בדיקת כלכליסטPoco X3 GT: סמארטפון ביניים לא זול, אבל עם כמה הפתעות
בדיקת כלכליסט
Poco X3 GT: סמארטפון ביניים לא זול, אבל עם כמה הפתעות
המכשיר החדש של פוקו הוא למעשה שיאומי סיני בתחפושת. מבולבלים? גם אנחנו עד שניסינו אותו. למרות מבנה מפלסטיק הוא מציע הרבה מאוד תכונות שיעניינו לא מעט משתמשים - למשל מצלמה טובה והגנה מפני מים. בעיקר כאלה שלא רוצים להוציא אלפי שקלים עבור מכשיר שיכול לעשות את אותם דברים כמו מכשירי דגל שעולים פי שלושה
שיאומי יוצאת מגדרה כדי לבדל את קו מכשירי הפוקו שהשיקה לפני שלוש שנים מהמכשירים הממותגים שלה. היא עשתה את אותו המהלך עם מכשירי רדמי שמבודלים מהתוצרת העיקרית של החברה רק במיתוג. המותג פוקו - שהחל את דרכו בכלל כפוקופון - הגיע לישראל ממש בהשקה שלו והפך למעין סוד גלוי עבור חובבי שיאומי. הסמארטפונים של המותג מכוונים לספק הרבה מאוד תמורה לכסף - וזו בדיוק הגישה האהובה על הישראלים. תן לי הרבה מאוד בקצת כסף.
אחרי שסקרנו את הפוקו X3 פרו ואת הפוקו F3, יבואנית שיאומי הודיעה בשבוע שעבר על השקת מכשיר חדש מסדרת GT של פוקו. אל תצפו כאן למכשיר דגל - סדרת GT כוללת מכשירים המיועדים לשווקים ספציפיים והמטרה שלהם היא לספק מהירות במחיר נוח. הם למעשה מיחזור של דגמים סיניים ששיאומי משווקת במולדת תחת מותג אחר. כך המכשיר הנוכחי הוא גרסה ממותגת מחדש של אחד שיאומי רדמי נוט 10 פרו סיני - שאינו דומה בשום דבר למכשיר שמשווק אצלנו תחת אותו שם. בכל אופן את ה-X3 GT תוכלו למצוא רק בשווקי המזרח התיכון ואסיה ללא הודו. מכשיר גלובלי זה לא - אבל בואו נראה אם הוא באמת מצליח לעמוד במוטו של החברה - מהר ובזול.
עיצוב ומבנה: גב מפלסטיק אבל עם טוויסט
המכשירים של שיאומי זולים אבל הם גם סוחבים מאחוריהם דימוי של סמארטפונים שקונים לשנה-שנתיים או לילד ושזורקים אחרי השימוש. איכות הבנייה שלהם תמיד היתה סבירה אך לא מרשימה, למעט בסדרות הפרימיום שלה. מכשירי פוקו סבלו מהבעיה שבעתיים, זאת בגלל המחיר המאוד נמוך ביחס לחבילה שמקבלים. אין מה לעשות, כשדוחפים את מעבד הדגל היקר של קוואלקום במכשיר שמוכרים בשליש מכל מתחרה אחר - חייבים לחסוך איפשהו. אז החברה התפשרה על איכות ההרכבה והרכיבים של הגוף ועל המצלמה. כעת היא מציעה מכשיר המבוסס על מעבד של מדיה-טק הטאיוואנית, מה שאומר שיש לה יכולת להשקיע יותר בגוף וברכיבים. בנוסף, מכיוון שמדובר במכשיר קצת ישן (בסין) הוא כנראה כבר החזיר את ההשקעה בפיתוחו מזמן.
