חדשנות בגיל השלישי: זינוק בפוטנציאל העסקי לטכנולוגיות טיפול בקשישים
חדשנות בגיל השלישי: זינוק בפוטנציאל העסקי לטכנולוגיות טיפול בקשישים
חיישנים, אפליקציות ורובוטים סיעודיים: הפתרונות הטכנולוגיים להזדקנות האוכלוסייה כחלק מ'כלכלת אריכות ימים' מגבירה את הצורך של העולם באימוץ פתרונות טכנולוגיים לייעול הטיפול באוכלוסיית הקשישים
זה קורה כמעט לכולנו. מגיע הרגע שבו הורינו מזדקנים וזקוקים לנו כפי שאנחנו היינו זקוקים להם כשהיינו ילדים. זה לא קל, אבל בעידן הנוכחי הטכנולוגיה מסייעת לא מעט בטיפול בקשישים ותסייע עוד יותר בעתיד, לפרט, האינדיבידואל המטפל, ולכלל, הכלכלה הלאומית.
איך בדיוק? ובכן, לפני שאסביר אתן רקע: לפני כעשור השתרשה הגדרה כלכלית חדשה, שמשפיעה על תעשיית ההיי-טק בכלל ותעשיית הבריאות הדיגיטלית בפרט: Economy Longevity. מילולית, הפירוש הוא כלכלת אריכות ימים וכשמדובר בהיי-טק הכוונה היא למגמה המתמשכת שבה תוחלת החיים, בעיקר במדינות מפותחות, עולה ועמה עולה הצורך לייצר פתרונות המותאמים לאוכלוסיית הגיל השלישי, החל מפתרונות ביטוחיים ופיננסיים (ליצירת ביטחון כלכלי) וכלה בפתרונות רפואיים (לשמירה על בריאות ואיכות החיים), וזאת בצד הצורך לתמוך בבני המשפחה שסועדים את הקשישים ולהקטין את העומס על מערכות הבריאות הציבוריות.
לפי AARP, האגודה האמריקאית לגמלאים, אוכלוסיית העולם מזדקנת במהירות והצפי הוא שבשנת 2050, 33% ממנה יהיו בני 50 ומעלה וזאת לעומת 24% בשנת 2020 - רמה חסרת תקדים. לצורך ההשוואה, גידול כזה נרשם בעבר בזמן כפול: ב-70 השנה שבין 1950-2020 עלה השיעור מ-16% ל-24%. הזדקנות האוכלוסייה העולמית היא אתגר לא פשוט עבור ממשלות כפי שדו"ח עדכני מינואר האחרון של סוכנות P&S העולמית הגדיר: "ממשלות נאלצות להתחיל להתמודד עם שעון פיננסי מתקתק בגלל הזדקנות האוכלוסייה". ב-P&S טוענים כי יחס התלות של בני הגיל המבוגר יחמיר בכל מדינה שמכוסה על ידי הסוכנות, ללא יוצא מן הכלל, וכמובן שיש לכך השלכות כלכליות. במילים אחרות, העולם עדיין לא ערוך למגמת ההזדקנות, לא במגזר הציבורי ולא במגזר הפרטי.
במגזר הפרטי בפרט, גופי ענק בינלאומיים מתחומי הביטוח, הפיננסים והבריאות מנסים לקדם חוסן כלכלי ובריאותי לטובת הזדקנות מיטבית ויעילה באמצעות חדשנות טכנולוגית, החל משימוש בביג דטה ובינה מלאכותית, דרך חדשנות פיננסית ומיצוי זכויות בעידן של אריכות ימים, וכלה בבנקאות ידידותית לבני הגיל השלישי לרבות טכנולוגיות להגנה מפני תרמיות והונאות.
יפן היא דוגמה למדינה שבה הזדקנות האוכלוסייה היא אחת מהמהירות ושיעור הקשישים בה הוא אחד מהגבוהים בעולם בגלל ילודה נמוכה: שיעור בני ה-65 ומעלה במדינה כבר חצה את רף ה-30% (!) וזאת לעומת בין 10%-15% בישראל.
