כלכליסט-טקפייסבוק מתארגנת לקבלת פנים
כלכליסט-טק
פייסבוק מתארגנת לקבלת פנים
התוכנית הגדולה של פייסבוק למטאוורס כוללת שורת פטנטים לניתוח התנהגות המשתמשים בהסתמך על נתוני פנים ביומטריים ופיזיים. הסכנה טמונה בהפיכתנו לבני אדם קריאים במכונה הנשלטת על ידי חברות מסחריות
אחרי שסקר מאות בקשות לפטנטים בארה”ב, מצא “פייננשל טיימס” את הסוד לשאלה — מה התוכנית הגדולה של פייסבוק (שהפכה למטא) למטאוורס, העולם העתידני שהיא מתכננת לכולנו. התשובה לא צריכה להפתיע: החברה רשמה פטנטים מרובים על טכנולוגיות שונות שעוקבות, אוספות ומנתחות נתונים ביומטריים, מתנועת העין והפה ועד לכל שרירי הפנים והגוף. כל זאת במטרה לחקות את תווי הפנים של המשתמש ולהנפישם בצורה הקרובה ביותר למציאות בתוך המציאות הווירטואלית שפייסבוק היתה רוצה להקים: המטאוורס.
ברור שרשימת פטנטים זו אינה מייצגת טכנולוגיות בשלות, וייתכן שיעברו שנים רבות עד שיצליחו למצוא את דרכן להפצה מסחרית, אך כבר כעת הם מצביעים על כוונות פייסבוק לאותו מרחב וירטואלי, כמו גם רעיונות בסיסיים לגבי האופן שבו היא מדמיינת את עצמה משיגה מטרות אלו.
מי שיצא לו להשתמש במשקפי VR, או לטייל במרחבים וירטואליים שהם מעין גרסאות מוקדמות (מאוד מאוד) של המטאוורס, יכול להתרשם כי קיימת בעיית גרפיקה, ללא ספק. יש בעיות של מרחב, מרחק, עומק, יש בעיות בין נקודות מגע, דברים נראים לעתים מוזרים ומלאכותיים באופן מטריד - מה שמכונה עמק המוזרות (Uncanny valley). להתגבר על המוזרויות הללו, במיוחד בכל הנוגע להנפשת האווטארים (שייצגו את המשתמשים), היא משימה שתכריע את גורלו של המטאוורס, משום שאם החללים הווירטואליים לא יהיו מספיק נעימים לשהות ולא יעניקו חוויה שהיא לכל הפחות יכולה להחליף את זו המציאותית (שלא לומר לעלות עליה), אנשים פשוט לא ישתמשו בהם. לכן פיתוחים טכנולוגיים אלו מהותיים להצלחתו של עתיד מדומיין זה.
כדי להשיג דברים אלו, בפייסבוק פועלים בכיוון המתבקש. בין הפטנטים שאותם מפרטים ב”פייננשל טיימס” ניתן למנות מערכת מעקב להבעות פנים באמצעות התקן ראש, שאחר כך לוקחת את המידע הזה ומתאימה אותו לתוכן במדיה. פטנט אחר הוא מערכת חיישנים מגנטיים לבישים למעקב אחר תנועת הגוף, ופטנט אחר מייצר אווטארים תלת־ממדיים על בסיס תמונות של משתמש, תוך שימוש בכלי שאותו פייסבוק מכנה “משכפל עור”. הפטנטים שמצאו ב”פייננשל טיימס” אף כוללים כאלו הקשורים למוניטיזציה של אותו המטאוורס, בהם פטנט שנוגע להצגת מודעות מותאמות אישית במציאות וירטואלית, תוך התבססות על גיל, מגדר והאינטראקציה עם החלל הווירטואלי בעצמו, ופטנט אחר שנועד לאפשר לצדדים שלישיים לתת חסות כדי להציג חפצים מסוימים במרחב.
מלכתחילה הסבירה פייסבוק שהמיקוד החדש שלה במטאוורס, שבו היא מתכננת השקעה מתמשכת של 10 מיליארד דולר, יכלול תמיד פרסומות. אי אפשר כמובן להאשים אותה. אמנם היא ממותגת כחברת רשתות חברתיות, אך בסופו של דבר עסקיה היו תמיד אגירת מידע אישי רב ככל הניתן על משתמשיה, הפקה מאלו תובנות ומכירתם לכל המוכן לשלם.
1. מודל שמתמרץ התנהגויות טורפניות
כבר היום מודל עסקי זה מעורר מחלוקת משום שידוע שהוא מתמרץ שורה של התנהגויות טורפניות למשתמשים. בין היתר, כותבי אלגוריתמים בפייסבוק מחפשים לבנות כל העת מערכות שישטפו משתמשים במידע מתסיס ומניפולטיבי, כך שיישארו מחוברים ופעילים. מערכות אלו יצרו בשנים האחרונות שורה של תופעות חברתיות שליליות דוגמת הגברת תפוצתן של חדשות מזויפות, כמו גם נטייה לוויראליות ממוכנת של תכנים הקשורים לאלימות ודיבור שנאה. כעת פייסבוק מבקשת לקחת מודל זה, שכבר עתה כאמור מעורר מחלוקת, ולשלב בו פרמטרים נוספים כמו נתונים ביומטריים, הבעות פנים, תנועת עיניים, פעילות פיזית (מדומה) במרחב הווירטואלי והאינטראקציה עם העולם עצמו.
