דוח טכנולוגי רעיון רע: המפכ"ל לא יכול לסגור את הרשתות החברתיות מתי שבא לו
דוח טכנולוגי
רעיון רע: המפכ"ל לא יכול לסגור את הרשתות החברתיות מתי שבא לו
רנ"צ יעקב שבתאי טוען בראיון שיתפרסם בסוף השבוע שלא ניתן היה למנוע את פרץ האלימות ברחובות ב"שומר החומות" כיוון שהוא תוכנן בטיקטוק. יש סיכוי שזה היה מצחיק, אם זה לא היה כל כך מקומם ועצוב. הפיתרון הרדיקלי שהוא מציע שם מעיד בעיקר על אוזלת ידה של משטרת ישראל
מפכ"ל משטרת ישראל, רנ"צ יעקב שבתאי, התייחס בראיון נרחב ל"ידיעות אחרונות", שקדימון לו התפרסם היום, לאתגרים, לכשלים ולמחדלים השונים שעמם מתמודדת המשטרה. בין השאר הוא נתן את דעתו לתפקיד שמשחקות הרשתות החברתיות במהומות ובהפרות סדר, דוגמת אלה שהיו במקביל למבצע שומר החומות, וציין שהם תפסו את המשטרה "בלי מידע מודיעיני". כשתהו המראיינים "איך זה הגיוני?", השיב: "עולם הטיקטוק פרץ בצורה מטורפת ועם השילוב של מה שקרה ברצועת עזה והטילים לכיוון ירושלים, זה נתן לאנשים לגיטימציה לאלימות".
ראשית, קצת קשה להבין מדבריו של המפכ"ל איך מדובר בתשובה לשאלת המראיינים - אלא אם הוא מתכוון לכך שלמשטרה לא היה מידע מודעיני כי המהומות התארגנו בטיקטוק, שזה טיעון קצת בעייתי. טיקטוק היא רשת חברתית פתוחה. אם למשטרה אין יכולת לאסוף ממנה מודיעין גלוי, יש שם כמה ראשים שצריכים לעוף. אם המהומות נולדו בטיקטוק, אין סיבה שלמשטרה לא יהיה את כל המודיעין הדרוש על מנת להיערך להן.
אבל זו רק ההקדמה למנה העיקרית. המפכ"ל מספר שבמהלך המהומות הציע בישיבת הממשלה לחסום את הרשתות החברתיות בישראל, וסבור שיש לנהוג כך גם בעימות האלים הבא. "אני בדעה שבמצבים כאלה צריך לחסום את הרשתות", הוא אומר. "הרשתות החברתיות הן אלה שמוציאות אנשים לשטח. אני מדבר על לסגור את הרשתות באופן רוחבי. תכבה, תרגיע את השטח, וכשהמצב רגוע תשחרר. אנחנו מדינה דמוקרטית, אבל יש גבול. אתה בא ומרביץ קאט רוחבי לפרק זמן מסוים, עם פיקוח כמובן, מרגיע את הרוחות ומתייצב".
אפשר לנתח את רעיון העוועים של המפכ"ל מזוויות שונות – עקרונית (דמוקרטיה היא לא משהו ששמים על פוס כל פעם כשקצת קשה), משפטית (אין לכך היתכנות בחוק הקיים) מוסרית ועוד. מהלך כזה מציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות כמו טורקיה, איראן, מיאנמר ועוד, שנוהגות לחסום אתרים שונים כל פעם שצץ בהם קצת מידע מתסיס. אם המפכ"ל אומר שהמשטרה לא יכולה לשמור אל הסדר במרחב הציבורי מבלי להיעזר בטקטיקות של משטרים לא-דמוקרטיים או סמי-דמוקרטיים, אולי כדאי שיעשה בדק בית עמוק. אבל מכיוון שמדובר במדור טכנולוגי בעיתון כלכלי נתמקד בהיתכנות הטכנולוגית ובהשפעה הכלכלית האפשרית.
