריך, ותתמקד בשינוי שאתה יכול להביא למשתמש. מצגות וגיליונות אקסל חשובים פחות מביצוע בשטח, ובוודאי מפוקוס ונחישות. אל תוותר על התרבות הארגונית, בניגוד למוצר - זה לא משהו שמתקנים בהמשך, חברה נולדת עם תרבות ארגונית כמו שתינוק נולד עם אופי".
התקווה היא ש־2025 תהיה לא רק שנת יציאה ממשבר, אלא שנת הזדמנויות משמעותיות, אבל כדי שזה יקרה ההייטק הישראלי צריך להיות חזק והיזמות צריכה להישאר בישראל. "החדשנות לא מתקיימת בחלל ריק", אמרה הרצוג קיסוס. "הייטק ישראלי חזק דורש מדינה שמשחקת תפקיד פעיל. ישראל צריכה להפוך ממעצמה של יזמות למעצמה של הכרח, להשקיע בצורה אסטרטגית בטכנולוגיות שיהפכו אותה להכרחית בעולם: AI, ביטחון סייבר, אנרגיה, מים מזון. לא רק לעודד חדשנות, אלא לתמוך בה בקנה מידה לאומי. השאלה היא אם המדינה תדע לנצל את ההזדמנויות ולשמור את כל הטוב הזה בבית. התחלה משמעותית תהיה לדעתי הטבת מס למשקיעים ולחברות, מה שיביא לכך שיותר חברות יפתחו בישראל, ולא בארה"ב".
