מהם החסרונות שלך? התשובה של מייסד גונג לשאלה השנואה בראיונות עבודה
מהם החסרונות שלך? התשובה של מייסד גונג לשאלה השנואה בראיונות עבודה
אילון רשף, מייסד משותף ו-CPO בסטארט-אפ הישראלי Gong.io, סבור שלא כדאי ללטש יותר מדי את התשובות לקראת ראיון עבודה. "אנשים מתייחסים לראיון כמשהו שצריך לעבור ושוכחים שבסוף הם צריכים לעבוד במקום הזה"
ראיון העבודה הראשון של אילון רשף, מייסד משותף ו-CTO בחברת Gong.io, לא היה מוצלח במיוחד. הוא היה חייל משוחרר שמצא בעיתון מודעת דרושים ושלח בדואר קורות חיים. אמנם הוא התקבל לעבודה כמתכנת זוטר, בשכר אותו הוא מגדיר "מביש", אך לימים נודע לו כי מנהל הפיתוח שראיין אותו לא התרשם. הוא לא רצה להעסיק אותו. את ההזדמנות הראשונה שלו בשוק העבודה הוא קיבל בזכות מנהלת משאבי האנוש שזיהתה אצלו פוטנציאל ושכנעה את המנהל המקצועי לתת לו צ'אנס. היא זיהתה נכון.
מאז אותו ראיון הקים רשף שני סטארט-אפים, מכר אחד ומנהל היום את המוצר בשני – Gong.io, אותו הקים יחד עם מנכ"ל החברה, עמית בן דב. החברה גייסה בשנה שעברה 250 מיליון דולר לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר ובסך הכל גייסה למעלה מחצי מיליארד דולר.
גונג, שפיתחה פלטפורמת בינה עסקית שמסייעת לצוותי מכירות לקבל החלטות, היא חברה פרטית שמעסיקה 1,200 עובדים בעולם ו-350 עובדים בישראל במרכז המחקר והפיתוח ברמת גן. רשף ראיין מאות עובדים במהלך הקריירה שלו ומנהל עשרות עובדים תחתיו. הסיטואציה של ראיון עבודה מוכרת לו היטב.
"אנשים מתייחסים לראיון כמשהו שצריך לעבור ושוכחים שבסוף הם צריכים לעבוד במקום הזה", הוא אומר וממליץ להיות כמה שיותר כנים - כמו בפגישת עבודה אמיתית. "עדיף לא יותר מדי להכין ולא יותר מדי להדק או לספר סיפור אלא להגיד את האמת כמה שיותר ובמקביל לנסות להבין את החברה. רוב האנשים מחפשים מקום שהם רוצים להישאר בו כמה שנים ולכן חשוב לבדוק התאמה הדדית אמיתית".
ראיונות עבודה לדעתו הם כלי מצוין להיכרות אישית וסינון ראשוני גם עבור המעסיק וגם עבור מועמד שזוכה להכיר כך את החברה. עם זאת, לטובת מיון הוא חושב שהכלי האפקטיבי יותר הוא פרויקט או מטלת בית שדורשים כמה שעות עבודה. "אני פחות מתחבר לשאלות כמו 'ספר לי מה עשית בחברה X' כי אנשים מספרים סיפור שהוא לא בהכרח קרוב למציאות. מאוד קשה לדעת מה המועמד עשה ומה עשו אחרים. אני מאמין בתהליך של מיני פרויקט שדורש 'ללכלך את הידיים' כי הצורה שבה ניגשים לבעיה, איך משכנעים בפתרון הרבה יותר חשובים מהזיכרון העמום שנשאר לאדם מהפרויקט שהוא חושב שעשה במקום העבודה הקודם. הקורלציה בין גיוסים מתאימים להצלחה בתרגיל בית שמדמה עבודה מאוד גבוהה. אנחנו משתמשים בזה גם בקבוצה שלי אבל גם לתפקידים כמו מתאמת פגישות. היו מועמדים שנפלו על זה למרות שעשו רושם מדהים בראיון".
אלה התשובות של אילון רשף לשאלות הפופולאריות בראיונות עבודה:
1. ספר לי על עצמך
"קוראים לי אילון, אני בן 50, אחד המייסדים ואחראי על תחום המוצרים בחברה שנקראת גונג. אני יזם כבר הרבה שנים. הייה לי חברה בשם וובקולאז' שמכרנו ב-2013. הרקע שלי הוא תוכנה, אני בוגר תואר שני במדעי המחשב עבדתי הרבה שנים כמהנדס ועשיתי טרנזישן לתחום המוצר אי שם בתחילת המאה הנוכחית.
"יש לי שני ילדים מקסימים בני 15 ו-11 ואנחנו גרים בתל אביב בה גדלתי. גרנו גם שלוש שנים בליבה של ניו יורק בתקופה מאוד סוערת.
