פרשנותמנכ"ל אינטל העולמית לא הצליח לייצר את השבב המושיע והעמיק את התהום
פרשנות
מנכ"ל אינטל העולמית לא הצליח לייצר את השבב המושיע והעמיק את התהום
פט גלסינגר נאלץ לעזוב אחרי ארבע שנים כשאינטל החמיצה את מהפכת ה־AI, נקלעה לפיגור טכנולוגי אחרי מתחרותיה והחלה להפסיד כסף. יכולתה להתאושש מהמשבר תשפיע על גורל אינטל ישראל
לאחר ארבע שנים, פיטורים של עשרות אלפי עובדים, צלילה של 60% במניה ואובדן המשבצת הוותיקה במדד דאו ג'ונס היוקרתי, מנכ"ל אינטל העולמית הולך הביתה. פט גלסינגר, שקיבל עם כניסתו לתפקיד בתחילת 2021 חבילת תגמול אסטרונומית של 178.5 מיליון דולר, רובה במניות, לא יישאר אפילו בדירקטוריון החברה וגם לא ישמש כיועץ. למעשה, הודעת אינטל מהיום על כך שגלסינגר כבר לא המנכ"ל החל מה־1.12 מלמדת על עומק השבר וחוסר האמון בין מי שהובא על תקן המושיע של אינטל לבין הדירקטוריון.
הדברים, כך מסתמן, לא נגמרו בטוב. בתקופה האחרונה ידעו אנשים שפגשו את גלסינגר (63) לתאר שהוא רואה את עצמו אפילו יותר כמשיח, ולא רק כמושיע. הוא היה ריכוזי, מכונס בעצמו ולא קשוב לסביבה. התחושה בדירקטוריון של מי שהיתה פעם ענקית השבבים, היא שגלסינגר סוג של ניתק מגע וזאת דווקא בעיצומה של דרמה בקנה מידה היסטורי כשאינטל היא יעד פוטנציאלי להשתלטות ומוקד עניין של משקיעים אקטיביסטיים. בחודשים האחרונים, מאז הדו"ח הכספי הקטסטרופלי שפורסם באוגוסט והציג ירידה בהכנסות והפסד של יותר ממיליארד דולר, עלו כמעט על בסיס קבוע שמות של גופים שמתעניינים ברכישת אינטל במלואה או בחלקים.
השם הרציני ביותר עד לאחרונה היה קוואלקום, פעם אחת המתחרות הקטנות של אינטל, אבל כיום שחקנית חזקה יותר, שנסחרת בשווי של 180 מיליארד דולר, כמעט כפול מיריבתה הוותיקה. אם המיזוג היה יוצא לפועל, היתה נוצרת חברת שבבים אמריקאית ענקית שתתן פייט ליצרניות מטייוואן. אך לפני שבוע קוואלקום אותתה שהיא מרימה ידיים. ייתכן שעזיבתו של גלסינגר, יחד עם כניסתו הצפויה של דונלד טראמפ לבית הלבן, תחזיר את המיזוג הזה לסדר היום בעוד מספר חודשים.
סוגיה נוספת שעמדה במוקד המחלוקת בין גלסינגר לאינטל היא פיצולה לשתי חברות. אינטל נותרה היום החברה היחידה שגם מתכננת שבבים וגם מייצרת אותם. כך למשל, אנבידיה לא מייצרת בעצמה את השבבים שלה ואילו TSMC רק מייצרת עבור אחרים. השנים האחרונות מראות כי אין סינרגיה אמיתית בין שתי הפעילויות ולכן לא בטוח שיש טעם בשמירה על המבנה הקיים של אינטל.
פספוס פריצת ה־AI ופירות העתיד
אף שמניית אינטל הגיבה בעלייה חדה לדבר עזיבתו של גלסינגר עוד לפני שנפתח המסחר בוול סטריט, לא בטוח שמדובר בחדשות טובות עבור אינטל. העובדה היא שגלסינגר לא רק שלא הצליח לאושש את אינטל בארבע שנות כהונתו, אלא כמו שזה נראה כעת רק העמיק את צרותיה. עם זאת, התחום שבו פועלת אינטל מקשה על ביצוע שינויים מהירים מצד אחד ומצד שני השוק שלה הוא מחזורי. ייתכן שדווקא בעוד כשנה־שנתיים, לכשתושלם הקמת מפעלי השבבים החדשים של אינטל והמחזור בשוק יהיה חיובי יותר, אינטל תקצור את פירות המהלכים של גלסינגר. בשלב זה חרף המאמצים של גלסינגר, אינטל עדיין רחוקה מהתאוששות או אפילו ממסלול של התאוששות. ברבעון האחרון אינטל סיפקה לראשונה רמזים להתייצבות עם תחזית חיובית לרבעון האחרון של השנה, אך הפסידה כמעט 17 מיליארד דולר, רובם כתוצאה משורה של מחיקות בהן גם כזו שקשורה לפיטורי 15% מהעובדים ברחבי העולם. מהלך הפיטורים אמור להביא בסופו של דבר לחיסכון של כ־10 מיליארד דולר בהוצאות ב־2025.
