"51% מהאוכלוסייה זה ממש לא נישה"
"51% מהאוכלוסייה זה ממש לא נישה"
כך לדברי מיכל לבנטל-אנדרסון, מייסדת שותפה של Impact.51, סטודיו לסטארט-אפים לבריאות נשים. יעל אופיר, מנכ"לית HealthIL: "מגזר הפמטק הישראלי צומח בכיוון חיובי אבל יש עוד דרך ארוכה לעבור"
בשנת 2021, בעיצומה של מגיפת הקורונה, חיפשה שלי בלוך קהילה למתעניינים בתחום ה- FemTech בישראל, אבל גילתה להפתעתה שאין עדיין אקוסיסטם כזה בכלל. "רוב האנשים אפילו לא ידעו אז מה זה FemTech", מספרת בלוך, סוציולוגית, מנהלת מוצר וחוקרת UX במקצועה. התגלית הזאת הניעה אותה להקים קבוצת פייסבוק בשם FemTech Israel עבור אנשי טכנולוגיה ישראלים שמתעניינים בפתרונות טכנולוגיים לבעיות שנוגעות ליותר ממחצית מהאוכלוסייה - לנשים. שנתיים לאחר מכן, FemTech ישראל מונה עשרות אלפי חברים ברשתות החברתיות השונות, ומהווה מוקד עניין למגזר הפמטק הישראלי הצומח.
בקנה מידה עולמי, FemTech הוא אחד המגזרים המתפתחים החמים ביותר של הטכנולוגיה, ויש מעט מדינות שמציגות פריחה גדולה בתחום יותר מישראל. ישראל מדורגת במקום הרביעי בעולם מבחינת כמות החברות שפועלות בה בתחום, והיא שנייה רק לארצות הברית במונחים של השקעה במגזר. בחמש השנים האחרונות במיוחד, ראתה ישראל שיעור גבוה של חברות FemTech חדשות שמרכזות אליהן השקעות רבות. עם זאת, ברור שיש עוד הרבה מה לעשות בתחום ומומחים רבים מציינים כי הפוטנציאל של מגזר הפמטק בישראל לא מומש במלואו, במיוחד מצד המשקיעים המקומיים.
את המונח "FemTech" טבעה אידה טין, שהקימה בשנת 2013 את "Clue", אפליקציה המשמשת למדידה ומעקב אחר המחזור, הביוץ ותסמינים בריאותיים נוספים שייחודיים לנשים. מגזר ה-FemTech כולל בדרך כלל תוכנות בריאות ומוצרים התומכים בטכנולוגיה המתמקדת בבריאות נשים ובצרכים הביולוגיים שלהן, אלא שלדעת בלוך התחום מקיף הרבה יותר. "זה לא נכון להגדיר רק את FemTech כ-HealthTech, מכיוון שלנשים יש צרכים מיוחדים מעבר לרפואה - גם בפיננסים, בריאות, אורח חיים, בריאות נפשית ובטיחות ותחומים אחרים".
על פי דו"ח שפורסם לאחרונה על ידי Startup Nation Central, נכון לאפריל 2023, מגזר FemTech העולמי כולל כ-1,800 חברות, וגייס במצטבר 1.6 מיליארד דולר. העלייה בהשקעות בענף משקפת מגמה אטית אך מתמדת במודעות לכוחה הבלתי מנוצל של FemTech, בעולם בכלל ובישראל בפרט.
דאטה
לפי דו"ח Startup Nation Central, מגזר ה-FemTech הישראלי גייס בשנת 2022 סכום מצטבר של 154 מיליון דולר, שהיוו 13% מההשקעה במגזר ה-MedTech בישראל. ישנן כ-100 חברות FemTech ישראליות, כולל 15 חברות חדשות שנוסדו בשנתיים האחרונות. 27% מהן הוקמו על ידי נשים, או שנשים שותפות מובילות בו, לעומת 15% מכלל חברות הטכנולוגיה הישראליות.
