הקברניטהטילים של רוסיה נכשלים באוקראינה; למה אלו חדשות רעות?
הקברניט
הטילים של רוסיה נכשלים באוקראינה; למה אלו חדשות רעות?
תשכחו מכל מה שידעתם על טכנולוגיה רוסית: גם הנשק הכי מתקדם ויקר של פוטין מחטיא, מתפרק בדרך - ונגמר בלי שאפשר לבנות עוד. מאין בא משבר הטילים הרוסי הזה, איך הפך לסכנה פוליטית, והאם יסיים או יחריף את המלחמה?
שלום, כאן הקברניט; מלחמת אוקראינה ממשיכה לבלבל מומחי מודיעין, עוד מרגעיה הראשונים. מה שאמור היה להיות מבצע זריז להכנעת אוקראינה וסיפוח שטחים במזרחה, הפך למטחנת בשר שטורפת את חיילי רוסיה בהמוניהם. הכישלון בפלישה ושימור השטחים הוביל את הצבא של פוטין לעשות דברים מוזרים ביותר. למשל, כבר חודשיים שהוא יורה טילי נ"מ על בניינים.
זה לא רק מוזר, זה גם לא עובד: סוללות S300 מתקדמות פולטות עוד ועוד טילים, שעפים כחץ מקשת אל ערי אוקראינה - ועל אף שהם קטלניים ביותר נגד מטוסים, בניינים הם מחטיאים כל הזמן. מה שעולה חייב לרדת - וכך במקום לפגוע בתחנות כוח ומטרות איכות אחרות, מדליקים הטילים שכונות מגורים.
מה עובר על רוסיה? האם נגמרים לה טילי השיוט והחימוש המדויק? יכול להיות שמשהו לא בסדר איתם? התשובה היא "כן" לשני הסעיפים: השימוש בטילי נ"מ הוא סימפטום של בעיה מדאיגה מאוד, משבר טילים בלתי צפוי.
עד כדי כך, שהוא הולך לטלטל לגמרי את הפוליטיקה הרוסית, ההרתעה הרוסית, לשנות כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על העוצמה הרוסית - ואולי אפילו לסמן את תחילת סוף המלחמה הזאת. היום נדבר על המשבר הזה, ובדרך נלמד דבר או שניים על טילים מדויקים.
26 צפייה בגלריה
דיוק טילים הוא חיוני לכל ניצחון. למשל, זהו טיל AGM185 אמריקאי שנותן לבונקר נשיקה במצח
(צילום: USAF)
כן, דיוק הטילים הוא האלפא והאומגה של הסיפור הזה: היכולת להכות בתשתיות של האויב מרחוק בעצם מחליפה את הצורך בשליחת רבבות חיילים לעומק השטח - וכך למנוע מהמלחמה מלהפוך לארוכה, יקרה ועקובה מדם ברמה שתסכן את השלטון שפתח בה. אי אפשר לנצח כיום במלחמות גדולות בלי טילים מדויקים לטווחים ארוכים.
26 צפייה בגלריה
הפגיעה: בול. אם היה מחטיא, צריך היה לירות יותר ממנו, או לשלוח חיילים לשטח
(צילום: USAF)
כמה זה מדויק מספיק? דיוק של נשק נמדד בנתון שנקרא CEP, טעות מעגלית מסתברת. במילים אחרות, מה הסיכוי שנצליח לפגוע במטרה אחת עם טיל אחד. הוא מתבטא בעיגול סביב המטרה, בו יפגע לפחות 50% מהחימוש.
למשל, מפציצים במלחמת העולם השנייה הטילו פצצות עם CEP של יותר מ-300 מ' ואילו לטיל השיוט האמריקאי טומהוק יש CEP של 10 מ'; לא פלא שב-1991 הצליחה ארה"ב לנפץ לחתיכות את מכונת המלחמה העיראקית של סדאם חוסיין הרבה לפני שמגף אמריקאי התלכלך בחול בגדדי. נשק מדויק באמת מקצר ומפשט מלחמות.