לטובת סיכויי ההתאוששות של אינטל משחקת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, אחת הסוגיות הבודדות שיש עליהן הסכמה דו־מפלגתית בארה"ב המשוסעת של היום. הממשל האמריקאי, שאישר רק בשבוע שעבר סיוע של 8 מיליארד דולר לאינטל לטובת הקמת מפעלים חדשים באריזונה, אוהיו וניו מקסיקו, נחוש להזרים לה הון נוסף להקמת מפעלים בשטחה של ארה"ב. לרעתה של אינטל משחק הפער הטכנולוגי הגדול שנפתח בינה לבין המתחרות, שהתקדמו דרמטית במישור הטכנולוגי, בעוד שאינטל מפספסת את פריצת ה־AI כפי שפיספסה את תחום המובייל לפני שני עשורים.
ריקושטים על אינטל ישראל
ליכולת ההתאוששות של אינטל חשיבות אדירה לכלכלת ישראל. כמעסיק הפרטי הגדול ביותר, שגם לאחר פיטורים ופרישה מרצון של כאלף עובדים בחודשים האחרונים כחלק מתוכנית הבראה כלל עולמית בחברה, יש לה כאן עדיין 10,000 עובדים. מובילאיי, בה אינטל מחזיקה את רוב המניות, מעסיקה עוד כ־3,000 עובדים ובסך הכל במעגלים הנוספים אינטל משפיע על עשרות אלפי עובדים במשק ואחראית ל־2% מהתוצר ו־6% מייצוא ענף ההייטק. גלסינגר נחשב למנכ"ל אוהד לישראל שביקר כאן באופן קבוע, גם כשלא היה בתפקידו האחרון, אלא כנוצרי אדוק.
אחד המהלכים הגדולים ביותר של גלסינגר, לקמת חטיבת ייצור שבבים נפרדת, התבסס על רכישת טאואר הישראלית ביותר מ־5 מיליארד דולר, במהלך שלא יצא לפועל עקב הרגולטור הסיני. בכהונתו הוא רכש גם גרנולייט הישראלית בכחצי מיליארד דולר, שאת פעילותה אינטל החליטה לסגור בסבב הנוכחי. מעבר לכך, אינטל חידשה את הרחבת מפעל השבבים בקריית גת והמשך ההרחבה היא סוגיה בעלת חשיבות עליונה עבור ישראל שיכולה להיכנס שוב תחת זכוכית מגדלת של מי שייכנס לתפקיד המנכ"ל.
אחד האתגרים הגדולים של אינטל הוא שינוי תרבותי. הפנמה שמחברת ענק היא הפכה עם שווי שוק של 106 מיליארד דולר לעוד חברה אחת בשורה של חברות הייטק גדולות
עם זאת, הנוכחות של אינטל בישראל היא כבר לא פונקציה של מנכ"ל זה או אחר, אלא עובדה קיימת בשטח. עתידה של אינטל בישראל יושפע הרבה יותר ממצבה של החברה העולמית ויכולתה להתמודד מול התחרות העולמית, מאשר מרמת האהדה של המנכ"ל. מה שצריך להטריד את ישראל היא העובדה שההחלפה של גלסינגר בעיצומם של מהלכי הבראה עמוקים וחריפים מאותתת על החמרת המשבר.
ובכל זאת לא מדובר בסטארט־אפ. לאינטל יש עדיין נכסים אדירים ובהם ידע, כוח אדם איכותי ומפעלים רבים ברחבי העולם. היא כבר עשתה חלק מתהליכי ההתייעלות בהובלתו של גלסינגר, גם אם משימה זו עוד לא הושלמה. כעת אינטל חייבת להביא ליהוק טוב לכסא המנכ"ל שהתפנה והיא חייבת לעשות זאת מהר על מנת שלא תיווצר תחושה שמדובר בחברה כה כושלת שאפילו לא מצליחה להביא לה מנכ״ל. בינתיים ימלאו את התפקיד באופן זמני שניים - דיוויד זינסנר, סמנכ"ל הכספים של אינטל ומישל ג'ונסטון הולת'האוס, שעומדת בראש אחת החטיבות של אינטל, כאשר פרנקי יירי, יהיה יו"ר זמני פעיל.