"הרבה שנים אני מזגזג בין פיתוח תוכנה לבין מוצר. כבר כשהייתי נער צעיר ופיתחתי תוכנה כדי להתפרנס וגם במקומות אחרים זה תמיד היה על התפר. בשנת 2000 כשהקמתי חברה היינו שני יזמים טכניים ואחד היה צריך לקחת מסלול עסקי. זה כלל בתוכו את המעבר לניו יורק כדי להיות קרוב יותר ללקוחות מה שהיה נראה לי מעניין וחדש. גם כשהקמנו את גונג ניהלתי בהתחלה גם את הפיתוח ועכשיו רק את המוצר - אלה שני תחומים שאני מאוד קרוב אליהם עדיין".
מה אתה אוהב יותר?
"אני מאוד אוהב גם פיתוח וגם מוצר. בעולם ובוודאי בישראל יש הרבה אנשים חזקים מאוד בהנדסה שגדלו להיות מנהלי פיתוח טובים ולכן בחרתי גם בגונג בתחום המוצר - כי קשה למצוא אנשים טובים בתחום הזה. אם אני צריך בתור יזם לבחור מה אני עושה בחברה ומה אחרים עושים, אקח על עצמי את התחומים שבהם יותר קשה למצוא אנשים שיעשו עבודה יותר טובה ממני. אני חושב שיש יותר אנשים שהם יותר טובים ממני בעולם ניהול הפיתוח".
בשנת 2000 הקמת חברה ושרדתם את התפוצצות הבועה
"הקמנו חברה בערך חודשיים לפני התפוצצות הבועה, גייסנו 17 מיליון דולר ואז הבועה התפוצצה ונשארנו עם 17 מיליון דולר אבל לא הרבה מה לעשות איתם כי לקוחות לא קנו כלום. עברתי שתי התפוצצויות של בועה ועכשיו אולי תהיה שלישית".
אתה חושב שאפשר להכריז כעת שאנחנו נמצאים בעיצומה של התפוצצות בועה? איפה זה תופס אתכם?
"בוודאי שניתן להכריז על נסיגה משמעותית בעולם ההייטק. בהרבה מובנים זה דבר טוב בסך הכל, כי הבועה באמת מוגזמת. ההתפוצצות תופסת אותנו במקום שאנחנו חברה שגייסה המון כסף, חצי מיליארד דולר, זאת אומרת כסף לא חסר לנו כך שאנחנו לא בלחץ אם החברה תשרוד בשנים הקרובות. אנחנו עדיין ממשיכים לגדול, אבל מטבע הדברים המצב הנוכחי של הכלכלה משפיע על קצב הגידול כמו בכל חברה אחרת היום.
"בנוסף, בשנים האחרונות גדלנו בצורה משמעותית, למעשה אנחנו אחת מהחברות שגדלו הכי מהר בעולם בשנים האחרונות ולכן צפוי שקצב הגידול שלנו ישתנה".
2. למה אתה מעוניין במשרה הזו?
"אני קם בבוקר בעולם ההייטק, בעולם המקצועי והדבר שמדליק אותי זה ליצור. קמים בבוקר, בונים מוצר במקרה שלי תוכנה, בסוף זה מגיע ללוקחות, הם לוחצים על איזשהו כפתור ויוצא להם איזשהו קסם. עד היום כשאנחנו מוציאים פיצ'ר ואני רואה את זה עובד זה מרגיש כמו קסם, ליצור יש מאין. העולם של היצירה, במקרה שלי של תוכנה, מאוד מדליק אותי. העבודה כמישהו שמוביל את תחום המוצר זה בורג מאוד משמעותי בעולם הזה של היצירה שאני מאוד נהנה ממנו".
3. איפה אתה רואה את עצמך בעוד 5 שנים?
"כנראה באותו מקום. אחת הסיבות שבניתי חברה כיזם היא שיש יותר שליטה על איך החברה נראית ואיך היא מתנהלת מאשר אם הייתי הולך לעבוד בחברה X. בסך הכל אני חושב שעמית ואני בנינו חברה שכיף לנו לבוא לעבוד בה עם אנשים שכיף לנו להיות איתם אז אני ארצה להיות באותו מקום. בחברה הקודמת הייתי 14 שנה, פה אנחנו 7 שנים, נשארו עוד לפחות 7 שנים שיהיו, בתקווה, טובות".
4. מהם היתרונות והחסרונות שלך?
"שני דברים שאני עושה בצורה טובה יחסית לאחרים הם: אחד, מכל מני סיבות, למדתי ללמוד מהר. זה אומר שאם צריך להיכנס לתחום חדש, להכיר טכנולוגיה חדשה, תהליכי עבודה חדשים או שוק חדש, אני יודע בצורה מאוד מהירה יחסית להגיע לעומק בריא. כלומר, אני לא אהיה מומחה בתחום כמו למשל בחלליות גם אם ארצה את זה מאוד, אבל אדע מספיק. יכולת למידה מהירה מאוד מועילה כמנהל או כיזם או איש מוצר כאשר רוצים לעשות מוצר חדש.