26 צפייה בגלריה
כשיש CEP של 50 מ', אפשר לפגוע לא היכן שכיוונתם. וצריך לירות יותר טילים, או כאלה עם ראש נפץ יותר גדול
(צילום: iranwatch)
רוסיה ידעה זאת היטב, ולא דמיינה שתהיה לה בעיה של דיוק טילים; במשך שנים ארוכות פיתחה ושכללה טילי שיוט ואחרים כדי שיפגעו בול ויעשו לה חיים קלים מול כל אויב.
בתחילה היו אלה טילים שנועדו לשאת פצצות אטום או להשמיד ספינות, אך בהמשך פיתחה גם חימוש מדויק להשמדת תשתיות יבשתיות - ולמלחמת אוקראינה הביאה את העילית: האגרוף שבקצה הזרוע הארוכה של פוטין, המורכב משלוש משפחות של טילים מדויקים.
הראשונים הם טילי שיוט שמשוגרים ממפציצים כבדים, בראשם ה-KH101. זהו טיל חמקני באורך של מיניבוס, שפורש כנפיים גדולות עם שחרורו מהמטוס, מדליק מנוע סילון ושועט קדימה ב-900 קמ"ש.
הוא יכול לטוס למרחק של יותר מ-4,000 ק"מ, תוך שהוא מתמרן בין ואדיות - ואז מתרומם בקרבת המטרה לצורך זיהוי סופי, ושותל בה מטען קטלני של 400 ק"ג חומר נפץ.
ההנחייה שלו משלבת ניווט לווייני, מיפוי מכ"מי של תוואי השטח ומצלמה חכמה בשלבי הטיסה הסופיים. ולפי רוסיה, הדיוק שלו עומד על 10 מ'. כל התחכום הזה עולה הרבה כסף: 13 מיליון דולר לטיל בודד.
המשפחה השנייה היא טילי שיוט שמשוגרים מספינות וצוללות, בראשם ה-3M54 קליבר. גם זה טיל ענק וכבד, שיכול להגיע לטווח של 2,000 ק"מ ויותר. את הדרך הוא עושה בגובה נמוך, ומנווט באמצעות מערכת אינרציאלית מורכבת, שמחשבת סטיות בהתאם לתאוצה ולתנועה.
המערכת נעזרת בסריקת תוואי הקרקע ובקרבת המטרה מופעל גם מכ"מ. כל השכלול הזה מספק דיוק של בין 20 ל-50 מ'; זה לא נשמע מדויק מאוד - אבל עדיין טוב מאוד כשצריך לפגוע במטרות גדולות כמו חוות דלק, תחנות כוח ומתקני צבא. וזה שכלול יקר: 6.5 מיליון דולר לחתיכה.
את המשפחה השלישית מכירים פה טוב מאוד בישראל: טילי קרקע-קרקע. במלחמת המפרץ הראשונה נפלו ברמת גן טילי סקאד - הסבא של החמולה הזאת, והנכדים שלו מאוד מדויקים. בראשם טיל ה-9K720 איסקנדר, שיכול לפגוע בסטיה מקסימלית של 5 מ', מטווח של 500 ק"מ.
מדובר בטיל בליסטי ולא משייט - כלומר כזה שטס במסלול קשתי ותיקוני נתיב יעשה רק בדרכו למטה. הוא פוגע בעוצמה קינטית גדולה שיכולה לחדור גגות וביצורים, וגם עם מטען נפץ בן 700 ק"ג.
המחיר הוא 3 מיליון דולר ליחידה, זול משמעותית מטילי השיוט - מה שמאפשר ירי נרחב בהרבה. כשרוסיה השיקה אותו ב-2006, הגדירה אותו כטיל הכי מדויק מסוגו בעולם. ולא רק היא: כל האנליסטים והמומחים בכל הצבאות והגופים המקצועיים סברו שזה נשק מאוד מסוכן.
מה שווים הטילים האלה בשטח? בתחילת המלחמה, שיגרה רוסיה עשרות טילי שיוט אוויריים KH101 לעבר תשתיות אוקראיניות והרבה מהם גם פגעו.
אבל בהמשך הקרבות, התחילו הטילים לפשל בצורה מסחררת: בכ-25% מהמקרים הם לא משתגרים כמו שצריך - למשל, מוטלים מהמטוס ובמקום לפרוש כנפיים, נופלים לאדמה כמו ציפור עם התקף לב.