בכל מקרה מדובר במכשיר נאה, שאינו שונה מהותית ממה שהיינו מצפים ממכשירים של פוקו או שיאומי. הוא מבוסס על מסך גדול, שלדה וגב מפלסטיק איכותי ומעוצב, ומקדימה זכוכית גורילה ויקטוס - הגרסה האחרונה והחזקה ביותר שלה. בחלק העליון והתחתון תמצאו את פתחי הרמקולים. בתחתית שקע הטעינה, בחלק העליון עינית אינפרא אדום שתהפוך את ה-X3 לשלט אם תצטרכו. החלק המעניין הוא דווקא הגב. המכשיר משווק בשלושה צבעים. שחור, כחול-תכלת ולבן פנינה שגם קיבלנו. כיסוי הגב, מעבר לצבע היוצא דופן והיפה, מעוצב במרקם מוזר שמזכיר מעט גלים. זה לא רע והיתרון שהמכשיר לא חלקלק כלל, מה שמאפשר לאחוז בו בלי שיחליק מהיד. בנוסף אי אפשר לראות סימנים של טביעות אצבעות שזה תמיד טוב. אבל הוא מרגיש כמו פלסטיק זול למגע.
עוד בגב תמצאו את מערך הצילום בתוך בליטה מרובעת בצידו השמאלי העליון. כרגיל עם מערכי הצילום המרובעים המכשיר מתנדנד כמו שיכור אם אתם מניחים אותו על גבו. אבל אם תרכיבו כיסוי, מן הסתם הבעיה תיפתר. בסך הכל מדובר במכשיר נאה מאוד. או לפחות יוצא דופן מספיק כדי שלא יראה כאילו מדובר במכשיר זול מאוד. אחד הדברים הנחמדים שיש בו הוא הגנה מפני מים ואבק בתקן IP53. זה לא התקן הקשוח ביותר, אבל הוא מספיק כדי למנוע נזק מנתזי מים וחדירה של אבק. מבחינת מימדים, לא מדובר במכשיר דקיק (8.9 מ''מ) או קליל (193 גרם), אבל הוא לא מרגיש עבה מדי או כבד מדי בזכות חלוקת משקל שווה. בסך הכל מבחינת מבנה חיצוני ועיצוב, מדובר במכשיר שלא מסגיר את המחיר שלו ואף יכול בקלות להתחזות לסמארטפון יוקרתי יותר, אם זו המטרה שלכם.
חומרה: מסך מרהיב וביצועים חמים
מפרט החומרה של ה-X3 GT יותר מרשים ממה שהיה ניתן לצפות. נתחיל עם המסך. מדובר בפאנל IPS LCD בן 6.6 אינץ' וברזולוציה של FHD. עד כאן על הנייר זה מרגיש לא מרשים. אבל, הוסיפו לכך קצב רענון של 120 הרץ ואיכות תצוגה באמת יוצאת דופן למסכים מהסוג הזה והדברים מרגישים קצת אחרת. עם זאת אין מה לעשות, תמיד יש נקודה שלילית וכאן מדובר ברמת הבהירות שאינה מרשימה מאוד בלשון המעטה. 430 ניט במצב אוטומטי ו-530 ניט במצב ידני זה נמוך מאוד יחסית לתחרות ובשמש הישראלית זה מתורגם לתצוגה בעייתית. עם זאת, מדובר בחיסרון היחיד שתוכלו למצוא במסך. עם כי הוא משמעותי למי שמסתובב הרבה בחוץ וצריך מכשיר שניתן לתפעל גם באור שמש ישיר.
המעבד הוא כאמור של מדיה-טק, דיימנסיטי 1100 שמו, והוא מקביל בערך לסנאפדרגון 765G או 860 של קוואלקום. זאת אומרת שלא מדובר במעבד דגל - את התפקיד הזה ממלא הדיימניסיטי 1200 - אבל הוא מציע רמת ביצועים גבוהה מאוד שלא מביישת את התוצרת של המתחרה. עם זאת זו ערכת שבבים שכן סובלת מבעיה אחת קשה - חום. למעשה זו בעיה כל כך קשה שפוקו ציידו את ה-X3 GT במנגנון קירור מבוסס על טכנולוגיית LiquidCool 2.0. זה אומר שיש כאן "גרפיט רב-שכבתית, תא אדים לפיזור חום, ג'ל תרמי ויריעת נחושת" כפי שכתוב באתר היבואן. עם כל זאת המכשיר עדיין מתחמם בעיקר במשחקים. זה לא רותח, אבל בשלב מסוים מאוד לא נעים להחזיק אותו ביד.
