Israeli Climate Awards"משקיע רוצה להשקיע במוצר שמייצר את האימפקט הגדול ביותר"
Israeli Climate Awards
"משקיע רוצה להשקיע במוצר שמייצר את האימפקט הגדול ביותר"
15 יזמים מהסטארט־אפים שעלו לשלב חצי הגמר בתחרות בתחום האנרגיה והאקלים של “כלכליסט” ודוראל נפגשו עם כמה מהדמויות המובילות בתחום ההון סיכון וה־ClimateTech בישראל וקיבלו כלים למינוף הפעילות וניצול הזדמנויות השקעה
15 יזמי הסטארט־אפים שעלו לשלב חצי הגמר ב־Israeli Climate Awards, תחרות הסטארט־אפים בתחום האנרגיה והאקלים של "כלכליסט" ודוראל, נפגשו אתמול ליום עיון והעשרה שבמסגרתו קיבלו כלים למינוף הפעילות שלהם וניצול הזדמנויות השקעה, ונפגשו עם כמה מהדמויות המובילות בתחום ההון סיכון וה־ClimateTech בישראל. את האירוע הוביל רועי פורמן, מנכ”ל דוראל אנרג’י טק ונצ’רס.
מטרת התחרות היא לאתר את הבשורה הגדולה הבאה של ההייטק הישראלי במלחמה במשבר האקלים. הסטארט־אפ הזוכה בתחרות, שיוכרז ב־26 ביולי, יקבל פרס כספי של 50 אלף שקל, קרדיט לפרסום ב"כלכליסט" בסך 50 אלף שקל, עד 50 אלף דולר לביצוע פיילוט של הטכנולוגיה שלו באתרים של דוראל בכל העולם, ו־12 שעות ייעוץ משפטי ושעתיים של ייעוץ אסטרטגי בנושאי קניין רוחני ופטנטים ממשרד עורכי הדין פרל כהן, שגם אירח במשרדיו את יום העיון, לצד אפשרות להשקעה אסטרטגית של קרן ההון סיכון של דוראל.
1 צפייה בגלריה
15 יזמי הסטארט־אפים שעלו לשלב חצי הגמר ב־Israeli Climate Awards. מטרת התחרות לאתר את הבשורה הבאה של ההייטק הישראלי במלחמה במשבר האקלים
(צילום: אוראל כהן)
במהלך יום העיון ד"ר תמר מואיז, ראשת תוכנית האקלים ב־PLANETech, עמותה שפועלת לפיתוח אקוסיסטם ישראלי שיתמודד עם אתגרי אקלים, ערכה ליזמים סדנה בנושא Carbon Math. כלומר, איך סטארט־אפים וחברות יכולים להציג בצורה מדויקת את ההשפעה האקלימית של המוצר שלהם. "תמיד יש הצהרה על התמונה הגדולה, ובשביל זה צריך לדעת מה המיקום של החברה, לדעת איך לכמת את ההשפעה", היא אמרה. "אנחנו רוצים לתאר את ההפחתה של גזי החממה, של פליטות פחמן. אבל יש פרמטרים נוספים, כמו שטח קרקע, מספר אנשים, קידום צדק אקלימי (פתרונות שיתמכו באוכלוסיות שניזוקו יותר מכל כתוצאה ממשבר האקלים ופגיעות סביבתיות) — את כל הדברים האלו אפשר לכמת והם חלק מהסיפור האקלימי של החברה. צריך לדעת לנתח, לא מספיק להגיד משפטים רחבים על מגוון ביולוגי וזיהום, אלא לפרק מה הבעיה, לאילו אוכלוסיות זה נוגע. אנשים רוצים להעריך בצורה הרבה יותר פרטנית וכמותית מה ההשפעה שלכם".
לדברי מואיז, כימות שכזה מאפשר לחברות למסור, למשל, נתונים מדויקים על מספר פליטות הפחמן שהשימוש במוצר שלהן חסך בפועל או מסוגל לחסוך בהיקף שימוש מסוים. "משקיע רוצה לדעת מה האימפקט העתידי שלך, קרנות הון סיכון רוצות למקסם את ההשפעה העתידית של פורטפוליו ההשקעות שלהן, להשקיע בחברות שיעזרו להן לעמוד ביעדים מוצהרים כמו הפחתת פליטות בהיקף של ג'יגהטון עד 2050".
אז איך מתחילים בביצוע חישוב כמותי שכזה? "דרך אפשרית אחת היא להיעזר בספרות מחקר כדי להבין מה ההשפעה האפשרית. הדרך השנייה היא לבחון את המוצר, למשל סוללה לרכב חשמלי, ולהבין איך יחידה אחת שלו יכולה לקזז פליטות פחמן ואז לבנות מלמטה למעלה את היקף החיסכון של החברה. הטכנולוגיה הרי מחליפה משהו אחר, אז להבין מה תהיה הפחתת הפליטות לעומת עסקים כרגיל. משקיע רוצה להשקיע במוצר שמייצר את האימפקט הגדול ביותר".
לדברי מואיז, את הנתונים הבסיסיים האלו יש להשליך לעתיד, תוך התחשבות בגורמים כמו מהירות החדירה הצפויה של המוצר לשוק, או השתנות של תרחיש עסקים כרגיל על פני תקופה של 20 שנה. התוצאה הרצויה תהיה יכולה לתאר, באמצעות מספרים אבסולוטיים או אחוזים, מה תהיה ההשפעה האקלימית של המוצר לעומת עסקים כרגיל או מוצרים מתחרים על פני עשורים, הן ברמת המוצר הפרטני והן ברמת ההשפעה הכוללת של החברה.
