סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
דונלד טראמפ ו קמלה האריס
דונלד טראמפ וקמלה האריס. רוסיה, סין ואיראן לא יורתעו (צילומים: AFP)

בשל לחץ רפובליקני: ארה"ב הציגה תוכנית רפה נגד התערבות בבחירות ברשתות החברתיות

משרד המשפטים האמריקאי הציג תוכנית לפיה יינתן לפלטפורמות ברשת מידע על חשבונות השפעה זרה, אולם לא תהיה חובה להסירם. חולשת התוכנית נובעת בין היתר בשל לחץ רפובליקני, והיא כנראה לא תצליח לבלום את מאמצי רוסיה, סין ואיראן לשבש את הבחירות לנשיאות

בשעה שמדינות כמו ברזיל וצרפת נוקטות בצעדים קיצוניים של חסימת חשבונות ופלטפורמות שלמות ומעצר בכירים במסגרת מאמציהן לבלום השפעה זרה ולמנוע התפשטות של תכני שטנה, הסתה, טרור ופדופיליה, חשף אתמול (ג') משרד המשפטים של ארה"ב את התוכנית הלא מרשימה לבלימת קמפייני השפעה בזמן הבחירות לנשיאות: מתן מידע לפלטפורמות על חשבונות השפעה זרה, אך מבלי שום חובה או אפילו המלצה להסירם.
התוכנית הרכה גובשה, בין השאר, כתגובה ללחץ רפובליקני ולביקורת על מדיניות תוקפנית יותר שהוביל משרד המשפטים בעבר. בעולם שבו פלטפורמות מסוימות נוטות לצד המתירני של המשוואה, כנראה שמדיניות זו לא תצליח לייצר את האימפקט הדרוש על מנת לבלום מאמצים של רוסיה, סין ואיראן לשבש את הבחירות לנשיאות.
לאחרונה, מתמודד הממשל האמריקאי עם האשמות מצד רפובליקנים שטוענים שהמדיניות שהוביל במטרה לבלום קמפייני השפעה זרה והתפשטות דיסאינפורמציה במדיה חברתית, מהווה ניצול לרעה של כוח ופגיעה בחופש הביטוי. ביקורת זו זכתה לחיזוק משמעותי לאחר שבשבוע שעבר שלח מייסד ומנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, מכתב לוועדת המשפטים של בית הנבחרים שבו טען שהממשל "לחץ" עליו לחסום תוכן שקשור למגיפת הקורונה.
"ב-2021, בכירים בממשל ביידן, כולל בבית הלבן, לחצו על הצוותים שלנו במשלך חודשים לצנזר תוכן שקשור לקורונה, כולל הומור וסאטירה", כתב צוקרברג. "ובשעה שהיתה זו החלטתה של מטא האם להסיר את התוכן, הלחץ של הממשל היה שגוי, ואני מתחרט שלא דיברתי על כך קודם לכן". צוקרברג לא סיפק דוגמאות לתכנים שהתבקשה מטא להסיר, אולי מכיוון שאלו היו פוגעים בטיעונו: לאורך המגפה התקשתה מטא להתמודד עם שטף המידע השקרי, ולעתים המסוכן, שהתפשט בה. ייתכן מאוד שדרישות הממשל היו להסרת תכנים שעוסקים, למשל, בטיפולים מומצאים, ומסוכנים, לקורונה ושהסרתם היא בעלת אינטרס מובהק לשמירה על בריאות הציבור. ואולם, הצגת פוסטים אלו תפגע בטיעונו של צוקרברג, שמאז ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ נמצא במגמת התחנפות לרפובליקנים.
אף שהסכנה להתערבות זרה בבחירות מוחשית ומהותית, וגם עמדה במרכזו של דוח שפרסם ביולי משרד ראשת המודיעין הלאומי של ארה"ב, נראה שהביקורת הרפובליקנית על מדיניות הממשל בעבר הביאה עתה את משרד המשפטים להציג מתווה רפה ונטול שיניים להתמודדות על קמפייני השפעה זרה.