דווקא המקרה של יפן עשוי לגלם את הפוטנציאל הטמון בחדשנות טכנולוגית עבור אוכלוסיית הקשישים. טכנולוגיה יכולה להוות בסיס לפתרון לבעיות שמאפיינות את תהליך הטיפול בקשישים, בין אם זה בביתם ובין אם זה בבתי אבות. לדוגמה, הטמעת אוטומציה באמצעות רובוטים ואפליקציות תהליך הטיפול הסיעודי, מקלה על עבודתם של מטפלים סיעודיים מותשים ועשויה להפחית את שיעור הנטישה הגבוה של עובדים בענף. ברוב בתי האבות, המעקב והניטור אחר הקשישים הוא ידני ולכן פחות יעיל. פתרון אוטומציה מבוסס חיישנים, בינה מלאכותית ולמידת מכונה שמנטר את זמני הארוחות, גודל הארוחות, נטילת תרופות, זמני מקלחות ועוד, יהפוך את הטיפול להרבה יותר יעיל לקשיש ולמטפל גם יחד.
דוגמה אחרת היא שימוש שכיח יותר בחיישנים כדי לנטר נפילות של הקשיש. באופן נרחב יותר, פתרונות כאלו ישכללו את האופרציה של בית האבות בכללותו, בין היתר תוך שימוש בביג דטה, וכך יסייעו בהורדת עלויות הפעלתו והעלאת המוניטין שלו.
חדשנות זו יכולה לסייע בעתות מיתון כפי שחווה כעת יפן, וחשוב לזכור כי כלכלה היא מחזורית, יש בה תקופות של שפל ומיתון, אבל זקנה אינה מחזורית ושיעור פלח אוכלוסיית בני ה-65 ומעלה רק גדל כמעט בכל מדינה, דבר הדורש התייחסות בעתות גאות כמו בעתות שפל. שימוש בחדשנות טכנולוגית יכול לסייע לכל מדינה להקטין הוצאות רפואיות בגין טיפול באוכלוסייה זו - על אחת כמה וכמה ביפן, שזקוקה כעת לאמצעים שיסייעו לה לעבור את תקופת המיתון הכלכלי.
ישראל, כסטארט אפ ניישן, כבר הולידה לא מעט סטארט אפים ששמו להם למטרה לפתח פתרונות לייעול תהליך הטיפול בקשישים - בין היתר בגלל המוניטין וההצלחות שצברה בסקטור הביומד והביוטק - ושיתופי פעולה ביניהם לבין גופים בינלאומיים שמחפשים בנרות אחר פתרונות כאלו - רק יכולה להאיץ את הפיתוח ואת האימוץ שלהם. לפי דו"ח של סוכנות Aging Analytics, בשיתוף "ותק" (התנועה הישראלית לאיכות ואריכות חיים) ו-Israeli Longevity Alliance בישראל כבר פועלים לפחות 160 סטארט אפים ששייכים לסקטור זה, יש לפחות 180 משקיעים שמתמקדים בו, יש לפחות 10 מרכזי מו"פ עבור אריכות ימים, ולפחות 7 מרכזי מחקר אוניברסיטאיים.
תפקידנו במגזר הפרטי הוא לא רק לסייע למטופל אלא לא פחות חשוב - לתמוך במטפלים עצמם, בבני המשפחה ובצוות המקצועי, ולהפוך את עבודתם לכמה שיותר אוטומטית על מנת לשפר את הטיפול וגם להקל על חייהם הפרטיים שלהם. וטכנולוגיה יכולה לעשות זאת, ולעולם לא תהיה ברירה אלא להתחיל לאמץ כמה שיותר פתרונות טכנולוגיים כדי לטפל ביעילות באוכלוסייה המזדקנת.
ינון דולב הוא מנכ"ל מרכז החדשנות של ענקית הביטוח היפנית Sompo בישראל