שאר החומרה טובה, מערך האחסון מציע 128 או 256 גיגה-בייט ו-8 גיגה-בייט זיכרון פעולה. זה די סטנדרטי, אך אין כאן חריץ הרחבה לכרטיס זיכרון חיצוני. אז קחו זאת בחשבון. מערך המולטימדיה כולל זוג רמקולים סטראופוניים שבניגוד לנטייה הרווחת שמשתמשת ברמקול העליון לצלילים גבוהים והתחתון לבאס, מציע רמקולים איכותיים, שווים בעוצמתם ובסוג התדרים. אלה עברו כיוונון אצל JBL ואני חייב לומר שזה באמת עובד. עוצמת ואיכות הצלילים גבוהה מאוד ביחס לתחרות ואפילו ביחס למכשירים שעולים פי 2 יותר יקר. אבל אין כאן שקע אוזניות כפי שהיינו מצפים במכשיר זול יותר. מבחינת קישוריות הכל כאן לפי התקנים האחרונים. חיבור הבלוטות' יציב וכך גם עוצמת הקליטה של האינטרט והאות הסלולרי.
בסך הכל מדובר במכשיר שמעניק חוויית שימוש טובה מאוד. הוא זריז בתגובות שלו לנגיעות במסך בזכות קצב דגימה של 240 הרץ, האנימציות זורמות ולא נתקעות כשהמסך פועל בקצב רענון גבוה אבל כל זה מקצר מעט את חיי הסוללה. עם זאת יש כאן מערכת שיודעת להתאים את קצב הרענון באופן אוטומטי. למעשה, המסך מסוגל לפעול בקצבים של בין 30 הרץ, 50, 60, 90 או 120. לא ברור איזו אפליקציה מותאמת לאיזה קצב רענון, אבל לפי מה שנראה בנטפליקס ויוטיוב למשל זה 60 הרץ, במסך הבית ומגירת האפליקציות זה 120 הרץ ובשאר האפליקציות והפעולות זה משתנה בהתאם. הסוללה כאן היא בת 5,000 מילימאפר שעה, שזה הרבה מאוד, ובהתאם המכשיר מסוגל לשרוד בקלות יומיים ויותר בשימוש סביר. אבל אם נגמרת לכם הסוללה, אז יש כאן גם מטען מהיר (מאוד) בן 67 וואט שמאפשר לטעון כ-75% ממנה בחצי שעה בערך. זה אגב לא מהיר כמו מטעני ה-65 וואט של רילמי או וואן פלוס, אבל זה לא רחוק.
תוכנה: כמו ממשק של שיאומי אבל עם תוספות
ממשקה המשתמש של פוקו מבוסס על MIUI 12.5, הממשק שתמצאו במכשירי שיאומי. הוא די מוכר כיום, הוא מבוסס על אנדרואיד 11, וההבדלים העיקריים בינו לבין גרסת שיאומי הוא במגירת אפליקציות שלא ניתן לבטל למשל או המחסור בתצוגה תמידית כשהטלפון סגור. אין כאן גם את הסופר-טפטים של החברה האם עם האנימציות. מה שכן יש לעומת זאת זה סורק טביעות אצבעות שמוחבא בכפתור ההפעלה, זיהוי פנים ביומטרי וכמובן שלל האפליקציות של שיאומי לניהול ותפעול המכשיר. סורק טביעות האצבעות מהיר מאוד, אבל הכפתור לא שקוע בגוף כמו אצל סמסונג למשל, וזה אומר שהוא יכול להידלק בטעות כשהוא בכיס או בתיק. בנוסף, בגלל שמדובר בסורק שעובד כל הזמן, ולא רק כשנוגעים בו, המכשיר עשוי להינעל אם תיגעו בו יותר מדי.