ישנן חמש קטגוריות עיקריות שחברות FemTech ישראליות מכוונות אליהן: הריון, פוריות ופתרונות לידה (43%), בריאות ואורח חיים (22%); בריאות האגן (12%), אונקולוגיה (12%); ואבחון לא אונקולוגי (11%), טוען דו"ח שפרסמה HealthIL, קהילה ישראלית לחדשנות בתחום הבריאות. על פי הדו"ח, העלייה החדה בהקמת סטארט-אפים להריון, פוריות ולידה (כמחצית מכלל חברות FemTech) נובעת משילוב של סיבות ייחודיות לנוף הבריאות הישראלי, כולל מערכת בריאות מרכזית ומאורגנת ביותר עם אוסף עצום של נתונים, שיעורי ילודה גבוהים וסבסוד ממשלתי לטיפולי פוריות והריון. לכך נוספות היכולות של ישראל כמעצמת מו"פ, בדיוק פרופיל הבריאות הייחודי הזה הוא שהופך אותה למסגרת טבעית לחברות FemTech לצמוח.
בשיחה עם CTech אומרת מנכ"לית HealthIL, יעל אופיר כי, "מגזר הפמטק הישראלי צומח בכיוון חיובי ומפתח פתרונות חדשניים לנשים. עם זאת, הדו"ח שלנו מדגיש שלישראל יש עוד דרך ארוכה לעבור". היא מציינת עוד כי התעשייה צריכה "למקסם את הפוטנציאל של מערכת הבריאות הישראלית כדי לעזור להגדיר צרכים ולבנות פתרונות חזקים. לישראל יש תשתית מצוינת לחדשנות FemTech, המבוססת על מערכת בריאות חזקה המטפלת ביעילות בנשים באמצעות התערבות מוקדמת ומתמשכת, ואוספת נתונים רלוונטיים לפיתוח עתידי".
עם זאת, הדו"ח מציין כי רוב חברות FemTech הקיימות מציגות פתרונות לבעיות הריון, פוריות ולידה, מה שיוצר ריק בתחומים רבים אחרים כולל אונקולוגיה, בריאות האגן, גיל המעבר ואנדומטריוזיס, תחומים חשובים ביותר לבריאות האישה. הבעיה הזאת באה לידי ביטוי בהיקף המימון המוקצה לתתי התחומים השונים. בעוד ש-22% מהסטארט-אפים של FemTech קשורים לבריאות, בריאות ואורח חיים, הם מרכזים רק 6% מההשקעה בתחום בשני העשורים האחרונים. המימון במגזר ריכוזי באופן כללי, כאשר ארבע חברות מהוות 50% מכלל המימון שנחשף, ותשע חברות מהוות 80%.
בדומה לתעשיית הטכנולוגיה הישראלית הרחבה יותר, כמעט 70% מהמשקיעים ב-FemTech הישראלית הם זרים, אם כי חלה עלייה מתמדת בהשקעות הישראליות ב-FemTech מאז 2017. עם זאת, בעוד שההשקעה הישראליות גדלה, הדו"ח של HealthIL מציין כי היא נוטה להיות מאוד ריכוזית, כלומר המייסדים ממשיכים להסתמך על מימון המונים ומשקיעי איינג'ל בינלאומיים.
האתגרים העיקריים של FemTech
למרות הצמיחה הבולטת שלה בשנים האחרונות, FemTech היא עדיין סקטור בתחילת דרכו שמתמודד עם כמה אתגרים, כולל העובדה שהיא עדיין נחשבת לשוק מתפתח, ושכמו תעשיית הטכנולוגיה הגדולה יותר, גם בה מורגשת ההשפעה של המיתון הכלכלי הגלובלי. בחודשים האחרונים הבעיה המקומית אף החריפה לנוכח השפעות ניסיונות ההפיכה המשפטית על כלכלת ישראל בכלל ועל תעשיית ההייטק בפרט. למרות שיש היגיון מסוים בחוסר הרצון של משקיעים להשקיע בשוק חדש ומתפתח, הדו"ח של HealthIL קובע שתפקידם של משקיעים, במיוחד של משקיעי הון סיכון, הוא לקחת על עצמם סיכונים ולעזור לסטארט-אפים לבנות מודלים עסקיים ברי קיימא.