לפי המדיניות החדשה, עיקר הפעילות של משרד המשפטים תהיה בשיתוף מידע מודעיני בר-פעולה עם הפלטפורמות השונות, בנוגע לחשבונות שקשורים לקמפייני השפעה זרים. "המשרד יספק מידע זה על בסיס שוטף. בפרט, כשיתקבל מידע, כולל מקהילת המודיעין של ארה"ב, על שחקני השפעה זרה שעושים שימוש בפלטפורמה מסוימת, המשרד ישתף מידע את המידע עם החברה שמפעילה את הפלטפורמה", נכתב. "גישה אסטרטגית זו תאפשר לחברות להסיר או להגביל את החשבונות והתוכן האמורים, ותאפשר אוסיף מידע רלוונטי נוסף על החשבונות המעורבים".
ואולם, במשרד המשפטים מבהירים ש"על מנת להגן על התיקון הראשון לחוקה", החברות לא יתבקשו לנקוט בפעולה כלשהי במענה למידע ששותף, שלחברה לא תהיה חובה לנקוט בפעולה כלשהי, ושלא ינקטו צעדים בתגובה לאופן שבו בחרה החברה לפעול או לא לפעול. "פעולות אלו הן וולנטריות לחלוטין, והחברות יחליטו איך להשתתף", נכתב במסמך המדיניות.
בנוסף לשיתוף המידע המודיעיני, תקיים מחלקת המשפטים פגישות וולנטריות, בהשתתפות החברות וסוכני FBI, כדי לתדרך ולדון באיומי השפעה זרה בפלטפורמות שלהן. "עובדי ה-FBI לא יורשו להורות או להציע לחברות לנקוט בפעולות שנוגעות לתוכן בפלטפורמות שלהן על סמך המידע שנדון בפגישות".
כלומר, התוכנית של מחלקת המשפטים להתמודד עם קמפייני השפעה זרה היא להעביר לחברות מדיה חברתית מידע שעל בסיסו הן לא מחויבות לעשות דבר, ולקיים פגישות שבהן הן לא מחויבות להשתתף ושאם השתתפו בהן אינן חייבות לעשות דבר בעקבות כך. מדיניות זו, שנראה שנוסחה בזהירות רבה על מנת להימנע מכל שביב של ביקורת, אין בכוחה לייצר השפעה משמעותית במאמצים לבלימת השפעה זרה.
ביסודה, היא מתבססת על הנחה תמימה שלפיה חברות המדיה החברתית רוצות לבלום קמפייני השפעה זרה, וכל שדרוש להן הוא מידע שיסייע להן לאתר ולהסיר קמפיינים אלו. ואולם, במקרה הטוב החברות מונעות כמובן מרצון לשמר את השורה התחתונה שלהן ולהמנע ככל האפשר ממהלכים שיציבו אותן תחת על המוקד של תשומת לב ציבורית שלילית. וכשרפובליקנים, ובראשם דונלד טראמפ, יודעים איך למנף זעם מדומה על צנזורה לכאורה של עמדות ימניות כדי לשלהב את קהל תומכיהם, אין לחברות שום אינטרס להענות לבקשות של הממשל שיכולות לספק דלק לאותם רפובליקנים.
במקרה הרע, יש לפלטפורמות מדיניות מוצהרת או סמויה של מתן חופש פעולה לקמפייני השפעה זרה. טלגרם מתנגדת לכל סוג של ניטור תוכן, גם כשמדובר בתכני טרור קיצוניים או תכני פדופיליה. הסירוב של החברה להענות לבקשות רשויות להסיר תכנים מסוג זה הוביל למעצרו של המייסד והמנכ"ל בצרפת לפני כשבועיים. X (לשעבר טוויטר) תחת אלון מאסק מובילה מדיניות תוכן מתירנית יותר ויותר, ומאסק עצמו מבקר בחריפות כל מה שנתפס בעיניו כניסיון צנזורה. בברזיל, שם סירבה החברה להיענות לצו בית משפט שמורה לה להסיר חשבונות שבין השאר קידמו שקרים על תוצאות הבחירות במדינה, נחסמה הגישה לפלטפורמה.
צרפת וברזיל הבינו היטב שהמצב הנוכחי מצריך צעדים קיצוניים על מנת ליצור זעזועים במערכת שיניעו את החברות למהלכים אגרסיביים יותר. אבל הממשל האמריקאי, משותק מחשש לביקורת רפובליקנית, נוקט במדיניות שמסתמכת על הרצון הטוב של חברות המדיה החברתית, כאשר ברור לכל שרצון זה כבר לא משחק תפקיד בהחלטותיהן, אם שיחק תפקיד שכזה אי פעם. עם פחות משלושה חודשים עד לבחירות, כרוסיה, סין ואיראן מתעדות להגביר משמעותית את מאמציהן לשבש את ההליך בכל דרך אפשרי, מדובר במדיניות שלא תשנה דבר ותאפשר ליריבות של ארה"ב לשחק מול שער ריק.