הפתרון? שימוש בזיהוי פנים, אבל כאן מדובר בגרסת זיהוי דו-ממדית, ולא כמו באייפון שם הוא סורק את כל הפנים. זאת אומרת שזה (הרבה) פחות בטוח. אבל זה גם מהיר מאוד. כמו בשיאומי גם כאן אתם מקבלים פרסומות ברוב האפליקציות של פוקו, ואפילו במסך ההגדרות. שלא כמו בגרסה הסינית, כאן ניתן לבטל אותן, אבל זה לא קל או נוח. צריך להיכנס להגדרות של כל אפליקציה ולחפש את החיווי המתאים ומשם לבטל את התצוגה. אבל זה כבר יותר טוב מבעבר, אז נפרגן על המאמץ. אבל עם זאת בסמסונג הודיעו לאחרונה שהם מוותרים לגמרי על תצוגת פרסומות באפליקציות הקנייניות שלהם. אז אולי שיאומי-פוקו תעשה מאמץ כזה גם היא? בכל אופן, אם רוצים זול יותר צריך להתפשר וזו אחת מהפשרות האלה.
משאר הבחינות אין כאן שום פיצ'ר מיוחד או חדיש לכתוב עליו הביתה. מה שכן, כמו במכשירי שיאומי, גם כן תמצאו את הפיצול של מסך ההתראות ומסך קיצורי הדרך להגדרות המערכת. כל אחד מופיע בהתאם לכך שתבצעו מחווה בצד השמאלי או הימני החלק העליון של המסך כמו באייפון. זה לא נוח לטעמי אבל אפשר לבטל את הפיצ'ר הזה בקלות דרך הגדרות המערכת. כאמור, יש כאן גם מלא אפליקציות ייעודיות כמו להגנה על המכשיר, לשחרור זיכרון או לניהול ערכות הנושא. אני לא חסיד של התקנה מראש של אפליקציות, בייחוד שיש כאן גם מלא משחקים וכל מיני אחרות שלא ממש צריכים. אגב משחקים, הפוקו הזה מסוגל בהחלט להתמודד עם גיימינג ואפילו כזה קצת מתקדם. אבל כאמור, החום שנפלט מהמעבד לא ממש מאפשר לשמור על רמת ביצועים גבוהה לאורך זמן. אז צריך להתחשב בכך.
מצלמה: ההפתעה הטובה והמרשימה של פוקו
מערך הצילום הראשי של ה-X3 GT מורכב ממצלמה ראשית בת 64 מגה-פיקסל, משנית לצילום בזווית רחבה בת 8 מגה-פיקסל ומצלמת מאקרו בת 2 מגה-פיקסל. מצלמת הסלפי מציעה 16 מגה-פיקסל וממוקמת בחריר במרכזי החלק העליון של המסך. אין כאן ייצוב תמונה אופטי אבל כפי שהניסיון שלי הראה, זה לא באמת מפריע הפעם. נתחיל עם האפליקציה של המצלמה. זו אותה אחת שתמצאו במכשירי שיאומי, היא לא רעה ויחסית נוחה לשימוש, אבל אי אפשר לבחור למשל את רזולוציית התמונות אלא רק את איכות הצילום (גבוה, בינוני ונמוך). המעבר בין מצבי הצילום השונים מתבצע במחוות לימין או לשמאל ואפשר גם לקבל גישה לפיצ'רים נוספים דרך תפריט שלושת הפסים בחלק הימני העליון.
איכות הצילום כאן מצוינת למצלמה של מכשיר ביניים במחיר הזה. האלגוריתם מחבר 4 פיקסלים לאחד מה שמייצר תמונות ברזולוציה של 16 מגה-פיקסל. הפרטים השונים נראים מצוין באור יום, הצבעים טבעיים ומוארים היטב. צילום של עלוות צמחים למשל נראית מפורטת ומדויקת ולא כמו מריחות של ירוק מרחוק. מצב ה-AI הוא למעשה מנגנון שדוחף את הצבעוניות והבהירות בהתאם לסוג האובייקט שמצלמים. כרגיל זה לא באמת משפר מאוד את התמונות אלא נותן לכם הרגשה שהמכשיר "חכם". בואו, AI זה לא, אבל לפעמים זה באמת משפר את התמונה - קצת. הבעיה העיקרית של המנגנון הזה הוא הנטייה שלו להגזים את הצבעים. אבל יש כאלה שאוהבים אז ניחא. צילום במצב לילה עובד היטב והתמונות לא מרוחות. מה שכן אל תצפו לרמת פירוט כמו ביום - האלגוריתם עובד היטב כדי להאיר את הסצנה אבל זה דורש קצת התעמרות באיכות הצילום.