קשה להדגיש עד כמה פייסבוק היא השחקן הכי פחות אטרקטיבי לחצוב את נתיב החדשנות אל עבר המטאוורס. אמנם החברה מבוססת ומיומנת אך סובלת מאמון נמוך מאוד מציבור המשתמשים שלה, ונענשת בשיטתיות על ידי רגולטורים בשל הפרת פרטיות ופעולות אנטי־תחרותיות. האם זו החברה שהיינו רוצים שתתחיל לאסוף גם מידע ביומטרי על מאות מיליוני משתמשים? האם היינו רוצים שכל נקבובית בגופנו, תנועת השיער, כל מיקרו־תנועה יתועדו ויקוטלגו? האם היינו רוצים שפייסבוק תיקח את אלו ותנסה להפיק תובנות נוספות באמצעות גישה לגוף? לאן העיניים שלנו נמשכות, באילו דרכים אנו בוחרים לצעוד, אילו צבעים מושכים את תשומת לבנו, כמה זמן אנו משתהים באירועים חברתיים, כיצד אנחנו משוחחים, מחליפים רעיונות, האם הננו אנשים דומיננטיים או ביישנים, האם אנחנו שמחים או עצובים, חברותיים או מתבודדים, כמה דגש אנו שמים על המראה החיצוני שלנו או של אחרים, מה החולשות או החוזקות שלנו, האם אנחנו ימניים או שמאליים.
העניין אינו רק בעומק המניפולציה על הרגש והארנק שפייסבוק צפויה להפעיל עלינו עם מאגר נתונים חדש זה במרחב חדש, אלא גם בלהפקיד בידיה נתונים ביומטריים. מעבר לשימוש בנתונים מסוג זה כדי לזהות אדם אחד, כמו למשל בזיהוי פנים, טביעת יד או עין, משתמשים היום בנתונים אלו כדי להעריך שורה של תכונות. כך, למשל, היום קיימות מערכות בינה מלאכותית שטוענות כי הן יכולות להבחין מבין שורה של הבעות פנים או טון קול, ולזהות במדויק את הרגש הספציפי שאלו מתארים. אך קיימת בעיקר ביקורת מדעית על היכולת לזקק את הבעות האדם אל סכמות פשטניות, שלא לדבר על לנסות לנבא באמצעות אלו התנהגויות עתידיות.
עמק המוזרות: מונח מתחום הרובוטיקה והגרפיקה שלפיו כשהעתקים מלאכותיים דומים כמעט לבני אדם, אך לא ממש, הם יוצרים אצל אנשים רתיעה מהם, כמו גם תחושה מלחיצה ומטרידה
2. כשהאלגוריתם ישלוט במשתמשים
אם פייסבוק תצליח לפתח מוצרים מסוג אלו, העניין כבר לא יהיה מודעות, ומיקום חפץ אחד במרחב כדי לחשוף משתמש אחד או אחר אליו. העניין יהיה להשפיע על התנהגויות בהתבסס על תנועות וביולוגיה בלתי ניתנות לשליטה. במובנים מסוימים, ממש לפגוע בחופש הבחירה. להוביל אדם שהמערכת שלה תזהה כשמח וקל להשפעה בנתיב וירטואלי אחד, ואדם שהיא תחשוב שהוא עצוב או מופנם בנתיב וירטואלי אחר. כל עוד רגולטורים ברחבי העולם לא יתחילו להדביק את הקצב, פעולתם של המשתמשים תהיה מונחית אלגוריתם.
היום כלים שקשורים לזהויות דיגיטליות חוסים תחת חוקים שונים כמו הגנת הצרכן, הגנת מידע ופרטיות, אבל חוקים אלו לא יודעים להתמודד עם זהויות דיגיטליות מורכבות מסוג זה, כאלו שמשלבות טכנולוגיות חדשות ומתקדמות כמו בינה מלאכותית, ביומטריה פיזית והתנהגותית מתקדמת שמזהה אדם על בסיס הקול שלו או תכונות ודפוסים פיזיים והתנהגותיים אחרים. זאת אף שכבר היום ידוע ששיטות זיהוי קולי, וגם זיהוי רגשות סובלות מהטיות גזעיות ומגדריות. הפערים הרגולטוריים עצומים. הפיכתנו לבני אדם קריאים במכונה לא צריכה להתקיים ללא כל דיון ציבורי על גבולות מאמצים אלו, במיוחד כשהם נעשים על ידי חברות שמונעות מתמריצים כלכליים שעלולים לאיים או לבוא בסתירה לזכויות יסוד של יחידים. אחרת, יש סכנה לשחיקה נוספת באנונימיות והאוטונומיה של המשתמשים.
הדגמה של המטאוורס של פייסבוק. היכולת להתגבר על המגבלות תכריע את גורלו
