ניתוחהדו"ח שמאשים את מטא בצנזורה אנטי-פלסטינית רצוף בכשלים חמורים
ניתוח
הדו"ח שמאשים את מטא בצנזורה אנטי-פלסטינית רצוף בכשלים חמורים
דו"ח של ארגון זכויות האדם, Human Rights Watch, שפורסם ביום חמישי זכה לפרסום בכלי תקשורת מרכזיים בעולם. ואולם, בדיקה של "כלכליסט" מזהה הטיות באיסוף הנתונים ובדרך הניתוח, באופן שמושך את כל הבסיס מתחת למסקנות הארגון
האם מטא מצנזרת בעקביות פוסטים פרו-פלסטינים בפייסבוק ובאינסטגרם מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר? זו הטענה שעומדת במרכזו של דו"ח נרחב של ארגון זכויות האדם Human Rights Watch (HRW), שפורסם ביום חמישי האחרון וזכה לתהודה משמעותית בכלי תקשורת מרכזיים בעולם. ואולם, בדיקה של "כלכליסט" מזהה הטיות חמורות באיסוף הנתונים מצד הארגון וניתוחם, באופן שמושך את כל הבסיס מתחת למסקנות.
לטענת HRW, במהלך אוקטובר ונובמבר הוא תיעד 1,049 מקרים שבהם הוסרו פוסטים שפרסמו פלסטינים ותומכיהם בפלטפורמות המדיה החברתית של מטא, ובהם כאלו שמתעדים מקרים של הפרת זכויות אדם, וכללו תוכן פרו-פלסטיני שהוגדר על ידי הארגון כ-"peaceful" ("שליו"), ורק פוסט אחד הביע תמיכה בישראל. הפוסטים שתועדו פורסמו על ידי משתמשים מיותר מ-60 מדינות, רובם באנגלית, וכולם תוארו ככאלו שהביעו תמיכה "שלווה" בפסלטינים שבוטאה בדרכים שונות. "צנזורת התוכן שקשורה לפלסטינים באינסטגרם ובפייסבוק היא מערכתית וגלובלית", טוען HRW בדו"ח שפרסם. "האכיפה הלא-עקבית של מדיניות התוכן של מטא הובילה להסרה שגויה של תוכן על פלסטין".
ממצאי הארגון זכו לתשומת לב בינלאומית, ועיקריהם פורסמו בכלי תקשורת מובילים ומשפיעים כמו CNN, פורבס, הגארדיין ואל פאיס. ואולם, מתודולוגיית איסוף המידע וניתוח הנתונים של הארגון מעלה שהמסקנה של HRW נחה על משענת קנה רצוץ.
ראשית, ניתוח מסוג זה שעשה הארגון צריך להתבסס על מדגם מייצג גדול של פוסטים משני צדדי הסכסוך, שיכלול תכנים שהוסרו לצד תכנים שלא הוסרו ויציג ניתוח סטטיסטי שיבחן את שיעור ההסרות המוצדקות לצד שיעור המקרים שבהם תוכן מפר לא הוסר הן ביחס לפוסטים פרו-פלסטיניים והן ביחס לפוסטים פרו-ישראליים. וזאת, על בסיס אמות מידה מוגדרות היטב, ברורות ושקופות.
מחקר כזה אינו קל לביצוע, מכיוון שמטא לא מנגישה בעיקרון מידע שיאפשר את עריכתו. ואולם, המתודולוגיה שבחרו חוקרי HRW ליישם היא בעייתית מאוד. במקום לפתח שיטה לאיסוף עצמאי של פוסטים, בחר הארגון להתבסס על פנייה פומבית לציבור הגולשים לדווח באימייל על מקרים שבהם מטא צנזרה תוכן שלא ראוי לצנזר.
עצם הבחירה בשיטה זו מייצר הטיה ברורה לטובת הדגשת צנזורה של פרסומים פרו-פלסטיניים, מכמה סיבות: ראשית, באופן מובן, משתמשים יטו לא ידווחו על פוסטים שהוסרו מכיוון שהביעו תמיכה באלימות, קריאות לפגיעה בחפים מפשע או כללו תכנים גרפיים ואלימים, וכן יטו לדווח על פוסטים שהוסרו ללא סיבה מוצדקת לדעתם. כתוצאה, המענים שיתקבלו בתגובה לפנייה ייטו באופן מובהק לטובת פוסטים שמטא לכאורה לא היתה אמורה להסיר.