אין כאן זום אופטי למרות עדשת המאקרו. הזום דיגיטלי ומסתפק בהגדלה של עד פי 2. במצב הזה אנו ממליצים לכם לנסות לעשות שימוש במצב רזולוציה גבוהה שניתן לקבל דרך תכונת Pro באפליקציה. השילוב של הרזולוציה הגבוהה עם הזום מניב תמונות טובות מאוד שאפשר אפילו להגדיל באפליקציית עריכה לאחר מכן ללא איבוד איכות. צילומי המאקרו טובים עם פירוט טוב אבל הם מניבים תמונות קטנות יחסית שמתאימות יותר לשיתוף ברשתות החברתיות מאשר לצילום רגיל. צילומי זווית רחבה לא מרשימים מאוד. הם נוטים להיות קצת אפרוריים וחסרים את איכות המצלמה הראשית. מצלמת הסלפי מספקת תוצרים מעולים ביחס למה שתמצאו במכשירי ביניים. לסיכום, פוקו מוכיחה כאן שאם רוצים ומתאמצים, אפשר לפתח מצלמה מצוינת גם ללא פיצ'רים מגניבים או עם כל מיני מנגנונים מתוחכמים.
סיכום ואלטרנטיבות: מלך הקטגוריה?
בואו נסכם את כל מה שנכתב עד כה. הפוקו X3 GT מכיל את כל האיכויות המאפשרות לו לטעון לכתר מכשיר הביניים המשתלם בישראל. המסך מצוין, המצלמה מעולה, המעבד חזק והסוללה חזקה. מה שכן הוא פלסטיקי למגע, הוא לא כולל שקע אוזניות והמסך LCD ובעל בהירות נמוכה יחסית. מחירו הרשמי הוא כ-1,500 שקל לגרסת הבסיס עם 128 ג''ב, או 1,700 שקל לגרסת ה-256 ג''ב. זה כבר לא זול כמו מכשירי החברה בעבר, ומתקרב לממוצע בקטגוריה. המתחרים הישירים שלו באופן אירוני הם מכשירי שיאומי עצמה כמו המי 11 לייט או ה-Redmi Note 10 Pro. ההבדלים הם בעיקר במעבד החלש יותר או המצלמה - פחות איכותית. מה שכן המחיר זול במאתיים שקל בממוצע.
מכשירי רילמי, Oppo או וואן פלוס גם משתווים ביכולותיהם לרוב לפוקו והמחיר נוטה להיות דומה מאוד בהפרש קטן יחסיצ. סמסונג עדיין מציעה את ה-A52 או ה-A72, שניהם מכשירים מצוינים. מה שכן המסכים קטנים יותר והסוללות פחות חזקות כמו גם המעבד ביחס ל-X3 GT. מצידה של אפל יש את האייפון SE או דגמים ישנים יותר. בכל מקרה הפוקו מציע מפרט ששום אייפון ברמת המחיר הזו לא יכול להשוות. לסיכום, הפוקו עדיין מכשיר מצוין ביחס למחירו. התמורה מצוינת ואפשר בקלות לקנות אותו לילד שעולה כיתה, לסבתא שרוצה מכשיר נוח לשימוש עם מסך גדול ובלי יותר מדי התחכמויות. או לכל אדם מן היישוב שלא מחפש משהו מנקר עיניים אבל רוצה מכשיר טוב. מנגד, מי שרוצה מכשיר קצת יותר מתקדם שיבדוק את השיאומי מי 11 למשל או את מכשירי סמסונג. בסך הכל הפוקו X3 GT מציע כאן עסקה עם תמורה מצוינת למחיר. זה לא המכשיר הטוב ביותר בהכל, אבל הוא מצוין בנקודות החשובות למשתמש הממוצע ובימינו זו גם נקודה חשובה,
