בלעדיבכירי ההייטק יכשירו 10,000 חרדים, ערבים ואתיופים לעבודה בתחום בתוך שנתיים
בלעדי
בכירי ההייטק יכשירו 10,000 חרדים, ערבים ואתיופים לעבודה בתחום בתוך שנתיים
פאלו אלטו, קרן אינסייט ובכירים נוספים בענף מקימים פלטפורמה חדשה לגיוס והכשרת עובדים. היעד: להכשיר 10,000 עובדים ממגזרים שסובלים מתת ייצוג בענף לעבודה בחברות. יגובש הליך איתור וסינון מועמדים חדש וייערכו התמחויות בחברות השותפות
פלטפורמה חדשה לגיוס עובדים לענף ההייטק מוקמת בימים אלה בישראל במעורבות של הגורמים הבכירים ביותר בתחום, כך נודע ל"כלכליסט". הפלטפורמה שתיקרא PLACE-IL אמורה לתת פתרון לבעיית מחסור העובדים בהייטק מצד אחד ומצד שני לאפשר לאוכלוסיות שסובלות מתת ייצוג בענף להשתלב בו וכן להכניס יותר ג'וניורים (מתכנתים צעירים, ס.ש) לתעשייה.
קרן הון הסיכון האמריקאית אינסייט, שפעילה מאוד בהשקעות בטכנולוגיה ישראלית, תהיה שותפה אסטרטגית ביוזמה ובין המממנים שלה. מימון נוסף יגיע מהחברות השותפות ובראשן גוגל, מאנדיי, סיסקו, ארמיס, פאלו אלטו, ריסקיפייד ואקסוניוס. כל החברות האלה לא רק ישתתפו במימון הפעילות, אלא גם התחייבו למספר מסוים של מתמחים שייקלט בצוותי הפיתוח שלהן מתוך אוכלוסיית היעד אליה פונה PLACE-IL.
לצד החברות, שותפות ביוזמה גם הקרנות הישראלית ויולה, ורטקס ואלרון ובצוות המייעץ שלה מכהנים ליעד אגמון, שותף באינסייט; גיגי לוי-וייס, שותף מנהל בקרן NFX; מייקל אייזנברג, שותף בקרן "אלף"; מייסד פאלו אלטו נטוורקס, ניר צוק; המייסד השותף וה־CTO של ארמיס, נדיר יזרעאל; המייסד והמנכ"ל של היי-בוב, רוני זהבי, נטלי קרמר, מנכ"לית AT&T ישראל; ומנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, אמי פלמור.
כל השותפים הזרימו כבר כמה מיליוני שקלים לפעילות הראשונית של המיזם שתכלול גיבוש תהליכי איתור ומיון לאוכלוסיות בתת ייצוג. במסגרת זו יקום מעין מרכז הערכה למקצועות ההייטק לאחר שהחברות יגבשו יחד את המבחנים המתאימים שלא בהכרח יהיו בפורמט המקובל היום של חידות או מבחן של שעתיים לכתיבת קוד. במקביל הפלטפורמה תפעל כמקום מפגש או בשמה ההייטקי "מרקטפלייס" שיאפשר חיבור בין מועמדים לחברות הטכנולוגיה שמחפשות עובדים.
מאחורי היוזמה עומד עידן טנדלר, בכיר בענקית הסייבר פאלו אלטו שמכר לה בשנה שעברה את חברת ברידג'קרו שהקים תמורת 200 מיליון דולר. הפלטפורמה תפעל כעמותה שבראשה תעמוד קרן הלפרין-מוסרי, שהיתה בעבר מנכ"לית עמותת "שיעור אחר" וכעת שותפה להקמת המיזם. המטרה של הפלטפורמה היא לגבש תהליכי מיון חדשים לענף, שלא יפנו רק לבוגרות ובוגרי יחידות הטכנולוגיה ש"דוברים את השפה", אלא יאפשרו גם למועמדים מקרב המגזר הערבי, החרדי, הדרוזי והאתיופי לבטא את היכולות שלהם במבחנים המקובלים היום בחברות הייטק.
הפלטפורמה תחבור לגופי ההכשרה וההסבה המקצועית השונים שפועלים במימון ממשלתי או פילנתרופי במטרה לרכז את כל המועמדים תחת קורת גג אחת ולאפשר לארגוני משאבי אנוש בהייטק לקבל גישה קלה ונוחה לפול חדש של מועמדות ומועמדים למשרות. מועמדים אשר יעברו את תהליכי האיתור והמיון ישתלבו בתוכניות התמחות בנות שנה, שבמהלכה הם יקבלו שכר. על פי התוכנית כל חברה תקלוט מתמחים לתקופה של שלושה חודשים לכל הפחות. כל חברה שמשתתפת בתוכנית התחייבה למספר מינימלי של מתמחים אשר ישתלבו בצוותי הפיתוח שלה מדי שנה.