רמי קליש, מייסד־משותף ושותף מנהל בפיטנגו, סיפר ליזמים על המאפיינים שמחפשת קרן ההון סיכון בחברות ClimateTech. "התפקיד שלנו הוא להרוויח כסף למשקיעים שלנו, שנותנים לנו שיקול דעת מלא", אמר. "בתקופה של עשר שנים אנחנו צריכים להשקיע, להשפיע, לגדל ולהחזיר הרבה יותר כסף ממה שנתנו לנו המשקיעים. תמיד אנחנו מסתכלים על השקעה פוטנציאלית. היא צריכה להיות טובה: האם יש שוק גדול, האם יש מוצר שמביא ערך משמעותי, האם הצוות הוא צוות טוב, האם העסקה במחיר נכון וכן הלאה. את כל זה עוטף האימפקט. אנחנו לא יכולים להשקיע בחברת אימפקט אם היא לא עונה על הדברים האחרים.
"יהיה פה שוק מאוד גדול שיעשה טרנספורמציה מאוד גדולה. הטכנולוגיות שהשקענו בהן כל הזמן, שהיו מיועדות לתחומים אחרים, יתבטאו בתחומים האלו. יזמים מעולים הולכים יותר ויותר לתחומים האלו, כולל יזמים מתחומים אחרים כמו סייבר שמקימים חברה שנייה. נראה יותר ויותר קרנות כמונו שנכנסות לתחום. אנחנו מאמינים לא רק בלקנות בזול ולמכור ביוקר, כי אז אתה יכול להשקיע במשהו לא כל כך מעניין במחיר נמוך ולמכור אותו בשווי גבוה. זה לא מה שמעניין אותנו. אנחנו רוצים לבנות חברות משמעותיות".
ססיל בליליוס, ראשת תחום אימפקט וקיימות בפיטנגו, הציגה את החשיבות של עבודה עם שותפים תאגידיים. “בפיטנגו יש משקיעים תאגידיים גדולים, והם שותפים אסטרגטיים שלנו", אמרה. "אנחנו נפגשים איתם כדי להבין מה הם עושים, מה הם מחפשים. הם רוצים שנחבר אותם לדילים הכי טובים. אפשר ללמוד מהם מה המגמות בשוק, ומה הם יכולים להציע לחברות. זה יתרון אדיר".
קליש התייחס גם לסוגיה האם עדיף לקבל השקעה מקרן ישראלית או קרן אמריקאית. "כדאי ליזם לחפש קרן ישראלית טובה שתוכל להיות איתו לכל אורך הדרך", הסביר. "זה לא במקום קרנות אמריקאיות, זה לא פוסל אותן, אבל הן לא יכולות להיות מעורבות כמונו. לחברות הבאמת מצליחות יש שילוב משקיעים של קרנות ישראליות וקרנות אמריקאיות. השילוב הוא מבורך".
אלחנדרו סולה, סמנכ"ל ההשקעות של Tech Energy Ventures ב־Techint Group, סיפר על התהליך שקודם להשקעה בסטארט־אפ. "אנחנו מנסים לזהות את הבעיה ולמפות את הפתרונות הטכנולוגיים השונים שיכולים לשחק תפקיד, ואז מחפשים סטארט־אפ מתאים", הוא אמר. "לכן, כשאנחנו נפגשים עם סטארט־אפ לראשונה, אנחנו כבר מבינים איזו בעיה הוא מנסה לפתור. אנחנו אוהבים פרויקטים שפותרים משהו ספציפי, שמבינים מול מה הם מתמודדים, שיודעים איך הטכנולגיה שלהם תשתלב בשוק. אנחנו לא מחפשים סטארט־אפ שפותר את הכל, אלא כזה שפותר משהו נקודתי ומבין כל מה שמתרחש בתחום שלו".
שי אלבראנס, סגן נשיא לחדשנות והון סיכון ב־Orbia, תיאר תהליך דומה: "חברה פונה אלינו ואנחנו נכנסים לשיח איתה כדי להבין את השוק ואת הפתרון שלהם. אך ברבים המהמקרים האחרים אנחנו אוהבים לבנות סיפור לפני שאנחנו מאתרים סטארט־אפ ספציפי".
גיא לכמן, שותף הייטק בפרל כהן העביר סדנא פרקטית ליזמים על בניית מסגרת משפטית בקידום פיילוטים והסכמים מסחריים בין סטארטאפ לתאגידים. "״לאורך השנים ליווינו מאות יזמים, שלפעמים לא ערים ל״מוקשים״ משפטיים שצפים גם במסמכים לכאורה פשוטים כמו NDA ותפקידנו הוא לייצר את המרחב המאפשר לשיתוף פעולה נכון ויעיל בין סטארטאפים לתאגידים, באופן שיגן על הקניין הרוחני והפעילות המסחרית של הסטארטאפ ויסייע להמשך צמיחתו״.
בנוסף, היזמים האזינו להרצאה של אמיר פישלוב, מייסד SolarEdge ויו”ר CaPow, שהציג את המסלול שעבר כמייסד סטארט־אפ בתחום האקלים ולהרצאה של דלויט בנושא תרגום של קרדיט פחמן למנועי הכנסה ורווח.