האתגר המרכזי העומד בפני FemTech מגיע דווקא מהעולמות המסורתיים: הטיית משקיעים ובריאות האישה. בריאות האישה זכתה לסטיגמה היסטורית, התעלמה והודחקה לשוליים בכל דרג בחברה, במיוחד בתחום העסקים, הטכנולוגיה והחדשנות, שם נשים ממשיכות להיות מיוצגות בהרבה. שמרנות היסטורית שהתבטאה למשל בעובדה שעד שנת 1972 לא ניתן היה לשדר בטלוויזיה האמריקאית לרסטמות למוצרים כמו טמפונים ופדים. המציאות היא שאפילו בשנת 2023 שרוב המשקיעים הם גברים בעלי הבנה או הערכה מועטות להזדמנויות שמציגה FemTech, ושמרגישים אי נוחות (במקרה הטוב) להשתתף בדיונים בנושאים הנוגעים לבריאות האישה, לרבות מחזור, אמצעי מניעה, הריון, לידה, גיל המעבר ועוד.
מיכל לבנטל-אנדרסון, מייסדת שותפה של Impact.51, סטודיו לסטארט-אפים לבריאות נשים, מציינת שרק 4% מההשקעות בטכנולוגיה בעולם מופנות ל-FemTech. "אנחנו חייבים לחנך את השוק ש-51% מהאוכלוסייה זה לא 'נישה'. רוב כספי ההון סיכון והשקעות האיינג'ל נשלטים על ידי גברים שאין להם היכרות עם הצרכים וגודל השוק של נשים".
בריאות האישה עדיין נתפסת כשוק נישה, ויש הטוענים שהמונח "FemTech" עצמו תורם לכך בכך שהוא מציב את בריאות הגברים כנורמה (שהרי אין דבר כזה "MenTech"). אבל בלוך אומרת שאם הם לא נותנים שם ומגדירים בצורה ברורה את המגזר, צרכנים ויזמים כאחד, כלל לא היו יכולים להבין את זה. "כשאתה נותן למשהו כזה שם, אתה יכול למדוד את המימון בהשוואה למגזרים אחרים, אתה יכול לזהות מי מוביל את קידומו, הגדרת פרמטרים, לאסוף דאטה וכו'." היא גם מוסיפה כי על ידי הגדרת המגזר, נוצר "בית" ליזמים, חברות ויחידים בתעשייה הפועלים למען מטרות משותפות של שוויון מגדרי.
אחרים טוענים שמאז ומתמיד צורכיהן של נשים, בעיקר בתחומי הבריאות והרפואה, זכו להתעלמות והתערבו עם תחומים לגברים, מה שגרם לנשים נזק עצום. "נשים אינן גברים קטנים. לנשים מגיעה חדשנות המותאמת לצרכים שלהן. עולם הבריאות טיפל בנשים במשך שנים על סמך מחקרים מניסויים קליניים שנערכו רק על גברים - אפילו החולדות במעבדה היו זכרים", מסבירה מיכל שלם, מייסדת שותפה של Impact.51. למעשה, נשים הודרו היסטורית מניסויים בתרופות, דווקא בשל הביולוגיה המובהקת שלהן, לרבות תנודות הורמונליות שנגרמות על ידי מחזורי הווסת, כמו גם אפשרות של הריון.
