דילמת הבינה המלאכותית של טראמפ: הנשיא יכריע כיצד ייראו החיים במאה ה-21
דילמת הבינה המלאכותית של טראמפ: הנשיא יכריע כיצד ייראו החיים במאה ה-21
אחרי הניצחון על קמלה האריס בדרך לבית הלבן, דונלד טראמפ עומד בפני צומת דרכים היסטורי. ממשל ביידן קידם מספר תוכניות דגל בתחום בעולם הטכנולוגי, ובהן CHIPS Act, שנועד למשוך ייצור שבבים לארה"ב; ו-IRA Act, תוכנית מקיפה שנועדה לקדם בין היתר טכנולוגיה של אנרגיה מתחדשת דוגמת תאים סולאריים, סוללות ורכב חשמלי. כלל לא בטוח שטראמפ, שתומך בהעלאת מכסים וקיצוץ הוצאות ממשלתיות, ימשיך עם התכניות הללו. לצד זאת יש אספקט טכנולוגי נוסף, אדיר ממדים, שהוא יידרש להתייחס אליו – הבינה המלאכותית. כיצד הנשיא הנבחר ינווט את ארה"ב בבטחה בעידן החדש?
הבינה המלאכותית היא כוח טכנולוגי מהפכני. מרבית מדינות המערב תומכות ב-AI בתוכנית ממשלתיות, ולא נותנות לכוחות השוק לעשות את שלהם. יש רצון למנף את הפוטנציאל העצום שבטכנולוגיה, אך גם למתן סיכונים שבאים עימה (כמו עם כל טכנולוגיה).
טראמפ יידרש להפוך את הבינה המלאכותית ממילה אופנתית למנוע צמיחה כלכלי וחברתי. ההשקעה במחקר ופיתוח היא צעד ראשון הכרחי. הגדלת התקציבים המיועדים למחקר בסיסי ויישומי, יצירת שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה, וקידום יוזמות לאומיות שיתמקדו בפתרון בעיות ספציפיות באמצעות AI, כמו שינויי האקלים וטיפול במחלות, הן רק חלק מהפעולות הנדרשות. וזה לפני שאמרנו מילה על יישומים ביטחוניים.
אולם במקביל לפיתוח הטכנולוגיה, יש צורך בהקמת מסגרת רגולטורית ברורה. רגולציה גמישה אך יעילה תבטיח פיתוח של בינה מלאכותית באופן אחראי, תוך הגנה על זכויות הפרט והבטחת תחרות הוגנת. ארה"ב לא יכולה להשתרך מאחור בשדה זה, על אף שיש שיאמרו כבר עתה שהרגולציה האירופאית בנושא מציבה את המעצמה בכיסא האחורי, בדומה למקרה של חוק הגנת הנתונים הכללי של האיחוד האירופי (GDPR). לא מן הנמנע כי הניצחון של טראמפ יוביל לרגולציה מינימלית, שתאפשר לשוק החופשי לקבוע את הכיוון - אולי על חשבון הגנה על פרטיות וזכויות אזרח.
במסגרת רגולטורית כזו יש כמה היבטים מרכזיים. ראשית, סוגיית הפרטיות. השימוש בנתונים אישיים חיוני לפיתוח מערכות AI, אך הוא מעורר חששות כבדים לגבי פגיעה בפרטיות ועל המחוקק לאזן בין צרכים כאלו. בנוסף, ישנו צורך בקידום שקיפות בקבלת החלטות אלגוריתמיות על ידי בינה מלאכותית, בעיקר החלטות הנוגעות לחיי אדם. היבט נוסף הוא הגינות: הוכחו לא פעם הטיות במערכות AI, על בסיס הנחות מוקדמות של מגדר, גזע וכדומה. פיתוח אלגוריתמים הוגנים הוא חיוני, אבל דורש גישה למאגרי דאטה רחבים ככל האפשר. המתח המובנה בין הצרכים להגנות ברור, וטראמפ יצטרך להכריע גם כאן.
סוגיה קריטית נוספת היא ההיבט הכלכלי - ובמיוחד עתיד שוק העבודה, שהיה במוקד הקמפיין של שני המועמדים. השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה צפויה להיות דרמטית בשנים הקרובות - היא עתידה לייתר מקצועות שלמים ולהחליף בני אדם במגוון משימות. לאור זאת, על הנשיא לקדם שלושה מהלכים מרכזיים: פיתוח תוכניות להכשרת עובדים למקצועות העתיד, תמיכה ביוזמות להקמת עסקים קטנים ובינוניים בתחום הטכנולוגיה, ויצירת רשת ביטחון סוציאלית עבור אלו שיאבדו את מקום עבודתם.
הממשל החדש יצטרך לתת גם דגש מיוחד להיבטי בטיחות ואבטחה, במטרה למנוע שימוש זדוני בטכנולוגיה - כמו התקפות סייבר והטיית דעת קהל. הנשיא יכול לקדם שלושה מהלכים מרכזיים בתחום זה: הגדלת ההשקעה באבטחת סייבר להגנה על מערכות AI, עידוד פיתוח כלים לאיתור והסרה של תוכן מזויף שנוצר באמצעות AI, וקידום הסכמים בינלאומיים להסדרת הפיתוח והשימוש בנשק אוטונומי.
לסיכום, הבינה המלאכותית מציבה בפני המעצמה הגדולה במערב והעומד בראשה הזדמנויות אדירות לצד אתגרים משמעותיים. טראמפ יוכל למלא תפקיד מכריע בעיצוב עתיד טכנולוגיה זו - טכנולוגיה שתשפיע על חיי היום-יום של כל אמריקני, ואף על תושבי העולם כולו.
רוני שליט הוא סמנכ"ל אכיפה ואתיקה (VP Compliance and Ethics) בחברת ברייט דאטה