נתחיל מההיתכנות הטכנולוגית. זו, בקצרה, לא קיימת. "האינטרנט של 2022 הוא לא האינטרנט של שנות האלפיים המוקדמות וחסימת רשתות חברתיות היא משימה בלתי אפשרית - במיוחד במדינה מוטית אינטרנט והייטק כמו ישראל", מסביר רן בר זיק, ארכיטקט תוכנה ומרצה בחוג למדעי המחשב של הקריה האקדמית אונו. "קל מאוד להוריד הוראה של 'לחסום את הרשתות החברתיות', אבל בין הוראה לביצוע המרחק עצום ושיטות החסימה הנהוגות כיום (חסימה מבוססת DNS) אינן אפקטיביות כלל בישראל ויעידו על כך שפע אתרי הסרטים הפיראטיים שזיר״ה מנסה להוריד.
שיטות אגרסיביות יותר כמו חסימת IP למשל גם לא אפקטיביות כי כיום יש שירותי VPN חינמיים שכל אזרח יכול להתקין בשניות על המחשב או על הטלפון שלו. גרוע מכך - השיטות האלה נוטות לעשות נזק היקפי ממשי. לפני חודש, למשל, אוסטריה ניסתה לחסום אתרי שיתוף קבצים ופגעה אנושות באינטרנט שלה כי הניסיון לחסימה חסם גם CDN ושרתי ליבה".
חסימת DNS שמזכיר בר זיק עובדת כך: אם כתובת האתר היא שם איש קשר וכתובת IP היא מספר הטלפון שלו, שרת DNS הוא אפליקציית אנשי הקשר שמחברת בין כל השמות למספרים. כל ספקית אינטרנט מחזיקה בשרת כזה ובחסימת DNS הספקית פשוט "מוחקת" את איש הקשר. אם איש הקשר לא שמור באפליקציה, אי אפשר להתקשר אליו; או במקרה הזה לגשת לאתר. חסימה כזאת ניתן לעקוף בקלות על ידי שינוי הגדרות הדפדפן כך שיעשה שימוש בשרת DNS אחר, שמופעל מחוץ לישראל.
בחסימת IP נחסמת הגישה לכתובת האתר עצמו וגם את החסימה זו ניתן לעקוף בקלות, באמצעות VPN או דפדפן TOR. אבל בניגוד ל-DNS היא גם יכולה לגרום לנזק היקפי בדמות חסימת אתרים שלא היתה כוונה לחסום אותם, שכן במציאות של רשת מבוזרת, מבוססת שירותי ענן, ייתכן שכמה אתרים יחלקו את אותה כתובת IP. כשניסו לעשות זאת באוסטריה במטרה לחסום אתרים מפירי זכויות יוצרים, נחסמו כמה וכמה אתרים אחרים שלא היו קשורים לאתרים המפרים.
שיטות החסימה האפשריות הן לא אפקטיביות במקרה הטוב ומסוכנות במקרה הרע. "אם רוסיה, שאינה מדינה דמוקרטית ואינה מדינה מוטת הייטק, לא מצליחה לחסום רשתות חברתיות, כך גם ישראל", מוסיף בר זיק. "בעולם מודרני, בו יש תשתיות רבות שנועדו בדיוק להילחם בצנזורה מסוג זה - שלא לדבר על האינטרנט הלוויני שעושה את צעדיו בתחום - פשוט אי אפשר לצנזר חלקים מהאינטרנט ללא חיתוך האינטרנט לחלוטין".
דוגמה לאיך ניסיון כזה יכול להשתבש בצורה קיצונית נרשמה ב-2018, כשרוסיה ניסתה לחסום את הגישה לטלגרם באמצעות חסימת כתובות IP שבהם משתמש השירות. המהלך הוביל לשיבושים ומניעת גישה לאתרים ושירותים רבים שלא קשורים לטלגרם, בהם גם השירות המתחרה Viber. באורח אירוני ניסיונות החסימה לא השפיעו כלל על טלגרם עצמו.
בקיצור, חסימה של רשתות חברתיות אינה אפשרית מבלי לגרום לנזק היקפי ניכר, וגם אז כנראה שהן עדיין לא יהיו חסומות. אבל מה יקרה אם הן בכל זאת כן יחסמו? אם איכשהו תצליח המדינה לחסום את הגישה לרשתות חברתיות לכל תושבי ישראל? לא ייקרה שום דבר טוב.
