מזרזת תרופה לסרטן: פרוטאי הישראלית גייסה 8 מיליון דולר
מזרזת תרופה לסרטן: פרוטאי הישראלית גייסה 8 מיליון דולר
הפלטפורמה שפיתחה חברת המדטק מאפשרת מיפוי מדויק של פעילות החלבונים במהלך מחלות מורכבות - מה שמקצר את תהליך הגילוי והפיתוח של תרופות חדשות ופורצות דרך. את הגיוס הובילו קרן גרוב וקרן פיטנגו
סטארט-אפ המדטק הישראלי פרוטאי (Protai), שפיתח טכנולוגיה לגילוי ולפיתוח תרופות על בסיס בינה מלאכותית, גייס 8 מיליון דולר בסבב סיד, בהובלה משותפת של קרן גרוב (Grove Ventures) וקרן פיטנגו הלת'טק (Pitango HealthTech). המימון ישמש להרחבת פיתוח הפלטפורמה של החברה, להאצת פיתוח תרופות עצמאי ולהרחבת השותפויות שלה עם חברות תרופות. החברה הפועלת בתל אביב הוקמה על ידי ערן זגר וקיריל פבזנר, שניהם בעלי ניסיון רב ביזמות ובניהול טכנולוגי ששירתו ביחידה 81 של חיל המודיעין.
הבנת המנגנונים המולקולריים של מחלות מורכבות כגון סרטן, מחלות אוטואימוניות ומחלות נוירו-דגנרטיביות, היא אחד האתגרים המרכזיים בתהליך גילוי ופיתוח תרופות. מידע מוגבל על אודות אותם מנגנונים מהווה סיבה עיקרית לכישלונן של יותר מ-99% מהתרופות בשלבי הפיתוח השונים. הפלטפורמה של פרוטאי מאפשרת מיפוי מדויק של מהלך המחלה ברמת החלבון, במצבי פעילות שונים, ובכך מרחיבה את היכולת לצפות בתפקוד התא ולשפר את האופן שבו ניתן לגלות ולפתח תרופות חדשות, לטייב תהליכי פיתוח ולחסוך זמן ועלויות.
בעזרת איחוד של מידע קליני רחב מדגימות חולות ובריאות, ממגוון מחלות, החברה יצרה אטלס ייחודי של פעילות חלבונים, ראשון מסוגו בעולם, הכולל יותר מ-50 אלף דוגמאות ממטופלים שונים. אטלס זה מהווה בסיס לביצוע סימולציה מדויקת של תהליכים ביולוגיים עבור מגוון מחלות ומאפשר להאיץ מחקר ופיתוח תרופות בשלבים קליניים וקדם-קליניים.
במועצה המייעצת של החברה ניתן למצוא שורה של חוקרים בעלי שם עולמי בתחומי הביואינפורמטיקה ולמידת מכונה, בהם פרופ' תמי גיגר, מומחית במחקר של פעילות חלבונים בסרטן במכון ויצמן למדע; פרופ' אלכסיי נשביצקי, חוקר פרוטאומיקה חישובית מאוניברסיטת מישיגן ; ופרופ' אבי מעיין, מנהל מרכז הביואינפורמטיקה Mount Sinai בניו יורק, ומומחה פורץ דרך בגילוי תרופות באמצעות יישום שיטות מתקדמות של למידת מכונה.
"פרוטאי היא כמו GPS מתקדם להכוונת תהליך גילוי התרופות", מסביר ערן סגר, מנכ"ל החברה ומייסד שותף שלה. "אנחנו ממפים את פעילות החלבונים באופן שיטתי ובכך יוצרים שכבה חדשנית של מידע פונקציונלי שמאפשר לנו להבין כיצד לטרגט ולהילחם בצורה יעילה ומדויקת יותר במגוון רחב של מחלות מורכבות".