לפעמים הם משתגרים יופי, פותחים מנוע והכל עובד - אבל קצת מסתבכים בדרך, הולכים לאיבוד, מפספסים פנייה ונשתלים באיזה שדה. במקרים אחרים הם משייטים בסדר וגם מגיעים לסביבת המטרה, אך משהו נשבר בשלב הסופי והטיל מחטיא גם במאה מ' ויותר. והכי מוזר? חרדת ביצוע: מקרים בהם הטיל פוגע בול, אבל פשוט לא מתפוצץ.
טילי הקליבר הימיים נכשלים אפילו יותר: לעיתים קרובות הם מסתבכים בדרך ונופלים אפילו לפני שהם מגיעים מהים אל החוף, או נכשלים דווקא בשלב הטיסה הסופי.
26 צפייה בגלריה
חבלן אוקראיני מפרק ראש נפץ של קליבר שהחטיא, ליד הבור שיצרה נפילתו
(צילום: State Emergency Service of Ukraine)
והכי מפתיע הוא טיל האיסקנדר היבשתי: הוא משתגר נהדר, טס נהדר ולעיתים קרובות פוגע לא רע - אבל לא מתפוצץ, ויש לו אחוז נפלים מפתיע מאוד.
הטילים המתקדמים לא לבד; פצצות סטנדרטיות מונחות לייזר מאבדות נעילה בדרך, טילים נגד מכ"מ מפספסים או רצים לעבר האנטנה הלא נכונה - כל שאר הקטלוג מפשל לא פחות מהעילית.
וגם אם הטילים המדויקים של פוטין היו עושים את מה שהבטיחו המהנדסים, מגיני אוקראינה נהיו מאוד טובים בלתפוס אותם בדרך: טילי השיוט המוטסים משייטים מאוד נמוך, ובמדינה שטוחה כמו אוקראינה קל לראות אותם מרחוק.
החיילים למדו לזהות ולדווח עליהם לרשת האזורית, שמיד תקפיץ לוחמים עם טילי כתף. וכך הופלו הרבה מאוד טילי KH101, ופוצצו באוויר לפני שיגיעו העירה.
טילי השיוט הימיים פגיעים גם הם לטילי כתף, ואותם מאוד קל לחסל: האוקראינים פשוט עוקבים באופן קבוע אחר הספינות עצמן. כך אפשר לראות את השיגור ממש מהרגע הראשון, ויש הרבה יותר זמן לנעול ולשגר טילים נגד טילים.
לטענת האוקראינים, חיסלו כך 50% עד 100% מכל מטחי הקליבר - ורוסיה נאלצת לשגר קליברים במטחים גדולים יותר ויותר כדי לשפר את הסיכוי שאחד יצליח להגיע למטרה. איך קרה שהטילים של רוסיה נכשלים ככה?
הסיבה הראשונה היא שזה ציוד שמעולם לא נבחן במלחמה אמיתית. רוסיה הפליגה בתיאורי יכולות הטילים שלה, אך בשטח הפעילה אותם בתנאים מאוד מבוקרים: למשל, שיגרה טילי שיוט בסוריה על דאע"ש, בעיקר כדי להרשים את אסד בהשקעה ובעליונות הטכנולוגית שלה.
אך טילי השיוט מעולם לא הופעלו נגד צבא אויב שיורה חזרה או נבחנו בתנאים שמדמים זאת. אתם יודעים, אויב שיכול לנתח את נתיבי הטילים ונקודות השיגור שלהם, לזהות ולהפיל אותם בדרך. הרוסים בטח מאוד הופתעו בפעם הראשונה שטילי קליבר חוסלו באוויר לפני שהספיקו להגיע מהים אל החוף.
הסיבה השנייה היא שגם המעטפת הלוגיסטית של הטילים לא נבחנה במלחמה אמיתית; העומס המבצעי נוזל מהחזית אל העורף, ונעשות יותר טעויות בהכנה של טילי השיוט לירי, בטיפול במרעומים ובמנועים, כשכל הצוותים נמצאים תחת לחץ עצום.