ואכן, הארגון קיבל במענה דיווחים של 1,285 פוסטים שהוסרו, ופסל 235 מתוכם משלל סיבות, ובהן חוסר-אפשרות לבסס טענה לצנזורה, העדר קשר לישראל או לפלסטין, או תוכן שמסית לאפליה, אלימות וכו' ושלכן פסילתו מוצדקת. אפשר להניח, ברמת ודאות גבוהה, שהיקף התכנים האלימים והמסיתים שהוסרו בפייסבוק ובאינסטגרם גבוהה משמעותית מכ-18% לכל היותר מכלל התכנים שמוסרים, ולכן השיטה שבבסיס המתודולוגיה מייצרת הטיה בעייתית לטובת תכנים שלא היה צריך להסיר, גם אם ייתכן שהיקף הסרתם קטן יחסית.
שנית, קהל הגולשים הפרו-פלסטיני גדול בצורה משמעותית מאשר הקהל הפרו-ישראלי, תוצאה ישירה של מספר המוסלמים בעולם לעומת מספר היהודים. לפיכך, במדיה חברתית יש מלכתחילה יותר פוסטים פרו-פלסטיניים וגם מספר הפניות מצד משתמשים פרו-פלסיטניים שפוסטים שלהם הוסרו יהיה גדול יותר. מספר הסרות גדול יותר של פוסטים פרו-פלסטיניים לא מעיד על צנזורה משמעותית יותר ביחס לפוסטים פרו-ישראליים, והנתון הרלוונטי הוא שיעור ההסרות הלא מוצדקות לכאורה מתוך כלל הפוסטים שפורסמו – נתון שהארגון כלל לא מנסה לברר. כלומר, מלכתחילה יש יותר משתמשים פרו-פלסטיניים שפוסטים שלהם הוסרו מאשר משתמשים פרו-ישראליים, גם אם היחס של מטא לשני הצדדים זהה, ויש יותר משתמשים כאלו שיפנו ל-HRW בנושא.
על הטיה מובנית זו מתווסים שני גורמים משמעותיים. הראשון, זהות הארגון עצמו. בין אם בצדק ובין אם לא, HRW נתפס בקרב הציבור בישראל כארגון אנטי-ישראל ופרו-פלסטיני מובהק, וכמבקר חריף ומשמעותי של מדינת ישראל ומדיניותה. עצם תפיסה זה מונע מישראלים ותומכי ישראל רבים מלשתף פעולה עם הארגון, ומנגד מעודד פלסטינים ותומכיהם לשתף פעולה אתו.
שנית, וחמור יותר, האופן שבו פנה הארגון לציבור הגולשים בבקשה להעביר ראיות לצורך המחקר היא מוטה בברור על מנת לקבל מידע ממשתמשים פרו-פלסטינים. הארגון פרסם פניות בערבית, באנגלית ובערית. ואולם, בשעה שהפניות באנגלית ובערבית פורסמו באינסטגרם, טיקטוק ו-X (לשעבר טוויטר), הפנייה בעברית פורסמה ב-X בלבד. X היא פלטפורמה בדעיכה, ומלכתחילה היקף החדירה שלה בישראל נמוך במיוחד. אינסטגרם וטיקטוק, מנגד, הן פלטפורמות שנמצאות בתנופה ופופולריות במיוחד בקרב משתמשים צעירים, שלפי סקרים מהתקופה האחרונה נוטים יותר לתמיכה בפלסטינים. לא ברור, למשל, מדוע לא פרסם הארגון פנייה דומה, בכל השפות, גם בפייסבוק – פלטפורמה לא רק עם חדירה משמעותית מאוד בישראל אלא גם כזו עם קהל מבוגר יותר, שמגלה תמיכה יחסית גדולה יותר בישראל.
כלומר, הארגון פנה מראש בפלטפורמות שיש יותר סיכוי למצוא בהן משתמשים פרו-פלסטיניים, התעלם לחלוטין מפלטפורמה פופולרית בישראל שיש סיכוי גבוה יותר למצוא בה משתשמים תומכי ישראל, וביצע פנייה בעברית רק בפלטפורמה עם חדירה נמוכה בישראל שהיקף השימוש בה יורד. בחירות אלו, סביר להניח, השפיעו משמעותית על הממצאים שאסף הארגון ויצרו הטיה נוספת לטובת מסקנה של צנזורה פרו-פלסטינית.