"כאשר חזרתי לישראל אחרי שבע שנים בסן פרנסיסקו, הפערים בין מי ששותף לענף ההייטק לבין מי שנמצא מחוצה לו בלטו לי מאוד לעין. ישראל עוברת תהליך של קליפורניזציה, שם אתה יכול לבלות חיים שלמים מבלי לראות אנשים שאינם בהייטק", אומר טנדלר בשיחה עם "כלכליסט", "התנופה של ההייטק לא מגיעה לכולם, ואם רוצים שלא יהיה מדובר רק בקטר, אלא גם במנוע של כל הכלכלה הישראלית, המציאות חייבת להשתנות. מהצד השני קיים המחסור של 20 אלף עובדים בהייטק, שלא מושפע מהקיצוצים האחרונים בענף. הוא ממשיך לגדול וחסרים עובדים, כך שאם לא נמצא אותם בישראל הפרויקטים יחד עם המשרות יזלגו לחו"ל ועימם גם נכסים משמעותיים שנבנו כאן".
טנדלר מתאר כי הפעילות שלו החלה כיוזמה נקודתית לגיוון אוכלוסיית העובדים בתוך פאלו אלטו, שמעסיקה כ־700 עובדים בישראל, אך הוא ראה כי אי אפשר לעשות את זה לבד וחייבים מעורבות ומחוייבות של כלל התעשייה. "יש הרבה מאוד יוזמות נישתיות ונקודתיות ולא מעט הכשרות עובדים ממגזרים שונים במימון ממשלתי או של פילנתרופים, אבל בסוף הן מתנקזות לצווארי בקבוק בשלב אחרון של הקליטה בחברות. התעשייה עצמה לא יודעת כיצד להגיע לעובדים האלה, מחלקות משאבי אנוש רוצות לגוון את אוכלוסיית העובדים, אבל לא יודעות מאיפה להתחיל", הוא אומר. לדבריו, "בשונה מהיוזמות הרבות בתחום שהיו עד עכשיו, הפלטפורמה הנוכחית היא יוזמה מסודרת וממוסדת ראשונה מצד חברות ההייטק עצמן ולכן אני מאמין שהפעם זה יכול להצליח בניגוד לעבר".
כיאה לסטארט־אפיסטים, לטנדלר והשותפים שלו יש חלומות גדולים ויעדים שנשמעים דמיוניים למדי. "המטרה שלנו היא שבתוך שנתיים ייכנסו לתחום 10,000 איש מהאוכלוסיות שנמצאות היום בתת ייצוג", מצהיר טנדלר, "מעולם חברות הייטק לא עבדו יחד כדי להביא את העובדים אליהן, אלא רק התחרו ראש בראש על הטאלנט".
השלב הראשון יהיה בניית מבחנים מותאמים: "היום חברות הייטק שולחות למועמד משימת כתיבת קוד ויש שעתיים לעשות אותה. אי אפשר לצפות לאותה תוצאה מבוגר היחידות הטכנולוגיות בצה"ל וגם מבוגר הסבה. גם הקבוצה השנייה תעשה את המבחן, אבל תקבל שבועיים כדי להשלים אותו. במקביל ילוו את המועמדים מתנדבים מחברות הייטק. הרעיון הוא לפתח שיטה לזיהוי טאלנט בדיוק כפי שמגייסים ליחידות הצבאיות", אומר טנדלר. השלב השני יהיה בניית תוכנית התמחות במודל האמריקאי של שלושה חודשים בכל חברה, בה המועמד יקבל פרויקט. לאחר השלמת התקופה הראשונה במידה ולא יישאר באותה חברה, הוא יעבור להתמחות בחברה אחרת, עד שיצבור ניסיון במשך שנה.
בימים אלה החל לפעול הפיילוט הראשון במסגרת המיזם שבמסגרתו מאות מועמדים ראשונים עוברים תהליכי מיון ובתוך כמה שבועות הם יחלו בתוכניות ההתמחות. עד היום, מרבית המאמצים לגוון את אוכלוסיית העובדים בהייטק לא נשאו פרי ושיעור האוכלוסייה הערבית, החרדית, הדרוזית והאתיופית בהייטק נאמד ב־4% בלבד. נטלי קרמר, מנכ"לית AT&T ישראל, אמרה ל"כלכליסט" כי "יש המון תוכניות וניסיונות לגיוון במועסקים בהייטק באמצעות שילוב האוכלוסיות השונות, אך זו הפעם הראשונה שהיוזמה מגיעה מתוך התעשייה עצמה, כל הענף מרים פה משהו אמיתי שכולל מחוייבות עמוקה של השקעה במתמחים. זה הבדל משמעותי ודרמטי מול התוכניות האחרות".