אבל אם שתי הסיבות הללו הן בגדר גול עצמי, הסיבה השלישית שורפת את המועדון: מסתבר שדיוק רוסי הוא לא בדיוק מדויק. הטילים לא פותחו כמו שצריך, לא נבנו כמו שצריך, לא עושים את העבודה - ואף אחד לא ידע את זה.
26 צפייה בגלריה
ראיתם פעם טיל בומרנג? ממריא למטרה, עושה פניית U, ופוגע קרוב מאוד למשגר שלו
(צילום: scopal)
ניתוחים עדכניים מראים שהכתובת היתה על הקיר. קחו את האיסקנדר, הטיל הכי מדויק בנבחרת של פוטין: בפברואר 2021 נודע שארמניה מתלוננת על ביצועי האיסקנדרים שרכשה ובעיקר על סוגיות של דיוק ונפלים.
לטענתה, רק 10% מהשיגורים מצליחים להשמיד את המטרות, מה שהפך את הטיל לבלתי אמין בעליל. והארמנים לא מדברים באוויר: האיסקנדרים שלה הופעלו נגד אזרבייג'ן בחבל נגורנו קרבאך, מלחמה אמיתית של צבא מול צבא.
אחרי זמן קצר, חזרה בה ארמניה מטענותיה, לפי הערכות - בלחץ רוסי אדיר. עסקאות נשק מייצרות תלות בין מדינות ולכן משחקות תפקיד קריטי ביחסים בינלאומיים. ורוסיה לא היתה מוכנה שמישהו יגיד על הטיל שלה מילה רעה, אפילו אם זו האמת.
אבל מלחמת אוקראינה שברה את הכלים: הפעם רוסיה עצמה הפעילה את הציוד הכי מתקדם שלה, ואת עצמה היא לא יכולה להשתיק. הציוד לא מספיק מדויק, לא מספיק איכותי - וזה משהו שמאוד מטריד את כל המדינות בעולם שכבר קנו נשק רוסי מתקדם.
אבל איכות הטילים היא רק החצי הראשון של משבר הטילים הרוסי. החצי השני מנפח אותו למידות גודזיליות: כשהחלה המלחמה הזאת בפברואר 2022, פוטין וכל הגנרלים שלו היו בטוחים שהכנעת אוקראינה תהיה סיפור של חודש, חודש וחצי גג.
נכון לכתיבת שורות אלה, המלחמה נמשכת כבר תשעה חודשים וחצי, והסוף לא נראה באופק. בזמן הזה הספיקה רוסיה לירות פי תשעה יותר טילים ולגלות שהם לא באמת מדויקים - מה שחייב אותה לירות יותר מהם במחשבה שאם אחד מחמישה פוגע, צריך לירות חמישה.
והטילים פשוט מתחילים להיגמר: העתודות המדויקות לא ברורות, אבל המציאות בשטח מוכיחה שהמחסנים מתרוקנים. למשל, בסוף יוני פגע טיל שיוט בקניון בעיר קרמנצ'וק ו-16 אזרחים נהרגו.
תיעוד הפגיעה מראה שמדובר בטיל שיוט KH22 נגד ספינות, שנכנס לשירות ב-1962; לקראת הפגיעה, הוא מפעיל מכ"מ כדי לאתר במדויק את האוניה שהוא צריך לפוצץ, וכך נמשך דווקא אל הגג המתכתי של הקניון. הצבא הרוסי לא היה יורה דברים כאלה אם היה לו חימוש מתאים זמין.
ורוסיה לא יכולה גם לייצר טילים מדויקים חדשים: במשך שנים התבססה על צ'יפים שנרכשו במערב כדי לבנות את מערכות ההנחייה המתקדמות.
מאז הפלישה הוטל עליה חרם נרחב שחוסם גישה לרכיבים האלה. המלאי הרוסי כמעט שנגמר; כרגע ניתן לייצר רק שני טילי KH101 בחודש. ולכן אין לה ברירה אלא לרכוש טילים מדויקים מחו"ל.
הספק הכי מפורסם שלה הוא איראן; הרפובליקה האיסלאמית מצטיינת בפיתוח מערכות נשק זולות ויעילות. והיא גם בוחנת אותם בשטח: כל ארגוני הטרור השיעים בעולם מקבלים ממנה ציוד, שמופעל נגד צבאות מתקדמים כמו של סעודיה וישראל.