אין זה מפתיע, לכן, שמתוך 1,050 הפוסטים שנכללו במחקר, רק אחד הביע תמיכה בישראל (פוסט אינסטגרם שתוכנו "אין הפסקת אש עד שכל החטופים בבית. אין הפסקת אש עד שחמאס מושמד. לישראל יש זכות להגן על עצמה. לפלסטינים יש זכות להיות חופשיים מדיכוי החמאס"), ושאף פוסט שהתקבל בארגון לא נכתב בעברית.
לבעיות במתודולוגיית איסוף המידע של הארגון יש להוסיף גם בעיות בניתוח הנתונים עצמו. כך, למשל, HRW מוצא לנכון לבקר את מדיניות הארגונים והאנשים המסוכנים של מטא, שאוסרת לא רק על פעילות ארגונים אלו וחבריהם בפלטפורמות שלה, אלא גם על פרסום דברי שבח ותמיכה בארגונים אלו. רשימת הארגונים הזו, שמתבססת על רשימת ארגוני הטרור של ארה"ב, כוללת כמובן את חמאס – תנועת טרור גרועה לא פחות מדאעש או אל-קאעידה. ואולם, מבחינת HRW, חמאס היא "תנועה פוליטית עם זרוע צבאית", ומדיניות מטא ביחס אליה "אוסרת בפועל על פוסטים רבים שתומכים בתנועות פוליטיות פלסטיניות".
כלומר, במקום שבו מטא וכל אדם בר-דעת היה רואה איסור של מטא על תמיכה בגוף שביצע את אחת מהמתקפות האכזריות ביותר שבוצעו נגד אוכלוסייה אזרחית על ידי ארגון טרור, HRW רואה איסור על הבעת תמיכה בתנועה פוליטית לגיטימית בסך הכל, עם איזו זרוע צבאית שצריך להגיד לה נו נו נו. בדו"ח עצמו לא מפרט הארגון את תכני הפוסטים העוסקים בחמאס שהוסרו, ומציין רק ש"הוסרו גם אזכורים נייטרלים של חמאס", מבלי לומר איך הוא עצמו קטלג פוסטים תומכי חמאס.
הארגון טען עוד שהורדת פוסטים שכללו את הביטוי "מהנהר עד הים, פלסטין תהיה חופשית", שמובן על ידי רבים כקריאה לג'נוסייד נגד ישראלים להשמדת מדינת ישראל, אינה מוצדקת והיא בגדר צנזורה לא ראויה ("הצהרה זו, על פניה, אינה מהווה הסתה לאלימות, אפליה או עוינות"). טענה שלכל הפחות אפשר להתייחס אליה כאל שנויה במחלוקת.
באופן חשוד, הדו"ח מדבר על מקרים שבהם לא הסירה מטא פוסטים פרו-ישראליים שצריך היה להסיר לתפיסתו, כמו תגובה באינסטגרם שקוראת "להפוך את עזה למגרש חנייה", או תגובה שבה מייחל הכותב ל"מחיקת כל הפלסטינים מעל פני האדמה". משום מה, לא הצליחו בארגון למצוא שום פוסט פרו-פלסטיני דומה שלא הוסר על ידי מטא.
הדו"ח מתעד גם מקרים לא מעטים של הסרות לא מוצדקות בעליל, כמו פוסטים שכללו את הביטויים "הפסקת אש עכשיו", "לעצור את הג'נוסייד", או אפילו רק אימוג'י של דגל פלסטין. ואולם, יש לא מעט עדויות של גולשים להסרות לא מוצדקות דומות של פוסטים פרו-ישראליים.
במערכת עצומה ומורכבת כמו פייסבוק ואינסטגרם, כמעט בלתי-אפשרי להמנע מהסרות שגויות של תכנים ראויים, ומדובר בכשל שמשפיע על משתמשים משני הצדדים וכמובן שגם ניתן לזהות אותו בתחומים אחרים. הטענה של HRW, שהצנזורה של מטא מופנית בצורה לא מידתית ומכוונת נגד פוסטים פרו-פלסטיניים, מתבססת על מתודולוגיות איסוף וניתוח בעייתיות, שלא לומר שגויות מיסודן, ולא עומדת ברף ההוכחה הבסיסי.