"הדבר הנוסף הוא זה להבין את הראש של אנשים: לקוחות, עובדים, מה מניע אותם, מה הם חושבים. זה מאוד חשוב בתחום שלי להבין מה הלקוח באמת צריך, מה חשוב לו ומה מניע אותו. זה מאוד עוזר לכוונן מה החברה בונה".
מהם החסרונות שלך?
"אחד הדברים שאני כן מרגיש בזמן האחרון הוא שאני לא כל כך טוב בלזהות קשיים של אנשים צעירים: אם הם לא מבינים משהו או לא יודעים משהו. גיליתי שככל שבגרתי אני פחות יכול לראות את הצד של מישהו שהוא בן 25, ולא מבין משהו בתכנות או לא ברור לו למה עושים משהו. אלה דברים שנהיו כל כך מובנים בעולם המקצועי שלי שקצת איבדתי את היכולת לראות קשיים של אנשים. היום למשל קשה לי מאוד לנהל עובדים ג'וניורים בחברה כי אני לא יודע לדבר את השפה שלהם ואני צריך תיווך - להביא מנהל כדי שינהל אותם כי אני לא יודע לדבר איתם. זו אשמתי ואני גם לא מצליח לשחזר איפה הפערים כי אני כל כך לא רואה אותם ממרום גילי.
"יש להכל פתרונות - אנחנו לוקחים שכבת ביניים ניהולית אבל ברמה האישית זה חיסרון. גם קולגות שלי אם יש פער בתחום מסוים אני לפעמים לא אשים לב לפער הזה. זה מבאס כי אתה רוצה להבין את האנשים. אבל לפחות לא אמרתי שאני פרפקציוניסט.
"אני לא חושב שצריך לחמוק מחסרונות. לאדם יש יתרונות וחסרונות. בסוף, אני חושב שכאשר אדם בא להתראיין במקום עבודה כדאי שיגיד את החסרונות האמיתיים שלו. אם אתה לא יודע מה הם אז יש לך חוסר מודעות עצמית וחבל, אבל אם אתה מודע לחסרונות שלך ומטפל - סבבה. אם אתה מודע ולא מטפל אז תשאל את עצמך למה לפני שאתה שואל את המראיין. החסרונות הם חלק מהחבילה. אם אותה חברה צריכה מישהו שעובד מהר ואתה עובד לאט אבל לא מודה בזה אז בעוד חצי שנה אתה לא תתאים שם. השאלה הזו אנשים מנסים לחמוק ממנה שלא בצדק. צריכה להיות התאמה וזה דו צדדי, אחרת כולם מבואסים".
זו שאלה שאתה שואל?
"לא. ממש לא. אני שואל מה מועמדים רוצים להיות כשיהיו גדולים. אני שואל את זה גם מועמדים בני שישים. הסיבה היא שאני רוצה לראות איפה האדם רוצה להיות בעוד חמש שנים. כמגייס האחריות שלי היא לראות שהמסלולים שלנו מתאימים. אם אתה מתכנת והתשובה שלך היא שאתה רוצה להיות זמר בעוד חמש שנים אז זה לא מתאים. לעומת זאת, אם אתה רוצה להיות מנהל מוצר או מעצב ננסה לבנות יחס מסלול שבסופו תגיע לשם אבל צריכה להיות התאמה".
היו כאלה שאמרו לך שהם רוצים את התפקיד שלך?
"היו הרבה שאמרו שהם רוצים להיות יזמים, לנהל, זו תשובה לגמרי סבירה. אני מצדי יכול לעשות את המקסימום כדי שהאדם יגיע לכיוון הזה. הכי משמח זה עובד שבסוף הגיע לתפקיד מאוד מגניב, גם אם בחברה אחרת".
5. למה כדאי לנו להעסיק אותך?
"בתור אדם עם נפש של יזם, אני יודע לייצר שינוי. אני יודע לייצר דרך אחרת לעשות דברים או להסתכל על דברים בצורה אחרת וגם ברמה הארגונית לייצר תהליכים שגורמים לדברים חדשים לקרות. גם בארגון קיים הייתי יודע לעשות את זה זה תחת ההנחה שהמקום רוצה לעשות דברים חדשים. אני לא האדם המתאים אם הארגון רוצה להישאר אותו הדבר. כשאני מסתכל על בעיה אני לא מסתכל על איך פותרים אותה היום אלא איך צריך לפתור ואז איך פותרים אותה היום ואיך אפשר לעשות שינוי".