אבל איראן לא פתחה את המחסנים בשביל פוטין; הטילים המדויקים נמצאים כעת בבנייה. יקח עוד זמן עד שיגיעו לשטח ויתחילו להשפיע.
זו הסיבה שהרוסים משגרים טילי נ"מ על בניינים: מלאי טילי ה-S300 שלה מוערך בכ-8,000 טילים, ואפשר לירות אותם במצב קרקע-קרקע לטווח של עד 400 ק"מ. הדיוק איום ונורא, מדובר ב-CEP של מאה מ' ויותר - ולכן המטרות לא נפגעות ולא מושמדות.
עכשיו, כל זה נשמע כמו חדשות טובות עבור האוקראינים, לא? אם הטילים המדויקים של רוסיה לא מדויקים באמת, ישנן שיטות בדוקות לאיתור וחיסול של חלקם באוויר, ולפוטין מתרוקנים המחסנים - נראה שהמלחמה תרד הילוך, לא?
לצערנו, לא; הדיוק המזעזע של ה-S300 פשוט גורם לרוסים לירות יותר מהם. הטכנולוגיה לא עובדת? הסטטיסטיקה תעזור לה. ככה קורה שרוב הטילים נופלים בתוך השכונות שסמוכות לתחנות הכוח והמתקנים בערי אוקראינה המוכות, נופלים והורגים אנשים ממש בכל יום.
ואת טילי ה-S300 אי אפשר ליירט באוויר עם הציוד שבידי אוקראינה: הם נועדו במקור לחסל מטוסים בטווחים ארוכים, ומהירות טיסתם מגיעה ליותר מ-8,000 קמ"ש. זה לא משהו שטיל כתף יכול לתפוס בדרך, וגם מערכות נ"מ מערביות כמו NASAMS לא מצליחות.
וכך קורה שמשבר הטילים הרוסי עושה רע לכל העולם: הרוסים עצמם לא מצליחים לקדם את המלחמה שלהם, בגלל שגילו באיחור שהטילים שלהם שיקרו בקורות החיים. הלקוחות של החימוש הרוסי לא יודעים אם לקדם עסקאות שמתבשלות, או להתחיל לחפש ספק אחר שאשכרה בחן את מה שהוא מכר להם. והאוקראינים המסכנים ממשיכים למות במלחמה מיותרת, מלחמה מהסוג שחימוש מונחה מדויק היה אמור לקצר, לייעל ולהפוך לפחות רצחנית.
אבל יש אור בקצה המנהרה: יתכן שהביצועים המביכים של הציוד הרוסי יגרור הקפאה - אפילו ביטול של עסקאות נשק בינלאומיות. רוסיה תלויה בעסקאות כאלה, ולא רק בשביל השפעה ופוליטיקה: בין 2017 ל-2021 יצאו ממפעליה 18.6% מכל הנשק, התחמושת והציוד הצבאי בעולם ומדובר בהרבה מאוד כסף.
אבל המספרים האלה מאוד מטרידים אותה. רוסיה אמנם שנייה רק לארה"ב בייצוא נשק, אך נמצאת במגמת ירידה - שלא לומר צלילה ספירלית; לפי הערכות, עד סוף השנה יכניסו לה עסקאות נשק 10.8 מיליארד דולר, ירידה של 26% בהשוואה ל-2021 ושל 40% בהשוואה ל-2020.
יש לה הרבה לקוחות גדולים - למשל הודו, מצרים ובסין 80% מכל הרכש הצבאי הוא מרוסיה. ואלו מדינות שלא נתונות כרגע במלחמה פעילה ולא תמיד קל להן להגדיל תקציבי ביטחון. עכשיו הן בפוזיציה, ויוכלו בקלות לסגת מעסקאות עם רוסיה או לשפר בהרבה את התנאים שלהן. מהלכים כאלה גם יחלישו אותה בזירה הבינלאומית, אך בעיקר יכאיבו לשלטון בכיס יותר מכל חרם; ואז אולי סוף סוף יתעורר פוטין, ויוותר על המלחמה המיותרת הזאת. טיסה נעימה!