כהונה של ארבע שנים שמשלים כעת גלסינגר היא לא הרבה עבור חברה מסדר גודלה של אינטל, בוודאי לאור המשבר שבו היא נתונה וכן לאור העובדה שגם לפני המינוי של גלסינגר היא סבלה מתחלופת מנכ"לים תכופה. קודמו בתפקיד בוב סוואן כיהן שנה כמנכ"ל זמני ועוד שנתיים בתפקיד עד שהוחלף על ידי גלסינגר כאשר החלו לחצים ממשקיעים מאוכזבים ואקטיביסטיים. המנכ"ל שלפני סוואן, בריאן קרזניץ', כיהן בתפקיד חמש שנים עד שנאלץ לפרוש ב־2018 עקב חקירה על רומן עם עובדת באינטל.
אחת הטעויות במינוי של גלסינגר ב־2021, כפי שמסתמן היום, טמונה בכך שהוא היה בשר מבשרה של החברה. הוא התחיל את הקריירה שלו כמהנדס צעיר בגיל 18 ובגיל 32 הוא כבר מונה ל־VP הצעיר בתולדות אינטל. ב־2001, כשאינטל בשיא פריחתה, הוא מונה לתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות ואפשר לומר שבתקופת כהונתו זו היא העמיקה את הפספוס ההיסטורי שלה של שוק המובייל. ב־2009 גלסינגר אמנם עזב, כיהן במשך כעשור כמנכ"ל של חברת המחשוב VMWARE, שם הוביל מהפך עסקי חיובי, אך גם כשהוא שב לאינטל לפני ארבע שנים כדי להתמנות למנכ"ל, התרבות האינטלית עדיין היתה טבועה בו עמוק. וזה אחד האתגרים הגדולים של אינטל היום: היא זקוקה לשינוי תרבותי. כזה שמגיע עם ההפנמה שמעמדה הנוכחי כבר לא מה שהיה ומחברת ענק היא הפכה לעוד חברה בתוך שורה של חברות הייטק. שווי השוק שלה שגם אחרי העלייה במניה אתמול, עומד על 106 מיליארד דולר, לא שם אותה יותר בין חברות הענק. הוא מכובד, אבל הוא נמוך משוויה של חברת הסייבר פאלו אלטו למשל, חצי משווי השוק של סיסקו או יבמ וחמישית מהשווי של אורקל. התהליכים באינטל, כחברה ותיקה שהוקמה ב־1968 הם איטיים ומסורבלים וזה חלק מהסיבות לכך שהיא מתקשה לעמוד בקצב ובתחרות מול השחקניות הצעירות, הזריזות והרעבות יותר.
בלכתו מותיר גלסינגר את אינטל מעט יותר רזה, אם כי עדיין מנופחת בכוח אדם יחסית לגודלה הנוכחי ולגודל המתחרות, כך שסביר להניח שלמנכ"ל הבא עוד יהיה מהיכן לקצץ. התרבות הארגונית של אינטל לא באמת השתנתנה בארבע השנים האחרונות וגם זה אתגר לפתחו של היורש. מצד שני, המבנה הפנימי של אינטל מעט יותר מסודר, לראשונה עם חטיבת ייצור שבבים (פאונדרי) ללקוחות חיצוניים ולא רק עבור עצמה, מה שדורש פיתוח שריר חדש. בשנים האחרונות אינטל עשתה מהלכים גם בתחום ה־AI, שאמנם עדיין לא מאפשרים לה להתחרות מול אנבידיה, אך ייתכן שהפער קטן ממה שנתפס היום.
גלסינגר גם פיצל החוצה כמה פעילויות, ביניהן למשל גם הנפקת מובילאיי הישראלית מחדש בוול סטריט, כך שאינטל הפכה בתקופתו ליותר ממוקדת בשלושה מישורים: ייצור שבבים, מוצרים לשוק המחשוב ובינה מלאכותית. כרגע אינטל נמצאת בעיצומה של הסערה ומחיר המניה שלה חזר ל־1998, אך במידה ותמצא את המנכ"ל הנכון היא עוד יכולה להפתיע לטובה, גם אם אנבידיה כבר לא בהישג ידה.