ראשית, אנשים יהיו מנותקים מכל כלי התקשורת הבין-אישית המרכזיים שלהם. חלק ניכרת מהתקשורת השוטפת שלנו מתנהל באמצעות פייסבוק, ווטסאפ, טוויטר, אינסטגרם וטיקטוק. חסימה של מדיה חברתית גם תנתק אנשים מהגישה שלהם למידע ומהיכולת להפיץ אותו לאחרים. חלק ניכר מצריכת המידע - חדשותי ובכלל - מתבצע בפלטפורמות החברתיות וחסימתן תפגע בשטף המידע הזה.
שנית, לחסימה כזאת יכולות להיות גם השלכות כלכליות משמעותיות. עסקים מקומיים רבים, בפרט קטנים ובינוניים, עושים שימוש בפלטפורמות החברתיות לצרכי פרסום ומציאת לקוחות. חסימה של המדיה החברתית, אפילו לכמה ימים, יכולה לפגוע בצורה משמעותית, לפעמים אנושה, בפעילות של עסקים רבים שתלויים בפלטפורמות אלה לגיוס לקוחות.
יכולות להיות לכך גם השפעות כלכליות במעגל השני: שירותים רבים, לדוגמה וולט, עושים שימוש במערכת לוגאין של חברות כמו אפל, גוגל ופייסבוק, כשהאחרונה פופולרית במיוחד. אם פייסבוק חסומה, משתמשים לא יכולים להתחבר לשירותים דוגמת וולט, ואז לא יכולים לבצע מהם הזמנות. העסקים שעובדים עם שירותים אלה, כמו המסעדות של וולט, יחוו פגיעה כלכלית לא מבוטלת.
בהסתכלות רחבה יותר, יש לא מעט סטארט-אפים וחברות הייטק ישראליים שמספקים שירותים או מוצרים שמסתמכים בצורה כלשהי על פלטפורמות מדיה חברתית או רכיבים שקשורים אליהן. חסימתן יכולה לפגוע או להשבית את פעילות המוצר, או להקשות על עובדי החברה לתחזק ולטפל בו. הפגיעה בלקוחות החברה יכולה להיות משמעותית והפגיעה במוניטין גדולה עוד יותר.
סוגיית המוניטין חשובה גם בהיבט המדיני. ישראל נתפסת בעולם כדמוקרטיה ליברלית וכמקום טוב לעשות בו עסקים, לרבות השקעות בתעשיית ההייטק המקומית. חסימה של רשתות חברתיות תפגע קשות בתדמית הזאת ותשים את ישראל במועדון אחד עם רוסיה וטורקיה. הפגיעה הכלכלית במקרה כזה תהיה ארוכת טווח וכואבת לכלל המשק הישראלי.
המפכ"ל מציע רעיון לא ישים, שכל ניסיון ליישם אותו יגרום להשלכות ולנזקים בלתי-צפויים, ושגם אם ניתן היה ליישם אותו בדיוק כפי שהתכוון עדיין היה גורם נזקים כלכליים מהותיים, מידיים וארוכי טווח. המהומות מתארגנות במדיה חברתית? אם זה נכון, אז אתה בתור שוטר צריך לברך על כך, כי הכל נעשה בגלוי, או באופן שקל להגיע אליו, במדיה פומבית ורחבה.
משטרה חכמה היתה יודעת למנף זאת, להפעיל כלי איסוף מודיעין גלוי שהיו מאפשרים לה לזהות את יוזמי הפרות הסדר עוד בשלב התכנון ולהגיע אליהם לפני שיצאו לשטח; לעבוד ביחד עם הפלטפורמות על מנת לחסום במהירות קריאות להסתה ולחשוף את זהות העומדים מאחוריהן.
הרשתות החברתיות יכולות להיות כלי להסתה וקריאה לאלימות - וגם אמצעי נהדר לסיכולן. העניין הוא שלשם כך דרושים מפכ"ל ומשטרה שבאמת מבינים את התפקיד של רשתות חברתיות בחיינו, ושבמקום לפחד מהן ניחנים בידע ובסקרנות הדרושים על מנת לדעת איך להשתמש בהן כדי לקדם את מטרותיהם.