זה לא מנע מרופאים, למשל, לרשום לנשים תרופות וטיפולים, שנבדקו בעיקר או אפילו רק על גברים,מה שגרר לעתים קרובות לפגיעה ביעילות הטיפולים. ד"ר אילנה קוורטין, מייסדת Leavana.ai, פתרון מבוסס בינה מלאכותית המתאים אישית מרשמים של נשים על סמך המחזור שלהן, טוענת שמצב הפוך לעולם לא יתקבל. "אם לגברים היו נותנים תרופה שנבדקה בעיקר או רק על נשים, היא לא הייתה נחשבת לתרופה יעילה והיו ממציאים ומפתחים עבורם משהו יותר טוב. האם היינו מקבלים רכב עם חגורות בטיחות שיעילותן מסתכמת ב-60% בלבד - לא היו משחררים את המכונית לשוק. זה לא יעבור את מבחן הריסוק", אומרת קוורטין. גם כיום, רק 4% מכל המחקר והפיתוח בתחום הבריאות ממוקדים בנושאי בריאות נשים, מה שאומר ש-FemTech נותר לא מפותחת משמעותית.
ד"ר קוורטין חוזרת ומדגישה כי לישראל יש את כל הנתונים להיות מובילה בתחום זה. "אנחנו צריכים להיות המדינה המובילה ב-FemTech. יש לנו מערכת בריאות מרכזית ותיעוד דיגיטלי של 30 שנה אחורה בקופות החולים ובבתי החולים. זה אוצר חסר תקדים".
מה הלאה?
הרעיון שבריאות האישה עדיין יכולה להיחשב כנישתית הוא אבסורדי, בהתחשב בכך שנשים מייצגות 51% מהאוכלוסייה ואת הרוב המכריע של הצרכנים - כולל בתחומי הבריאות והרפואה.
כשזה מגיע לבריאות ורפואה, ד"ר קוורטין אומר שמשקיעי HealthTech צריכים להתמקד בעיקר בנשים. "85% ממקבלי ההחלטות והלקוחות הן נשים. נשים הן קצינות הרפואה הראשיות של המשפחה: דואגות לעצמן, לילדיהן, לקשישים וכל מי שסביבן. הן צריכות להיות אלה שאנחנו משקיעים בהם".
כשחושבים על כך שנשים מוציאות כ-500 מיליארד דולר בשנה על הוצאות רפואיות, לפי PitchBook, ברור שהמשקיעים עדיין לא תפסו עד תום את הפוטנציאל של המגזר הזה.
אבל יש סימנים לכך שהמשקיעים מזהים את השינוי החברתי ומתחילים להתאים את עצמם לתחום. העלייה במודעות לבריאות האישה ובהכרה בתחום, כמו גם מספר גדל של מייסדות ומשקיעות, הובילו לצמיחה הזו, הכסף הגיע בעקבותיו, ובהתאם ב-10 שנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה מתמדת במימון של FemTech. בשנת 2019 שוק FemTech העולמי הניב למעלה מ-820 מיליון דולר. לפי PitchBook, המספר הזה צפוי לצמוח ליותר מפי שלושה - ל-3 מיליארד דולר עד סוף 2030.
כמה עסקאות FemTech גדולות נרשמו בשנתיים האחרונות: Flo, יומן ביוץ, מעקב מחזור ואפליקציית הריון, גייסה סבב של 50 מיליון דולר מסדרה B, ומייבן קליניק הייתה חד הקרן הראשונה של FemTech לאחר שגייסה סבב של 110 מיליון דולר בסדרה D (אחריה עוד 90 מיליון דולר בסבב סדרה E שלה בנובמבר 2022 ).
לדברי בלוך, הגיע הזמן שמוסדות ישראלים וקרנות הון סיכון יתגייסו להשקיע ולפתח את המגזר הזה כיוון שנוצר מפגש של כמה תהליכים: "מודעות חסרת תקדים ודרישה לגישה ולשירותים בסיסיים ולזכויות נשים, ירידה בסטיגמה סביב דיונים על בריאות האישה במיוחד בקרב הדור הצעיר, ושילוב של יותר ויותר של נשים בתפקידי מנהיגות בסטארט-אפים ובחברות הון סיכון". כל אלה מובילים לכך שיש תיאבון גובר לפתרונות מכילים ומותאמים יותר.
